בשבע 165: לא אוכל לשכוח ולסלוח

"לא נשכח ולא נסלח" – סיסמה מהלב שנולדה בלהט העקירה, או אסטרטגיה ארוכת טווח של הכתומים? אישים בולטים במחנה בעימות נוקב

חגית ריטרמן , א' בחשון תשס"ו

ח"כ צבי הנדל, יו"ר האיחוד הלאומי וממגורשי גוש קטיף:

"בדרך-כלל אני משתדל להיות סלחן. בעיניי, הרצון היהודי הטבעי הוא לסלוח. אך לא מדובר רק בי, בביתי ובמפעל חיי, אלא בעוון לאומי שלא היה כמוהו.
על המהלך האכזר שביצע ראש ממשלה בישראל ממניעים מושחתים ובעצת יועצים נטולי ערכים ואמונה, וייסגלסים ועומרים למיניהם, אין מחילה ואין כפרה. ההרס והאכזריות נשקפים מכל זווית.
"ביטחונית, אזהרת הרמטכ"ל (שפוטר בשל כך) על רוח גבית שתעודד את הטרור מתממשת: הבריחה מחבל עזה שכנעה את הערבים שרק בדרך הרצח הם יצליחו להניס את היהודים, כפי שעשו בלבנון. כך המליך שרון את הגי'האד, החמאס ואף הכניס לכאן את ארגון אל-קעידה. הטרור, הרצח ושיגור הטילים מרצועת עזה ומהשומרון רק ילכו, ישתכללו ויתעצמו, ועם ישראל כבר קובר את מתיו בגוש עציון, בחדרה ובמקומות נוספים.

"לצד האסון הביטחוני, נרמס גם כל בסיס ערכי שעוד נותר. ראש ממשלה שנבחר בידי המחנה הלאומי בעם ירק בפרצופי שולחיו על-מנת לדחוק את תיקיו הפליליים, להשכיח אותם. קידוש המטרה ושכנוע היועץ המשפטי ב'עוצמת המהלכים המנהיגותיים' שהוא מוביל הביאו את שרון להכריז באוזני העולם כי ישראל היא כובשת. כפועל יוצא מכך מומשה תוכנית שהיא פשע אנושי: גירוש יהודים מארץ ישראל, מביתם, מאדמתם, מפרנסתם ומקהילתם.
"גם בימים אלו, לאחר שגירשו ועקרו בבוטות מחפירה, ממשיכים שרון וממשלתו להשפיל ולרמוס את כבודם של החלוצים הגדולים בדור הזה. לכן, גם כשאנסה לגייס את כל תעצומות הנפש, לא אוכל לעולם לשכוח ולסלוח. אין נושא נוסף שאני מכיר מאז קום המדינה שראוי שייאמר בגינו שאסור לשכוח ואסור לסלוח".@

קודם: תיקון העוולות

ראש מועצת יש"ע, בנצי ליברמן:

"לגבי הרישא, 'לא נשכח', אסור בשום פנים ואופן לשכוח את פעולת הגירוש. הגירוש חייב להיות נארטיב ציוני ערכי הצרוב בתודעת הציבור. ואז יש לבחון את הסיפא, מה המשמעות של לא לסלוח – האם אנחנו מתגרשים מהמדינה?

"לשאלת הסליחה, לאור כך שאני לא שוכח לעולם, יש פן ערכי, והיהדות לימדה אותנו שהסליחה היא רכיב יסודי ודאי מול מערכות יהודיות, מול הציבור ומערכות השלטון. לטעמי, לא ניתן לסלוח כל זמן שהפצע לא מפסיק לדמם.

"אני לא מתכחש למערכות, אני נמצא בחלקן – אנחנו לא מתגרשים מהצבא ולא מהמדינה, אבל כל זמן שאנשי גוש קטיף וצפון השומרון לא הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה, פשוט אי אפשר לסלוח.
"הסליחה באה מתוך הכרה של הצד שכנגד שמדובר בפשע לאומי שבוצע באנשים ושמדובר גם באסון עם השלכות חמורות. אם הצד השני עשה רשע, עליו לעשות פעולת תיקון, ולכן זה שחטא בפעולת הגירוש צריך לבצע פעולות בתשובת המשקל.
"אם ידאגו עכשיו לצורכיהם של המגורשים מגוש קטיף ומצפון השומרון ויתקנו את כל העוולות, אז יש מקום לביצוע פעולת סליחה. אם לא, זה יישאר פצע פתוח ומדמם".

האחראים לגירוש – לדין

ח"כ גילה פינקלשטיין, סגנית יו"ר הכנסת וחברה בסיעת המפד"ל:

"אינני סולחת למדינת ישראל ולמנגנוניה על נישול הקהילות היהודיות מגוש קטיף ומצפון השומרון. אינני סולחת לשרי הממשלה ולחברי הכנסת שאישרו את הגירוש. אינני סולחת לתקשורת, שעודדה את הגירוש והתעלמה משבירת כללי הדמוקרטיה. אינני סולחת לצבא, למשטרה ולכוחות הביטחון, ומובן שאינני סולחת גם לכל אותו ציבור שתמך, שהשלים או שהתייחס באדישות לגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון. אכן, מדינה ללא חמלה איננה ראויה למחילה.
"אני מצפה להקמת ועדה פרלמנטרית שתעמיד לדין את האחראים לגירוש, את אלה שהיו מעורבים ביוזמה זו וביישומה. אין סליחה ואין מחילה ללא העמדתם לדין.
"הרצון לראותם מועמדים לדין נובע מתוך ההשקפה כי על כל אדם לשלם על מעשיו. אך מעבר לכך, קיים בלבי ובלבו של כל מי שנפגע מהגירוש הנורא רצון לראות את תומכי הגירוש חוזרים בהם ממעשיהם ומעמדתם. זוהי למעשה שאיפתנו האמיתית – הכרתם בצדקת דרכנו הנצחית. הסליחה האמיתית תיתכן רק כאשר 'המודה' אכן יעזוב את דרכו הקודמת.
"לפי שעה, נראה כי תומכי ה'התנתקות' רק ממשיכים לאחוז בעמדתם המכאיבה מן הקיץ האחרון. נדמה שיעבור עוד זמן רב עד ש'המודה והעוזב' יגיע ל'ירוחם'".@

לזכור ולסלוח

הרב זאב קרוב, קרני-שומרון:

"הסיסמה 'לא נשכח ולא נסלח' חוטאת בכפל. האחד חטא במסגרת והשני חטא בתוכן. חטא המסגרת קשור לסגנון ולניגון. הסגנון שלילי. מתוך ארבע מילים שתיים הן 'לא'. מה לא לומר ומה לא לעשות יודעים רבים, אך מה כן? דרכה של תורה לברר איך מתקנים ואיך מיטיבים. יהודי צריך להיות שקוע במחשבות, בדיבורים ובמעשים חיוביים. צדיקים באמת אינם קובלים על הרשעה, אלא מלאי מרץ להרבות אורה. הלהיטות להכריז כמה שיותר בחריפות כי לא נסלח מלמדת על ייאוש ומשבר המביא לצורך למלא מצברים על-ידי שלילת האחר.

"הניגון מנתק. הניגון בו נאמרת הסיסמה הנ"ל הוא של התנתקות ושנאה. ממש כשם שיש כאלה השמחים בעקירת היישובים ובגירוש יהודים מתוך שנאה לדרכנו ופחד מאתנו ולא מתוך מחשבה שזה מה שצריך לעשות, כך עומדים מנגד אלה שניגוני השנאה והפחד משלטון השמאל ומדרך ארוכה מתנגנים להם לא מתוך בירור מעמיק, רוחני ולמדני אם מצווה לסלוח או אסור לסלוח.

"חטא התוכן חמור יותר. ראשית, למי לא סולחים? לשרי הממשלה? לכל חייל ושוטר אשר שותף בדרך כלשהי? האם לכל יהודי שתמך בגירוש? לרבנים שתמכו או שלא הביעו התנגדות חריפה?
"שנית, חוסר אמונה בכנסת ישראל. הננו מובטחים ועומדים כי 'אם יהיה נדחך בקצה השמים – משם יקבצך'. כל נבואה על 'כיליון רוחני' ועל 'התבוללות מוחלטת' מנוגדת לאמונה בכנסת ישראל שהיא-היא האמונה בביאת המשיח, יסוד מוסד ביהדות. וכבר נפסקה הלכה ש'סוף ישראל לעשות תשובה' (הרב סולובייצ'יק). אחד היסודות ביהדות הוא הסליחה, אחת הבקשות לבורא עולם: 'הסולח לכל עווניכי'. יסוד זה דורש בירור וליבון מיוחד ונרחב".

להכניס נשמה למדינה

הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת-גן:

"אי אפשר לסלוח למי שלא ביקש סליחה. כשאדם מבצע מעשה פשע, עומד מאחוריו ומתכוון להמשיך לעשות מעשים דומים, אי אפשר לסלוח. לכן, המילים 'לא נשכח ולא נסלח' נכונות מאוד. נעשה פה מעשה פשע חמור, ואנחנו מחויבים לבטא את קולם הצלול של האמת, היושר, הצדק והתורה.
"זו לא עבירה יחידה שנעשית במדינה, ואנו צריכים לשאול את עצמנו למה אנחנו מקרבים עוברי עבירה רבים בעבותות של אהבה, ואילו כאן אומרים 'לא נשכח ולא נסלח'. ההבדל הוא שכאן היה פשע שנעשה בזמן האחרון. כלומר אם אני רואה אדם מחלל שבת – מעשה אבותיו בידיו. כשהתחילו לפרוק עול ולחלל שבת, היה נכון לזעוק. מרגע שאנו עומדים מול מציאות קיימת, עלינו לקרב בעבותות של אהבה.
"המאבק על הארץ מתרחש עכשיו, הוא איננו מציאות של התפרקות מלפני מאה שנה. עלינו להיאבק, ולמרות זאת, בדור זה תמיד המאבק צריך להיות מלווה בעבותות של אהבה. מצוות השבת תלויה באמונה בה'. על מצוות יישוב הארץ גם אחינו החילונים מסרו נפשם, לכן אפשר לתבוע מהם את קיומה, הם שייכים לה – הם אפשרו אותה ועסקו בה.

"והעיקר: עדיין הסכנה אורבת לפתחנו ואנחנו נאבקים על יהודה, שומרון ועיר הקודש ירושלים, ואיך נאמר שאנו פתורים מזה חס ושלום? 'לא נשכח ולא נסלח' הוא חלק מהביטוי הציבורי של המאבק.
"עם זאת, היום מוטל עלינו גם התיקון לטווח ארוך, והוא לקרב את אחינו בני ישראל לאביהם שבשמיים, כי לא תהיה תקומה לארץ בלי שתהיה תשובה גדולה. אנחנו נקראים להקמת תנועת תשובה.
"'לא נשכח ולא נסלח' זו תגובה מקומית, אבל פתרון השורש, התרופה, זה לקרב את ישראל לאבינו שבשמים, להכניס נשמה למדינה".

אנשים אחים אנחנו

ח"כ מיכאל (מיכי) רצון, נאמני הליכוד:

אסור לשכוח וחייבים לסלוח. אנחנו עם אחד, ואם חפצי חיים אנחנו, חפצי קיום, אז חשוב שנהיה מאוחדים. אפילו אם זה מצריך שנוותר זה לזה. אנחנו יהודים, והסליחה היא ערך יהודי. עלינו לראות את עצמנו כמשפחה, כאחים, ולהימנע ככל האפשר מפילוג, כיוון שהפילוג בתוך העם יחליש את ישראל וייצור אווירה עכורה בעמנו.

עם כל אלה, אנחנו צריכים לעמוד על המשמר ולעשות כל שניתן כדי למנוע גירוש נוסף על זה שבוצע לתושבי גוש קטיף וצפון השומרון.
גירוש יהודים מעל אדמתם הוא מעשה שלא ייעשה. אילו היו מגרשים יהודים מתחום מושבם בארץ אחרת, היינו נזעקים. הדעת לא תופסת שמישהו ישליך יהודי מביתו. העובדה שזה התרחש דווקא בארץ ישראל ושיהודים היו אלה שביצעו זאת מעצימה את הכאב שבעתיים.

אמרתי בעבר כי ראש הממשלה שרון פועל בניגוד לרצון בוחריו ומוביל את ישראל לגבולות 67'. הוא נבחר כדי למגר את הטרור, אבל הוביל מהלך חד-צדדי שמעודד את הפלשתינאים לדרוש מחוות מבלי לתת תמורה. חבל שראש הממשלה בחר להיאבק ביהודי גוש קטיף וצפון השומרון במקום בחמאס.
עם זאת, לדעתי אל לנו להימנע מהמחילה כי כאמור, אנשים אחים אנחנו ואת הנעשה אין להשיב.
הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון הוא פרק היסטורי קשה בחיי העם הזה, פרק שלא יישכח. בעוברנו לפרק הבא, עלינו לזכור את מה שנעשה, אבל להיות מסוגלים לסלוח. ולא פחות חשוב: אסור שנאפשר לפרק דומה בחיי עמנו להיכתב.