בשבע 167: עומרילנד

עמרי שרון הורשע, אבל המערכת הפוליטית כבר שקועה עמוק בבוץ של שש שנות שחיתות פוליטית

עמנואל שילה , כ"א בחשון תשמ"ח

1. כמה אומללה נראית כעת הצבעתם של רבים מחברי מרכז הליכוד נגד הקדמת
הפריימריס. הם רק רצו למצות את הקדנציה עד תומה, אבל התקשורת מיהרה לקנות את הפרשנות כאילו נצחונו הדחוק של שרון, שהושג בקולותיהם, מבטא תמיכה איתנה במדיניותו. ואת מבוקשם לא קיבלו: בחירות יהיו בקרוב, והליכוד ייראה כמי שהובל אליהם בעל-כרחו על ידי עמיר פרץ. פעם נוספת הוכח שמוטב ללכת אחר המצפון ולהניח בצד את הפוליטיקה הקטנה.
2. כמה מוזר אותו סעיף בחוקת הליכוד הקובע שח"כים מכהנים אינם רשאים להתמודד על המקומות המשוריינים במחוזות. האפליה לרעה הזאת כבר גרמה לכמה ח"כים מתנדנדים להתנגד להקדמת הבחירות גם כשכבר ברור היה שהכנסת הגיעה לסוף דרכה. בבחירות האחרונות, השיטה המופרכת הזאת הניבה רשימה מפוארת שבה מככבים אישים משכמם ומעלה כמו ענבל גבריאלי, אלי אפללו, רוחמה אברהם, יחיאל חזן, גילה גמליאל, והבאה בתור - פנינה רוזנבלום.
3. הנפגע העיקרי מגיוס הכספים המושחת של עמרי שרון היה המועמד שהתחרה אז מול שרון על ראשות הליכוד. שרון גייס כספים פי 6 מהמותר וניצח את אולמרט. מעניין למה אולמרט שותק. יכול להיות שהוא מקבל משהו משרון?
4. עוד משהו שכדאי לשנות בשיטה הפוליטית שלנו: מי שנבחר לכנסת, שיהיה חבר כנסת. מי שרוצה להיות שר או סגן-שר, שיתפטר מהכנסת. די לשיטה המושחתת של קניית קולות בכנסת באמצעות חלוקת ג'ובים בממשלה.
5. מי מבין 'המורדים' לא התנגד למינוי בוים ובר-און לשרים? הח"כים גורלובסקי וחזן, שגורל הסרת חסינותם תלוי בהצבעתם של השרים המיועדים. זו לא הפעם הראשונה שרוני בר-און מנסה לקבל תפקיד בכיר בעזרת תמיכתו האינטרסנטית של חשוד בפלילים. וגם הפעם הוא נכשל.
6. מהילדים שלי שמעתי את הדילמה הקיומית הבאה: אילו נערכה תחרות על תואר הלוזר הלאומי, שימון פרס היה מנצח או מפסיד?

שלום לך, 'ארץ נהדרת'

מוטב שחבר הכנסת שאול יהלום יוותר על דרישתו מהזכיינית 'קשת' לשדר גם ביום חול את תוכנית הסאטירה 'ארץ נהדרת'. יש יותר מקורטוב של נמיכות קומה בהתייחסות המחמיאה אל התוכנית הזאת כאל אושיית תרבות ששומרי השבת אינם מסוגלים להחמיצה.

וכדי שתסכימו איתי שלא מדובר בהפסד של ממש, הרי לכם דברים שאמר על 'ארץ נהדרת' איש המוסיקה והתרבות דודו אלהרר, בתוכנית הרדיו שלו 'הפוגה' (גל"צ, שישי, ארבע אחה"צ):
"הסאטירה אמורה להיות נשקו של החלש, של העני. (הסאטירה) היא ביקורת חריפה ונוקבת נגד בעלי השררה והממון. אמצעיה של הסאטירה בדרך כלל דלים: מילים. עשירים מרופדים ומדושני עונג שעושים כביכול סאטירה, עושים צחוק מעצמם.

"סאטירה הממומנת על ידי פרסומות ענק בערוץ 2 בעלות של מאות אלפי דולרים (...) היא סטירת לחי מצלצלת למונח סאטירה. אם היא גם מתחנפת ומשרתת את השלטון ומשתחווה להון, היא ראויה לשריקות בוז ולעגבניות רקובות בפרצופה.

"התוכנית 'ארץ נהדרת' מתיימרת להיות סאטירה. אין לך דבר רחוק יותר. היא מיישרת קו עם כל התקשורת התל-אביבית הצפונית, השבעה, השמנה והאסקפיסטית...
"הם מנסים לעשות צחוק מהחלשים והמוכים, העקורים מגוש קטיף. באמצע אסונם הם פולשים אל תוך תוככי חורבנם ברשעות, בנבזות ובטיפשות. הם מתייצבים בגאון לימין הממשלה השלטת בעזרת המשטרה והצבא (...), בשביל העשירים המפוטמים היושבים בסלון המפואר ומתמוגגים.
"ארץ נהדרת כורעת ומשתחווה לשלטון ולכל מה שמריח כסף, והביקורות של שלוחי השליטים בתקשורת מהנהנות ומהללות: הידד, גם לריקבון החברתי יש נס ודגל".

כדי שנבין טוב יותר את דברי אלהרר, תחשבו למשל כמה חומר סאטירי אפשר לכתוב על המשפחה מחוות השקמים. תשוו את היטפלות הסאטירה בזמנו לקומתו הנמוכה של יצחק שמיר - עניין גנטי שאינו בשליטתו, לעומת הימנעותה המנומסת מלשים ללעג את כובד משקלו של שרון. כמה הרבה עסקה 'ארץ נהדרת' בג'ובים שמחלק עוזי כהן, מתוך מגמה שקופה לגמד ולדכא את האופוזיציה שקמה לשרון במרכז הליכוד, וכמה מעט עסקה במאות הג'ובים השמנים שחילק העבריין הפוליטי עומרי שרון כשוחד לתומכיו. ראש הממשלה מכניס את בנו לכנסת ומנהל את המדינה באמצעותו בשיטות מימי הביניים, והחוש הסאטירי המחודד של כותבי 'ארץ נהדרת' מפספס את הסיטואציה הקומית.

אבל לשיא המוכוונות הפוליטית הגיעה 'ארץ נהדרת' עם דמותה הנלעגת של המתנחלת מוריה סרק (או שמא היתה זו נחמה בת-יפונה?). אין ספק שהבוז המתמשך הזה היה חיפוי ארטילרי מעולה, הסתה מתמשכת שסייעה מאוחר יותר לכוחות הגירוש לאטום את אוזניהם וליבם מול זעקתן של הנשים המגורשות. 'ארץ נהדרת' נרתמה לשירות הממסד והתייצבה לימינם של בעלי השררה, כדבריו הנכונים של אלהרר. סאטירה מגויסת בשירות ראש הממשלה.

וכאן המקום לומר מילה טובה על התוכנית 'הפוגה' - אי של יהדות גאה ואהבת הארץ בתוך ים של שמאלנות רדיופונית. דודו אלהרר משלב בתכניתו דברי טעם אמיצים משלו, המבוטאים בהברה מזרחית אוטנטית, ביחד עם מוסיקה ישראלית, מזרחית וחסידית. השעה השבועית שלו ביום שישי אחר-הצהריים אפופה באווירה יהודית-ישראלית שמעבירה אותך בטבעיות אל תוך השבת.
יש רק בעיה אחת: התוכנית משודרת בגל"צ בשעה ארבע אחר הצהריים, ובחורף השידור נמשך לאחר כניסת השבת. חבל שמאזינים דתיים לא יכולים להקשיב, וחבל שהתכנית מפסידה רבים ממאזיניה. מעצבי לוח השידורים של גל"צ יכולים לפתור זאת בקלות אם יקדימו את שעת השידור לשלוש. אולי שאול יהלום יוכל לסגור את זה איתם.