חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 154ראשיהפצה

בואי חלה - בגליון השבוע

זה יכול היה להראות כמו טרנד פמיניסטי ברוח הניו-אייג', אבל בעצם מדובר בקיום מצווה נשכחת ובתיקון החטא של אם המין האנושי
04/08/05, 00:00
אסתי רמתי

זה יכול היה להראות כמו טרנד פמיניסטי ברוח הניו-אייג', אבל בעצם מדובר בקיום מצווה נשכחת ובתיקון החטא של אם המין האנושי – נשים דתיות ומסורתיות מוותרות על המבחר שמציאות המאפיות ומעדיפות לאפות את החלות לשבת בבית, כדי לקיים מצוות הפרשת חלה – המהפיכה מתפשטת באמצאות הרצאות נודדות וספרות עזר, שזכתה לשבחים אפילו באתר וואלה – בתאבון

"הפרשתי חלה לראשונה בגיל שלושים ואחת, בהריון החמישי שלי", סיפרה לי חברה. "לקח לי עשר דקות רק לנפות את הקמח בנפה הקטנה שהיתה לי, ואז הסתבכתי עם כמויות המים והקמח. הוספתי לסירוגין מעט מזה ומעט מזה, עד שמצאתי את עצמי מנסה ללוש גוש בצק ענק שבקושי יכולתי להזיז אותו. המטבח התלכלך כולו וגם אני, ועל התוצאה הסופית עדיף לא לדבר..."

כל עוד אפיית הלחם היתה אחת המלאכות השגרתיות של עקרת הבית, נשים הפרישו חלה כמעשה מובן מאליו. אולם ברגע שהעולם עבר לפסים תעשייתיים, מצוות הפרשת חלה החלה באופן טבעי להשתכח, בדומה להכשרת בשר – שרוב הצעירות לא קיימו אותה מעולם.

לכאורה, אפשר להסתדר מצוין גם עם חלות קנויות, אז מדוע שנקבל על עצמנו פרוייקטים מסובכים כמתואר לעיל, ועוד בימי השישי העמוסים? את התשובה לשאלה הנ"ל תוכלו לקבל מפי אחת הנשים הסובבות בארץ ומנסות להחיות את המצווה הנשית והמיוחדת הזאת. מי ששומעת על הערך הרב של הפרשת חלה, על הברכה שהיא משרה בבית ועל סגולותיה הרבות, בדרך כלל מחליטה לא לוותר על הזכות לקיימה, ולו לעתים רחוקות. בהרצאות ישנו גם מידע מעשי מועיל, שהופך את הכנת החלות לעניין פשוט וקל הרבה יותר ממה שאתן חושבות.

היי-טק ו'חסדי נעמי'
יום חמישי בערב. אני יושבת בטנדר של 'חסדי נעמי' בחברת ענת גורן, בעלת תשובה מזה חמש שנים, הנוסעת להעביר שיעור על הפרשת חלה בכפר סבא. בדרך מצלצל הנייד שלה: אישה מבקשת להתייעץ בנוגע להפרשה, וענת משיבה בידענות.

מצלצלים אלייך הרבה?
"כן, כל הזמן".
אחר-כך בהרצאה מספרת ענת על אישה שחייגה אליה וביקשה שתשמע אם החלות יצאו טעימות על-ידי לעיסת המאפה ליד השפופרת.
אל נושא הפרשת החלה הגיעה ענת בעקבות חוויה אישית, שדחפה אותה להעביר שיעורים לזיכוי הרבים. לאחר יום עמוס כמנהלת פרוייקטים בחברת היי-טק היא יוצאת בהתנדבות מטעם 'חסדי נעמי' לספר לנשים על הפרשת החלה ולהדגים להן אותה, הלכה למעשה.

"עשיתי עבודה מקיפה על הנושא", היא מספרת. "למדתי, קראתי המון ספרים, עברתי אפילו על ספרים שהיתה בהם רק שורה אחת על הפרשת חלה. אני מחפשת כל הזמן באינטרנט חומרים חדשים ומשתדלת לחדש".

ענת, שחזרה בתשובה בעקבות הכרות עם הרב אמנון יצחק, התפרסמה בעיקר בערוצי הקודש. היא מרצה ברחבי הארץ (למעט יישובי יש"ע, שעדיין לא הגיעה אליהם) ובפני קבוצות מכל גווני האוכלוסייה. היא מספרת על ערבים שקיימה בפני נשות שוטרים, ובפני 300 נשים שבאו לשמוע אותה במלון באילת, עובדה שריגשה אותה במיוחד. "הן היו בנופש, ובאמת יכלו לעשות משהו אחר", היא אומרת. "ממש הודיתי להן שהן באו לשמוע על מצוות הפרשת החלה".

בחצר הבית בכפר סבא יושבות כעשרים נשים ומקשיבות לענת רוב קשב. אפילו החרקים הליליים המעופפים סביבן ומעוררים בהלה מעת לעת, מסיחים את דעתן רק לרגע. ענת מתארת ברהיטות כיצד אדם הראשון נברא מסוגי עפר שונים וממים, ולכן הוא נקרא 'עיסתו של עולם'. חוה, שקלקלה את האדם, קיבלה שלוש מצוות עיקריות שיתקנו את עוונה, ואנו, בנותיה, מצוות בהן עד היום: חלה, נידה, והדלקת הנר. היא מתבלת את השיחה בשפע ראשי תיבות וגימטריות, ומקריאה מכתבים שנכתבו אליה.
בקהל יושבות גם כמה נשים חילוניות, על-פי חזותן לפחות. אני שואלת אחת מהן מה משך אותה לפה. "אני לא דתית", היא אומרת, "אבל זה תמיד מעניין לשמוע קצת על מסורת. למה לא?"
ענת עומדת בפני הנשים ומכניסה לקערה קמח, מים, שמרים, מלח וסוכר. תוך דקות ספורות – ובלי להתלכלך! – היא לשה מהחומרים בצק מפואר, ובזמן התפיחה היא מספרת לנשים עוד פרטים הלכתיים ורעיוניים העומדים מאחורי המצווה. הידעתם, למשל, שבצק המיועד לטיגון (כגון סופגניות) אינו חייב בחלה בברכה?

אחר-כך מגיע תורם של אנשי 'חסדי נעמי', נותני החסות, לספר על ארגון החסד (ולגייס תרומות). כאשר הבצק תופח, ענת מנחה את בעלת הבית כיצד להפריש חלה, וקהל הנשים עומד ומצטרף למעמד בתפילות אישיות. שלב הדגמת הקליעות מתקבל בהתפעלות מרובה, ולמרות שהערב מסתיים קרוב לחצות, הנשים עדיין מצטופפות סביב ענת, שואלות ומביעות התעניינות.

האמנון יצחקיות
"את יודעת למה יותר חם במדינה בזמן האחרון?" שואלת אותי בחיוך לאה לבית רצון, "זה בגלל התנורים של כל הנשים שמפרישות חלה..." לאה יודעת כפי הנראה על מה היא מדברת. כבר מעל לעשר שנים שהיא ואחותה אהובה – הידועות יותר בכינוין 'האחיות רצון' – נוסעות ברחבי הארץ ומעוררות את ציבור הנשים להפריש חלה. לעתים הן מדברות בפני קהל של עשרות ולעתים בפני קהל של מאות רבות. גם כאן, ההרצאה אינה תיאורטית ויבשה. האחיות מנפות את הקמח תוך שירת שירים ביידיש או בתימנית (בדרך כלל בניגוד לאופי הקהל היושב מולן), מספרות את סיפורן האישי עם הרבה הומור שורשי, ומדגימות גם הן את הכנת הבצק, הפרשת החלה וקליעות מיוחדות – בלי שגרגר קמח ידבק אליהן.

ההרצאות שלהן מאופיינות בשפע עצות פרקטיות – תוכלו למשל ללמוד על הדרך היעילה ביותר לניפוי הקמח (לתוך שקית ובעזרת נפה גדולה, מה שמפחית את זמן הניפוי באופן דרסטי) ותקבלו ראשי תיבות שיזכירו לכן ממה כדאי להרחיק את השמרים.

"יש כאלה שקוראים לנו 'אמנון יצחקיות'", צוחקת לאה. "באחד המושבים שאליו היינו אמורות להגיע הזהירו אותנו שהוציאו עלינו שם של מטיפות. היינו בטוחות שאף אחת לא תבוא להרצאה, אבל בסוף האולם היה מפוצץ בנשים שבאו לראות מי אלה שמדברות כמו הרב אמנון יצחק..."

אל ההרצאות הגיעו האחיות רצון בעקבות מורה בבית הספר של בתה של אהובה, שחיפשה אם שתדגים לבנות כיצד להפריש חלה. אהובה, שמצבה הבריאותי באותה עת היה חמור מאוד, לאחר שנתגלה אצלה גידול, ביקשה שהבנות יתפללו עליה. לאחר שבאופן פלאי נעלם הגידול, היא החליטה כהכרת הטוב להתנדב ולספר לבנות את סיפורה.

ההרצאה היתה מוצלחת מאוד, ולאחר חודש ביקש בית הספר שתבוא שוב. הפעם חששה אהובה שהשיחה לא תצליח כל-כך, והלכה לרב בני ברקי ידוע לקבל ברכה. הרב התלהב ובקש ממנה שתתחיל להעביר את הנושא גם לנשים, ולא רק לבנות. לאחר כמה עיכובים החלו אהובה ולאה להעביר הרצאות לקהל הרחב, והיום הן עוסקות בכך לפרנסתן.

מנטורי קרתא ועד חילוניות
לאה, איך את עצמך התחלת להפריש חלה?
"גם אותי סחבו להרצאה. שמעתי והשתכנעתי שמדובר בעניין חשוב. בפעם הראשונה שהכנתי חלות הן יצאו כמו קרשים – אבל אמרתי לעצמי שקרש ושקר הן אותן אותיות, ואסור לי להתייאש. הכנתי מהן פירורי לחם וחילקתי בשכונה. לאט לאט המצב השתפר, וראיתי שהקרש והשקר הן גם אותיות קשר. המצווה הזאת עוזרת לי לחוש קשר חזק לריבונו של עולם".

לאה מספרת על הסיעתא דשמיא שלה זכתה כשקיבלה על עצמה הפרשת חלה. באותה תקופה היא היתה פנויה, והתפללה שתזכה להקים משפחה. תוך חודש היא הכירה את בעלה – אלמן עם שישה ילדים, הצעה שלא היתה מעלה על דעתה להסכים לה לפני כן, אבל הפעם בגלל רצף 'טעויות' השניים נפגשו ונישאו.

לאה מוציאה אלבום ומראה לי תמונות שצולמו בהרצאות. קהל המאזינות מגוון ביותר – באחת התמונות רואים למשל את נשות נטורי קרתא, מטפחות שחורות על ראשיהן. "נטורי קרתא לא מכניסים מרצים דוברי עברית", היא מספרת, "אך בגלל שזו שפת האם שלנו הן הסכימו שנבוא. 'אל תחשבי שאנחנו כאלה צדיקות בגלל שאנחנו גרות במאה שערים', אמרו לי הנשים, ובאמת היו נשים רבות שלא הכירו את מצוות הפרשת החלה, והן מאוד התלהבו".

בתמונה אחרת רואים אישה עם רמקול שניצבת על הבמה לצד האחיות – מתורגמנית שתרגמה את ההרצאה לאנגלית עבור הקהל דובר האנגלית. גם ביישובי יש"ע השתיים מרבות להופיע.
בצד השני של הסקלה אפשר למצוא ציבור חילוני למהדרין. לא מכבר הוזמנו האחיות לבית ספר ממלכתי לרגל בת המצווה של הבנות, מונח שאפילו המנהלת התקשתה להסביר אותו. מסתבר שישנה התעניינות מרובה דווקא מצד קהל שאינו שומר מצוות, והנשים מביעות רגשי תודה חמים לאחר ההרצאה.

הנשים בקהל באמת מפנימות את המסר שלכן? איך את יודעת שהן תפרשנה חלה אחר-כך?
"אנחנו מביאות להרצאה כלים ומוצרים להכנת חלות: דפים מנוילנים עם התחינות וההוראות, ורוב הנשים באות ולוקחות. יש כנראה משהו בהתעסקות בבצק ובלחם שנשים מאוד אוהבות ומתחברות אליו. העולם המודרני לקח מהנשים הרבה מחדוות היצירה. פעם הן היו תופרות ורוקמות, והיום אין צורך".
אך ייתכן שהחיבור מגיע מנקודה פנימית יותר. לאה מספרת על אישה שחייגה אליה חצי שנה לאחר שיחה שניתנה באריאל, וביקשה עזרה טלפונית בהפרשת החלה. משנשאלה מדוע היא נזכרה רק עכשיו, השיבה האישה שבהרצאה נאמר שההפרשה צריכה להיעשות בכלים כשרים, וכשהאישה לבושה לפחות באותו הזמן בצניעות. "אז קודם הזמנתי את חב"ד שיכשירו לי את המטבח, והתחלתי להתלבש באופן צנוע יותר", היא אמרה בפשטות, "ועכשיו אני מוכנה להפריש חלה".

ועכשיו גם הספר
נושא הפרשת החלה קבל לאחרונה תגבורת משמעותית מכיוון מעט שונה. שתי אחיות, שירה וינר, חב"דניקית מרמת אביב, ואילת יפרח מעמונה, הוציאו ספר בשם 'לקראת חלה', העוסק כולו במצוות הפרשת החלה. מבחינה חזותית מדובר בספר בעל עיצוב אסתטי ונעים מאוד, עשיר בתצלומים יפהפיים של חלות שחומות, מאפים ביתיים וידיים לשות בצק. הספר מביא בלשון בהירה ומפורטת את כל מה שאישה צריכה לדעת כדי להפריש חלה: איך כמה ולמה, בתוספת מתכונים ותרשימי קליעות.
ביקורת חמה על הספר אפשר למצוא במקום בלתי צפוי: באתר וואלה! של עיתון הארץ. ארז קומרובסקי, אופה ותיק ממאפיית 'ארז', קיבל את הספר לידיו והתקשה להסתיר את התפעלותו. "השתוממתי ששלחו את הספר דווקא אלי. אני, שידוע בחילוניותי ובדעותי השמאלניות?" הוא כותב. "דווקא אני אכתוב סקירה על ספר של מתנחלות חסודות?" בהמשך הביקורת מספר קומרובסקי כיצד נשבה בקסמו של הספר ולמד ממנו על המצוות האדירות הטמונות בחלה שאותה הוא אופה שנים רבות, ועל כך שהחלה היא החלק המקשר את הלחם, האכילה והעולם הגשמי לעולם הקודש.

"הביקורת הזאת מאוד ריגשה אותי", מספרת שירה וינר. "ראיתי שהספר נוגע באנשים. אם כתבו על זה אפילו בעיתון 'הארץ'..."

איך באמת הגעת לכתיבת הספר?
מגיל צעיר אהבתי לאפות, אבל לנושא של הפרשת חלה הגעתי בעקבות חברה, עולה חדשה, שביקשה עזרה בהכנת עבודה. מתוך החקירה צץ לי פתאום הרעיון שספר כזה דרוש בשוק. הפרשת חלה נראתה לי תמיד מבצע מסובך – צריך לדעת מאיזה כמות מפרישים, ולהתחיל למדוד גרמים וקילוגרמים... וכשקצת בדקתי את העניין ראיתי שזה לא מסובך כמו שחושבים. בנוסף, אין הרבה ספרי מתנה לנשים. רציתי שזה יהיה ספר שמשלב רוחניות וגשמיות, שכל התהליך יהיה מוסבר באופן פשוט וברור, שיהיה כתוב עבור נשים בשפה של נשים".

ואיך המכירות?
"ברוך ה'. אנחנו מדפיסים כעת את הספר בפעם השלישית בשלושה חדשים. בהתחלה הוא נמכר רק בחנויות הדתיות, אך עכשיו הוא נמכר גם בסטימצקי, ואני יודעת שהוא מגיע לכל הציבורים".
מי שהוציא לאור את הספר והיה מעורב באופן פעיל בכל שלבי העשייה הוא אביהן של שירה ואיילת. הפרט הזה יכול להישמע שולי, אך כאשר שירה מספרת על הרקע המשפחתי שלה, הוא הופך לבעל משמעות מיוחדת. שירה ואילת גדלו במשפחה בו האם דתית והאב חילוני. זמן קצר אחרי החתונה אמם חזרה בתשובה והאב לא הלך בעקבותיה, אם כי שירה מציינת שהמסורת והיחס החיובי לדת חשובים בעיניו מאוד.

"הוא התלהב מהרעיון של הספר מתחילתו", אומרת שירה, "והוא זה שהדגיש בפנינו כל הזמן שהספר צריך לדבר גם לקהל שאינו שומר תורה ומצוות. באמת ניסינו למצוא את המילים שיתאימו לקהל כמה שיותר רחב".

הבנות זכו לחינוך מעורב – ממלכתי ביסודי ודתי לאחר מכן. לדברי שירה, למרות הדרכים החלוקות, האווירה בבית ההורים היא מאוד מאוחדת ושמחה – איחוד שנקנה בהשקעה ולא רק באופן טבעי. "יש התמודדויות לא פשוטות, אך אם יודעים ששלום בית עומד מעל הכל, ואני מתכוונת גם מעל לדברים שאת חושבת שהם חשובים – אפשר לבנות משפחה מאוד שמחה. כמובן שצריך גם הכוונה ויעוץ של אנשי רוח. הגדילה עם ערכים כאלה נתנה לי נכס מאוד חשוב לבניית החיים שלי. בכלל, אצלנו בבית לא מודדים מישהו לפי הכיפה או החצאית, לומדים לקבל את האדם כמו שהוא".

הסוד הוא במתכון
לגבי הפרטים המעשיים של הכנת הבצק והפרשת החלה, כמספר המומחיות כן מספר הדעות. יש שיאמרו שלישה מרובה מיטיבה עם הבצק, בעוד אחרות תאמרנה שלא. יש מי שתנחה – על-פי רבותיה – לזרוק את החלה בתוך שתי שקיות, ויש מי שתאמר – גם היא על-פי רבותיה – שעדיף דווקא לאבד אותה בשריפה על חרצובת הגז, כשהחלה עטופה בנייר כסף. האחת ממליצה ללוש בידיים מקומחות והשנייה במשומנות. אך בנושא אחד אין מחלוקת – אם מדברים על סגולות, הפרשת החלה נחשבת סגולה טובה לכל דבר ועניין. בריאות, פרנסה, לידה קלה – מה שתרצו.

סיפורים רבים סופרו על ישועות שמיוחסות להפרשת חלה ולתפילות שנאמרו במהלכה. "בעלי היה מובטל שנתיים", סיפרה לי חברה, "ואמרו לי שמיד אחרי פסח זה זמן טוב להפריש חלה ולהתפלל על פרנסה. הכנתי חלה בצורת 'מפתח פרנסה', ובאמת כוונתי לעניין הזה. זמן קצר לאחר מכן בעלי מצא עבודה. גם אחד הילדים נולד באופן ממש פלאי מבחינה רפואית, לאחר שהתפללתי על כך בעת הפרשת החלה".

ענת גורן מספרת על מכתבים רבים שהגיעו אליה, המספרים סיפורים דומים, וגם שירה וינר מעידה על שיחות טלפון נרגשות שהיא מקבלת מהקוראות.
אך הפרשת החלה אינה משמשת רק כבמה מועדפת לתפילות ובקשות אישיות. מספרים על ד"ר רוטשילד, מנהל בית הרפואה 'מעייני הישועה', שלעתים נוקט באמצעים שאינם בגדר הרפואה הקונבנציונלית כדי לסייע ליולדות במצוקה. הוא מזעיק את אשתו שתכין עיסה ונוסע בטוסטוס כדי להביא את הבצק ולזכות את היולדת במצוות ההפרשה.

ואם חשבתם שאפשר להלחם נגד ההנתקות רק על-ידי קשירת סרטים כתומים, צעדות וחסימת כבישים – דעו לכם שיש זירות אחרות: לפני כמה חדשים יצאה קריאה של כמה נשים להקדיש את הפרשת החלה השבועית לביטול גזרת הגירוש. התארגנות של ארבעים נשים המקיימות יחד את המצווה ומכוונות יחד לאותה מטרה נחשבת כלי חזק לביטול גזרות למיניהן. ולנו נותר רק לקוות שבזכות נשים צדקניות ניגאל גם הפעם.

חלה קלה
אמנם כאן לא פינת הצרכנות, אך אם במקרה התעורר בכן החשק ללוש, לאפות ולמלא את ביתכן בניחוח חלות לקראת שבת, אנו מגישים לכן את אחד המתכונים מהספר 'לקראת חלה', באדיבות ההוצאה לאור. בחרנו בחלה מקמח מלא, שאותה תתקשו לרכוש בחנויות. אגב, שירה וינר טוענת שיש חשיבות מרובה לסוג הקמח המלא שבו משתמשים, וייתכן שהשימוש באותו מתכון יניב תוצאות שונות בהתאם לאיכות הקמח.

חלות מקמח מלא
לישה טובה של הבצק ותפיחה מספקת יוציאו מתחת ידייך חלות קלות ואווריריות.
לחמש עד שבע חלות:
5 כפות שמרים יבשים
5 כוסות מים חמימים
2/3 כוס שמן
2/3 כוס דבש (או סוכר)
5 ביצים
15-16 כוסות קמח מלא
1 כף מלח
לציפוי:
ביצה טרופה
שומשום

1. בקערה גדולה שמים את השמרים והמים החמימים ומערבבים. מוסיפים את השמן, הדבש (או הסוכר) והביצים. מוסיפים כ-6 כוסות קמח מלא ומערבבים היטב. מכסים את הקערה בניילון נצמד או במגבת מטבח נקייה, ומניחים לתפיחה במקום חמים במשך 45 60 דקות, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
2. מוסיפם את המלח ואת רוב הקמח שנשאר ולשים את הבצק כעשר דקות, עד שמתקבל כדור בצק חלק ורך. אם הבצק דביק מוסיפים לו מעט קמח, רק עד שיהיה נוח לעבוד אתו.
3. מפרישים חלה.
4. יוצרים מהבצק חלות בצורה הרצויה, שמים אותן בתבניות, מכסים ומניחים לתפיחה נוספת במקום חמים, במשך 45 60 דקות. בינתיים מחממים את התנור לחום בינוני.
5. מורחים על החלות ביצה טרופה ומפזרים עליהן שומשום. אופים במשך כ-45 דקות, עד שהחלות משחימות. מוציאים את החלות מן התנור וגם מן התבנית, ומצננים על רשת.