חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 179ראשיהפצה

תעלומת התעודות - סיפור לילדים

10/02/06, 00:00
אסתי רמתי

על השולחן של המורה רחלי שכבו שתי תעודות.
"שלום לך!" פנתה תעודה אחת לשנייה, "אני התעודה של תמר".
"נעים מאוד", השיבה השנייה בנימוס. "אני התעודה של ורד".
"אני תעודה נהדרת", אמרה התעודה של תמר מעט בשחצנות. "לתמר יש ציונים מצוינים! היא ממש ילדה חרוצה, בואי תשמעי: תורה – 100, נביא – 93, אנגלית – 98, חשבון – 100, מולדת – 95... וכל השאר מאה! גם בהערות למטה כתוב שכתב ידה נאה ומסודר. כתוב גם שהיא קצת שקטה ויכולה להשתתף יותר, אבל מה זה משנה? "
התעודה של ורד שתקה רגע, ואחר-כך נאנחה. "חבל שאני לא יכולה לומר אותו דבר על הציונים של ורד", היא אמרה בעצב. "הם ממש לא מזהירים. חשבון – 76, עברית – 72, אנגלית – 69... הציון הכי גבוה שלה זה 83, בטבע. כנראה היא אוהבת טבע. בעצם התבלבלתי, במלאכה היא קבלה 95! אבל מי מסתכל על הציון במלאכה?"
"ואיך ההערות למטה?" התעניינה התעודה של תמר.

"הנך ילדה שמחה ונעימת הליכות, אך עליך להקפיד יותר על סדר במחברותייך", הקריאה התעודה של ורד בצייתנות. "הערה לא רעה, אבל לא נראה לי שהיא תהיה כל-כך שמחה כשהיא תראה אותי. חבל, אני ממש מרחמת עליה..."

למחרת, כשהמורה רחלי הציבה את ערמת התעודות על השולחן, הילדות התלחשו ביניהן בהתרגשות. "טוב, בנות", אמרה המורה, "אני אקרא בשמותיכן, ותגשו אלי לקבל את התעודה. רעות אבני..."
אחת אחת הלכו הבנות למורה, וקיבלו את התעודה עם חיוך וטופי. התעודות של תמר וורד היו זו מעל זו. "להתראות!" לחשה התעודה של תמר, כשהרגישה איך המורה מרימה אותה ממקומה. "אני מקווה שורד תתאושש מהר!" היא מצאה את עצמה בידיה של תמר, וכשנפתחה היא הביטה כלפי מעלה וראתה ילדה רזה עם קוקיות ארוכות מתבוננת בה ברצינות. היא חיכתה לראות חיוך גדול – אך תמר רק נאנחה קלות, וסגרה אותה.
"היא בכלל לא שמחה! מוזר!" התפלאה התעודה.

בינתיים, גם התעודה של ורד הגיעה ליעדה. היא הציצה בזהירות בילדה המתולתלת והמנומשת שקראה אותה בעיון, והופתעה מאוד לראות אותה מחייכת לעצמה. "משונה ביותר!" חשבה התעודה, בזמן שורד אחזה אותה ביד והלכה איתה לביתה. "היא נראית שמחה! זאת ממש תעלומה..."
תמר וורד הלכו יחד הביתה. "נו, איך התעודה?" שאלה ורד את חברתה, "מעולה, כרגיל?"
"לא רעה", השיבה תמר.
"אמא שלך בטח מבסוטה שיש לה בת כל-כך חרוצה..." המשיכה ורד.
תמר חייכה חיוך קטן. היא ידעה שאמא תאמר שזאת תעודה יפה, אבל באותה נשימה גם תתפלא על ה-93 בנביא וה-95 במולדת. ותעיר לה שחבל שהיא לא הוציא מאה בכל המקצועות, כמו שהיא מסוגלת. ובכלל, היא תיראה מעט מאוכזבת... אמא שלי נהדרת", חשבה לעצמה תמר, "והיא אוהבת אותי מאוד – אבל קצת קשה לי שהיא דורשת ממני להיות כזאת מושלמת".
"טוב, הגעתי הביתה", אמרה ורד בעליזות וקטעה את מחשבותיה. "להתראות!" והיא נכנסה לבניין.
"אמא, הבאתי תעודה!" היא אמרה לאמה שקיפלה כביסה בסלון. "רוצה לראות?"
"למה לא?" שאלה האם בחיוך ופתחה את התעודה. "אה, אני רואה שגם המורה שלך יודעת שאת ילדה שמחה ונעימת הליכות! זה באמת הכי חשוב. ואם היא כותבת שצריך להקפיד יותר על סדר, אז תשתדלי, חמודה, בסדר? עכשיו בואי נראה קצת ציונים. חשבון – 76! נהדר! התקדמת יפה מאוד. אנגלית נשאר בערך כמו קודם, אולי כדאי שנעבוד מעט יחד... אבל אני לא מאמינה! בטבע קבלת 83! ואיזה ציון נהדר במלאכה! את באמת עובדת מקסים. בקיצור, יופי של תעודה!" היא נישקה את ורד, וכל התעלומות נפתרו מעליהן.