בשבע 169: כתום זה הצבע שלי

הדיסקים הפעם יחזירו אתכם מאה ימים אחורה, אל ימי העקירה והחורבן. משהו כדי שאנחנו, וגם נכדינו, לא נשכח

קובי סלע , כ"ט בחשון תשס"ו

מאה ימים עברו מאז הגירוש המשפיל. אחינו ואחיותינו עדיין זרוקים בבתי הארחה ומלונות. מפעל ההנצחה לגוש שחרב בעיצומו. לאחרונה נחתו בתיבת הדואר של המדור שני דיסקים מוסיקליים שנוצרו לאחר העקירה.
'ימים כתומים' הוא הדיסק הראשון שיצא, הפקה של קרני אלדד ושלמה בלס. כבר על הגג בשא-נור סיפרה לי קרני על המיזם. אני מודה שמול אלפי חיילים ושוטרים הרעיון נשמע לי הזוי, אבל הסכמתי שיש לצרוב לנכדים משהו מהימים הארורים האלה. כשקרני מתלהבת ממשהו, חזקה עליה שזה יצא בדיוק כמו שהיא התכוונה. היא הרימה טלפונים לכמה מהזמרים היותר מחוברים למחאה הכתומה ורתמה אותם לפרויקט: אהרון רזאל, אריאל זילבר, ועדי רן. אלדד אספה את השירים שהושרו בחבורות, גם עם אזיקים, וכשהכל קרס ובער מסביב היא עיבדה מחדש את השירים ההם והפכה אותם לדיסק מרגש, 'ימים כתומים'.

הקטעים הבולטים לטעמי בדיסק הזה כוללים את רצועה 2: 'זכרני נא' המצוין של זילבר, רצועה 6: 'אנא בכח' של רזאל, וכמובן הרצועה השמינית, הכוללת קטע ארכיוני של שירת הבנות 'תפילה לעני' בבית הכנסת בנווה דקלים, כשבחוץ צובאים עשרות אלפי שוטרים וחיילים. מדובר בשירת נשים, עם סולנית ומקהלה. לא יודע לומר למה החליטה לבסוף אלדד ליצור רצועה כזאת, שמרחיקה מיד לא מעט אנשים. היא מן הסתם התלבטה, וחשבה כנראה לחלוק כבוד ללוחמות הגדולות של מחאת הגירוש. כך או כך, מדובר ברצועה שבועטת בבטן וזורקת אותך 100 ימים אחורה. ימים יגידו אם ההחלטה התבררה כנכונה. כשהתקשרתי לשאול אותה אם יש גרסה ללא שירת נשים, היא ענתה בחיוב: "תנסה להשיג באיראן..."

בטקסט שמלווה את העטיפה הכתומה היא כותבת: "תודה לה' יתברך שעוזר לנו להבין, גם ברגעים הכי קשים, שהכול לטובה". תודה, קרני, על תמצות כל-כך מדויק של מה שהלב מרגיש ורוצה לצעוק.
הדיסק השני, 'נגוהות מאופל', הופק על-ידי שי אגמון וספריית נצרים. מי ששמע את אגמון ותזמורתו בעבר יודע למה לצפות: נגינה עדינה מאוד. גם פה רשימת שירי הגירוש חופפת. את ההמנון העקירה 'תפילה לעני' מבצע בחן רב מנדי ג'רופי, וגם כאן השירים מתובלים בקטעי ארכיון משירת הנערים בתפילות האחרונות בבתי הכנסת העוד-מעט חרבים.

לדיסק הזה מצורף סרטון לצפייה של תמונות הגוש לפני החורבן ובמהלכו. ראיתי המון בימים ההם, ראיתי המון אחרי, ועדיין את הסרטון הזה סיימתי בגרון חנוק ועיניים דומעות. קטעי הארכיון המשולבים מביאים את הקולות והדברים שנאמרו (לא רק שירה), ושוב, מדובר במפעל הנצחה למה שהיה ואיננו (ואולי יהיה פעם).

המיוחד בדיסק הזה שהוא אינסטרומנטאלי, למעט הרצועה הראשונה עם ג'רופי. הרצועות הבאות כוללות את 'קול ברמה', 'בלבבי', 'שפכי' ועוד. דיסק מצוין, שמשקף נכון את התקופה, וידבר גם לאוזניים ממלכתיות.
תשעה שלבים לשני הדיסקים, ותחסכו ממני את השבתת השמחה, גם ככה קשה לי.
הערות אפשר לשגר אל:kobi@a7.org