בשבע 148: מה גרם לשרון להמיר את דעתו

כבר לא מדובר בצבי הנדל, הספר "בומרנג" מוכיח ש"עומק העקירה כעומק החקירה" – אם הדברים נכונים, נחצו כל הקווים האדומים בביטחון, בהתיישבות וגם בנורמות הציבורית

בועז העצני , ט"ז בסיון תשס"ה

אריאל שרון הכניס את המדינה והחברה למהלך הרסני.
ויתור חסר תקדים על חלקי מולדת; הרס הטענה המוצקה על הארץ שיש לנו בחוק הבינלאומי; גירוש אלים של יהודים מביתם שמשמעותו מלחמת אחים; משבר כלכלי שקשה לצפות את תוצאותיו – כתוצאה מאובדן 10 מיליארד שקל; הרחקת רבים מהמחנה הלאומי מהתנדבות בצה"ל – לאחר הפיכתו לצד בוויכוח הפנימי והכתמתו כזרוע של השמאל; השחתת המערכת המשפטית והמשטרה תוך יצירת גהינום של פשע ותאונות דרכים – תוצאה של רתימת כל המערכות ל'משימה הלאומית' של הגירוש; הבאת אסון על משק המים כתוצאה מייבוש אקויפר ההר עקב שאיבת-יתר הצפויה לאחר הפקרת השטח לערבים, בתוספת לאפשרות שיתוק תחנת ההתפלה באשקלון על-ידי סתימת המסננים כתוצאה משפיכת הביוב של עזה לים לאחר יציאת כוחותינו.

האסון הביטחוני הצפוי מהתכנית כולל הכנסת עשרות יישובים ומתקנים אסטרטגיים לטווח פגזים, ויתור מופקר על פירוז סיני, היתרון היחידי מהנסיגה של בגין מסיני, והבאת המצרים לפאתי אשקלון.
קבלת הפסקת האש המאפשרת התאוששות והצטיידות יקרים מפז למחבלים נועדה ליצור אשליה זמנית של שלום לצורך שיווק ההתנתקות בדעת הקהל, כשברור לכל שאחריה יגיע פיצוץ ביטחוני אדיר. לצורך שימור האשליה הרת האסון הזו ניתנו לאויב הקלות מופקרות ושוחררו כאלף מחבלים.

צה"ל, המובל על-ידי קצינים שמינה עמרי, יודע את הצפוי לאחר ההתנתקות, ולמרות זאת מקדיש את כל אונו למשימת הגירוש, תוך הזנחה פושעת של ההכנות לסיבוב הטרור הבא. מעבר לכך, ההתגייסות הנלהבת לגירוש גורמת כבר כעת לנשירה חסרת תקדים של חיילים וקצינים מהמסורים ביותר, שלא יהיו מוכנים לציית כרובוטים לפקודה בלתי אפשרית של גירוש אחיהם. בכמה קרבנות תסתכם כל ההפקרות הזו?

מה גרם לאריאל שרון להרוס את הקואליציה היציבה שהיתה לו, את מפלגתו ואת כל המחנה הפוליטי שעמו נמנה ולפנות לדרך החתחתים הזו?

בבחירות האחרונות לעג שרון לעמרם מצנע וכינה אותו "טירון פוליטי" על הצעתו לנסיגה חד-צדדית מ-3 יישובים בחבל עזה, שלדבריו תמריץ את הטרור. התפנית החדה שביצע בהכריזו על ההתנתקות אינה יכולה להתבסס על שינויים בשטח, כי לא היו כאלה. הספר החדש, 'בומרנג' מאת רביב דרוקר ועופר שלח, מספק לה הסבר חד-משמעי.

הספר טוען שההחלטה של שרון על ההתנתקות מקורה בבריחה מההאשמות הפליליות שאיימו עליו ועל בניו. משום מה, ברור היה להם כי רק צעד של נסיגה משמעותית יגרום לגורמי אכיפת החוק להרפות מהתיקים החמורים שהצטברו נגדם.

הפרשן שלום ירושלמי כתב מזמן על הקשר הנסיבתי וסמיכות הזמנים המרתקת שבין ההתקדמות בהתנתקות לבין הנסיגה באישומים. התרגום המעשי של טענת הספר הוא שהתקיימה 'עסקה' מסוג כזה שהצדדים אינם נפגשים ובוודאי שאינם חתומים עליה, אלא שמתקיימת בה הבנה אילמת של כללי משחק מוכרים.

לצורך קיום עסקה כזו, נחוץ היה לשרון צד שני בתוך מערכת המשפט, שרק מתוכה ניתן לבלום את הלחץ המשפטי. אם אכן כך היה, שרון וחבורתו שילמו בשינוי דרמטי במדיניותה של ישראל תמורת סגירת תיקים גסה שאינה פחות דרמטית: תיק השוחד של האי היווני, הוויתור השערורייתי על העמדתו לדין בפרשת חברות הקש, ההחלטה שנתקבלה להעמיד לדין את עמרי שאינה מיושמת זה חודשים ארוכים ופרשת סיריל קרן המוקפאת משום מה.

אם אכן מדובר בעסקה, אזי כמקובל, מותנה התשלום באספקת ה'סחורה'. ואם תמורת ההכרזה על התכנית נסגר תיק האי היווני כמפרעה על החשבון, הרי שסגירת פרשת סיריל קרן, שהיא בעלת פוטנציאל נפיץ מאין כמוהו ונושאת בחובה את האפשרות שכספי קזינו יריחו הגיעו אל משפחת שרון, נותרה כאילו תלויה ועומדת כאיום ופיתוי עד למימוש הסופי של ההתנתקות כסיום החשבון.
ההמונים שיצאו בשבועות הקרובים לעצור את העקירה, נוסף להצלת המדינה יוכיחו לכל מי שמתכנן עסקאות אפלות שהפשע אינו משתלם. כך תחזור ההתנתקות כבומרנג אל מחולליה.