גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 157ראשיהפצה

החשבון והנפש - בגליון השבוע

אישי ציבור ועקורי גוש קטיף ● מה הם אומרים בעקבות החורבן
25/08/05, 00:00
חגית ריטרמן

שרון אכזר ומושחת * ח"כ ד"ר עוזי לנדאו
"שרון מושחת מבחינה פוליטית, הוא אדם אכזר וחסר לב שדרכו להוליך שולל, להסית ולטפול עלילות. הוא משחד פוליטיקאים ומאיים על פוליטיקאים, ואינו ראוי לעמוד בראש ממשלת ישראל. אני חושב שאילו היה מקדים להתפטר, זה היה טוב לכולנו. אלמלא השיטות המושחתות בהן השתמש, הוא לא היה יכול לבצע את ההתנתקות.

"שרון גנב את קולות הבוחרים שביקש כשהתחייב לא לבצע מדיניות נסיגה חד-צדדית כמו של מצנע. הוא אמר זאת במשאל מתפקדי הליכוד, אבל עשה את ההפך. לא היה לו רוב בממשלה, אז הוא פיטר שרים. הוא הציג בממשלות ברחבי העולם את תוכנית ההתנתקות כתוכנית של הממשלה, בשעה שלא היה לו רוב לכך בממשלה. הוא שיחד חמישה חברי כנסת מהליכוד ועשה אותם סגני שרים.
"חבריי מהליכוד שהתנגדו למהלך אך נשארו בממשלה לא נלחמו. שבתם בממשלה שימשה להם אליבי כדי לא להיאבק נגד ההתנתקות. לצערי הרב, הטרגדיה בעם ישראל גדולה וחבל מאוד שהם מקבלים החלטות לא לפי מה שטוב למדינה אלא לפי מה שטוב להם.
"את שואלת אם נאמני ארץ ישראל יכולים לסמוך על הליכוד אחרי מה שקרה? לא על הליכוד הזה. לא על הליכוד שזו המנהיגות שלו. זה תלוי כיצד תיראה רשימת הליכוד בבחירות הבאות. אם שרון יעמוד בראשו, אי אפשר יהיה לסמוך על הליכוד, כבר נכווינו ממנו פעם אחת, אז כל אחד יחליט אם לקחת את הסיכון או לא. מה שהתברר ברשימה הנוכחית הוא שחברי הליכוד לא שינו את דעתם. מי שאכזב זו קבוצה של ח"כים ושרים שפעלו בניגוד למצע.
"מילה לציבור: המאבק רק מתחיל, וזה מאבק על הנותר, על כבשת הרש. זה מאבק על יהודה ושומרון, על רמת הגולן ועל בקעת הירדן וזה מאבק נגד חלוקת ירושלים".


מאבק נחוש יותר * ח"כ אורי אריאל
"ההחלטה שהתקבלה בכפר-דרום היתה שאצלנו אין אלימות, שכל אדם ינהג בביתו כהבנתו ושבצד הציבורי יהיה מאבק נחוש, כאדם שנלחם על ביתו. הכל היה בשליטה, והעובדה שאין חייל או תושב מאושפז מעידה שלא היתה אלימות.
"רבים וטובים אמרו לי שכפר-דרום הצילה את כבוד הגוש, וזה לא פוסל את האחרים – אני לא שופט את האנשים הגיבורים האלה שחיים בחבל עזה תחת אש שנים ארוכות. בלי לצאת נגד איש, אני חושב שכשהאנס בא לאנוס אסור לפתוח לו את הדלת.
"אם מועצת יש"ע פעלה נכון או כשלה? אני חושב שהיא עשתה דברים גדולים וחשובים, אבל לקראת הסוף אפשר היה לעשות את זה אחרת, במובן שהמאבק ידמה בעיקרו לזה שנוהל בכפר-דרום. כמובן, כל יישוב צריך לקבוע איזו דרך מתאימה לו, אבל השאלה היא גם מה ההדרכה שנותנים לו. אני סבור שהיה מקום למאבק נחוש יותר.
"גם בהמשך צריך לכלכל את צעדינו בתבונה. למשל בעניין המאחזים: השאלה היא איזה אופי ילבש המאבק – דגם עצמונה, דגם נווה-דקלים או דגם כפר-דרום. לדעתי צריך ללכת לדגם של כפר-דרום, אם כי לא בטוח שזה יציל. ושוב: אני לא שופט אף אחד.
"הליכוד הוא לא כתובת לימין. אי אפשר לסמוך עליהם. צריך מנהיג ימני ואמוני. אולי נאמני הליכוד יפרשו ואז תהיה חבירה של כמה מפלגות לבלוק. גם אם זו תהיה דרך ארוכה, צריך להקים מפלגה ימנית מובילה. הציבור האמוני צריך להנהיג את המדינה. מבחינה דמוגרפית זה אפשרי. הלקח הוא לא לסמוך על מנהיגים לא אמוניים של 'כוחי ועוצם ידי', כאלה שבוטחים רק בעצמם.
"לא נשכח ולא נסלח לשרון ולמי שעשה את העקירה הזו".


לא הזמן לחשבון נפש * ח"כ ניסן סלומיאנסקי
"כעשרה אחוזים מאנשי הציונות הדתית נמצאים בליכוד, ואם הם יבינו כיצד הליכוד הוליך את כולם שולל, אם הם יפקחו עיניים ויצביעו לרשימת הציונות הדתית, להערכתי אפשר לעשות מהפך גדול. יש אפשרות להקים גוש ציוני-דתי של 15 עד 20 מנדטים, ואם נשכיל להרחיב את היריעה למחנה הלאומי, נוכל להרוויח עוד כמה.
"הליכוד איננו כתובת לימין כי מההתחלה הוא גרם נזקים עצומים למפעל ההתיישבות. רק הליכוד יכול לגנוב את קולות הימין ולהשתמש בהם להריסת החיבור שלנו לארץ ישראל ולמסירת שטחיה לערבים. הליכוד בגד בערכים.
"מי שלא יונק מהשורשים של עם ישראל – קשה יהיה לסמוך עליו. יכול להיות שנצטרך לחבור לאנשים לאומיים מאוד גם אם הלאומיות שלהם לא נובעת מתורה, אבל אז לדעתי היחס צריך להיות 'כבדהו וחשדהו'. אדם שרוצה לשמור על ארץ ישראל לא יכול להצביע לליכוד, אלא למפלגה שיהיה סמוך ובטוח שהיא לא תיתן ידה לדבר כזה כמו תוכנית ההתנתקות.
"אנחנו עדיין באמצע המאבק, ולכן אני חושב שלא צריך לעשות עכשיו חשבון נפש, אלא להתאחד. הפקת לקחים תכניס מתח.
"נכון שהדור הצעיר מרגיש שהמדינה הפקירה אותנו וירקה עלינו, ומי שמייצג אותה זה הצבא. אבל אין לנו מדינה אחרת ואין לנו צבא אחר. אנחנו לא ניתן לנתק אותנו מהעם ומהמדינה שלנו. נמשיך הלאה להשתלב בצבא ובשאר המערכות הממלכתיות, משם לא יגרשו אותנו. כולנו עוברים משבר, אבל אסור להתייאש. צריך לעבוד אחרת ולהתנחל בלבבות כדי שלא נעבור את הטראומה הזאת שנית, אלא נסחף אל מאבקנו ציבור נוסף".


רק עם תורה ואמונה * הרב יגאל קמינצקי
"מה שקרה חמור ועצוב מאוד, זה פשע נגד עם ישראל. מה אפשר להגיד. בלי תורה ואמונה לא יהיה פה שום דבר. ממשלה לא יכולה להנהיג מדינה יהודית בלי תורה. אריאל שרון היה מנותק מתורה ומאמונה, ואני לא מתפלא שזה קורה. אין פלא על אופן ההחלטה לבצע זאת ועל צורת העקירה. התשובה לכל השאלות, גם לשאלה כיצד עמדו חיילים ושוטרים באדישות מול זעקות השבר והבכי, היא 'אין יראת א-לוקים במקום הזה, והרגוני'.
"מי שפוקד אותו משבר אמוני, צריך לומר לו שאהבת ה' אינה תלויה בדבר. בבניין ירושלים ננוחם".


המאבק נוהל נכון * בנצי ליברמן, ראש מועצת יש"ע
"אנחנו מאמינים שלמוסדות המדינה יש ערך גם כשהם טועים בענק. גם דור המדבר לא הלך הביתה כשהתפרק השלטון. זה באמת משבר בהיקפים ענקיים, אבל לא כזה שצריך להביא אותנו למסקנה של גט כריתות. החרדים טענו שאי אפשר לשתף פעולה עם מוסדות מדינה שמחללים שבת ואוכלים לא כשר, אנחנו דיברנו על תפישה של אור וצל המשמשים בערבוביה. הפעם זכינו לראות את הדברים, הגיעה שעת המבחן האמיתי.
"אל לנו לזלזל במשבר הגדול שיש לנו איתם, הם קרעו אותנו לגזרים. ואף על פי כן, התפישה המורכבת היא הנכונה. אנחנו לא מנהיגים את העולם, והניסיונות קשים מנשוא. יש משבר ערכי ואמוני, אבל לא משום כך ניצור גט כריתות. זה סוג של אמונה.

"המאבק נוהל נכון ובצורה הראויה לו. אם מישהו חושב שהוא מסוגל לנצח את המאבק באופן כוחני בלבד, הוא טועה. נניח שהיינו נוקטים במאבק יותר אימפולסיבי: היקף האנשים היה 15 אחוזים ממה שהיה לנו כאן. במדינת ישראל אי אפשר להכריע בכוח בלבד. אני לא מאמין שיכולנו לנהל מאבק כוחני יותר שהיה מביא תוצאות אחרות. הדרך האחרת בוודאות היתה מובילה לא רק לכישלון במאבק אלא גם להורדת רוח העם. היא היתה מובילה להפסד. אי אפשר לנצח בכוח אלא בפעולות ציבוריות שיש בהן סוג של נחישות, עוצמה ואמת פנימית, צריך לפנות ללבבות העם.
"כוח המשבר הזה מוביל לידה חדשה ברוח שלנו, ברוח העם. עלינו להמשיך וחבר לערכים של העם כחלק מההגנה מפני תוכניות נוספות.
"כשקראנו לאנשים לבוא לכפר-מימון, לאופקים ולכותל הם הצביעו ברגליים. מישהו נתן לנו מנדט להנהגה? הצענו דרך, ואנשים התחברו אליה.
"לפני שיצאנו לדרך המאבק הזו ישבנו שעות ארוכות עם גופים נוספים, ויחדיו התווינו את המאבק הזה. ריכזנו את מוטת הכנפיים הרחבה ביותר של הציונות הדתית, כזו שלא היתה בשום ספקטרום. הקב"ה מן השמיים רצה אחרת.
"הבנו שתפקידנו למצוא רוח חדשה וללכת בדרך שתיתן מאבק נחוש ואמיתי, אבל אם חס וחלילה המאבק לא יצליח, הוא בהחלט ייצר סוג של צריבה בתודעה והציבור יהיה איתנו במאבק על יו"ש. תוכנית הפעולה שלנו היתה ידועה, שיתפנו פעולה עם גופים נוספים ועם הרבנים. הרב שפירא קיבל את הדרך הזו של מאבקנו. היה אצלו דיון, והוא הכריע שדרך המאבק שהצענו נכונה.
"יצרנו מתווה שריכז דעות רבות של אנשים, ובהחלט למאבק היו שתי פנים: לעצור את מכונת הגירוש ולצרוב בתודעה".


מסר מבולבל * הרב גדי בן-זמרה, 'הלב היהודי'
"לאלה שאומרים שלחיילים לא היתה ברירה אלא להשתתף במעשה הזה, אני אומר שלכל יהודי יש בחירה חופשית. זה לא מסיר אחריות מאלה שממונים עליהם, אבל כל האחריות מוטלת על החייל ועל מצפונו, הוא אחראי למעשיו גם אם היה 'בורג קטן במערכת'.
"הדרך למנוע עקירה היא לגרום להתגייסות טוטאלית של הציבור, לסירוב המוני. אבל מרגע שהוכרע שהצבא חשוב מההתיישבות, אין לנו יכולת לנצח ויהיו עוד התנתקויות. לא ייתכן שמצד אחד אתה אומר לאזרח להגן על ביתו של תושב גוש קטיף ומצד שני לחייל אתה אומר לגרש. הרי לפי זה יכול להיות מתיישב שייצא לסלק את משפחתו – הוא חייל והם תושבים.
"שרון הוא לא שמיר באישיותו, אין לו סבלנות, הוא אוהב תוצאות מיידיות בשטח. הוא חשב במי 'להיכנס', בדוסים או בערבים, והחליט ללכת נגד הציבור הדתי-לאומי מתוך תובנה – שהוכחה כנכונה – שהציבור לא יקרע את החבל ונאמנותו לשלטון תכריע את הכף.
"יצא שהציבור שהכי נלחם ושההתיישבות היא ציפור נפשו נתן – באופן עקיף – את כל אונו לביצוע ההתנתקות. וגם באופן ישיר: כשאומרים 'שום דבר לא יפריד בינינו', זה מזין את ההתנתקות הבאה במקום להציל את צה"ל מהעבירה ומהזיהום האנושי הזה. כך בפעם הבאה צה"ל יעשה את זה ביתר עוז.
"העובדה שלא האמינו בניצחון והשתדלו לא לחרוג מכללי המשחק והעובדה שהיו סיכומים בין המגרשים למגורשים – יצרו אווירה שלא מאפשרת מאבק. אמרו שהמאבק נועד 'לצרוב את התודעה ולמנוע גירושים נוספים'.
"אם כל אחד חשוב למאבק? בוודאי. ברמה המעשית, ברור שכדי למלא דלי מים דרושות טיפה ועוד טיפה. אחד שמסרב ועוד אחד וכך נוצרת בצבא אווירה של אנטגוניזם חריף למהלך. הסרבנות האפורה חגגה במחסומים, וטוב שאלפים השתתפו בזה.
"הציבור שלנו עבר שינוי מנטאלי – התופעה של 'פנים מול פנים', הסיטואציה שבה אלפים פנו אל החייל ברמה האישית והציגו לו את אחריותו במקום לרחם עליו כאילו הוא חייב לגרש, היא תוצאה של הבנה שכך נכון לעשות זאת. התופעה הזו לא היתה בחוות-גלעד ובמצפה-יצהר. אם כל אחד ישפיע על חיילים, זה יכול לעשות בוקה ומבולקה בצבא.
"גם ברמה האישית כל אחד צריך לפעול. חייל שלא מברר לעצמו, עמוד השדרה של זהותו נפגע. כל חייל צריך לשאול למי אני שייך – לעם או לשלטון מנוכר שבו אני שכיר חרב, ואז ממילא זה לא חשוב כמה אני משפיע על המערכת. התפקיד שלנו הוא להציב מולו מראה".


הציונות הדתית תנצח * אריאל זילבר
"אני התנתקתי מהמדינה, פשוט מאוד. היום אני מה שאדיר זיק אמר – יהודי שחי בארץ ישראל. הם לא הצבא, המשטרה והמדינה שלי, בשבילי זה שלטון זר היום. המדינה בגדה באזרחיה. אבל היא עשתה את זה לכל מי ששירת אותה – לפולארד, לצד"ל. לכן אני אומר שזו לא מדינה של היהודים, אלא של שלטון זר, לא יודע של מי. זה שלטון יהודי, אבל הוא עושה יותר נזק ממה שעושות מדינות זרות. הבעיה שלנו היא אנחנו.
"כל כוחות הימין צריכים להתאחד, לא להיפרד למפלגות שונות. יש לנו רוב, וחבל שאנחנו מפורדים. צריך לקרב את הציבור החילוני בדרכי נועם, כמו שאמר הרבי מלובביץ'. זה קשה, לחילונים לא נוח עם חלק מהדברים, אבל הם צריכים לעשות את המאמץ הזה להתקרב לדת היהודית והדתיים צריכים לקבל כל אדם באהבה. הציבור הדתי, ובעיקר חובשי הכיפות הסרוגות, צריכים להיכנס לריכוזים חילוניים ולקרב. בסוף הציונות הדתית תנצח, כי אין משהו אחר.
"מה למדתי מהיכרותי הקרובה עם ציבור נאמני ארץ ישראל? שהם מאוד לא מיליטנטיים. מאמינים ברוח יותר מאשר בכוח. ויכול להיות שהם צודקים, כי כוח אפשר לשבור ורוח אי אפשר. נוכחתי גם שאלה שהתקשורת אומרת עליהם קיצונים הם ילדים טובים. זו הסתה של התקשורת, אבל הוכח במאבק שהם לא הרימו יד על אף חייל. הם באמת ילדים טובים, וזה הרשים אותי מאוד".


להחליף את מועצת יש"ע * אבי פרחן, אלי-סיני
"מועצת יש"ע – שיש לה הרבה זכויות של עשייה בשטח משך השנים כ'אמנה' וכגוש אמונים, לא כמועצת יש"ע – סיימה את דרכה. אני קורא להם להתפטר. אני מכיר אותם 25 שנים, אותם אנשים סובבים בכיסאות מוסיקליים במעגל תפקידים, והם לא השכילו לחבר אותנו ללב הציבור הרחב בישראל. דחקו אותנו לפינה והפכו את זה למאבק פרטי של מתיישבים שלא נוגע לכלל ישראל. לא ראיתי במהלך העקירה והגירוש, כשהטלוויזיה הראתה תמונות זוועתיות, הפגנות בגוש דן ואפילו לא בירושלים ובבני-ברק.
"יש התנשאות אליטיסטית שלהם, של 'אני ואפסי עוד'. הם יודעים ה-כל. לצערי הם לא למדו דבר ולא הסיקו מסקנות מאז ימית. עשו אותן טעויות, לקחו את מושכות ההנהגה מידי מתיישבי הקבע, וארגנו הפגנות סרק במיליוני דולרים. הייתי מצפה מליברמן וולרשטיין לרדת לשטח כבר לפני חצי שנה, כפי שעשה אריאל זילבר, ולחזק את המתיישבים.
"אם היו מתנהגים כמו החבר'ה בנצרים או כמו המשפחות פרחן, בר-חן וגניש באלי-סיני, קרי: השטיח על הרצפה, התמונות על הקיר, אז המסר היה 'ממשלת ישראל, אנחנו כאן ואין משא-ומתן על יישוב חלופי או על פיצוי'. חיילי צה"ל היו עומדים בהלם קרב כפי שעמדו בפתח ביתי בימית. אבל גם אצלנו וגם אצל אחרים היישובים נפלו כמעט בלי מאבק. היו אנשים שארזו וברחו כשקיבלו מכתב. אצלנו היו כאלה שבמקום להיאבק על בתיהם נאבקו על חדר בבית-מלון, צר לי עליהם, כואב לי.
"הממשלה הזו מיצתה את דרכה. על מה שהיא עשתה, היא צריכה ללכת הביתה כמו מועצת יש"ע. אנחנו נמצאים באחת התקופות הכי ירודות בתולדות העם היהודי – שיהודים מפרקים את בתיהם במו ידיהם, שצה"ל הורס בתי יהודים. לממשלה כזאת אסור להמשיך מבחינה מצפונית וערכית.
"למדתי מציבור חובשי הכיפות הסרוגות שיש הבדל בין ההנהגה לשטח. ישיבת מעלה אפרים, למשל, באה לכאן ותמכה בנו מעשית, רוחנית וערכית. אני חושב שהם צריכים להיות הנהגת העתיד ביש"ע. למדתי מהילדים האלה את השיר 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'. אנחנו עם נצח שהיו לו עליות ומורדות, בטוח שנתאחד ושנעלה.
"כשהיה מצעד העברת הדגל, שמעתי ברקע את הדחפורים הורסים את דוגית. לחיילים שבאו הקראתי את השיר 'אין לי ארץ אחרת/ גם אם אדמתי בוערת... לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה/ לא אוותר לה, אזכיר לה ואשמיע באוזניה/ עד שתפקח את עיניה'. מפה אני הולך לכותל, לסמל הנצחיות של עם ישראל, כדי להזכיר לה. אני מרגיש שיש צונאמי מחשבתי וזה לא ייאמן, אני קורא לכולם להתעורר: מה קורה לנו כעם?
"את שואלת אם אחרי שגירשו אותי מימית ומאלי-סיני אשב שוב במקום שעלולים לעקור אותי ממנו? לא יודע. ברגע זה אני לא יודע".


שרון הוא לא בן-אדם * שמואל הילברג, אב שכול, נצר-חזני
"פרחי הטיס שבאו אלינו התנהגו כמו אבנים. מפקד הכוח היה טייס שסיפר לנו שהתנדב למשימה. היה לנו קשה מאוד.
"ראש אכ"א, אלעזר שטרן, דווקא לקח בחשבון את זה שאנחנו משפחה שכולה, ודאג שבזמן הגירוש תהיה אצלנו קצינת נפגעים של השייטת. היא עזרה לנו לארוז דברים. שטרן היה רגיש כלפינו, אבל אלוף פיקוד הדרום דן הראל היה קר כקרח. בהתחלה הודיעו שמשפחה שלא מתפנה מרצון לא תוכל לחזור לארוז דברים מהבית. ביקשנו שיאפשרו לנו, אנחנו משפחה שכולה ויש לנו גם חדר הנצחה של בננו. הראל לא הסכים, אבל ראש אכ"א אישר את זה.
"בעצם העקירה שלנו היא משולשת: לוקחים לנו גם את הבית, גם את הקבר של יוחנן וגם את המועדון לזכרו שבתוכו חדר ההנצחה. זה יותר גרוע מהיום שבו יוחנן נהרג. עכשיו הורגים גם אותנו.
"לקחו לנו גם את הפרנסה, אני הרי חקלאי. עכשיו אין לנו שום דבר. בקושי מקום לשים בו את הראש בלילה. העבירו אותנו לפנימייה של ישיבה בחספין, וזה חדר בתיכון, לא משהו בשביל משפחות.
"כבר שאלו אותנו לאן אנחנו רוצים להעביר את הקבר של בננו. אנחנו לא יודעים אפילו איפה אנחנו נהיה, אז איך נדע לאן?
"שרון הוא לא בן-אדם, אין לו רגש. אני חושב שעם ישראל צריך ללמוד מי הוא, וששרון לא יהיה יותר בעמדת השפעה. אני מקווה שיישלחו אותו לחוות-השקמים ושהוא ובניו ישלמו על הפשעים שלהם".


מתביישת במפקדים של ילדינו * חנה פיקאר, שירת-הים
"אני מרגישה שהחיילים והשוטרים שביצעו את משימת הגירוש בגדו בנו. מדינת ישראל בגדה בנו. רוב החיילים לא הסכימו עם הגזירה הנוראה, ועשו זאת בשל שטיפת מוח נוראית. אם צה"ל מסוגל לעשות שטיפת מוח כזאת, שחיילים שלא הסכימו לגרש לא יכלו לומר 'אני לא יכול', אז אני לא רוצה לשלוח את הבן שלי לצבא. זה צבא שעושה דברים לא מוסריים. אני מתביישת שאלה המפקדים של ילדינו, ועצוב לי שהחיילים לא הצליחו לעמוד בפרץ וללכת עם האמת.
"תושבי גוש קטיף רוצים להישאר יחד. הגוש היה משהו מיוחד, ואנשים לא רוצים לאבד את איכות החיים החברתית שהיתה להם. אנחנו נלחמים על זה, ובשביל זה אנחנו מוכנים לגור גם באוהלים. להישאר יחד זה הדבר היחיד שנשאר לנו.
"הנסיעה מגוש קטיף לירושלים אורכת שעתיים, אבל כשגירשו אותנו והובילו אותנו באוטובוסים, זה לקח לכל אחד לפחות שמונה שעות וכולם חזרו עם סיפורים נוראיים על היחס כלפיהם. מינהלת סל"ע מתנהגת אלינו בצורה מחפירה, אנחנו עוברים עינויים קשים ומרגישים מושפלים. זה לא אנושי מה שעושים לנו, ועכשיו גם מדברים על סילוקנו מכאן. בכיף נצא מהמלון, אבל לאן נלך?
"הודיעו לנו שייקחו לנו 5000 שקלים לשלושה חודשים על אחסון המכולות שלנו, ואחרי זה יסגרו אותן לשנתיים ולא יאפשרו לנו לקחת אותן. בשנתיים האלה נחויב לשלם אלפי דולרים. יש להם חוקים דרקוניים. יש פה משפחות שבהן שני בני הזוג עבדו בגוש ושמצאו עצמן בלי עבודה. אין להן איך לפרנס את הילדים. מינהלת סל"ע לא נותנת דבר בלי שנתחנן ונחתום ונשלח פקסים. אנחנו עוברים השפלות ולא מבינים למה אריק שרון רוצה לעשות מאתנו סמרטוטים".