חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 158ראשיהפצה

המהפכה השקטה בעמנואל - בגליון השבוע

העיר החרדית עמנואל שבשומרון החלה בפריחה גדולה ונבלמה עוד בשנות השמונים, עם התמוטטות החברה שהקימה אותה והאינתיפאדה הראשונה.
01/09/05, 00:00
שמואל אדלמן

המכות שקיבלה בשנים האחרונות מהטרור הפלשתיני רוקנו את העיר כמעט לגמרי - אך בימים אלה, בעידודו של הרבי מסלונים, צובר כוח גרעין של חסידים שבא להתיישב ולחזק את העיר, המונה כיום למעלה מ- 3,500 תושבים – קשר מיוחד נוצר בין חברי הגרעין לבין מתיישבים חובשי כיפות ביישובים שכנים לעמנואל

בתקופת 'בין הזמנים' הקרובה, בין תשעה באב לר"ח אלול יארזו בני הזוג הטרי אברהם טורק ואשתו את מיטלטליהם, יעזבו את ירושלים ויעברו לעיר החרדית עמנואל שבשומרון. טורק, חסיד סלונים בן 20 שהתחתן רק לפני חודשיים, הוא חלק מהיפוך המגמה של ההגירה השלילית שהיתה מנת חלקה של עמנואל בשנים האחרונות.

הוא מתכנן להשתלב בכולל של קהילת חסידי סלונים, ואולי למצוא גם עבודה בשעות הפנאי. אשתו תלמד אנגלית. המרחק מבני המשפחה בבני ברק ובירושלים פחות נורא ממה שהיה נדמה בתחילה, ועל המעבר ליישוב שבשומרון אפשר לשמוע ממנו מילים שלא היו מביישות אף בכיר במועצת יש"ע: "מצאתי מקום שבו בעזרת ה' הילדים יוכלו לגדול ולהתפתח, ויש בעמנואל גם ערך של יישוב ארץ ישראל שבהחלט מוסיף לעניין", אומר טורק.

מי ששידל את טורק להגיע לעמנואל הוא תושב המקום, הרב משה זינגר (34), העומד בראש קרן ידידי עמנואל – עמותה ששמה לה למטרה לחזק את העיר, אחרי כל התלאות שעברו עליה. זינגר גדל בטבריה כבן לחסידות סלונים. את לימודיו התורניים עשה בישיבת סלונים, בצל האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי זצ"ל, הידוע יותר בכינויו ה'נתיבות שלום' – שהיה ידוע בעמדותיו הנחרצות בנושאי ארץ ישראל. לעמנואל הגיע זינגר לאחר נישואיו, בתקווה למצוא בצד הכולל ומוסדות החינוך מקום עם איכות חיים. כמו רבים אחרים, המציאות שעמה נפגש היתה אחרת.

ההבטחה שהופרה
העיר עמנואל היתה הבטחה גדולה כשנוסדה, לפני קרוב ל-25 שנה. הקרבה היחסית לשני המרכזים החרדיים הגדולים, כשעה נסיעה מירושלים וכארבעים דקות מבני ברק, מחירי דירות זולים ומרחבי הנוף של השומרון, הניעו זוגות רבים להשקיע את מיטב כספם ברכישת דירה, בתקווה שלצד ישיבות, כוללים ותלמודי תורה יהיו בה שירותים קהילתיים ואיכות חיים. למקום החלו להתקבץ כמה קהילות חסידיות, כמו סלונים, גור, חב"ד, קהילה ליטאית, חרדים ספרדים ואפילו כמה משפחות דתיות-לאומיות.
מאחורי היוזמה עמדה חברת 'כוכב השומרון', שהורכבה מאנשי עסקים מהארץ ומחו"ל, ביניהם איש העסקים הדתי-לאומי מוטי זיסר, ברוך שטרנטל מקנדה והמיליונר החרדי זלמן מרגוליס. שר השיכון דאז, אריאל שרון, התקשה להאמין שהחרדים יעברו מבני ברק לשומרון, אבל כמי שראה אז את ההתיישבות בשומרון כנכס אסטרטגי, הוא עודד את החברה להמשיך. במרץ 83' התגלע סכסוך בין הצדדים, שבמהלכו מכר זיסר את חלקו לשותפיו לשעבר. בסופו של דבר, בעקבות המחלוקות וקשיי ניהול הוכרזה החברה כפושטת רגל ומונה לה כונס נכסים.

קוני דירות רבות ספגו הפסדים כספיים, והאווירה החיובית השתנתה. אוכלוסיות הנחשבות חזקות מבחינה כלכלית וקהילתית החלו לעזוב את העיר, ואל העיר הגיעו משפחות חלשות יותר, בהן גם משפחות עם בעיות רווחה. בנוסף נאלצו התושבים להתמודד עם 'שבאבניקים' מקומיים, נוער שפרק עול ונפלט מהמסגרות החרדיות.

האינתיפאדה של 87' תרמה גם היא לנסיגה במעמד העיר, ומחירי הדירות המשיכו לצנוח. צעירים רבים שהגיעו לפרקם חיפשו לבנות את ביתם החדש מחוץ לעמנואל, ומשפחות ותיקות המשיכו לעזוב. ימי בין-הזמנים שלפני חודש אלול, מועד פתיחת הלימודים בתלמודי תורה, היו ימים שבהם נראו ברחובות משאיות רבות מעמיסות ציוד ויוצאות מהעיר.

הרבי עוצר את הסחף
בשנת תש"ס, כשאחד מחשובי קהילת סלונים הודיע שגם הוא עוזב, החליט הרב משה זינגר לעשות מעשה. יחד עם חברים נוספים הוא עלה לירושלים לאדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי זצ"ל, לשאול בעצתו.

"הרבי אמר לנו כי איננו יכול לעכב את מי שרוצה לעזוב", משחזר זינגר. "הוא המליץ לנו לדאוג לכך שיבואו משפחות צעירות והבטיח שהקהילה תתפתח עוד יותר ממה שהיתה. התחלנו לגלגל את הרעיון הזה, מתוך ניסיון ליצור מסגרת לימודית לבעלים, אפשרויות תעסוקה להשלמת הכנסה ומקומות עבודה לנשים. משפחות צעירות המשויכות לקהילת סלונים שהתלבטו בעניין ובאו להתייעץ קיבלו את ברכתו והמלצתו של הרבי לעבור לעמנואל". זמן קצר לאחר הפגישה עם הרבי, בז' באב באותה שנה, נפטר הרבי, והבטחתו הפכה עבור זינגר לצוואה.

זינגר הצליח לארגן ארבע משפחות ולאגדן תחת 'עמותת קרן ידידי עמנואל'. כשהם נהנים מסיועו של ראש המועצה דאז, הרב יששכר פרנקנטל, המכהן כיום כראש עיריית בני ברק. הגרעין החל לגדול והגיע לעשר משפחות. הגעת המשפחות יצרה דינמיקה חדשה. משפחות שהתלבטו הסכימו להישאר ומשפחות מקהילות אחרות הצטרפו אף הן אל העיר.

הטרור מכה פעמיים באותו מקום
בראשית תשס"א, ספטמבר 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה, שהוציאה רוצחים חמושים לכבישים ואיימה על כל יישובי יש"ע, אך פעילות הקרן המשיכה בכל המרץ. המשבר הגדול הגיע כשנה לאחר מכן. בחנוכה תשס"ב יצא זינגר עם שני חברים נוספים לכיוון ירושלים, לטיש אצל רבי שמואל ברזובסקי, בנו וממשיכו של האדמו"ר הקודם.

לא הרחק מהיציאה משער היישוב הם הרגישו הדף של פיצוץ ושמעו יריות. אוטובוס לא ממוגן של דן בקו 189 עלה על מטען שהניחו מחבלי חמאס. המחבלים שהסתתרו בעמדה השולטת על הכביש החלו להמטיר אש על האוטובוס וסביבתו. נהג האוטובוס המשיך לנסוע, ונעצר כ-300 מטר מהשער. יצחק וינברג, מתנדב בזק"א שהיה עם זינגר ברכב, קלט מיד שמדובר בפיגוע, שילב להילוך אחורי, נסע חזרה לשער היישוב ודיווח לצבא ולמד"א על האירוע. מיד לאחר מכן נכנסו זינגר ווינבגר לתוך האוטובוס והחלו לסייע לפצועים.

תוצאות הפיגוע היו מחרידות: עשרה אנשים נרצחו, בהם חייל מג"ב שבא לסייע לפצועים ושבעה תושבים מעמנואל, ביניהם שלושה מבני משפחת צרפתי, אב ושני בנים.

שמונה חודשים בלבד עברו, והעיר נאלצה להתמודד עם אסון נוסף. בז' באב אירע פיגוע כמעט זהה, שבו פתחו מחבלים מחופשים לחיילי צה"ל בירי על אוטובוס ממוגן. המחבלים השליכו רימונים והמשיכו לירות גם על נוסעים שיצאו מהאוטובוס. מתנדבי הצלה יו"ש שהגיעו למקום לא שעו לאזהרות ונכנסו לעזור לפצועים למרות הירי המתמשך. עשרה חיילים ואזרחים נרצחו בפיגוע זה, בהם אישה מעוברת שנפטרה בבית החולים. גם הפעם נרצחו שלושה בני משפחה אחת: זילפה קאשי, חתנה גל שילון ובתו שרה בת שמונה חודשים.

המיתון מועיל
באותו קיץ עזבו מאות תושבים את עמנואל. "מבחינתנו, זו היתה מכה אנושה", אומר זינגר. "מי ירצה לגור בעיר אחרי אירועים כאלו". האדמו"ר מסלונים המשיך לעודד אותם ואמר להם שאסור לעזוב, צריך להמשיך הלאה. שמואל ש', שהגיע לעמנואל שלושה שבועות לפני הפיגוע, ראה בכך הוראה מחייבת.
ביום הפיגוע, שהיה גם יום פטירתו של האדמו"ר, יצא עם קבוצה של 14 חסידים לירושלים. המחבלים הבחינו בהם אך מסיבה לא ברורה לא פתחו עליהם באש. תוצאות הפיגוע, שבו נהרגה שכנה בבניין שבו גר, זעזעו אותו. הוא פנה לרבי בשאלה אם העובדה שהפיגוע אירע בסמוך כל-כך לכניסתו למקום מהווה סימן שעליו לעזוב. תשובתו של האדמו"ר היתה נחרצת: כיוון שנעשית השתדלות ביטחונית לשמירה סביב היישוב וארץ ישראל היא מקום סכנה יש להמשיך. גם לזוג שבו האישה התעקשה לעזוב הורה הרבי שיש להמתין ואין לעזוב. אם תעזבו, אמר להם, יעזבו אחרים אחריכם. "אני זוכר את האש בעיניים ואת הנחישות שראיתי אצל זינגר, אומר שמואל, "וברוך ה' ראינו סיעתא דשמיא גדולה בכל שלב בו צעדנו".

למרות האסונות, גם בקיץ תשס"ב המשיכו להגיע משפחות לגרעין. באופן פרדוקסלי, המשבר הכלכלי בעולם הישיבות, שנבע הן מהמיתון במשק והן מקיצוצי הקצבאות של האוצר, נתן תנופה לגרעין, כיוון שהקרן יכלה להציעה שכר דירה נמוך ומלגת קיום גבוהה במקצת מאשר במקומות אחרים.

מי שעמד לימינם בגיוס כספים היו לא רק תורמים מחסידות סלונים אלא גם אנשים טובים ביש"ע, כמו נחמן זולדן מקדומים וראובן דוחנוב. "ללא העזרה מיישובי יש"ע", אומרים ראשי הקרן, "לא היינו מצליחים להחזיק מעמד".

המאמץ המתמשך החל להניב פירות. אחרי עשר שנים של ירידה מתמדת במספר התלמידים בכיתות א' נעצרה המגמה, והחלה עלייה – קטנה אך משמעותית. את השינוי אפשר היה לבחון גם על-פי הזוגות הצעירים. "לפני הפעילות של הקרן לא היה בחור אחד שחשב להמשיך לגור כאן", אומר שמואל. "כיום המצב השתנה וזוגות מחפשים דירות בעיר. דאגנו שלאנשים יהיו מקומות עבודה. בשלב ראשון בתוך היישוב, אך עם ההתרחבות של גרעין המשפחות נכנסנו לייצור של מקומות עבודה. כך למשל הוקם מפעל לפאות, שמבוסס על השקעה של כמה אנשים מהיישוב, ומפעל לרקמה המתמחה בתשמישי קדושה".

עבודה לכולם
אופטימיות לגבי העתיד אפשר למצוא גם אצל ראש המועצה, ר' ישעיהו ארנרייך מחסידות גור. ארנרייך זוכר את עמנואל כילד בן ארבע. אביו היה מנכ"ל חברת 'כוכב השומרון' ובין אלו ששיווקו מאות דירות לציבור החרדי. בשלב מסוים עזבה משפחתו את המקום, וארנרייך הצעיר חזר אליו רק לאחר שנישא לתושבת עמנואל. בנובמבר השנה, לאחר שראש העיר היוצא יששכר פרנקנטל עבר לכהן בעיר הגדולה בני ברק ואחרי מערכת בחירות גועשת שבה ניצח את אבנר מעטוף, נציג ש"ס, נבחר ארנרייך, בן 29 בלבד, לעמוד בראשות המועצה.

"הבעיה המרכזית של עמנואל היא לא היותה בפריפריה אלא היותה בעומק השטח בשומרון", אומר ארנרייך. "הציבור החרדי הוא ימני בדעותיו, אבל קשה להביא אותו ליש"ע על סמך אידיאולוגיה בלבד. הפחד, שהוא תוצאה ממה שעמנואל עברה, מרתיע משפחות רבות מלהגיע לכאן".

כדי לפתור זאת הלכו במועצת עמנואל על שני צירים מרכזיים: עידוד התיירות ועידוד תעסוקה. "אנשים שמגיעים לכאן פוגשים מקום יפהפה, שקיבל כמה פעמים חמישה כוכבי יופי מטעם המועצה לארץ ישראל יפה, ומתרשמים בהתאם. בשמונת החודשים האחרונים חל גידול של כעשרה אחוזים במספר התושבים, שעומד כיום על קרוב ל-3,500, בלי עין הרע. זוגות שנישאים ממשיכים לגור כאן, ותנופת הפיתוח מורגשת. ישנם פארקים לילדים, והשבוע נפתחת ברכת שחייה כפולה, נפרדת לנשים ולגברים, שעונה על הדרישות המחמירות של הציבור החרדי. שטח תעשייתי גדול בן 45 דונם הולך ומוקם בפאתי העיר ויספק מקומות עבודה לתושבים.

בהחלטה אמיצה של ראש העיר הקודם הוקמה תחנת משטרה מקומית בעיר, החלטה שלא מעט התנגדו לה. בחברה החרדית הסגורה, מעדיפים במקומות רבים לטפל בבעיות בתוך הקהילה ולא להזדקק לשירותי מוסדיים ממשלתיים. הכשרת מתנדבי משמר אזרחי ושיתוף פעולה עם התושבים ריככו את ההתנגדות ושיפרו את תחושת הביטחון במקום.

עוזי ג'רפי, השוטר הקהילתי, נשמע די מרוצה: "רמת הפשיעה בעמנואל מאוד נמוכה. יש בינינו שיתוף פעולה מבורך, ומתנדבי המשמר האזרחי מסיירים בשעות הערב". המשטרה מטפלת לא רק בהפרות חוק אלא גם מסייעת לשמירת צביונה החרדי של העיר. "אין כאן משמרות צניעות", אומר ג'רפי, "אך אם אני כשוטר רואה מישהו שמתנהג ברשות הרבים באופן הפוגע ברגשות התושבים אלך ואעיר לו".

קשר המתיישבים
בהמשך לפעילותם החליטו אנשי קרן ידידי עמנואל לצאת ביוזמות של חיזוק ונתינה לקהילה. הקרן פתחה במבצע שבועי של אספקת חבילות סיוע למשפחות נזקקות, ועודדה אברכים להפיץ תורה בעמנואל ובסביבתה.

אחד ממוסרי השיעורים הוא הרב צבי וינברג, הלומד בכולל סלונים, שיוצא כל בוקר ליישוב קרני שומרון הסמוך ומעביר שיעור בדף יומי. עבורו מדובר לא רק בשיעור, אלא גם במענה לטרור שפגע בו. אשתו שהיתה בהריון מתקדם נפגעה קשות בפיגוע השני, העובר נפטר בבית החולים והיא נאלצה לעבור סדרת טיפולים בארץ ובחו"ל.

"לא חשבתי לעזוב גם אחרי הפיגוע", אומר וינברג. "אנו מאמינים שהכל בא מידי שמים. השיעור שאני מעביר הוא במידה רבה התשובה שלי לפיגוע. במקום להירתע – להמשיך ולחזק. אני מגלה בקרני שומרון אנשים נפלאים שלפני יום עבודה מתמידים להגיע לשיעור, ונוצרו בינינו קשרים אישיים טובים".
בתחילת שנת הלימודים הקרובה מקווה זינגר כי הגרעין יגיע ל-40 משפחות, כשיש לו גם תכניות עתידיות כמו פתיחת מרכז למידה שישרת תלמידים בעמנואל שנאלצים כרגע לנסוע למקומות מרוחקים יותר.

בינתיים נפתח גם מרכז לטיפול בנוער, ארגון 'לב מבין', שלקח על עצמו לטפל בנוער שנפלט מהמסגרות החרדיות ולשלבם במסגרות אלטרנטיביות.

כתום זה כאן
הקשר החם עם הציבור ביש"ע בא לידי ביטוי גם בכל הנוגע לארץ ישראל. לפני כשבוע יצא זינגר עם קבוצה מעמנואל לביקור הזדהות היישובי גוש קטיף. על המכונית שלו תלוי דרך קבע סרט כתום. "המכנה המשותף בינינו רב על המפריד. אנחנו בקשרים טובים עם רבנים באזור ומנהיגי ציבור. כשאנחנו נהיה חזקים, זה ישפיע גם על קדומים, קרני שומרון והסביבה כולה".