בשבע 161: די לשתיקת הכבשים

חרם הצרכנים על רשת ב', המעסיקה של גבי גזית, תופס תאוצה ● חדשות ערוץ 2: "הכיבוש הסתיים"

אלי פולק וישראל מידד , י"ח באלול תשס"ה

ברשת ב' של קול ישראל עדיין לא תפסו את העניין. הם לא הבינו שאם גבי גזית ימשיך להשתלט על המיקרופון הציבורי, הדבר יעלה להם ביוקר. פחות משבוע מאז נפתח מבצע המסרונים (SMS בעברית תקנית) שקוראים לקול ישראל להדיח את גזית, התקבלו למעלה מאלף קריאות. ואם אינכם נמנים עם האלף האלה, אז כדאי שתעשו זאת בזריזות. שלחו מסרון למספר 3236. רק שלוש מלים דרושות: "חרם", שם ושם משפחה. או שלחו את הודעתכם לדוא"ל herem@shoresh.org.il.

אם תהיינה התפתחויות חיוביות נעדכן אתכם, אך לעת עתה גזל המיקרופון הציבורי נמשך. ביום ראשון השבוע דן גבי גזית בתכניתו בסיפורו של חייל צה"ל לא יהודי, שרכש מבחור יהודי באוקראינה את זהותו היהודית, הצטרף בצורה פיקטיבית למשפחה יהודית ועלה עמה מאוקראינה בדרכי רמייה. כעת, במהלך שירותו בצה"ל נחשפה התרמית. משרד הפנים ביטל את אזרחותו והוא מועמד לגירוש. במהלך הדיון ראיין גזית את פרופ' עוזי אורנן, אשר תמך במתן אזרחות ישראלית לכל אדם החפץ בכך, ללא קשר ליהדותו. גזית לא אזכר את העובדה כי אורנן משייך עצמו לקבוצת ה'כנענים'. הוא לא הציג את תחום התמחותו ולא נתן כל פרטים מזהים פרט לציון שמו ותוארו של המרואיין.

למי שלא זוכר, הנה על רגל אחת האתוס של גזית: להומוסקסואלים מגיע שוויון זכויות כמו לזוג רגיל; לימין אסור לגייס כספים בארצות הברית למאבק נגד מדיניות הממשלה; הוא מצטער כאשר טרוריסטים רוצחים את מי שתומך ב'שלום'; לרב הראשי אסור לבקר את הממשלה; אמפתיה של פקידי הממשלה כלפי המגורשים מהרצועה היא "גישה לא נכונה". ליתר דיוק, גזית טען: "למה המדינה מתנהגת כמו אומנת?"

אם אתם חושבים, כמונו, שאסור לתת לזה להמשיך, עשו מעשה ושלחו את ה-SMS שלכם. אם לא תעשו זאת, אין לכם להלין אלא על עצמכם. תקשורת עוינת יכולה להתקיים רק על גבו של ציבור אדיש.

אחלה מסיבה
בימי ראשון בשבוע, עולה התכנית 'מסיבת עיתונאים' לאוויר בערוץ הראשון. תכנית זו, בהנחיית מנשה רז, מהווה דוגמא קלאסית ליצירתיות של אנשי תקשורת לעוות ולהטות את תכני השידור – שלא לדבר על המציאות הפוליטית והביטחונית – ובכך לפגוע בזכויות צרכני התקשורת.

ניתוח של חמש מתוך שש תכניות מגלה שהשיטה די פשוטה: קודם כל, אתה מוציא מארון הפורשים מהשידור הציבורי את אחד מהוותיקים שבעובדי הטלוויזיה. אם אין לך 'מר טלוויזיה', טלוויזיה מרה תוכל להגיש. הרי מר רז מעולם לא הסתיר את נטיותיו האישיות לגבי מיקומו במפה האידיאולוגית בישראל.

שנית, תדאג תמיד שהפאנל יורכב מעיתונאים נוחים. אין דבר בוער יותר מההתנתקות אבל רז קבע ששום עיתונאי שמסוגל 'להפריע' לא יופיע. לכן, כנראה, נפסלו מראש כל מי שעובד באמצעי תקשורת 'חשודים' ('הצפה', 'מקור ראשון', 'בשבע', 'רדיו קול חי' ו'ערוץ 7'). ומי זכו לשאול את כל השאלות ה'קשות', כביכול? ארי שביט, עמוס הראל, מירב ארלוזורוב, דניאל בן-סימון ('הארץ'), בן כספית וטלי ליפקין-שחק ('מעריב'), אריה גולן (קול ישראל), עודד שחר ויואב לימור (הערוץ הראשון) ורזי ברקאי (גל"צ) – כולם מזוהים כתומכי ההתנתקות.

מעבר למניעת הופעתם של מראיינים 'עוינים', גם מרואיינים 'עוינים' נדחו. רק אחרי ביצוע ההתנתקות זכו שלושה מראשי מועצת יש"ע להופיע, כולם בתכנית אחת. ומי כן הופיע? אלוף דן הראל, רב אלוף דן חלוץ, אהוד אולמרט, אמנון ליפקין-שחק (על תקן חבר של רז – הדובר שלו ממפלגת המרכז) ואלוף במיל' עמוס מלכא (שוב, על בסיס 5 מתוך 6 תכניות שנבדקו).

התכנית 'מסיבת עיתונאים' מונעת דיון ציבורי, חוסמת פלורליזם תקשורתי ופוגעת בערכי הדמוקרטיה. ברצף בלתי פוסק זוכה הפן הציבורי המזוהה עם תכנית ההינתקות לייצוג, ופעמים רבות אף תקפו אישית חברי הפאנל את בנימין נתניהו במסע חתרני נגדו, עד שבמקרה אחד דן חלוץ ביקש מהם להפסיק, כי הם מסבכים אותו בפוליטיקה.

הנה לכם התגייסות תקשורתית המנוגדת לכללי 'מסמך נקדי'. תכנית זו הפרה במהותה את האתיקה המקצועית של רשות השידור, ורבים יראו בה התנהלות סטליניסטית שהיתה פעם המגמה הטבעית והנורמטיבית בין עובדי הערוץ הראשון – בתקופה שרז גדל בו.

הכיבוש הסתיים
יונית לוי לא התבלבלה. היא פתחה את חדשות ערוץ 2 ביום ראשון בערב, יום הנסיגה של צה"ל מרצועת עזה, בכותרת: "צה"ל נסוג מהרצועה לאחר 38 שנות כיבוש". שאר השדרים והכתבים היו זהירים יותר, הם דברו על סיום 38 שנות שליטה של צה"ל ברצועה. אז אם חשבתם שיש הבדל מהותי בין מגישי החדשות בערוץ הראשון והשני טעיתם. אה כן, שכחנו, עוד שדר בכיר לא שכח לציין את סיום הכיבוש, הלא הוא מיודעינו סלימאן א-שאפעי, כתב ערוץ 2 ברצועת עזה.

דיווח מלא
ביום שני, לאחר פינוי הרצועה, נפלו טילי קסאם ליד שדרות וביד מרדכי. העניין דווח באתר 'הארץ', בערוץ 7 ובסוכנות הידיעות IMRA. משום מה, בערוץ 2, בחדשות רשת ב' ובגלי צה"ל לא היה דבר כזה. בערוץ 1 ציין יואב לימור כמעט כבדרך אגב את העובדה שנחתו שני קסאמים, אך לא בדיוק דרש מהאחראים הסבר להבלגה. האם מישהו בתקשורת רצה למנוע מבוכה מהרמטכ"ל והבוס שלו,
שהבטיחו שאירועים כאלה לא יעברו בשקט?