בשבע 170: צריך רק נס קטן

"כשאתה רואה עגלה מתדרדרת לתהום אתה צריך להשתלט על ההגה ולא לנסות לתפוס מקום בספסל מאחורה", מסביר משה פייגלין את נחישותו לרוץ על ראשות הממשלה נגד כל הסיכויים.

עדי גרסיאל , ו' בחשון תשס"ו

הסקרים נותנים לו תוצאה מכובדת של כעשרה אחוזים במירוץ לראשות הליכוד, אבל פייגלין שואב עידוד מהצלחתו של עמיר פרץ ומקווה לנס קטן שיעלה אותו לסיבוב השני

על דלת המשרד הצנוע של משה פייגלין בגינות שומרון אין שום שלט. את הבאים מקדם רק סטיקר קטן של 'זו ארצנו', מזכרת לימיו היותר-מיליטנטיים של הטוען להנהגת הליכוד ולראשות הממשלה. "למי שמגיע עד כאן – זה מספיק", הוא צוחק.

'פייגלין' ובריבוי 'פייגלינים' שימש לא מעט זמן בידי פרשנים ועיתונאים כמילה נרדפת לסהרורי, קיצוני, קבוצה קיקיונית ש'הסתננה' לליכוד, גיס חמישי של מתנחלים. אולם בשנים האחרונות, במיוחד על רקע המאבק בעקירה, התברר גם לנוטרי האתרוג כי אנשי 'מנהיגות יהודית' – החטיבה בת 130 חברי מרכז ליכוד שמוביל פייגלין – הם כוח שאי אפשר להתעלם ממנו. בהתאם, גם המילה 'פייגלין' שינתה תדמית. היום פייגלין הוא כבר לא קוריוז. לטוב ולרע – פייגלין הוא מותג.

השתלטות אוהבת
המפץ הפוליטי – נטישתו הרועמת של אריאל שרון את הליכוד, טרפה לכאורה את הקלפים של 'מנהיגות יהודית'.
תכננתם להשתלט על מפלגת השלטון מבפנים, אבל ספק אם הליכוד הוא מפלגת השלטון.
"כשהתחלנו לפעול בליכוד", מזכיר פייגלין, "המפלגה היתה באופוזיציה עם 19 מנדטים. אנחנו לא נבהלים מהאפשרות שהליכוד יחדל לתקופת זמן להיות בשלטון. אבל למרות הסקרים המחמיאים, 'קדימה' היא בלון שיש לו סיכויים לא רעים להתפוצץ עוד לפני הבחירות. מפלגות כאלו, שבנויות על אדם אחד, סופן להתפוגג, והבוחרים חוזרים לגושים הטבעיים שלהם. אנחנו רצים לטווח ארוך, ולכן אין צורך לשנות את האסטרטגיה שלנו".
אולי ההצקות שלכם לשרון הן שהמאיסו עליו את החיים בליכוד וגרמו לו לעזוב?
"לשרון לא חסר כוח בליכוד. הוא הרי זה שהחריב את יישובי גוש קטיף וצפון השומרון, למרות כל המחאות במפלגתו. בסופו של דבר, כל מי שטען שאנחנו נטע זר בליכוד נוכח ששרון הוא הנטע הזר".
מצבו של הציבור האמוני כרגע, טוען פייגלין, מקביל לדילמה של אצ"ג: "למות או לכבוש את ההר" – להנהיג או להפוך לבלתי רלוונטי. הגיע הזמן, הוא אומר, שהציבור הכתום יתייחס אל עצמו כראוי לאחוז במושכות השלטון, שהרי הצורה שבה ציבור מסוים תופס את עצמו מקרינה על האופן שבו מתייחסים אליו אחרים. "יש הרבה כיפות סרוגות בליכוד, אבל הן תמיד בתפקיד נושאי כלים. אם שאול מופז מכריז על החברתיות כערך המוסף שלו, מדוע שאנחנו לא נתגאה באמונה שלנו במקום להצניע אותה?"
בתור מי שאפילו לא נבחר לכנסת, מנין היומרה לרוץ לראשות הממשלה?
"אלה שני מעגלים שונים: לכנסת בוחר מרכז הליכוד, שמושפע מכל מיני מרכזי כוח. בכנסת האחרונה, למשל, הצליח שרון לדחוף למועמד המתחרה על המשבצת שלי (נציג יש"ע) עוד 20 קולות, וכך נכנס יחיאל חזן לכנסת. תרגילים כאלה לא עובדים כשמדובר בפריימריז לראשות התנועה".
אבל למה אתה רץ לראשות הממשלה? הרי אין לך באמת סיכוי.
"בעיני זה הדבר החשוב ביותר: לממש את הרעיון של מנהיגות אמונית. בפעם הקודמת שהתמודדתי קיבלתי בערך ארבעה אחוזים. נתפסתי כקוריוז. כעת הסקרים מראים שאני מגרד את העשרה אחוזים – יותר משרים בכירים בליכוד".
פייגלין מאמין ש"אם הקב"ה יעשה לי נס, לא יותר גדול מזה שעשה לעמיר פרץ" הוא ינצח, שכן הוא נמצא כעת במצב טוב יותר מזה שהיה בו יו"ר העבודה לפני כמה חודשים. "מהמצב הנוכחי, ייתכן בהחלט שאעלה לסיבוב השני, וזה לא יהיה נס גלוי. אולי נס נסתר", הוא טוען. "מצד שני, זה לא יהיה נורא גם אם נקבל בסיבוב הזה רק 15 אחוזים, ונצטרך להמתין לפעם הבאה כדי לנצח. אנחנו חותרים להנהגה, ונגיע אליה בפרק זמן של עד חמש שנים".

משפיעים מבפנים
פייגלין לא מתרגש מביקורת על חוסר ההשפעה של מנהיגות יהודית במפלגת השלטון. להיפך. "אם נשאל את עצמנו מי נתן פייט הכי חזק בתוך הכוחות הפוליטיים לאריאל שרון, משאל המתפקדים, היווצרות המורדים ועוד, ניווכח שאנחנו משפיעים לא פחות מהמפד"ל והאיחוד הלאומי, למרות שלא היתה לנו נציגות בכנסת".
אם תעלה לסיבוב השני, ובוודאי אם תנצח גם בו, שרון יטען שהליכוד הפך למפלגה קיצונית.
"זו מנטרה שאסור שנפנים אותה. הרי מה קרה לליכוד? הוא קיבל 40 מנדטים כי הציבור הישראלי ברח מהשמאל. לא שרון ניצח, אלא השמאל הפסיד. בפועל נטשה המפלגה את המצע שלה ושברה שמאלה. הדרך היחידה של הליכוד לקבל חזרה את הקול היהודי שאבד לו – וזה רוב המצביעים – היא להבדיל את עצמו מ'קדימה' ולחזור לשורשיו הלאומיים. מהלך כזה הוא הדרך היחידה של המפלגה הזו לשמור על כוחה".
למה אצה לך הדרך לראשות הליכוד? תתחיל קודם כח"כ, תמשיך כשר ואז תטען לכתר.
"אם אתה רואה עגלה שמתדרדרת לתהום, אתה צריך להשתלט על ההגאים ולא לנסות לתפוס מקום בספסל מאחורה. זאת הגישה שבה נקט המחנה הלאומי עד היום, ואנחנו רואים לאן זה הוביל אותנו".
המרוץ, שלך פוגע בעוזי לנדאו ובביבי.
"לצערי לא הצלחנו לבלום לאורך השנים את כל מהלכי הנסיגות שבהם נקטו בגין, שמיר, ביבי ושרון. רק אם נתפוס את ההנהגה יש לכך סיכוי. באופן אישי, אני מאוד מעריך את עוזי לנדאו. הלוואי שהיו רבים כמותו בפוליטיקה. אולם האידיאולוגיה הימנית החילונית נכשלה פעם אחר פעם במבחני המציאות".

המטרה: הנהגה
נניח שהנס יתרחש ותיבחר ליו"ר הליכוד, מי יישאר במפלגה בראשותך?
"אפשר ללמוד הרבה משרון. הרי גם הוא היה חבול ומוכה בליכוד, אבל כשהוא הגיע להנהגה חוקי המשחק השתנו. כך יקרה גם כשאכבוש את הליכוד. לא צריך להתבטל, כשאנחנו נוביל בבטחה – יאהבו את הדרך שלנו".

מדוע שלא תצטרפו, אתה ועשרת אלפי המתפקדים שלך, לחזית הדתית המאוחדת שנרקמת בימים אלה, ותהפכו אותה למפלגה שתהיה יותר גדולה מהליכוד?
"החשבון הזה שגוי. הרי כל המתפקדים שלנו שווים פחות מחצי מנדט בקלפי, אבל יכולת ההשפעה שלהם בתוך הליכוד הרבה יותר גדולה".

במסיבת העיתונאים שבה פתח את מסע הבחירות שלו הציג פייגלין ארבע נקודות עיקריות שבהן יתמקד: חזרה לערכי המשפחה, חינוך, ביטחון ובית המשפט העליון.
פייגלין: "יש אפליה בנושאי המיסוי שגורמת לכך שלזוג נשוי משתלם להתגרש באופן פיקטיבי ולהישאר ביחד, כיוון שאז האם נחשבת חד הורית ומקבלת הקלות מס משמעותיות. מדינת ישראל תוקפת בצורה כזו את התא המשפחתי הבסיסי! המסר שמשודר לאזרחים הוא שמשפחה 'רגילה' זה רק אופציה אחת מבין רבות".

בתחום החינוך מציע פייגלין להבטיח שכל ילד יקבל שעה יומית של חינוך מסורתי. "אני לא מדבר על חינוך דתי, אלא על חינוך יהודי", הוא מבהיר. "אם 60 אחוזים מחיילי צה"ל לא ביקרו מעולם בירושלים לפני גיוסם, אז מי מגן עלינו?"
אבל יותר מכל מפנה פייגלין את חציו לעבר בג"ץ: "יש כאן קבוצה שמינתה את עצמה, בשיטת 'חבר מביא חבר', והיא כופה את ערכיה הפרטיים על האומה כולה. ערכי הרוב היהודי אינם באים לידי ביטוי בבית המשפט העליון. כל עוד זה נמשך, אי אפשר לומר שיש בארץ דמוקרטיה אמיתית. בסופו של דבר מי שמחליט זה אהרון ברק. בג"ץ שדד למעשה את הריבונות".

פייגלין מציע לשנות את שיטת בחירת שופטי בית המשפט העליון, כך שנציגי העם הם שיבחרו.
אם העם בוחר את השופטים, יש סכנה לפופוליזם וייתכן גם שיכנסו אנשים כמו משה נגבי.
"נגבי אולי ייבחר במחוז תל אביב, אבל לירושלים, לפריפריה ולבני ברק יהיו נציגים אחרים, וכך יהיה לנו בית משפט מאוזן שייצג את כל העם. אני לא רוצה להציע כרגע שיטת בחירה קונקרטית, אך ברור שהמצב כיום הוא הגרוע ביותר".

בג"ץ, מסביר פייגלין את ההתמקדות שלו בבית המשפט העליון, הוא בעצם הגב של שאר האליטות השמאלניות, ומאפשר למעשה את המשך שליטתן. "הפוליטיקאי המצוי יודע שכדי להיבחר הוא צריך לפזול ימינה, כי רוב הציבור הוא יהודי ולאומי. אבל ברגע שהוא נבחר, הוא מיד שובר 180 מעלות, כי כדי לשרוד הוא צריך למצוא חן בעיני התקשורת ובג"ץ. את המעגל הזה חייבים לנתק.

"יש עכשיו הזדמנות מדהימה, ואם נאמין בעצמנו כמו שאנשי עמיר פרץ האמינו בעצמם ונשקיע חלקיק ממה שהשקענו בהפגנות, נוכל לתפוס את השלטון".