בשבע 167: משאל: ממי אתה חושש יותר בתפקיד

במפלגות הימניות והדתיות מקדמים בברכה את קיצה המסתמן של ממשלת שרון, אבל לא ממש מתלהבים מהאלטרנטיבה החדשה שמציבה מפלגת העבודה.

חגית ריטרמן , כ"א בחשון תשמ"ח

שרון הלך עם שינוי, הרס את ההתיישבות, והצליח לערער מאוד את הברית הפוליטית של הליכוד עם שותפותיו הטבעיות. עמיר פרץ העלה באוב את אוסלו, ומעדיף לדבר על שותפים קואליציוניים מסוגו של אחמד טיבי. שאלנו את נציגי הימין והדתיים האם הניסיון המר עם שרון הופך את עמיר פרץ לרע במיעוטו. ואם תמצאו בחלק מהתשובות שמץ של תעמולה למפלגותיהם, נא להתייחס בסלחנות. אתם יודעים, הבחירות בפתח.

משאל: ממי אתה חושש יותר בתפקיד ראש הממשלה – אריאל שרון או עמיר פרץ?

לבחון על-פי המעשים
ח"כ אלי ישי, יו"ר סיעת ש"ס
עמדתי ביחס לראש הממשלה תיקבע בהתאם למעשיו, ואני קורא לשניהם, לשרון ולפרץ, מכאן: "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך".

אינני חושש באופן אישי מאף אחד מהם. לעומת זאת, אני חושש לכל אותן משפחות עניות ומשפחות מצוקה שנפגעו אנושות משרשרת של גזרות מוות כלכליות, שהורידו רבות מהן אל מתחת לקו העוני. אני חושש למאות אלפי ילדים שהמשך הקואליציה הקיימת ימנע מהם כל עתיד ראוי וקיום מכובד. אני חושש לאותן המשפחות שהחלו את תקופת שלטון הממשלה בביתן הבטוח והרגוע, וסיימו אותו ללא קורת גג, ומקווה שלא תשנה הרעה עבורם.

מעל לכל, אני חושש לכל אותם המחפשים נשמה יהודית, אשר בשנים האחרונות זכו מממשלת ישראל רק למחנק יהודי.
אני חושש ממקסמי שווא, אבל סומך על הציבור בישראל שיבחין כי לשנות את ה"ראש" זה לא לשנות את "עמוד השדרה". מסכה כזו או אחרת, שיש העוטים על פניהם פסע לפני הבחירות, איננה משחררת מאחריות לנזקים שהשאירו צלקות עמוקות.

למול כל חששות אלו, תנועת ש"ס תעמוד כחומה בצורה ותצהיר כי מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. לאור זאת, נדגיש כי ש"ס זה נגד נישואין אזרחיים, נגד חזיר, נגד הסכם ז'נבה, נגד התנתקויות נוספות, נגד רמיסת קצבאות הילדים. ש"ס – שכפ"ץ חברתי עם נשמה יהודית.

שרון מסוכן יותר. המשימה: להתאחד
ח"כ הרב בני אלון, מולדת, האיחוד הלאומי
"אני חושש יותר מאריאל שרון כי היכולות שלו משמעותיות יותר: הוא האיש הפוליטי החזק והמנוסה ביותר במדינה. אחרי כישלונות רבים, בעשרות שנות פוליטיקה, הוא למד את רזי המיומנות הפוליטית הכוללת הפחדות ושלמונים. במעשה הפוליטי המכוער של נטילת מעל לעשרה ח"כים מהימין אל השמאל ובחבירה אל תוכניות השמאל הוא עקר עשרות שנות התיישבות של לומדי תורה.

"השאלה היא אם התבגרנו מספיק כדי ללמוד את לקח העקירה הזו או שאנו ממשיכים לחשוב רק במונחים של הפגנות ומחאות. אם למדנו שהכל נגמר בכנסת, המסקנה היא התאחדות של כולנו – האיחוד הלאומי, המפד"ל וכל הגוש החרדי. חבירה כזו תכוון בעיקר מול שרון, ומטרתה לבלום את התפישה הליברלית החילונית שהוא ינסה לאכוף בשיתוף סיעת שינוי ואת הפגיעה בארץ ישראל.
"לעמיר פרץ אין יכולות מעשיות: כוחו רק בפיו. יקשה עליו לחבור הן לשינוי והן לליכוד, שיראה בו מתחרה. גם אם יזכה למספר מנדטים מרשים, אינני רואה אותו עם יכולת ממשית להזיק כפי שיש לשרון. אריק, כבר למדנו, יהיה מסוגל לזרוק בני ברית זמניים ולחבור לבני ברית אחרים. כל עוד הוא ראש הממשלה, מצבה של ישראל מבחינת התורה, ההתיישבות והביטחון ממש מסוכן.

"מי שמתרשם מדאגתו החברתית הכנה של פרץ צריך לזכור שהמועמדת שלו לחנך את עם ישראל היא יולי תמיר ושהמועמדים הראשונים שהזכיר לקואליציה הם אחמד טיבי ומוחמד בראכה, שאותם הוא רוצה לשדרג לשרים.
"צריך לזכור שעמיר פרץ מעולם לא הסתיר את היותו איש 'שלום עכשיו', שמאלן קיצוני שיעשה הכל כדי להוביל את עדות המזרח, את המסורתיים, אל חיק השמאל. אין לחזק את כוחו הפוליטי, אולם האיש החזק יותר, שרון, מסוגל להזיק יותר.
"אנחנו חייבים להתבגר ולחבור לאגרוף שיש לו כוח, במקום להיות אצבעות נפרדות שניתנות לקיפול. זאת כדי שגם בכנסת זו כוחנו יהיה משמעותי, ושאולי בבאה ראש הממשלה יהיה אחד משלנו. זה לא רחוק, זה אפשרי".

שרון איננו אמין, פרץ איננו רלוונטי
אביגדור ליברמן, יו"ר סיעת ישראל ביתנו
אני בהחלט חושש מאריק שרון. הוא לקח את קולות הימין, ובאמצעותם הוא מיישם את מדיניות אוסלו. הוא אדם שיש לחשוש ממנו ולראות בו איום על עתידו של המחנה הלאומי הנרחב.

אפשר לצפות משרון לכל. בזיג-זג שעשה מפינוי ימית, דרך חישוקו של יצחק שמיר, הקריאה 'רוצו לגבעות' ועד להיותו קבלן הפינויים של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, הוא הוכיח יכולת נדירה לתעתע בציבור רחב. הוא אף הצליח לבלבל חלק ניכר מתומכי הימין המסורתיים.
הניסיון הכושל למנוע את פינוי גוש קטיף וצפון השומרון הוכיח שאין תועלת בהתקפות אישיות כמו שאין תועלת בוויכוח על פיסת שטח כזה או אחר.
כל ניסיון להתכונן למאבק על פינוי בקעת הירדן, מדבר יהודה ורמת הגולן נועד לכישלון מראש. הוויכוח חייב להיות קונספטואלי מול 'האין תוכנית' של שרון – שהוא הסדר ביניים ארוך טווח. אנחנו מציגים תוכנית אלטרנטיבית, 'הקונצנזוס היהודי סביב התוכנית לחילופי שטחים ואוכלוסייה'.
שרון עשה שני דברים חמורים. הוא אדם חסר אמינות באופן משווע. די אם נזכור את ההצהרה שלו 'דין נצרים כדין תל-אביב' וכן את סירובו לקבל את תוצאות משאל הליכוד, דבר ששחק את אמינותה של כל המערכת הפוליטית.

הפינוי לא היה שווה את המחיר הכבד ששילמנו – פגיעה בחוסן הלאומי ואחדות העם. מאבק לאומי חייב להיעשות בהסכמה רחבה ולא באמצעות פיטורי שרים ומאבקים פוליטיים טכניים.
באשר לעמיר פרץ: מי שמציע שאחמד טיבי יהיה שר בממשלה איננו רלוונטי, כשם שפרץ איננו רלוונטי כשהוא מדבר על מאבק בין-מעמדי. מי שמבין בתורתו של זאב ז'בוטינסקי יודע שהוא שלל כל חלוקה של העם היהודי למעמדות. חייבים להקדיש את המאמצים לאחדות לאומית רחבה, ולכן כל מי שמנסה לפלג את העם ולהחליש אותו באמצעות מאבקים פנימיים איננו רלוונטי.

שתי האפשרויות גרועות
ח"כ זבולון אורלב, יו"ר המפד"ל

המפד"ל תתקשה להשתתף בקואליציה עם שרון לאחר הבחירות כיוון שממשלתו פגעה בכל הדגלים של הציונות הדתית: בארץ ישראל (עקירת גוש קטיף) בתורת ישראל (הקיצוץ בחינוך, בישיבות ובשירותי הדת) ובעם ישראל (גידול בשיעורי העוני והפער החברתי).
המפד"ל גם תתקשה להשתתף בקואליציה עם עמיר פרץ, שמייצג השקפה מדינית שמאלנית קיצונית של 'שלום עכשיו'.
לכן חשוב לבוא לכנסת ה-17 בחזית ציונית-דתית גדולה, שתוכל לאזן את זה שירכיב את הממשלה. חזית ציונית-דתית שתוכל להכתיב את שיקום דגלי הציונות הדתית. לא חזית שתיראה בעיני הציבור כסידור עבודה לכנסת הבאה וכניסיון הישרדות של ח"כים מהאיחוד הלאומי ומהמפד"ל (איחוד מצומצם בין המפד"ל והאיחוד הלאומי שיתבסס על הנושא המדיני), אלא חזית פוליטית ציונית-דתית שתעדיף את דגלי החינוך, היהדות והרווחה. חזית שתשלב פנים חדשות ותבטיח בית פוליטי רעיוני לכל משפחת הציונות הדתית.

אינני דוגל בפסילה מראש של הליכוד או העבודה. בציניות ניתן לומר, שלאחר הניסיון המר עם הליכוד ראוי לשקול להעדיף קואליציה עם מפלגת העבודה שאין לה את היכולת והכוח לפגוע בדגלי הציונות הדתית כמו שעשה הליכוד.
לכן השאלה איננה את מי אנו מעדיפים, כי שתי האפשרויות הן גרועות. השאלה האמיתית היא באיזה כוח עלינו לבוא לכנסת ה-17.
אם נצליח להשיג כוח גדול, נהיה לשון המאזניים ונוכל לקבוע איך תנהג מדינת ישראל בכל תחומי החיים.@

יש ביניהם דמיון
דניאלה וייס, ראש המועצה האזורית קדומים

"אני חוששת יותר משרון. הניסיון המצטבר מלמד אותנו שכשראש הממשלה הוא איש הליכוד – יש עקירות וגירושים, אך כשראש הממשלה הוא איש העבודה – הימין והליכוד בולמים אותו. כשהליכוד בחוץ, הוא בא לידי ביטוי בצורתו המקורית. לכן, אם פרץ ינצח, תהיה חיוניות מחודשת לימין כאופוזיציה לעבודה.

"הכרזותיו של פרץ בומבסטיות, וניתן להבין ממנו כי ימשיך בתנופה השלילית של שרון, אבל אני מעריכה שלא יוכל לעשות את כל מה שהוא מכריז שיעשה. כדי להגיע לכך שהעבודה תהיה ממשלת שלטון, פרץ יצטרך לכופף חלק מהאידיאולוגיה השמאלנית שלו.
"אם יתרחש מהפך והעבודה בראשות פרץ תנצח את הליכוד בראשות שרון, הוא לא יזכה לניצחון שיעניק לו רוב בכנסת ליישום מדיניות השמאל הקיצוני. ההתבטאויות שלו, למשל בנושא מינוי ח"כים ערבים לשרים, ייתקלו במציאות מורכבת. עם זאת, קיים חשש שחלק מאמירותיו תתממשנה: בל נשכח שגם כיום, כשראש הממשלה הוא מהליכוד, מנכ"ל משרד הפנים הוא ערבי.

"תיאורטית, פרץ יכל להיות ראש ממשלה ראוי ומתאים בשל כמה סיבות: הוא אדם עממי שמסוגל להיות חביב ושמבין את רחשי לב העם ברמה הכלכלית, החברתית והתרבותית. פרץ גם נמצא בגיל שיש בו ניסיון ויכולת עשייה, והוא התברג לתוך סיטואציה של התפוגגות אשליית המדינאים הקשישים. אלא שמעשה פלאים – אותו אדם עם נתונים רבים כביכול, החליט להשיל מעליו את מחלצות ישראל סבא, ממש כמו נער מתבגר שמחליט למרוד בהוריו, במסורת ובכל מה שהביאו עד הלום.

"אדם שיורק לתוך הבאר ממנה שתה לא יוכל להיות מנהיג של עם ישראל. בנקודה זו, בהפניית הגב לעולם הערכי ממנו הוא בא, אני מוצאת דמיון בין שרון ופרץ".@