בשבע 159: מביטים קדימה

ב'יום שאחרי' אין מקום להכאה על חטא ולהלקאה עצמית. עלינו לאחד כוחות, להתעצם בעשייה ולהתחשל לקראת המאבקים הבאים

ח"כ אורי אריאל , ד' באלול תשס"ה

במבחן התוצאה של המאבק על גוש קטיף נכשלנו. גם אם כאנשים פרטיים עשינו כל מה שיכולנו בגבול ההשתדלות של האדם המאמין, אני שואל את עצמי: האם המנהיגות עבדה נכון? יש מי שטוען ששאלה כזאת רק מעוררת מחלוקת, ואין בה תועלת. לדעתי, כל מה שיוביל אותנו להפקת לקחים אמיתיים ומועילים לדרך הארוכה שעוד מחכה לנו – ראוי שייעשה. כל מה שמעבר לזה, הריהו כהלקאה עצמית, שרק תכאיב ולא תוביל לשום מקום.

על השאלה הראויה הייתי משיב: לא בטוח שהמנהיגות המרכזית עשתה את הכל. אני לא הייתי שותף להחלטות מועצת יש"ע, למעט עניינים טכניים מסוימים. למרות דרישתי החוזרת ונשנית, לא התנהל דיון אמיתי על המטרה הסופית – לאן אנחנו רוצים להגיע בסוף המאבק. רק בימים האחרונים דנו בזה, ולא הסכמתי עם דעת חברי במועצת יש"ע.

צריך לומר בבירור: היתה מחלוקת על הדרך. מי שמנסה לטשטש את המציאות ולומר כאילו היתה הסכמה ומועצת יש"ע פעלה על דעת כולם, טועה ומטעה. בנושאים רבים לא היתה הסכמה בינינו – אם צריך להקשיב לרב שפירא בנושא סירוב פקודה, אם ראוי בסוף המאבק להשבית את המדינה, ועוד נושאים חשובים.

עם כל זה, אני חושב שאדם צריך לברר כל יום, במציאות המשתנה שלנו, מה עיקר ומה טפל, כדי לדעת במה להתעסק. בעיני, העיקר הוא הצורך להביט קדימה. יש לנו משימות נוספות, הן החשובות כרגע ובהן צריך להתמקד. עניין ראשון הוא החינוך: חינוך לערכים, לאמונה וליושר. זהו החוסן האמיתי שלנו, כפי שראינו בימי הגירוש האפלים בנוער הנפלא, שהאיר וזהר באצילותו ובמסירתו. במערכת של עוול במשפט חייבים לחנך ליושר.

דבר נוסף שעלינו להפנים הוא התובנה שההנהגה חייבת להיות בעלת מרכיבים אמוניים. ראינו מה קרה לראש ממשלה שהיה לו הרבה אידיאלים, אבל אף לא מרכיב אמוני אחד. עלינו לחזק ולהעצים מנהיגות אמונית, שאינה מתבססת רק על 'כוחי ועוצם ידי'.

עניין נוסף הוא המבחן הפוליטי: איחוד הכוחות הוא משימה לאומית. למרות שישנם משקעים ומחלוקות, חייבים לאחד כוחות עם כלל הציבור הלאומי, הדתי והחרדי. גם אם הדבר לא יתאפשר ברשימה משותפת, צריך ליצור חזית אחידה שתשמור על עקרונות שהם קו אדום עבורנו.

עוד עניין הוא חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, בעיקר ביישובים הקהילתיים – באנשים, במבנים ובתעשייה. עם כל זאת, עלינו להיערך למציאות שבה תרצה הממשלה לפנות יישובים נוספים, חלילה. עינינו הרואות שכבר עכשיו יש גורמים המנסים להוביל מהלך כזה. עלינו להיות מוכנים לתרחיש כזה, ולתכנן את המאבק הבלתי מתפשר כבר היום, תוך הפקת לקחים ממאבקים קודמים.

אינני מאלה שעוסקים בעבר, בחשבונות וחישובים. אין זו דרכי ומעולם לא נהגתי כך. כמי שהיתה לו הזכות להיות שותף בבניין ובחיזוק ההתיישבות, אני מביט קדימה ומבקש שכולנו נעשה כך. קיבלנו מכה קשה, אך אם ריבונו של עולם רצה ש'נחזיר את המפתחות' לתקופה מסוימת איננו מערערים אחריו.

אבל יש עוד משימות לבצע. עלינו לחזק אחד את השני ולא לפגוע חלילה. גם אם היו בינינו חילוקי דעות, הם מאחורינו. לכולנו מטרה משותפת אחת. אם נביט כולנו קדימה – בעזרת ה' נעשה ונצליח.