חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 172ראשיהפצה

הרב לוינגר חוזר - בגליון השבוע

שלושים שנה אחרי העלייה לסבסטיה, עומד הרב משה לוינגר שוב במרכז תנועה חדשה לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון. לאחר שתיקה ארוכה, הוא קורא לנאמני ארץ ישראל להגשים את רוח סבסטיה, וראוה בנוער המאחזים את ממשיכי הדרך
01/01/01, 00:00
שמואל אדלמן

הזמן והמקומות המדויקים עדיין חסויים, אבל המטרה גלויה וברורה: העלאת מאחזים חדשים ברחבי יהודה ושומרון על-ידי פעילים רבים ככל האפשר. מאחורי היוזמה עומדים כמה צעירים ששואבים השראה ותמיכה ממה שהתרחש בחנוכה תשל"ו.

שלושים שנה עברו מאז ניסיון העלייה השמיני של חברי גרעין אלון מורה לשומרון. בניסיון העלייה הראשון, ליד מחנה חורון, צולם אריאל שרון עוזר לרב צבי יהודה קוק זצ"ל לשתול עץ באדמת השומרון – מה שלא עצר את ממשלת ישראל לפנות בנחישות את המתנחלים החדשים.

לאחר שבעה ניסיונות שהסתיימו בפינוי עלה הגרעין, מלווה במאות אוהדים ובהרבה בוץ וגשם, לחתנת הרכבת בסבסטיה – לא רחוק משומרון, עיר הבירה של ממלכת ישראל התנ"כית.

אך לא רק משב רוח תנ"כי נשב על גבעות השומרון, אלא גם העלבון הצורב של החלטת האו"ם הטרייה, שהשוותה את הציונות לגזענות. ראש הממשלה יצחק רבין, שקיווה ש"הגשם ישטוף את המתנחלים" גילה קבוצה גדולה ונחושה שהחלה לנהל חיי יום יום ולבנות מבנים ארעיים. שר הביטחון שמעון פרס הגיע להתנחלות החדשה והתקבל בשירה וריקודים. "באתי בשם הממשלה לדרוש מכם לפנות את השטח", צינן פרס את ההתלהבות. פרס דרש לחכות לדיון בממשלה ולא לקבוע עובדות בשטח ולאלץ את הממשלה לפנות אותם בכוח. "אין על מה לדבר", קבע הרב משה לוינגר, יצא החוצה וקרא: "אחים! לקרוע קריעה!"

המשורר חיים גורי, שהיה עיתונאי של 'דבר', העלה הצעת פשרה שבה יתפנו המתנחלים מסבסטיה ויותר להם להקים נקודת יישוב ליד מחנה צבאי בשומרון. הרב לוינגר התנגד, חנן פורת תמך ובהצבעה דמוקרטית בין חברי המזכירות הוחלט להסכים לפשרה.

לפגישה עם שמעון פרס נסעו נציגי המתיישבים: הרב לוינגר, חנן פורת, הרב פליקס, בני קצובר, פרופ' מרדכי חן ואמנון וייס. בהסכם הפשרה שנכתב על פיסת נייר בכתב ידו של פרס נכתב כי המתנחלים יעזבו את סבסטיה, גרעין אלון מורה המונה כשלושים משפחות יעבור למחנה צבאי באזור, והממשלה תקיים דיון על מדיניות ההתיישבות ביהודה ושומרון. הגרעין שהתיישב ליד קדום התפתח ליישוב קדומים, ובהמשך הקימה קבוצה מתוך הגרעין את אלון מורה של היום.

התחלות קשות
ראשוני ההתיישבות הפכו זה מכבר לסבים וסבתות. לרב משה לוינגר 11 ילדים וקרוב ל-50 נכדים, רובם גרים ביהודה ושומרון. את הראיון עמו ערכתי בבית משפחת קצובר באלון מורה. לבני קצובר יש קשר מיוחד לחברון. טקס נישואיו היה החתונה היהודית הראשונה שנערכה בעיר מאז פרעות תרפ"ט. גם הרעיון להקים את גרעין אלון מורה נבט וצמח יחד עם מי שהיה אז החברותא שלו בישיבה – הרב מנחם פליקס, השכן שלו היום באלון מורה.
בסלון הבית מתקיימת פגישה משותפת בין בני קצובר, הרב לוינגר ודניאלה וייס לבין כמה צעירים, שבאו לשאוב עידוד ולקבל עצות סביב היוזמה של הקמת מאחזים חדשים ביהודה ושומרון המתוכננת לחנוכה הקרוב. מדיניות הממשלה כלפי ההתיישבות מרחפת בחלל האוויר.
הרב לוינגר, טוענים כלפיך שאינך מכיר בסמכותה של ממשלת ישראל.
"כל פעולותינו נועדו כדי להביא את העם ומנהיגותו להחלטות חיוביות בנושא ארץ ישראל. החל מהלחצים שהפעלנו להקמת קריית ארבע, שהביאו אחרי תקופה ארוכה של ויכוחים להחלטה של ממשלת ישראל בשותפות גולדה מאיר, ישראל גלילי, יגאל אלון ומשה דיין במרץ 1970 לאשר את ההקמה. פעלנו על מנת שהעם והממשלה יכירו בכך.
"זה היה מלווה לא רק בדיבור שקט אלא גם בהפגנות. תמיד פנינו לגורמים הממלכתיים ושטחנו את הבעיות שלנו ואת מגמותינו. אני זוכר שעות של חיזורים בכנסת אחרי ח"כים, כשאני מסביר להם שלא ייתכן שיהודים לא יגורו ליד חברון. אחר-כך הובן שלא ייתכן שבתוך חברון, במקום שבו נרצחו 67 יהודים בתרפ"ט, לא יוכלו לגור. כך גם חידוש הקבורה בבית העלמין העתיק של חברון היה מלווה בוויכוחים, עד שהממשלה נעתרה לבקשותינו.
"על כל דבר ניהלנו מאבק. זה התחיל בהכנסת ספסלים וכיסאות למערת המכפלה. משה דיין קיבל את בקשתנו בעניין מערת המכפלה פעם אחר פעם. גם עזר ויצמן התנגד בכל תוקף לתפילה במערת המכפלה, ולאחר הפגנות וויכוחים בנושא, שבהם טענו שלא ייתכן שיהודים לא יתפללו באולם יצחק במערת המכפלה, הובא הדבר לישיבת הממשלה ואושר. לכל הטענות שלנו היה בסיס רוחני".

"לעורר את שמחת ארץ ישראל"
יש מי שטוען שההליכה לסבסטיה נגד דעת הממשלה היתה טעות. אי אפשר ללכת בכוח נגד רצון העם.
"העלייה לשומרון צמחה בקרית ארבע וחברון. בשני המקרים לא הלכנו בכוח, הלכנו עם רוח שמחה של ביטחון בצדקת הדרך. סברתי כי יש מקום להביע על-ידי הפגנות את הקווים שלנו, בתקווה שהממשלה תקבל אותם. הפגנה איננה הפעלת כוח, היא דבר רגיל ומקובל בדמוקרטיה".
היום ההתיישבות כולה חיה תחת האיום של ראש הממשלה. במבט לאחור, איפה טעינו?
"באותה תקופה יכולנו להשיג רוב. כל הליכוד של אז היה לימין ההתיישבות, וגם חלקים מהמערך. היה קל להישען על רוב בכנסת הן בהתקדמויות שהיו בקרית ארבע ובחברון והן בשומרון. לאט לאט, גם בגלל הזמן שעבר ממלחמת ששת הימים וגם בגלל דור חדש שלא חווה את הקמת מדינת ישראל, המצב השתנה לרעה. אותם חלקים סטו שמאלה, לכיוון ההתנגדות להתיישבות ביש"ע, כשם שסטו שמאלה בנושא הצביון היהודי של מדינת ישראל.
"האשימו את מעגלי ההתנחלות שהם מיעוט בעם, וכאן היתה טעות של המחנה שלא חיזק בתוכו את מעמדה של ארץ ישראל. הסברים שהספיקו לזמן שבו היינו שותפים למשה דיין, יגאל אלון, גולדה מאיר וישראל גלילי לא הספיקו בהמשך הדרך. היה צריך לחזק את מעמדה של ארץ ישראל על-ידי ראייתה באור גדול יותר".
מתנגדיך טוענים להיפך, כי הציבור הדתי התרכז בארץ ישראל בלבד, הזניח נושאים אחרים ויצר ניכור כלפיו.
"יש להבין שארץ ישראל היא נקודה אידיאליסטית. קיבלנו את ארץ ישראל בגלל שרוח אלוקים נמצאת בה. עיקר המשפט של עם ישראל הוא בארץ ישראל. הטבע הישראלי הוא בארץ ישראל. כפי שמביא הרב קוק באחד ממאמריו, מארץ ישראל צומח הכל.
"פעם היה מספיק לומר שאנחנו אוהבים את ארץ ישראל. היום צריך להסביר יותר מדוע היא חשובה לנו כל-כך. אם לא נלך בדרך זו, תהיה התנגדות לא רק ליהודה ושומרון אלא לכל מה שיישאר. ההתנגדות תתחבר להתנגדות שמגיעה מצד העולם, ואז גם הגליל, ואדי ערה וכל ארץ ישראל עלולים להיות בסכנה.
"רק על-ידי העמקת השורשים נוכל להחזיק מעמד בכל המדינה. בית המשפט העליון מנסה כל הזמן ליצור מערכת חוקים שדומה למה שמקובל בעולם. הוא מתעלם מהחולשה החברתית-מוסרית שקיימת באומות העולם ומחליש את מדינת ישראל.
"לנו יש יסודות איתנים באהבת הצדק היושר ואהבת אלוקים. אנחנו נמצאים בנקודת מפנה שבה יש צורך להעמיק בהבנת מהות היסודות הגדולים, הרוחניים והארציים כאחד, של ארץ ישראל, וממילא כל שאר היסודות האחרים יתגדלו איתם. ללא המשענת הפנימית הזו יטענו אומות העולם לנו שאנו גוף זר בארץ ועלינו ללכת מכאן".

מי המקומי ומי הזר
כיום מדברים על השארת גושי התיישבות. אתה חושב שהקמת יישובים קטנים ומפוזרים היתה טעות?
"בנתונים שהיו נעשו הרבה דברים גדולים. לאורך שלושים שנה שבהן הממשלה לא עודדה והתנגדה לא פעם, הבאת מאות אלפי אנשים ליש"ע היא מעשה גדול. אני לא חושב שיש אמת בדיבורים על גושי התיישבות. אם הרוח לא תהיה חזקה, גם גושי ההתיישבות יפלו. יש לחזק את המקומות הקיימים ולהתיישב בכל מקום. כפי שכתב ה'שפת אמת' על הפסוק 'ומגבעות אשורנו' – אין צור ואין גבעה בארץ ישראל שאין לה שליחות מיוחדת. לכל גבעה יש את המסר המיוחד שלה, ואי אפשר לוותר על שום גבעה בארץ ישראל.
"כשנה לאחר עלייתנו לחברון כתב אלי הסופר ש"י עגנון: 'בתחילה חשבתי שטעות עשית שעלית שלא על דעת המושל הצבאי, ועתה ראה ראיתי כי שצדקת במהלכך. יידעו זאת עם ישראל ואומות העולם: אין עיר או כפר בארץ ישראל שאין בה מקום לבן ישראל'. המסקנה מעקירת גוש קטיף היא העלאת הדגל של ארץ ישראל גבוה יותר. לכן אנחנו עכשיו מקווים לחדש את העליות לקרקע ואת הקמתם של מאחזים חדשים".
אולי הניסיון לחיות בדו קיום עם הערבים היה טעות, וצדקו מי שביקשו לגרש את כל הערבים?
"לכתחילה, אין זו דרך נכונה. אין בארץ ישראל מקום לשתי מדינות. היא שייכת לעם היהודי ולו בלבד, אך יש לדאוג לבני הנכר. מדינת ישראל היתה צריכה לבנות את ההתיישבות ולומר בצורה ברורה לערבים שארץ ישראל שייכת ליהודים מאז ימי אברהם אבינו, ולהם יש לכם זכות לחיות כאן בכבוד. הם יוכלו להנות מזכויות תושב ומשירותי בריאות.
"עם ישראל לא שונא גויים ולא רוצה לפגוע בהם. הצרה היא שהשמאל פיתח אצל הערבים את התפיסה שמגיעה להם מדינה. בסופו של דבר זה עודד את המרד הערבי, שמטרתו הסופית היא גירוש כל היהודים מארץ ישראל. אותה קבוצה בשמאל לא יכלה לעכל את רוממות עם ישראל בארץ ישראל, ולכן התנכרו לעם ודיברו על זכויות הערבים. זה שורש המרי. בסופו של דבר התחילו לדבר על מקומיים-ערבים, ומתנחלים זרים. בראשית הציונות איש לא חשב שיש מקום לעם פלשתיני בארץ. דיברו על בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל".

חטא עזיבת הארץ
מהם גבולות קו המאבק על ארץ ישראל? מה אתה חושב, למשל, על סירוב פקודה?
"ארץ ישראל ניתנה לנו על-ידי הקב"ה. הוא ציווה עלינו לבנות אותה והוא ציווה עלינו להקים את הצבא, שהוא צבא קדוש. גם הצבא כפוף לקב"ה. כמו שלגבי משפחה, אב אינו יכול לחנך את ילדיו לחלל שבת, כך גם הצבא אינו יכול לכפות חיילים לחלל שבת. כמו כן אין זה זכותה ולא כבודה של המדינה ללכת נגד צו הקב"ה, שציווה עלינו שלא לעזוב את ארץ ישראל.
"מדרגת ארץ ישראל וקישורינו אליה אף גבוהים יותר מאשר מדרגת חילול שבת. פיקוח נפש דוחה שבת, אבל למען כיבושה של ארץ ישראל מותר גם לחלל שבת, ומצוות פיקוח נפש אינה עומדת. למרות שכיבוש ארץ ישראל יש בו חשש נפשות, צריכים לרשת את ארץ ישראל. כל מי שמסרו נפשם בעמק יזרעאל, בחדרה או בפתח תקווה היו מוכנים לרשת את הארץ ולמות בחולאי הקדחת ובמלחמה עם הערבים. הם העריכו את מצוות יישוב ארץ ישראל יותר מחיי אדם.
"אם הצבא נותן הוראות לחלל שבת זה חטא יותר קטן מאשר אם נותנים הוראות למפקדים לפנות יישובים בארץ ישראל – שזהו חטא גדול מאוד, ובוודאי שאסור לציית להוראות כאלו".
ומה לגבי חסימות כבישים?
"היתה טעות קשה של הנהגת יש"ע, שלא עמדה מאחורי החסימות ולא קראה לציבור להשתתף בהן. היה צריך להדליק את כל ארץ ישראל בשמחת ארץ ישראל ולחסום את כל הכבישים. הדבר היה אפשרי. מועצת יש"ע פעלה יותר מדי למען התדמית שלה והתקשתה להסביר לציבור דבר שהוא מעט מורכב".
הרב לוינגר, בגילך יש לך עוד כוח להיאבק על ארץ ישראל?
"ה' נותן את הכוח. אברהם אבינו התחיל את הביקור שלו בארץ ישראל בגיל שבעים וחמש. משה רבנו התחיל בגיל שמונים. אני עוד צעיר".

אורה של ארץ ישראל
הנוער של היום, שילדותו מתחילה באוסלו ומסתיימת בעקירת גוש קטיף, שואל את עצמו אם זו אכן אתחלתא דגאולה.
"אנחנו עברנו את המצב של התחלת הגאולה בעצם העובדה שיש לנו מדינה, צבא, כלכלה וכו'. אנחנו צריכים להתרומם בגאולה ולהבין שלמדינת ישראל יש שליחות כלפי העולם בצדק ובמוסר, במשפט ובמשפחה שלה. שלב הגאולה הוא גבוה מאוד. רק על-ידי הבנת שליחותה של המדינה עבור העולם נוכל להתקדם".

איזו קריאה היית מפנה לדור הצעיר?
"קיימת כיום פעולה להקמת מאחזים נוספים. עליית המאחזים היא ניסיון להשפיע על הממשלה ועל מערכת הבחירות לטובת ארץ ישראל. יש לבנות בכל מקום בשמחה. רוב המעש נעשה עד היום בהחבא, בהסכמים של בית כאן וקרוון שם של מי שפעל בתיאום עם הממשלה הכושלת והמכשילה, שעשתה יד אחת עם ארה"ב. אנו צריכים לשוב לימים של בניין ויצירה, והמעשה שלנו יעורר את הממשלה והכנסת".

רוח סבסטיה מלפני שלושים שנה יכולה להתחדש היום?
"היא יכולה וצריכה להתחדשף אבל יש להוסיף את הנדבך שיסביר למה ארץ ישראל חשובה כל-כך. יש צורך היום לחדש את הקריאה להקים יישובים בכל מקום, להגדיל את היישובים הקיימים, לעצור את כל פרקי הספר הלבן שמגבילים צמיחה של יישובים, לאפשר יוזמה פרטית של מאות ואלפי דירות.
"במקומות כמו אלון מורה, קדומים ואחרים צריך לגאול אדמות קיימות ולבנות עליהן מאות ואלפי דירות. כל המקומות צריכים לגדול. לא מתוך עוינות לערבים, אלא מתוך אהבה לארץ ישראל והבנת האור הגדול שיש בארץ ישראל לנו ולעולם כולו".