חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 175ראשיהפצה

בין שמים וארץ - בגליון השבוע

מה אפשר ללמוד משרידי צמחים עתיקים שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים? הרבה מאוד. פרופסור מרדכי כסלו משתמש בממצאים מתחום הבוטניקה הארכיאולוגית כדי לשלב זנים עתיקים בחקלאות של היום, וגם כדי להבין טוב יותר את התנ"ך ואת חז"ל.
12/01/06, 00:00
יואל יעקובי

מי שישב כילד באותה כיתה עם יעל דיין והיום יושב ב'סנהדין' רואה את יד ההשגחה שהובילה אותו לחזרה בתשובה ולהתמחות בתחום שמחבר מדע ותורה

מי שייכנס לסלון ביתה של משפחת כסלו בשכונת רמות אשכול בירושלים לא יצטרך ניחושים רבים כדי לעמוד על עיסוקו של בעל הבית. גם כאן, כמו בבתים רבים אחרים, יש ספות ושולחן קטן ומעוצב. אלא שמבט מהיר יגלה שלשולחן הזה ישנה צורה שונה מהמקובל. השולחן הוא בעצם פלטת עץ שנחתכה מעץ אורן בן כ-220 שנה, שניצב ליד הכנסייה הארמנית בירושלים. בעקבות שיפוצים שנעשו במקום נעקר העץ, וחלק ממנו מונח לפנינו.

"אתה יכול לראות שמרכז טבעות הגזע אינו באמצע", אומר פרופ' מרדכי כסלו, בעל הבית. "ככל הנראה, הסיבה לכך היא שבאחד מצדי העץ היה בור שופכין. העץ, שניזון מהבור, שלח שורשים בעיקר לכיוונו, ולכן אין סימטריה גם בטבעות".

נראה שאין רהיט מתאים מזה כדי להמחיש את עיסוקו של בעליו. פרופ' כסלו הוא מן המומחים המובילים לבוטניקה ארכיאולוגית, והוא מרצה בתחום זה באוניברסיטת בר-אילן.
חזותו התורנית של פרופ' כסלו עשויה להטעות. הוא נולד בחיפה בשנת תרצ"ז (1937) למשפחת ויכסלפיש (פירוש השם הוא מין של דג מנהר הויסלה) כחילוני, להורים ילידי פולין. מאוחר יותר עברה משפחתו למושב העובדים הראשון, נהלל. בנהלל בילה את שנותיו בגן הילדים ובבית הספר העממי, שבו למד באותה כיתה יחד עם בת משפחת המייסדים, חברת הכנסת לשעבר יעל דיין. את לימודי התיכון המשיך כסלו בקריית טבעון.

כסלו מספר על הבדל בולט בלימודי התנ"ך בין שני המוסדות החילוניים שבהם למד בצעירותו: "בנהלל המורים היו יוצאי ישיבות, או לפחות 'חיידרים'. הם אהבו את התנ"ך ולימדו אותו באהבה. לעומת זאת, בתיכון בקריית טבעון היתה לנו מורה מטומטמת, שכל הזמן רק הראתה לנו איך התנ"ך מלא טעויות. היא המאיסה עלינו את התנ"ך, ובגללה קיבלתי בבגרות חמש. לקח לי זמן לחזור ולאהוב תנ"ך".
את שירותו הצבאי עשה כסלו במסגרת גרעין נח"ל בקיבוץ עין גדי, ותקופה קצרה אף היה חבר בקיבוץ.
בין התיכון לצבא הספיק כסלו ללמוד שנה אחת באוניברסיטה העברית, ואחרי שלוש שנים בצבא חזר כדי להשלים את התואר בביולוגיה. בחירתו במקצוע הזה נבעה מילדותו בכפר ומחבר שעניין אותו בתחום. "אבל זה בנגלה", הוא מציין לא פעם במשך הראיון. "בנסתר – מישהו כיוון את זה מלמעלה".

אווירה תומכת
בד בבד עם המשך לימודיו באוניברסיטה העברית, לקראת סוף שנות החמישים, החל אצל הסטודנט כסלו תהליך חזרה בתשובה, שעל המניע אליו קשה לו להצביע. "איני יודע איך ולמה חזרתי בתשובה", הוא אומר. "היסודות ניטעו בי עוד בנהלל. אבי היה נוהג להניח תפילין. אני זוכר שכשהייתי בעין גדי הייתי הולך לחדר האוכל ביום כיפור – אבל לא אכלתי".

בהמשך הצטרף כסלו ל'בית הלל', מקום ברחביה שבו נפגשו צעירים דתיים. שם הראה לו מישהו איך ומה מתפללים, ובלילות שבת היו הולכים לשמוע שיעורים בפרשת השבוע ממרצים שונים.
העובדה שחבריו הסטודנטים לא לעגו לדרכו החדשה עודדה את כסלו להמשיך ולהתקרב לחיי הדת. במשך הזמן הוא הכיר במסגרת שיעורי פרשת השבוע את רחל אליעזרוב. היא היתה בתו של הרב דב בר אליעזרוב זצ"ל, תלמיד חכם ירושלמי ידוע, שכיהן כרבה של קטמון, והיה גם ר"מ בישיבת 'כרם ביבנה' וחבר במועצת הרבנות הראשית. לרב אליעזרוב היה קשה בתחילה לקבל בביתו את החוזר בתשובה, שעדיין התהלך גלוי ראש ("חבישת הכיפה היתה לי קשה מאוד, כמו בעירה על הראש. חששתי ממה שיגידו החברים"). רחל הציעה לו שילך לשיעור של אביה, וכך באמת עשה. הרב אליעזרוב אמר לעצמו: "אם יש יהודי שאפשר לקרב אותו – מדוע שלא נקרב אותו?!". מאוחר יותר היחסים בין החוזר בתשובה הטרי לבין חותנו התהדקו עוד יותר.

פרופ' כסלו נזכר בחותנו באהבה: "אנשים העריכו אותו לא רק בגלל חוכמתו הרבה, למרות שגם היה למדן מופלג. הוא ידע לפסוק הלכות בהתאם למצב הנפשי והכלכלי של השואל, ולא רק בדרך של 'יקוב הדין את ההר'". רחל ואביה סייעו למרדכי להשלים את תהליך החזרה בתשובה. בהמשך נולדו לזוג כסלו שלושה ילדים.

במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית למד כסלו מקצועות נוספים מלבד ביולוגיה: לשון, תלמוד ועוד. את הרקע לבחירתו בבוטניקה ארכיאולוגית, מקצוע שמשלב כמה וכמה תחומים, יחד עם עיסוקו הנרחב בסוגיות של תורה ומדע, תולה כסלו במציאות שהיתה באותה עת באוניברסיטה העברית:
"שלא כמו היום, שגדולי המדענים מפוזרים בין כמה אוניברסיטאות, אז לימדו באוניברסיטה העברית גדולי האומה. היית יכול ללכת למסעדה ולראות את חתני פרס ישראל. אני עצמי למדתי אצל עשרה פרסי ישראל, כמו הפרופסור לארכיאולוגיה יגאל ידין. היה לי יצר סקרנות בכל מיני תחומים, שאת חלקו לא הצלחתי למלא בגלל חוסר זמן. יש כאלה שעד היום אני מצטער שלא למדתי אצלם, כמו פרופ' פלוסר, או פולוצקי, שידע עשרות שפות ובהם מצרית".

זרעים מימי יצחק אבינו
כסלו סיים שלושה תארים באוניברסיטה עברית, ולאחר שסיים את לימודי ההמשך בסיום התואר השלישי עבר ללמד בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן.

מהי בוטניקה ארכיאולוגית?
פרופ' כסלו: "במצדה נמצאו אלפי ממצאים של חיטה, שעורה ויתר פירות שבעת המינים, יחד עם עוד עשרות מינים של צמחי בר ותרבות. על-פי ממצאים אלו אפשר לשחזר במידה משביעת רצון את החקלאות ואת הכלכלה החקלאית שהיתה באותה תקופה, ימיו האחרונים של הבית השני. הרעיון של המקצוע הזה הוא לשחזר את תנאי החיים, רמת החיים והמסחר בימי קדם".

לתחום זה יש גם חלק במתן האישור המדעי לתנ"ך, כפי שמספר פרופ' כסלו: "קיבלנו חומר מתל נאמי (ליד דור) מתקופת הברונזה התיכונה, המקבילה בתנ"ך לתקופת יצחק אבינו. מצאנו שם זרעים מפוחמים של טופח ספרדי. צמח זה לא גדל בארץ, והתחנה הקרובה ביותר שלו היא הים האגאי, ליד יוון.
"עד אז חשבנו", אומר כסלו בציניות אופיינית, "שהפלישתים לא היו בזמן אברהם ויצחק, ומה שכתוב בספרים שלכם – איך הם נקראים? תנ"ך? – זה אנכרוניזם. מי שכתב את ספר בראשית בימי דוד המלך חשב שבגלל שבזמנו יש פלישתים, הם היו גם קודם. עכשיו מסתבר שצמח שמוצאו מהים האגאי, מקום מוצאם של הפלישתים, הגיע לארץ כבר בימי יצחק אבינו. כלומר: היה קשר בין האזור הזה לארץ ישראל כבר באותה תקופה. אז מסתבר שסיפורי התנ"ך על הפלישתים הם כבר לא כל-כך אנכרוניסטיים".
לאחר פרסום התגלית הזו, שלא התקבלה באהדה יתרה בעולם המדע השמרן, התברר שכבר קודם לכן היתה תגלית שאימתה את דברי התנ"ך, אלא שמגליה חששו לפרסם דבר הנוגד את הגישה הרווחת בעולם המדע.

בין הזית ל'כזית'
יש השלכות מעשיות לעבודה שלכם?
פרופ' כסלו מספר על שיתוף פעולה שהיה להם עם הקרן הקיימת לישראל, שבמסגרתו הם בדקו אם בכפרים הערביים של היום מצויים הזנים שנמצאו במצדה. התברר שזנים רבים אכן נמצאים שם. כך נמצאו שם שזיפים (שבמשנה נקראים 'אחון' ו'דרמסקאיות', מלשון דמשק, על שם איזור מוצאם), אפרסק ומשמש.

"זה מדהים", הוא אומר. "הגענו לתחנת ניסיונות, שבה מחפשים זנים כדי להכניס אותם לחקלאות המקומית, ומצאנו שהיו להם 3 5 זנים בלבד מבין הזנים שהיו במצדה, בעוד שיחד עם קק"ל מצאנו עשרה זנים. הוספנו להם את הזנים שמצאה קק"ל. החשיבות של הכרת הזן המקורי היא שזן זה עמיד יותר לאקלים ולמחלות של הארץ, וכך אפשר לנצל את תכונותיו הטובות ולהרכיב זנים חדשים של פירות, עמידים יותר".

לא לכל המינים התמזל המזל. הזן המקורי של התמר הארץ ישראלי כבר אינו קיים כיום. יצוין כי התמר נעלם מהארץ במשך השנים, והתמרים הגדלים בארץ היום הם יבוא של זנים מאזור עיראק ומצרים. הזיתים לעומת זאת שרדו, והזיתים מהזנים הסורי והשאמי שאנו אוכלים הם אותם הזיתים שאכלו אבותינו.

ואם הזכרנו את הזיתים המקוריים, קשה שלא לדבר על השיעור הנפוץ ביותר בהלכה – שיעור 'כזית'. פרופ' כסלו חקר את הסוגיה הזו, ופרסם עליה מאמר בגיליון האחרון של כתב העת בד"ד. "אני מקווה שזה לא יפתיע את הקוראים", הוא אומר, "אבל מסתבר ששיעור 'כזית' צריך להיות דומה לפרי עץ הזית".

את הגידול בשיעור 'כזית' הוא תולה בגלות הארוכה שעבר עם ישראל. "כשהביאו לגלות זיתים והם היו נראים קטנים, היהודים, מרוב חיבת ארץ ישראל שהיתה להם, אמרו: 'לא ייתכן שאלו הם הזיתים של ארץ ישראל. בוודאי האמיתיים היו גדולים יותר!'. גם לגבי עץ הזית שחז"ל אמרו עליו שפירותיו הם בדיוק כשיעור כזית האמיתי – הרי לעץ הזית ישנה מחזוריות של שנתיים. בשנה אחת הוא נותן הרבה פירות קטנים, ובשנה שנייה – מעט פירות גדולים. אם כך, על זית של איזו שנה דיברו חכמים?" לכן מסיק כסלו כי גודלו של שיעור 'כזית' אינו קבוע, אך הוא עומד על סדר גודל של זית של ימינו.

בראשית החקלאות
תחום התמחותו המיוחד במסגרת הבוטניקה הארכיאולוגית הוא ראשית החקלאות. הטענה היא שחלק מצמחי החקלאות הראשונים בעולם בויתו מצמחי בר בארץ ישראל. כמו שאהרן אהרונסון, האגרונום הנודע מייסד ניל"י, גילה את אם החיטה – צמח הבר שקדם לחיטה התרבותית, צוותו של פרופ' כסלו מחפש את השלב ההיסטורי שבו בוית צמח זה.

תחום העיסוק הזה יוצר בעיה לא פשוטה לאדם המאמין. על-פי טענות המדע, האדם קיים מזה כמיליון שנה, והוא החל לעסוק בחקלאות לפני כעשרת אלפים שנה, בעוד שעל-פי המסורת שלנו העולם קיים 5766 שנים בלבד.

פרופ' כסלו כתב מאמר מקיף גם על נושא זה, שבו הוא מביא את הגישות השונות של חכמי ישראל ב-150 השנים האחרונות לבעיה זו. כסלו עצמו נוטה לאמץ את גישתו של הרב מונק, הסובר שימי הבריאה לא היו באורכם של הימים שלנו, אלא באורכים גדולים הרבה יותר – עד מיליוני ומיליארדי שנים. הראיה לכך, לטענתו, היא משלושת הימים הראשונים של הבריאה, שבהם השמש והירח כלל לא נבראו עדיין, כך שוודאי לא מדובר בהם על יום במובן הרגיל.

לדעה זו, המניין המקובל מתחיל בסיומם של ששת ימי הבריאה, עם הכתב והמכתב שנבראו בין השמשות של כניסת השבת, כמאמר המשנה במסכת אבות. ובאמת, על-פי בדיקות תיארוך של ממצאים ארכיאולוגיים באמצעות פחמן 14, התברר שהאדם החל לדעת קרוא וכתוב בזמן המקביל פחות או יותר למניין השנים היהודי לבריאת העולם.

רעיונות ברגע
המחקרים שעורך צוותו של פרופ' כסלו נעשים בשיתוף פעולה עם ארכיאולוגים, המביאים למעבדתו חומרים בוטניים לצרכי מחקר. לעתים הם גם משתתפים כאורחים בביקור קצר או ארוך במקום החפירה. כסלו מספר כי הוא זכה שבמשך שנותיו במקצוע נערכו בארץ חפירות חשובות ביותר הנוגעות לתחומי מחקרו. כמה מהן הן החפירות בנתיב הגדוד ובגלגל, שליד יריחו, באוהלו שליד הכנרת ובגשר בנות יעקב. כסלו אומר כי במקומות האלו רמת ההשתמרות של החומרים היא מדהימה בקנה מידה בינלאומי, ביחס לזמן הרב שעבר, והידע הרב שהצטבר בעקבות המחקר סביבן שינה לגמרי את תרומתה של ישראל לבוטניקה הארכיאולוגית.

פרופ' כסלו פרסם כמה מאמרים בבוטניקה ארכיאולוגית בכתבי עת מדעיים יוקרתיים, כמו Science ו-PANS, כתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים, בכמות שנחשבת מכובדת למדען במשך הקריירה שלו, והם נותנים למחקרים שנעשו בישראל מקום של כבוד בתחום. לפרופ' כסלו חשוב לציין שאת מאמריו במקצוע הזה הוא כתב יחד עם תלמידיו, שעמם הוא עובד בשיתוף פעולה הדוק.
פרופ' כסלו כתב מספר כ-150 מאמרים בתחומים רבים, בהם גם תורה ומדע, "ואם ה' ייתן לי כוח, אכתוב עוד 150", הוא אומר. על הרעיונות למאמרים מספר כסלו כי חוץ מהסיעתא דשמיא שפועלת בנסתר, "על דרך הפשט" מגיעים המאמרים מרעיון של רגע, שאחר-כך הוא מפתח אותו במשך חודש, חצי שנה ואפילו שנה. ישנם מאמרים שהוא כלל לא חשב לכתוב, ורק ההברקה המריצה אותו לכך.
כך היה במקרה של מאמר תורני-מדעי, שבו הסביר את הדעה בחז"ל שעץ הדעת היה חיטה. מאוחר יותר הוא הסביר במאמרים נוספים, הסותרים את הראשון, גם את הדעות האחרות בחז"ל לגבי זיהויו של עץ הדעת: תאנה, גפן ואתרוג. מאמריו בנושא תורה ומדע התפרסמו בבמות תורניות ומדעיות שונות, כשבין הנושאים: מהי הבאת שליש שנזכרת בחז"ל, זיהוי דבק ללכידת ציפורים המוזכר ברש"י וזיהויה של שיבולת השועל.

במאמריו עוסק כסלו, נוסף לבוטניקה, גם בזואולוגיה. הוא פרסם למשל מאמר על זהותו של הכוי המופיע בדברי חז"ל. כסלו מזהה את הכוי עם הג'מוס הידוע, שמצד אחד אינו חיית בר, ומצד שני אינו מבוית כמו פרה ("קשה יותר ללטף אותו"). חז"ל לקחו את הכוי כדוגמא ליצור שהוא בדרגת ביניים. דרך אגב מסביר כסלו שמקור השם כוי הוא המילה cow – פרה באנגלית ובלשונות הקרובות לה

צמחים עבריים
ידיעותיו הנרחבות של פרופ' כסלו עומדות לו גם בהגנה על כבוד התורה. כך אירע כשלפני כמה שנים פרסמו חילונים בעידוד גורמים עוינים לדת את הפצת הקונטרס 'דעת אמת', שהופץ במוסדות תורה. מטרת הקונטרס היתה להראות שחז"ל לא הכירו באמת את הטבע, "ואם כך, נראה שלא כדאי לסמוך עליהם גם במקרים אחרים".

אחת הטענות שלהם היתה העובדה שבתורה מופיעות רק שבע חיות ושלוש בהמות שיש להן סימני טהרה, ואילו כיום ידוע שיש כמאה מינים של בעלי חיים כאלה. פרופ' כסלו פרסם תגובה, שבה הראה כיצד כל מיני בעלי החיים הכשרים מתחלקים לעשר קבוצות, שהמייצגים שלהם הן אותן שלוש בהמות ושבע חיות. תגובתו של כסלו עודדה אחרים להגיב גם לטענותיו האחרות של מחבר 'דעת אמת' נגד התורה וחז"ל.

עיסוקיו הרב-תחומיים של פרופ' כסלו באים לידי ביטוי בתפקיד נוסף שהוא ממלא: יו"ר הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל של האקדמיה ללשון העברית. "ההשכלה שלי כוללת שלוש שנים של לימודים אקדמיים בלשון", אומר פרופ' כסלו, "אבל כשהתחלתי בלימודי אוגריתית נשברתי, והחלטתי שלא לגשת לבחינה של התואר הראשון. כשהחליטו להקים ועדה לעדכן את שמות הצמחים ולמצוא שמות עבריים לצמחים, ידעה יושבת ראש הוועדה – פרופ' קלרה חן ז"ל – שיש לי רקע בלשון, וצירפה גם אותי לוועדה. כשחן חלתה החלפתי אותה בראשות הוועדה".

הוועדה למעשה סיימה כבר את תפקידה, והצליחה להביא להסכמה בפתרון המחלוקות בנושא שמות הצמחים. "המאבק נגד שמות לועזיים לצמחים הוכתר בהצלחה, מפני שיש היום הרבה יותר שמות עבריים". אף-על-פי-כן, פרופ' כסלו עדיין משמש ככתובת לסוגיות לשוניות-בוטניות. הוא מספר כי רק היום הוא קיבל טלפון בבקשה לפתור בעיה שהתעוררה: "פיצלו סוג אחד של צמח לשניים, ויש למצוא שמות חדשים לשני הסוגים".

אם יגלו שצמח נקרא היום בשם מקראי שאינו מגיע לו – האם תשנו את השם?
"לא. שם שהתקבל בציבור לא ישונה, אפילו אם יש סוברים שהזיהוי מוטעה. לכן, גם אם יתברר שהשושן הצחור איננו השושנה המקראית, הוא ימשיך להיקרא בשמו. יש להבדיל בין עברית מודרנית לעברית של חז"ל, ועובדה שאף אחד לא מזדעק על כך".

למען עתיד העם
פרופ' כסלו אינו מתלהב יתר על המידה מחשיפה תקשורתית, ולהסכמתו לעריכת הראיון לוותה אנחה. כדי לגרום לו לספר על עצמו היה צריך לערוך תחקיר מקיף. נראה שהסיבה המרכזית לכך שבסופו של דבר הסכים להתראיין היתה הסנהדרין שקמה לפני שנים אחדות, שכסלו נמנה עם חבריה. לאחרונה יצא פרופ' כסלו לגמלאות, אך למרות זאת הוא ממשיך ללמד באוניברסיטה. יחד עם המשך ההוראה והמחקר הוא עמל על פיתוח הגוף החדש הזה.

מספר כסלו: "הסנהדרין של היום היא תחילת ההתחלה. כמעט לכולם ברור שצריך להקים סנהדרין, מפני שיש כל-כך הרבה בעיות דתיות, יהודיות וארץ-ישראליות, וצריך סמכות שתהיה מקובלת על כולם ותכריע כיצד לנהוג".

פרופ' כסלו אומר כי לצערו, הרבנים הגדולים אינם מעוניינים להצטרף לסנהדרין. יש המחכים לראות כיצד היוזמה תתפתח, וישנם המתנגדים בתוקף, וטוענים שהגוף הקיים כיום אינו ראוי לשמש אפילו בתור התחלה למוסד משמעותי כמו הסנהדרין.

"אינני חושב שאני גדול הדור", אומר כסלו, "וגם לא השני ולא האלף. אבל אני מעוניין לסייע בכל יכולתי לעניין. אף אחד לא חושב שבשלב זה אנו פוסקים לכלל ישראל, אבל אנחנו מעוניינים להעלות את הרמה של הסנהדרין, כדי שאנשים נוספים יצטרפו, ולאט לאט נעזוב את הסנהדרין, כל אחד בתורו. לא נתעקש ונאמר שמי שבא ראשון הולך אחרון. אני בכל אופן מתכוון בעתיד הנראה לעין לעזור במה שאדרש, כולל הקדשת חלק מזמני לעניין".

כיום הסנהדרין מונה כמה וכמה שמות ידועים. נשיאה הוא הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), וחברים בה אישים ממגזרים שונים בחברה, כמו הרב ישראל אריאל, הרב יואל שוורץ ופרופ' הלל וייס.
בסנהדרין משמש פרופ' כסלו כמעין יושב ראש הכנסת. הוא מקבל את סדר היום שנקבע על-ידי הנהלת הסנהדרין, ועל-פיו הוא מנהל את הישיבות וקובע מי ידבר וכמה; זאת מלבד עיסוקו כמומחה המייעץ לסנהדרין בעניינים מדעיים.

לאחרונה התקבלה הצעתו של הרב יואל שוורץ, ועיקר פעילותה של הסנהדרין בשלב זה היא פחות בפסיקת הלכה ויותר בפתרון בעיות ציבוריות, שאף הוא היה מתפקידיה של הסנהדרין המקורית. פרופ' כסלו תורם גם הוא מכישוריו לעניין, וכיום הוא מוודא שההקפדה על תולעים בירקות לא תגרור ריסוס בלתי מבוקר, המסוכן לבריאות.

נראה שעד שהסנהדרין תגיע למצבה האידיאלי ימשיך פרופ' מרדכי כסלו לדלג בקלילות בין עיסוקיו השונים – מהצומח של העבר ועד לעתיד הצומח מתוך ההווה.

עמיתו המלומד
קשה לעסוק בזיהוי החי והצומח של המקורות מבלי להזכיר את פרופ' יהודה פליקס ז"ל, שהלך לעולמו לפני כמה שבועות. פרופ' פליקס הביא את כסלו לבר-אילן, ועל כך הוא מוקיר לו טובה. שניהם הדריכו במשותף בסיורים שנערכו לסטודנטים. כדרכם של חוקרים בכירים בתחומם, למרות הקשרים, היו ביניהם לא פעם מחלוקות. כך היה לדוגמה במקרה של זיהוי שיבולת השועל, שאלה בעלת השלכות הלכתיות חשובות. כסלו טען שהצמח שנקרא בימינו שיבולת שועל הוא אותו צמח שנקרא בשם זה בזמן חז"ל, כפי שסבר גם רש"י, ופליקס חלק עליו בנקודה זו.

יהודה פליקס נולד בעיירה קוסוב שבפולין בשנת 1922, ולמד שם בבית המדרש לרבנים של גימנסיה 'תחכמוני'. בגיל 16 עלה לארץ בגפו, ולמד בכפר הנוער הדתי. כל משפחתו נספתה בשואה. בשנים 1940 1944 היה חבר בקיבוץ הדתי שדה אליהו, שאותו עזב לאחר שלא היו מוכנים לממן לו לימודים באוניברסיטה. בשנת 1945 החל בלימודי ביולוגיה ותלמוד באוניברסיטה העברית.
תחומי התמחותו גרמו לכך שילמד בשתי מחלקות שונות לחלוטין באוניברסיטת בר-אילן: במחלקה (כיום פקולטה) למדעי החיים ובמחלקה לתלמוד. בשנת 1980 התמנה פליקס לראשות המחלקה ללימודי ארץ ישראל בבר-אילן, שם ניתן לו כר נרחב ליישם את גישתו הרב-תחומית. עיקר פרסומו של פליקס בא לו בזכות עבודותיו בזיהוי ובביאור הסוגיות שעוסקות בצומח, בחי ובחקלאות בארץ ישראל, מתוך ידיעות נרחבות במקרא ובספרות חז"ל מחד גיסא וכבוטנאי מאידך גיסא.

הוא היה הראשון שחיבר פירוש שיטתי על מסכתות מסדר זרעים, בשילוב של מחקר מדעי על הרקע החקלאי של התקופה. בזיהוייו את החי והצומח במקורות הוא קבע מתודיקה מוגדרת לזיהויים. בין מחקריו המפורסמים אפשר למנות את ההסבר לסיפור של יעקב וצאן לבן על-פי חוקי הגנטיקה המודרניים, ואת פירושו לשיר השירים, שהופך את הספר לעלילה רצופה אחת.

למרות שלא תמיד הסכימו איתו, ספריו מקובלים גם בציבור החרדי, ואפילו גדולי הדור התייחסו לדבריו. הוא כתב ספרים רבים, כשספרו האחרון – פירוש על מסכת מעשרות – יצא לאור שבועות אחדים לפני פטירתו. הוא כתב אותו כשכבר היה עיוור.

הוא הותיר אחריו אישה, בן ובת. במלאת שלושים לפטירתו נפתחה ביום שני האחרון תערוכה לזכרו בספרייה למדעי היהדות בבר-אילן, שתעמוד על כנה למשך שבוע.
תודה לד"ר זהר עמר על המידע לגבי פרופ' פליקס ז"ל.
Yoel_yakoby@walla.com