בשבע 160: לבלום את הסחף

התקשורת, האקדמיה ומערכת המשפט הביאו עלינו את הדיקטטורה שבה אנחנו חיים כיום, שבמסגרתה הגון ולגיטימי להרוס את בתיהם של אנשים ואת רכושם.

יואל אליצור , י"א באלול תשס"ה

כלומר, אנשים מסוג מסוים. המגננה שנקים צריכה להיות מדויקת ומהירה, כי החרב שהונפה על ההתיישבות נמצאת עכשיו בתנופה

המשימה הראשונה העומדת בפנינו בימים אלה היא להגדיר כראוי את המציאות שבה אנחנו חיים. עלינו להבין כי:
א. אנחנו חיים בדיקטטורה, דיקטטורה משולבת הכוללת את כל כוחות השלטון במדינה. המובילים הם התקשורת, מערכת המשפט והאקדמיה, ה'שפוטים' שלהם הם הממשלה והכנסת, ועושי דברם בשטח הם המשטרה והצבא. כל חוק שמאלני אנטי-דמוקרטי יכול לעבור כיום בממשלה ובכנסת ולקבל גיבוי מלא מן המשפט והתקשורת. אם ירצו, הם יכולים להחריב גם את כפר מימון ואת קריית משה. התקשורת מחליטה מה קיים ומה לא קיים.

אישה שהציתה את עצמה במחאה על העקירה ומתה (בלי להתייחס כעת למעשה עצמו) נשכחה. אפילו אנחנו לא זוכרים את שמה. אין ספק שאילו היתה הצתה כזאת נעשית במחאה על פגיעה בערבים, האישה הזאת היתה נעשית סמל כמו טרומפלדור.

בגג בכפר דרום היתה אלימות חמורה מצד החיילים והשוטרים, אבל התקשורת קבעה מיד את ההיפך. את העובדות כפי שראינו אותם לא יכולנו להביא בפני הצופים והמאזינים; נגזר עלינו לשמוע באותה תקשורת לא רק את עלילת החומצה והסודה-קאוסטית, אלא גם את ח"כ שאול יהלום, בנצי ליברמן, והרב רפי פוירשטין מגנים את "העשבים השוטים" האלימים.

ב. המתנחלים אינם בני אדם. באנתרופולוגיה מבחינים בין סוגי קופים מפותחים לבין 'הומו ספיינס' – הייצוג המושלם של מין האדם. בישראל של היום, המתנחלים אינם 'הומו ספיינס'. עבודה מאומצת של אליטות השמאל במשולב הביאה מזמן למצב זה. לאחינו החרדים עשו את זה עוד קודם, ועכשיו הגיע תורנו. יש גם שפה מיוחדת כדי לתאר מתנחלים, והיא כוללת תמיד את המלים 'שביסים' ו'מתלהמים' (שתי מילים יחידאיות במקרא, שאיש אינו יודע את פירושן המקורי).

ג. מנצחים אותי כל-כך מהר. בניגוד לשיר שפתח את תכניתו השבועית של אדיר זיק ז"ל, אפשר בשישה ימים להרוס חבל ארץ שלם. מקומות שבהם התפנינו בשקט ומקומות שבהם נאבקנו, דינם היה אחד. לא היה הבדל בין נווה דקלים הגדולה לתל קטיפא הקטנה וה'בלתי חוקית'. לא עזרה לכפר דרום עובדת היותה יישוב שקדם למדינה, שהוחרב בתש"ח וחזר ושוקם על אדמות שקנו יהודים הרבה לפני קום המדינה.

הסיפור החסידי המוזר והגלותי מ'איש חסיד היה' על היהודי שאכל הרבה כדי שכשישרפו אותו זה לפחות ייקח קצת זמן, לא עבד. יהודי שמן ויהודי רזה מתחסלים באותה מהירות. הצבא והמשטרה היו מיומנים מאוד ואטומים מאוד. לצוות היס"מ היה תפקיד, שלקראתו תורגל ב'יבש' וב'רטוב', לאתר חיילים 'בעייתיים' ולשבור להם את העצמות.

הוויכוחים שהיו לנו על איך לפעול או לא לפעול התגמדו אל מול מכונת ההרס המשומנת. המצב הזה בלי ספק היה תוצאה ישירה של שני הסעיפים הקודמים. 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו' והקוד האתי של צה"ל לא הובאו בחשבון, מפני שאנחנו לא 'אדם' ולא 'דת, גזע ומין'. ילדות צעירות המושלכות לכלא לזמן בלתי מוגבל בגלל 'העלבת שוטרת' אינן מעניינות את פעילי זכויות האדם והילד, אבל אתי מידד וחברותיה שבאו למחות על הרס בית האלמנה והיתומים נאשמות ב'הפקרת ילדים'.

ברור לכל אופורטוניסט במערכת לאיזה צד כדאי להשתייך, ולמה צריך שוטר החרד לפרנסתו או חייל בקורס יוקרתי להיות שונה מנתניהו ולימור לבנת, שהעדיפו את הכיסא על פני העקרונות שבשמם נבחרו?

ד. בקרוב: המשך ההרס. מעולם לא היתה שמחה במחנה ההורסים והמנתקים כמו בימים אלה, גם אם חלקם מעמידים פני השתתפות בצער. הם לא ירשו לאבד את ה'מומנטום'. את השאלה איך, איפה ומתי זה יקרה נשאיר למומחים לפוליטיקה. עלינו מוטל להתעשת מהר ולפעול במסירות, בצורה היעילה והנבונה ביותר.

ה. הכלל הראשון בתורה – להבדיל בין האור ובין החשך. אם הריסת היישובים וגירוש תושביהם הם פשע, צריך להתייחס אליו כמו שמתייחסים לפשע. יותר מדי אנשים בין מנהיגינו ורבנינו הסכימו שיש כאן חלוקת תפקידים: החייל יפנה והאזרח יפגין, רון-טל האב יפנה ורון-טל הבן יפונה, חיילי תא"ל גרשון הכהן יגרשו ותלמידי הרב ראם הכהן יגורשו.

התמונה המסמלת יותר מכל את הזיוף הזה היתה חיבוקו התקשורתי של הרב רפי פרץ עם ראש המגרשים. מועצת יש"ע, עד כמה שעקבתי, בחרה כנראה לשתוק, לשם האחדות. אבל ככה לא מנהיגים. הבלבול הזה בדרגות שונות היה הכישלון הגדול שלנו כציבור במבחן הזה.

מורה הדרך הגדול היה הרב אברהם שפירא, שהדגיש כמו הרב צבי יהודה זצ"ל לפניו שאין הבדל בין אזרח, חייל, קצין, איש משטרה או חבר ממשלה – כולם חייבים ביישוב הארץ ושמירת יישוביה. אין לאחד מהם שום היתר לפגוע בחייו או ברכושו של אדם כשר מישראל, וקל וחומר לפגוע בגופו או לגרור אותו מביתו.

ו. איך להתכונן? איך להתגונן?
נתחיל בשאלה מה לא כדאי לעשות. רוב הפעולות שמשפיעות במשטרים דמוקרטיים אינן מועילות הרבה במדינתנו הדיקטטורית. הפגנות ענק, שרשרות אנושיות, הסברה – כל אלה פעולות מעייפות מאוד ויקרות מאוד. הן מדווחות בתקשורת מעט כדי לצאת ידי חובה, ואינן משנות דבר. יש בהן גם נזק מסוים, משתי סיבות: הן נותנות לנו את האשליה שפעלנו בשעה, שלמעשה טחנו מים, והשלטון העריץ אוהב אותן, כי הן מספקות לו מראית עין של דמוקרטיה.

האם בידינו לשנות את הנתונים הבסיסיים שסקרתי בסעיפים א-ב? אין ספק שזוהי דרך ארוכה וקשה. האם להשתלב בתוך המערכות ו'להשפיע מבפנים'? האם יש סיכוי להעמיד אלטרנטיבה מבחוץ? המקום שבו השתלבנו 'בפנים' יותר מכל היה בצבא, והנה ביום פקודה רוב אנשינו שהגיעו לקצונה אכזבו אותנו. באקדמיה יש לנו הרבה מאוד נציגים, שבדרך כלל משתדלים לשרוד ומורידים פרופיל. את ניירות העמדה ממשיכים להוציא אסא כשר ומיכאל הר-סגור וחבריהם.

תחום שבו אני תולה תקוות, דווקא בגלל המשבר העמוק שאנחנו נתונים בו, הוא קבוצת 'מנהיגות יהודית' בליכוד, אבל ספק באיזו מידה זהו תחום מרכזי; נכון לעכשיו המערכת הפוליטית כולה, וראש הממשלה בראש, מובלים למעשה על-ידי התקשורת והאצולה המשפטית.

הקוד האתי שלנו
הבעיה היא שאנחנו חייבים להתגונן עכשיו. נראה לי שהכיוון המשמעותי והאפקטיבי ביותר הוא בתחום אי-הציות. עלינו לעבוד בכל כוחנו כדי למנוע את הגירוש הבא. כיום יש קולות ראשונים של שמיניסטים שאינם רוצים להתגייס. המערכות נכנסות ללחץ, ורונית תירוש כבר מכינה עם הצבא מערכת הסברה בתחום הזה. ובהסברה, פסיכולוגים ושטיפות מוח הצבא מצוין.

אנחנו חייבים להקדים ולעבוד מצדנו. חייבים להסביר לצעירים את ההבדל בין טוב לרע, להתגייס להגנת ישראל בכל הלב ולהודיע מראש שלא ישתתפו בכל פעולה שקשורה בפגיעה ביהודים וביישובים יהודיים, לרבות סדנאות והדמיות מכל סוג. צריך להגיע לשמיניסטים בכל הארץ, ללשכות גיוס ולכל מקום שיש בו חיילים, שוטרים ומתגייסים.

אסור לנו ליפול למלכודת התמונה המזויפת של התשקורת, כאילו יש כאן מאבק בין דמוקרטיה להלכה. צריך להדגיש דווקא את ההיבט האנושי והמוסרי. להלן הצעה לדף שעליו אני מציע להחתים חיילים, שוטרים ובמיוחד צעירים לקראת גיוס:

אני, חייל בצה"ל / עומד להתגייס לצה"ל, מצהיר בזאת שאפעל בכל כוחי למען מטרותיו של צה"ל כפי שנוסחו בקוד האתי של צה"ל:
"מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ותושביה.
"צה"ל וחייליו מחויבים לשמור על כבוד האדם. כל אדם הוא בעל ערך שאינו מותנה במוצא, בדת, בלאום, במין, במעמד ובתפקיד.
"החייל לא ישתמש בכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם.
"החייל יקפיד על מתן פקודות חוקיות בלבד, ולא יציית לפקודות בלתי-חוקיות בעליל.
"גירוש יהודים והחרבת יישובים אינם ממטרות צה"ל, אלא ממטרות אש"ף! לא אשתתף בשום פעולה הקשורה לגירוש או החרבה, לא בחסימה ולא בסדרת חינוך המכינה פעולה כזאת.
"אב, אם וילדיהם בכל יישוב יהודי בארץ ישראל הם בני אדם שאינם לוחמים. לא אפרוץ לביתם, לא אגרור אותם מביתם ואעשה כל שביכולתי למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם.
לעולם לא אמלא פקודה בלתי-חוקית ובלתי-אנושית בעליל!
צריך לעבוד באופן מקצועי, לעדכן רשימות, לדאוג שכל חייל יצויד בטופס שחתם עליו ובנוסח מקורי של הקוד האתי, לשמור על קשר אישי עם כל חייל, שוטר ומתגייס. יש אפקט חיובי מיוחד ביצירת הקשר דווקא בזמן שחרב הגירוש הבא עדיין לא מרחפת מעל הראש. בזמן כזה הלבבות יותר רגועים, וקל יותר לעבוד ולהתקדם.