בשבע 180: הוי ארצי:

חגי סגל , י"ז בשבט תשס"ו

קדימה צעד

עיתוי הפרסום של ההחלטה לקצר את השרות הצבאי הותאם , בלי ספק, לצרכים האלקטורליים של מופז ואולמרט. הרמטכ"ל, דן חלוץ, מספיק נבון כדי להבין את זה, ובכל זאת השתתף במעמד הפרסום. בפעם המי יודע כמה בשנה האחרונה הסתובב חלוץ במדים בזירה הפוליטית. אם דעת הקהל לא תקרא אותו לסדר, הוא עוד עלול לענוד בקרוב על החזה את עיטור 'קדימה'.

טלפון מהחמאס

'כול אל ערב' הוא העיתון הנפוץ ביותר במגזר הערבי. עורכו הוותיק, זוהיר אנדריאוס, גר בתרשיחה. נוצרי חילוני. בשבת שעברה, בשעת בוקר בוקר מוקדמת, הצטלצל הטלפון הנייד שלו ועל הצג הופיע מספר של שיחת חו"ל. "הקול היה מוכר מהטלוויזיה", סיפר לי, "הקול של חאלד משעל".
מנהיג החמאס ועורך העיתון הערבי-ישראלי שוחחו בנעימים כ-20 דקות. תוכן השיחה לא נועד לפרסום, אך חשיבותה היא בעצם קיומה. יממה קודם התקשר אנדריאוס לדמשק וביקש לשוחח עם משעל. על סמך נסיונו עם בכירי הרשות הפלשתינית הוא לא ציפה שמשעל יחזור אליו כל-כך מהר, אם בכלל, והופתע לטובה. בכירי הרש"פ תמיד התנכרו לו ולעיתונו, חרף דעותיו הקיצוניות (אנדריאוס מתנגד, למשל, להשתתפות בבחירות לכנסת ומטיף למימוש זכות השיבה). והנה, דווקא משעל מחזר אחריו. אפשר לראות בכך רמז שהחמאס כבר מתכנן זליגה פוליטית לתוך ריכוזי האוכלוסיה הערבית בתחומי ישראל הריבונית, אחרי נצחונו הפוליטי הגדול בעזה וביו"ש. "מנהיג העם הפלשתיני", מכנה אנדריאוס את משעל, ובקולו אפשר לזהות יותר משמץ של הערצה.

מה השתנה?

אהוד אולמרט, שהתנער השבוע לשעה קלה מכבלי האיפוק שגזר עליו ראובן אדלר, הכריז בכנס מפלגתי ש"הימין מנותק מהמציאות, ושקוע בסיסמאות עבר". בדיקה מדעית של הרטוריקה הפוליטית בישראל תגלה, בלי ספק, שגם האמירה האנטי-ימנית הזאת היא כבר סיסמת עבר בפני עצמה. השמאל לועס אותה בעקביות שנים רבות. בכל ויכוח בין שני הצדדים מוצג הימין כמי שתפוס בסיסמאות עבר מרגע היוולדו, לעומת השמאל המפוכח, הריאלי, אשר הגיח מבטן אימו היישר אל קרקע המציאות ומרענן מאז ללא הרף את סיסמאותיו. זה רק נדמה לנו שהוא חוזר מליון פעם על הצורך בהיפרדות או על ההשמצה שהמתנחלים הם שורש כל רע.

לגופה של הטענה הנ"ל, באמת הגיע הזמן לברר, האם המציאות אכן טופחת על פני הימין. אולמרט או אדלר נדרשים להצביע בהקדם על הבדלים מובהקים בין המציאות העכשווית לבין המציאות של פעם, כדי לאשש את חוק ההתיישנות שהם מחילים על הלוגיקה הימנית המסורתית. פעם אחת ולתמיד הם אמורים להסביר בפרוטרוט מדוע את הדברים שהם רואים היום מכאן, לא יכלו לראות משם.

אדוני ממלא-המקום, מר אדלר יקר, נא לקחת עט או מקלדת ולענות על השאלות הבאות: האם המציאות הדמוגרפית היום טורפת את כל התחזיות הדמוגרפיות משנות השבעים והשמונים? האם לא היתה בעיה דמוגרפית בעולם כשצחי הנגבי ואולמרט עצמו התנגדו להסכמי אוסלו? האם הערבים התמתנו במרוצת השנים? האם הלחצים של הקהילה הבינלאומית על ישראל נהיו, בינתיים, כבדים מנשוא? האם הארץ התרחבה לפתע, באופן שמאפשר לנו לגלות נדיבות טריטוריאלית מדהימה? האם משהו חשוב אחר השתנה מהקצה אל הקצה?

עד היום, שנתיים ורבע אחרי שאולמרט שידל את שרון ללכת על התנתקות, לא קיבלנו ממנו תשובות משכנעות בנדון, רק סיסמאות עבר. המצב הדמוגרפי עכשיו הרי טוב יותר, ולא גרוע יותר, מהתחזיות הדמוגרפיות הישנות. גם מצבנו הבינלאומי לא השתנה לרעה. הוא אמנם מצב קשה, אך יציב. הגויים היו תמיד בעד נסיגות, אבל אף פעם לא הצמידו לנו אקדח לרקה בנושא. אריאל שרון, ולא ג'ורג' בוש, הניח על סדר היום הבינלאומי את תוכנית ההתנתקות. ובכלל, שום דבר עקרוני אחר לא השתנה בינתיים לרעתנו בארץ ובעולם. הים נשאר אותו ים והערבים אותם ערבים. זה לא המציאות שהשתנתה, זה רק אולמרט שהשתנה.

שפני נסיונות

לפי סקר של מכון 'גאוקרטוגרפיה', שהתפרסם השבוע בגלי צה"ל במלאת חצי שנה להתנתקות, כמעט שני שלישים מהציבור סבורים שההתנתקות לא הועילה ולא הזיקה למדינת ישראל. לכאורה מדובר בנתון ניטרלי, שאינו תומך בעמדות הימין או השמאל, אבל בעצם הוא מפריך לחלוטין את הגיון ההתנתקות: אם היא לא הועילה ולא הזיקה, בשביל מה היה צריך אותה? אפילו שפני נסיונות לא אמורים לעבור ניתוח בלתי מועיל ובלתי מזיק.

מהפך

א-פרופו סקרים, ביום ו' שעבר פורסם ב'ידיעות אחרונות', באותיות חגיגיות, סקר מדהים של מינה צמח, ולפיו 60 אחזו מהציבור תומכים בהתנתקות נוספת, ורק 37 אחוז מתנגדים. למה מדהים? כי רק שבוע קודם שודר בערוץ הכנסת סקר אחר באותו עניין, אף הוא של מינה צמח, שתוצאותיו היו הפוכות בדיוק: 37 אחוז התנגדו להתנתקות חד-צדדית נוספת ו-61 אחוז תמכו. התקשרתי לצמח ושאלתי אותה אם לא נפלה טעות באחד הסקרים. היא השיבה בשלילה: "עברתי על הסקר ובדקתי, לא נפלה טעות".

אז איך אפשר להסביר תנודה כה חריפה בדעת הקהל בתוך שבוע, הוספתי להקשות. צמח הסבירה ש"זה, אולי, בגלל הראיון של אולמרט לנסים משאל בשבוע שעבר, ובמהלכו נרמז שתהיה התנתקות נוספת".
בינתיים, אגב, התפרסם השבוע עוד סקר באותו עניין עצמו, של מכון גיאוקרטוגרפיה הנ"ל, ולפיו הציבור שוב שינה את דעתו מהקצה לקצה בסוגיה זו. רובו המכריע מתנגד לנסיגות חד צדדיות, אולי מפני שאולמרט לא התראיין כבר כמה ימים.


גן עדן עכשיו

"עברתי ביום אחד מגיהנום לגן עדן. הרבה ימים לא יכולתי לישון כי פחדתי שאתעורר. גם עכשיו אני אומר לעצמי כל יום שאני בגן עדן" (נתן שרנסקי, השבוע, במלאת 20 שנה לשחרורו מהכלא הסובייטי).

ערפל בהיר

"מסריו עמומים בצורה חד משמעית" (כתב קול-ישראל, יואב קרקובסקי, על אהוד אולמרט, יום א')