בשבע 160: קופצים על כל החתונות

בשעה טובה, עונת החתונות חוזרת. 'לכתחילה' ו'שלהבת' מוציאות אלבומים חדשים, וזה הזמן להסתער על העוף

קובי סלע , י"א באלול תשס"ה

מיד כשהסתיימו ימי בין המצרים והחורבן, גילו המוני בית ישראל שיש עוד כמה מחויבויות שנשארו להם, כמו חתונות וכאלה. ואכן, לצד להיטי חורבן תשס"ה, כמו 'תפילה לעני כי יעטוף', 'אחינו' ו'רחם', חוזרים כעת אל השירים השמחים והשמחות בכלל.

כשמדברים על שמחות, אסור לשכוח את האלבומים של תזמורות החתונות. מדי פעם (בעיקר בתקופות 'עוצר החתונות' – קרי, ימי העומר וימי בין המצרים) הם נכנסים בהרכב מלא, ולפעמים גם יותר מזה, אל אולפן ההקלטות, כדי להפיק אלבום להשלמת ההכנסה.
על שולחננו הפעם שני דיסקים כאלה, לכאורה דומים מאוד, אולם כבר בהאזנה ראשונה אפשר לקבוע שמדובר בהבדל משמעותי מאוד ביניהם.

תזמורת 'שלהבת' – המוכרת, המבוססת, הפופולרית, משיקה את אלבומה השישי: 'הנשמה לך 6', בקול תרועה יח"צנית רמה; ומאידך גיסא על השולחן תזמורת 'לכתחילה' מביאה את אלבום החתונה 'חתונה לכתחילה 3'.

נתחיל בחבורת 'לכתחילה', שישה חברים שמנגנים על כלי נגינה אקוסטיים בעיקר, או שעדיף לומר פורטים על כלים אתניים. הנגינה שלהם שמחה מאוד, עממית ומבוססת על שירים מוכרים, ולאו דווקא חדשים וקצרי טווח. לחבורה הזאת שורשים אירים. הקריצות מהמוסיקה האירית באים לידי ביטוי לא רק באמצעות החליל האירי של אבישי עמיצור, המנהיג.'Lord of the Dance' מורגש בכל מחרוזת. הקטעים האחרים 'חתונתיים', ישראליים (אהוד בנאי, שבע, גאיה) ומעט לועזיים (סיימון וגורפינקל ועוד).

תכל'ס, אם אתם רוצים להרגיש בחתונה בלי להשקיע בבגדי ערב, זה הדיסק. ואיך אני יודע? בסוף רצועה 10 שמעתי את החבורה מזמרת "...תודה רבה לכל הרוקדים, לכל המשמחים, מנוחה קצרה, ואחר-כך נמשיך..." כששאלתי את רעייתי אם יש לצהרים שניצל, פרגיות או פרוסות צלי בקר, הבנתי שזהו זה – אני בעניין.

ומנגד, לתזמורת 'שלהבת' עוד דיסק חדש בסדרה שלא נגמרת. הוא עשוי טוב, לפי הנוסחה המנצחת שהוכחה בחנויות ובאולמות השמחות. גלעד פוטולסקי המנהיג מכיר במגבלות הקול, ואוסף לצדו כמה אומנים לאוסף של דואטים חביבים. ירמיהו וניגונו המוכר מחליף את 'יממאי' של חיים דוד מהאלבום הקודם. המחרוזות מגיעות גם הפעם: חלקן שקטות, רובן נוסטלגיות, ויש כמה לחנים חדשים. אגב הנוסטלגיה, צריך לתת מילה טובה לחבורה הזאת, שמתעקשת לשמר ולתחזק את המוסיקה החסידית אותנטית, בשילוב מבורך עם מוסיקה חדישה וחדשנית.

קשה לפרט ב-400 מילים את כל מה שיש באלבום הזה, שכקודמיו מגיע בשני חלקים, אז נתמקד בביצוע כמעט מרגש לשיר חדש, יחד עם אהרון רזאל: 'ושבתי', שמוקדש לעקורי גוש קטיף. את שם המלחין לשיר הזה לא מצאתי על העטיפה, אבל יש לי תחושה שאני יודע במי מדובר. נראה שפרגון לעקורים זה משהו שעלול לגרום ליוצר להתחייב בנפשו, וחבל. עוד שיר שיתברר בקרוב כלהיט הוא 'בניין עדי עד'; אבל גם היציאה המזרחית במסגרת האינטגרציה עם חיים ישראל, שגם מתארח ('אהלן וסהלן'), מצדיקה את שביעות הרצון מהרכישה...

לסיכום: 'לכתחילה' – שבעה שלבים ועוד חצי על האיריות, 'שלהבת' – שמונה וחצי שלבים, כי הם נחמדים.

פינת משבית השמחה:
נחמד לשלב רצועת מולטימדיה בדיסק להאזנה, רק שזה משגע את המחשב והרדיו דיסק במכונית. רוצים לצ'פר אותנו בטכנולוגיה? מצוין! רק שכדאי לתאם את זה עם הציוד האלקטרוני שיש גם לפשוטי העם.

הערות מוצדקות אפשר לשדר אל: kobi@a7.org