בשבע 170: קדימה אל השחיתות

עריקתו של צחי הנגבי משלימה את תהליך התנקזות השחיתות הפוליטית אל מפלגתו של שרון ● יש מצב למגיש ימני פעם בשבוע בגל"צ?

עמנואל שילה , ו' בחשון תשס"ו

צחי הנגבי היה מלא שבחים השבוע לסגולותיו הייחודיות של אריאל שרון - היחיד שיודע את הדרך שבה צריך להוביל את המדינה. אבל בכל הנוגע לשיטת ההתחמקות הנכלולית מכתבי אישום - דווקא שרון הוא תלמידו של צחי הנגבי, שעל שמו רשומות זכויות היוצרים של השיטה. הנגבי, ללא ספק פוליטיקאי בעל חושים מחודדים, היה הראשון שהבין כי טובים הסיכויים שתוסר החרב המשפטית שהונפה מעל לראשו של פוליטיקאי ימני אם רק יוותר על דעותיו וערכיו לטובת מדיניות התואמת את העדפותיה של האליטה המשפטית השלטת. את מה שעשה שרון כדי לחמוק מכתבי אישום בפרשיות השונות שבהן הסתבך, המצטרף החדש למפלגת 'קדימה' עשה עוד הרבה קודם לכן.

פרופ' יעקב נאמן, מי שקדם לצחי הנגבי במשרד המשפטים, מיהר באצילות להתפטר ממשרתו מיד כשנפתחה נגדו חקירת משטרה. הנגבי, שנכנס כמחליפו של נאמן, התבצר בכיסאו גם לאחר שנאמן זוכה, ולא איפשר למשפטן הבכיר לחזור אל מקומו. כשנחשד בפרשת 'דרך צלחה', הנגבי לא הלך בדרכו האצילית של קודמו. במקום להתפטר הפך הנגבי את עצמו לעבדה הנרצע של צמרת משרד המשפטים, זו שלכאורה היתה כפופה לו אך למעשה החזיקה בידיה את גורל הקריירה הציבורית שלו. בהתנהגותו הממושמעת הפך הנגבי ליקיר מערכת המשפט, והתמורה אכן הגיעה: הפרשה המושחתת, שבמסגרתה קיבל הנגבי כסף גדול מחברות הדלק כדי להעביר בכנסת חקיקה שהיטיבה עמן, הסתיימה ללא כתב אישום.

אבל לא עבר זמן רב והנגבי הסתבך שוב, הפעם בפרשת המינויים הפוליטיים. מכאן ואילך הוא זיגזג בין עמדותיו הלאומיות הבסיסיות והצורך שלו להיחשב ימני בעיני מרכז הליכוד לבין האילוץ לשאת חן בעיני מי שבידיהם ההחלטה אם להגיש נגדו כתב אישום. אריאל שרון, כמו שהעידו חבר הכנסת צבי הנדל והעיתונאים עופר שלח ורביב דרוקר, הלך על תוכנית הגירוש כדי להינצל מאימת הדין. צחי הנגבי הצביע בממשלה נגד, אבל מצד שני דאג שהצבעתו תישאר לפרוטוקול בלבד. הוא נזהר מלהתבלט בהתבטאויות חריפות נגד עקירת היישובים, ולא נתן את ידו לניסיונותיהם של לנדאו ונתניהו להציב מול שרון התנגדות פוליטית אפקטיבית שתעכב את תוכניותיו המסוכנות.

השיטה הזאת, שבמסגרתה נהפכים פוליטיקאים לבני ערובה בידי רשויות התביעה, וזוכים ליחס מקל כשהם נוקטים במדיניות ה'נכונה', היא אחד העיוותים החמורים ביותר בהתנהלותה של מערכת אכיפת החוק בישראל. רמז לכך עו"ד עמירם בוגט, מי שמכיר היטב את המערכת ואת דרכה מימי כהונתו כרשם העמותות - תפקיד שמעמדו מקביל לזה של שופט. עו"ד בוגט, בדבריו בגיליון הקודם בעיתון זה, דיבר בין השאר על אכיפת חוק סלקטיבית, על הגשה סיטונאית של כתבי אישום מיד לאחר חילופי שלטון שהסתיימה בזיכויים מוחלטים, ועל קרימינליזציה פתאומית של תופעות שבעבר נחשבו רק כלא ראויות. צחי הנגבי נפל קורבן למדיניות הזאת, אך אין בכך כדי לנקות אותו מאשמה על שבחר לבגוד בערכיו כדי להציל את עורו.

מקוממת לא פחות התנהגותו של הנגבי לאחר עריקתו של שרון. הוצע לו להצטרף למפלגה החדשה, אך הנגבי בחר להישאר בליכוד. במשך שבועיים וחצי קריטיים הוא כיהן כממלא מקומו של יו"ר התנועה, ורק לאחר מכן הודיע על פרישתו. האם אין כאן מקום לחשד כי הנגבי נהג כגיס חמישי, כסוס טרויאני? האם לא ייתכן שהחליט לפרוש כבר מזמן, ונשאר במפלגה רק כדי להזיק, כדי לבזבז זמן יקר שבו נותר הליכוד ללא יו"ר פעיל שיעצור את נטישת הפעילים? ואם אכן נפלה החלטתו רק עכשיו, האם אפשר להאמין שאין כל קשר בין עיתוי ההחלטה לבין המלצת המשטרה להעמידו לדין?
בנימין נתניהו, שבמצב הקשה הנוכחי של הליכוד דווקא מגלה מנהיגות ויכולת עמידה, הגיב על צעדו של הנגבי בחכמה ובקור רוח. במקום להפגין כעס, הוא גילה רחמים. מסכן הנגבי, הוא במצב קשה, אין אדם נתפס על צערו.

הליכוד, שכבר מסתמנת התפנית המיוחלת במצבו בסקרים, לא ייפגע קשות מפרישתו של הנגבי. מה שנפגע זה האמון ההולך ומתדרדר של הציבור במערכת הפוליטית, כמו גם ברשויות אכיפת החוק של מדינת ישראל.

מי במקום יחימוביץ' במקום ברקאי?
נכון, בגלי צה"ל יש כמה כתבי חדשות שבאים מרקע דתי או ימני. אבל כוכבי התחנה, מגישי תוכניות האקטואליה - כולם שמאלנים: מיכה פרידמן, גולן יוכפז, רפי רשף, רזי ברקאי, יעל דן, ראובן פדהצור - ואף ימני אחד לרפואה (מלבד תכנית הוויכוחים 'המילה האחרונה', שמטבע הדברים מחולקת בשווה בין שמאל לימין). המגישים הקבועים עובדים רק ארבעה ימים בשבוע, מה שמאפשר לכאורה לחלום על לפחות יום אחד בשבוע שבו תינתן במה למגישים עם דעות אחרות, אבל זה לא מה שקורה בשטח. כמגישות מחליפות שובצו אילנה דיין, שכידוע חסרה לה מאוד במה תקשורתית, ושלי יחימוביץ', שאוהבת כנראה להיכנס לנעליו של רזי ברקאי.

אז עכשיו, אחרי שיחימוביץ' מיצתה את התקשורת ועברה לפוליטיקה, יש לי משאלה צנועה: בתחנת השידור של צה"ל, שבקרב חייליו הקרביים יש רוב ברור לימין, אנא לו יהי מגיש ימני בתוכנית אקטואליה פעם אחת בשבוע, במקום שלי יחימוביץ'. אבי בניהו, אתה חייב לנו את זה. אם לא - אותך לאלעזר שטרן.