בשבע 154: מעברה 2005

המשפחות שמיהרו השבוע לתפוס קראוון בניצנים רחוקות מלהיות מרוצות- דתיים וחילונים יגורו בצפיפות כשכל משפחה מקבלת מקסימום 90 מטר, אפילו אם יש לה 16 ילדים

רונן דמארי , כ"ח בתמוז תשס"ה

המשפחות שמיהרו השבוע לתפוס קראוון בניצנים רחוקות מלהיות מרוצות- דתיים וחילונים יגורו בצפיפות כשכל משפחה מקבלת מקסימום 90 מטר, אפילו אם יש לה 16 ילדים – בית כנסת יהיה, מקווה אין, ובית הספר רחוק - העיקר שמשרדי הממשלה רבים למי מגיע הקרדיט על הביצוע המוצלח

יום ראשון השבוע ביישוב ניצן. בחום של למעלה מ-30 מעלות נפתח אתר הקרווילות למפוני גוש קטיף, 'ניצן 2'. בכניסה, המותרת רק למשפחות המפונים ולעיתונאים בשלב זה, כבר התמקם לו 'גזלן'. על-פי כל התחזיות, צפויים לו עסקים לא רעים בכלל.
המשפחות הראשונות מתחילות להגיע לאתר בשעות הבוקר המוקדמות.
אני פוגש את ויקטור חסן מניסנית בדרכו חזרה הביתה, לאחר שסיים לסייר במקום עם משפחתו: "אמרו לנו שמי שיישאר בבית שלו אחרי ה-15 לאוגוסט יוציאו אותו עם בולדוזר, אז עדיף לנו לגור כאן מאשר לגור ברחוב. אני עוזב בית של 151 מ"ר לטובת בית של 60 מ"ר", הוא מסביר את נוכחותו במקום בטון מצטדק.

העבודות באתר נמשכות במרץ, אולם לדברי האחראים הן מופסקות בשבתות. הממשלה לוחצת על מנהלת סל"ע, שלוחצת על הקבלנים. המתיחות ניכרת באוויר. לא אחת הטונים בין מנהלי העבודה במקום עולים, אולם לפחות כלפי חוץ הם משדרים שקט תעשייתי.

נציגים של משרד השיכון, משרד הביטחון ועמיגור עורכים תיאומים אחרונים לקראת קבלת הפנים למשפחות האמורות להגיע במהלך היום.

מקווה ? לא אצלנו
כמו בכל אתר בנייה, במקום ניצבת גם 'דירה לדוגמה', שבה יושב רפאל בסמן, מנהל האתר, מולו תלויות מפות ותכניות המתחם, ועונה לשאלות העיתונאים במעין מסיבת עיתונאים מאולתרת.
"ב-24 למאי היתה פה מקשת אבטיחים. לא היה מבצע כזה בעולם", הוא מעיד על עיסתו בגאווה, ומיד מסביר: "אני יחצ"ן, התפקיד שלי זה להשוויץ בפני התושבים".

על-פי הנתונים שמציג בסמן, באתר קיימות, נכון לכתיבת שורות אלו, 320 יחידות דיור: 220 של 90 מ"ר ו-100 של 60 מ"ר.
בדירה של 90 מ"ר מותקנים 5 מזגנים, ובדירה של 60 מ"ר 4 מזגנים. לכל דירה יש מטבח, ולדברי בסמן שטח החצר הכולל יגיע עם שטח הבית ל-250 מ"ר בכל אחת מהדירות.
משפחות עד 5 נפשות אמורות להיכנס לדירה של 60 מ"ר, ואילו משפחות מעל 5 נפשות יזכו לקבל את זו של ה-90 מ"ר. במתחם, שיחולק ליישוב דתי וחילוני, אמורים לקום גם 2 בתי כנסת ו-3 גני ילדים ומעונות יום.

"משפחה עם 2 ילדים לא צריכה יותר מ-60 מ"ר. 4 נפשות לא יכולות לחיות בדירה של 4 חדרים?" תוהה בסמן.
גם לציוד הרב שאותו אמורים המפונים להביא עמם לאתר נמצא פתרון בדמות קונטיינרים שיוצבו במתחם.

המשפחות הדתיות ייתקלו באי אלו בעיות בחיי המשפחה שלהן, שכן באתר לא מתוכננת בשלב זה הקמתו של מקווה טהרה. לדבריו של בסמן, בכוונת המנהלה לתחזק את ולשפץ את המקווה הקיים בניצן, שבו אמורים להשתמש המתיישבים החדשים.

באשר לדירות עצמן, ספק אם משפחה שהתגוררה בווילה גדולה עם חצר רחבת ידיים תגור באושר בדירה החדשה שכפתה עליה מנהלת סל"ע. הדירות ממוקמות האחת ליד השנייה, כאשר רק רצועת דשא ברוחב של כ-2 מטרים מפרידה ביניהן. הפרטיות לא גרה כאן. הרחובות עצמם עשויים בסגנון המזכיר רחובות הולנדיים, וזרועים באבנים משתלבות. בשנתיים הקרובות אמורים לדרוך עליהן משפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות כאחד, שרק הזמן יוכיח אם מידת השתלבותן תצלח כמו זו של המדרכות.

המזגנים לא קונים אותי
המשפחות מתחילות להגיע בטפטוף איטי. עשרות הצלמים והעיתונאיים עטים עליהן כמוצאי שלל רב. הן נראות די אבודות, כילדים העושים את דרכם ליום הראשון של כיתה א'. כל משפחה מבקשת לבחון מקרוב את הבית שהקצתה לה המנהלה. רובן ככולן הביעו אכזבה מגודל הבית, והתרפקו על זיכרונות העבר והדירה שאותה הן אמורות להשאיר מאחור.

המשפחה הראשונה שנכנסה לקרווילה היתה משפחת בן דהן מניסנית. בני הזוג יוסף ואסתר וששת ילדיהם החליטו שלא לבזבז זמן ולהבטיח לעצמם דירה: "אני מבולבל. איך אפשר להיות מרוצה בסיטואציה כזו?" שואל יוסף, כשהוא מחזיק במפתח הדירה בידו. "הכל נראה קטן וצפוף. זה לא קל, אבל אין ברירה. אני מאמין שאוכל לשמור פה על מסורת".

עמוס ומריה חלפון, אף הם מניסנית, הביעו אכזבה קשה לאחר שמצאו את הדירה שמנהלת סל"ע הועידה להם: "זה קטן מאוד. מהחצר אנחנו צריכים לראות איך שכנים שלנו מתלבשים? אין גינה, אין פרטיות, הגענו מבית של 92 מ"ר לבית של 60 מ"ר. יש לי הרבה ציוד. אני לא יודעת איפה נשים אותו. אין לנו אפילו איפה לתלות כביסה".

בעיה נוספת שהעלו בני הזוג היא חינוך ילדיהם: "הילדים רשומים בבית הספר של שער הנגב, וזה מרחק של שעה נסיעה מפה".
יונתן מאור-זדה ורעייתו מלינים אף הם על הדירה אותה הם אמורים לקבל: "אנחנו עוזבים בית של 120 מ"ר ועוברים ל-60 מ"ר. נשים כאן את אריק שרון ואת הכבשים שלו", אומר יונתן בכעס. "אנחנו מאוד ממורמרים. אחרי הוצאה של 300 מיליון¤ הייתי מצפה לראות פה בתים יותר נורמליים. מזינים אותנו בדיסאינפורמציה בקשר למקום. זה לא פתרון הולם, לשים משפחה עם 4 ילדים ב-60 מ"ר זה עוול. זה 15 מ"ר לבן אדם, אתה יודע מה זה? זה גודל של תא מעצר בכלא 4. אני לא גר על קרוואן באיזה גבעה, אני גר ביישוב מפותח. מה שמו לנו 4 מזגנים, קנו אותנו? עם מדשאות אבנים משתלבות?"
אשתו אמרה בתסכול: "אני רוצה לפלוש לדירה של 90. נראה אותם מוציאים אותי. למה אני צריכה לוותר על הציוד שלי?"

זוג נוסף שהגיע למקום הם שוקי ושושי גוזלן מניסנית, שהסתובבו במשך שעה ארוכה בין הבתים כלא מאמינים שכאן יתגוררו בשנים הקרובות. "זו חוצפה", אומרת שושי, "או שעושים דירה כמו שצריך או שלא עושים בכלל". בני הזוג ,אגב, כבר הביעו את רצונם לעבור לאזור הצפון בהקדם האפשרי.

באל ג'זירה מרוצים
בין העיתונאים הרבים שהגיעו למקום היה גם אליאס כראם מרשת אל ג'זירה הערבית, המשדרת לכל העולם. הרשת מגלה עניין רב במעבר הצפוי, וכארם מעביר שידור חי מהמתחם. כאשר הוא מסיים, הוא מתאר בפנינו את רשמיו, כפי שהעביר אותם למאות מיליוני צופים: "אני מדבר על רגעים היסטוריים, ויכול להכריז בצורה רשמית שהמתנחלים מרצועת עזה התחילו להתפנות, למרות שזה קורה עדיין על אש קטנה. אני חושב שהמקום מצוין כמעבר ביניים".
בכל זאת, מגיעות לכאן משפחות שעוזבות וילות ושטחים חקלאיים גדולים.
"לא ראיתי את הבתים ברצועה. מי שגר בווילה יתקשה לגור פה, אבל המתנחלים קיבלו פיצויים, לא?"
שמעון שניר מהיישוב גן אור מגיע עם רעייתו על מנת להתרשם מהמקום שאליו הוא עומד לעבור בימים הקרובים: "אנחנו מהראשונים שנרשמו", הוא מספר. "הבתים כאן מתאימים לזוג עם 2 ילדים. אנחנו לא ששים לבוא לפה. אם נבוא זה יהיה רק מחוסר ברירה מוחלט. אנחנו יורדים ב-4 רמות. זה בדיחה, אתה בא עם 7 ילדים ואומרים לך 'תסתדר'. באנו לראות מה נקבל אם חס וחלילה תהיה עקירה".
דוד אלי מניסנית הגיע עם רעייתו. הוא אמור להשתכן בחלק הדתי של האתר. לשאלה מדוע לא השתמש בדמי השכירות שהמנהלה העמידה לרשותו השיב: "לא לקחנו שכירות דירה, כי אנחנו לא מוכנים לגור בעיר. יחסית קיבלנו דירה טובה לעומת אלו שמקבלים דירה של 60 מ"ר ויהיו דחוסים בה כמו קופסת גפרורים. נושא שמירת הדת בעייתי. מערבבים אותנו עם משפחות חילוניות. אתה רוצה שהילדים שלך יוכלו לשחק בחוץ בשבת מבלי לראות מכוניות נוסעות לידם כל הזמן".

16 ילדים ב-90 מ"ר
שלומית, נציגת משרד השיכון, עסקה במהלך רוב היום בהכוונת המשפחות לדירות ובתדרוכן. על השאלות הרבות השיבה בסבלנות ומהטרוניות השתדלה להתעלם כמיטב יכולתה.
כשאני אומר שלמשפחה עם 7 ילדים הדירה שהוקצתה קטנה מדי, היא ומספרת לי שעוד לא ראיתי כלום. לדבריה, ישנן משפחות עם 16 ילדים האמורות להגיע ולהשתכן באתר. לשאלה כיצד יימצאו פתרון לבעיותיהן, השיבה בחיוך: "כשנגיע לגשר נחצה אותו", ומיהרה לקבל את פניו של זוג נוסף.