בשבע 182: מתעוררים

יש מה לעשות כדי לעצור את 'קדימה' ● שימוש בתמונה ישנה זו לא שיטה חדשה ● הפרקליטות מדיחה שרים באמצעות כתבי אישום מפוקפקים ● ראיון אצל עינב גלילי - משחק מכור

עמנואל שילה , ב' באדר תשס"ו

התחושה כאילו ניצחונה של קדימה כבר מובטח היא נבואה שעלולה להגשים את עצמה. הבעיה זה לא הסקרים המוטים שמציגה התקשורת, אלא הסחף הייאוש ורפיון הידיים שהם יוצרים. זיכרו איך ניצח נתניהו את פרס, איך גבר פרץ על פרס, ואיך הביס החמאס את הפאתח. אל תאמינו לסקרים.

בקיץ האחרון הם עשו הכול כדי לברוח ממשאל עם, אבל כעת שוחרי הנסיגות, מעודדים מהסקרים, מציגים את מערכת הבחירות הזאת כמשאל עם שבו תינתן הסכמה רטרואקטיבית להתנתקות הקודמת ומנדט להתנתקויות הבאות. צריך לעשות כל מה שאפשר כדי שהשקר הזה לא ינצח.

התקשורת מגויסת לטובת קדימה, ולכן יש ללכת בדרכים עוקפות-תקשורת. התנופה של קדימה כבר נבלמה, ובכל שבוע היא מאבדת מנדט בסקרים. זה הזמן לצאת אל הרחובות ואל הבתים ולשכנע את הציבור לא להיסחף אל דרך השחיתות הפוליטית, ההרס והחורבן. זה הזמן להצטרף לפעילות של מבצעי פנים אל פנים ולעמידה בצמתים עם שלטים. כיבוש הרחוב על ידי המחנה האמוני עשוי להשלים את המפנה, ואם לא לפוצץ את הבלון של קדימה אז לפחות לצמצם אותו לגודל הרבה פחות מפלצתי.

עובדים עלינו
הרעיון להשתמש בתמונה ישנה ומחמיאה לצורך תעמולת הבחירות לא הומצא במטה הבחירות של נתניהו. קדמו לו בכך אנשי שרון שפעלו בדרך דומה כבר בשנת 99', במערכת הבחירות הפנימית בליכוד.

במערכת 'מקור ראשון', שהייתי אז עורכו, התקבלה פנייה לא שגרתית. אחד מיועציו של שרון, רענן גיסין כמדומני, ביקש שנעביר אליו תמונת ארכיון שנהגנו להשתמש בה בעיתון מדי פעם. תהינו מדוע יש צורך דווקא בתמונה הזאת מה הבעיה לצלם שוב את מי שהיה אז היו"ר הזמני של הליכוד, ואז התבררו לנו כמה עובדות על נפתולי הפוליטיקה. ייחודה של התמונה הזאת היה בכך שמצד אחד שרון נראה בה צעיר יותר, רזה יותר ורענן יותר מבחיים, ומצד שני עדיין נראה דומה למראהו העדכני - בניגוד לתמונות זמינות אחרות מימי צעירותו. רק בתמונה הזאת אפשר היה לעשות שימוש שמצד אחד יעניק לשרון מראה מחמיא יותר, ומצד שני לא יחשוף את הבלוף.

הסכמנו להעביר את התמונה בתמורה להבטחה שנקבל ראיון עם שרון. לא קיבלנו. קיום הבטחות לא היה צד חזק אצלו כבר אז.

אל תתפטר, צחי
בוויכוח האם צחי הנגבי צריך להתפטר כבר עכשיו או רק לכשיוגש נגדו כתב אישום, אין מנוס מלתמוך בעמדתו של יו"ר מטה הבחירות של 'קדימה'. ולא שיש לי משהו טוב לומר על הנגבי ודומיו. אלה כבר הוכיחו שבתרבות הפוליטית בישראל, השמאלנות היא מפלטו האחרון של המושחת. הנגבי היה הראשון שהבין את העיקרון הזה ואף יישם אותו בהצלחה בפרשיות הקודמות נגדו, וגם אולמרט ושרון למדו את השיטה. אבל על כך כבר נאמר "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב", כלומר עיקר האשמה תלויה לא בראשם של צחי הנגבי וחבריו המושחתים אלא במעשיהם ומחדליהם של דורית בייניש, מיכאל בן-יאיר, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, מני מזוז ועוד כמה פרקליטים שכיהנו בצמרת משרד המשפטים בעשור האחרון.

כאשר בג"ץ האקטיביסטי המציא את ההלכה הפוסלת מלכהן בממשלה שר שהוגש נגדו כתב אישום, הוא העניק למעשה לצמרת משרד המשפטים את הכוח להדיח שר. כאשר פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ירצו בכך, הם יוכלו להגיש כתב אישום מפוקפק נגד אחד השרים, ובכך להכריח אותו להתפטר. אחרי כמה שנים הוא ייצא זכאי, אבל את הנזק שנגרם לקריירה הפוליטית שלו לא תמיד יהיה אפשר לתקן.

תשאלו, האם אפשר לחשוד בראשי התביעה שיתפרו תיק חסר שחר רק כדי להדיח שר ממשרדו? ובכן, כבר היו דברים מעולם, וכמעט תמיד נגד אנשי ימין. רפאל איתן ז"ל הורחק מהמשרד לביטחון פנים בגלל הגשת כתב אישום שבבית המשפט התברר מהר מאוד כמופרך. השר יעקב נאמן נאלץ לנטוש את משרד המשפטים לאחר שבכירי המשרד בראשות דורית בייניש ומיכאל בן-יאיר הגישו נגדו כתב אישום קטנוני. נאמן מיהר להשעות את עצמו, וכשזוכה לאחר שנה כבר התבצר במשרד לא אחר מאשר צחי הנגבי. נאמן עצמו קיבל לימים את תיק האוצר, אבל בכירי הפרקליטות הצליחו להיפטר מהפרופסור למשפטים שראש הממשלה נתניהו מינה עליהם, וזכו בשר משפטן זוטר שיכלו לשלוט בו כרצונם.
גם התיק הנוכחי נגד הנגבי מפוקפק למדי. מינויים פוליטיים זו רעה חולה ותופעה רקובה, אך לא ברור ממתי הפך הצעד המקובל הזה לעבירה פלילית. פואד בן-אליעזר למשל, ידוע כמי שידיו רב לו במינויים פוליטיים, אבל מעולם לא הועמד לדין. מה שעד לא מכבר נחשב רק למינהל לא תקין שצריך להימסר למשפט הציבור הפך במחי החלטה פרקליטותית לפשע חמור. כפי שהגדיר זאת ב'בשבע' עו"ד עמי בוגט, רשם העמותות לשעבר, מדובר בקרימינליזציה של תופעת המינויים הפוליטיים, שכאילו במקרה ניחתה דווקא על ראשו של מי שהיה אז בקצה הסקאלה הימנית של הליכוד, צחי הנגבי. ועכשיו שכנעו אותנו שההחלטה הזאת לא נגועה בפוליטיזציה.

אמור מעתה: מי שמבקש להפליל את הנגבי בגלל המינויים הפוליטיים הוא האשם הראשון בהליכה שמאלה של הנגבי. הפוליטיקאי מ'קדימה' הוא רק האשם השני. לציבור אין עניין לתת לבכירי הפרקליטות את הכוח לעשות לעוד פוליטיקאי, דני נווה למשל או ישראל כ"ץ, את מה שעשו להנגבי.
מני מזוז כבר הוכיח את הטייתו הפוליטית בימי המערכה להצלת ההתיישבות. תחת חסותו בוצעו פעולות משפטיות מסמרות שיער כמו מעצר קטינים עד תום ההליכים בגלל חשד לעברות שוליות, הקמת בתי דין מיוחדים על רקע פוליטי, והארכת מעצר קבוצתית לעשרות בני אדם בלי לטרוח אפילו לזהותם. הכוח הפרקליטותי הוא כוח להשחית, ואין שום סיבה לחזק אותו.

גלילי חוזרת
לפני שאצטרף לחגיגות על איחודו-מחדש של הצמד אברי גלעד ועינב גלילי בתכנית 'העולם הבוקר', אני מרשה לעצמי הערה קטנונית אבל הכרחית. למעשה, כשגלילי עזבה את 'רשת על הבוקר' לטובת 'משחק מכור' היו כמה אנשים, מצד מסוים של הקו הירוק, שנשמו לרווחה. ולא בגלל שהיא שמאלנית, הטלוויזיה הרי מלאה בכאלה, אלא משום שהגברת המוכשרת הנ"ל לא התביישה להצהיר בראיון ל'מעריב' על שנאתה למתנחלים. הנה הציטוט המדויק: "היכולת שלי לראיין מתנחלים כבדים היא מאוד מוגבלת. אני יכולה לשבת מולם ולשנוא, ועם הזמן זה רק מחמיר". את העיוורון שמולידה השנאה הזאת המחישה גלילי היטב כשטענה בהמשך הראיון הנ"ל שרוב החממות בגוש קטיף ריקות ממילא.

אז אומר זאת כך, עינב: אם את רוצה להיות מגישת אקטואליה בערוץ ציבורי, לא ייתכן שמרואיין ייאלץ לשבת באולפנך תוך ידיעה שאת לא רק חולקת על דעותיו אלא גם לא מתביישת להצהיר עד כמה את מתעבת אותו. אולי את לא יודעת, אבל ערוץ 2 אינו ערוץ פרטי של השמאלנים. מדינת ישראל מעניקה לו זיכיון מונופוליסטי ואוסרת עליי ועל אחרים להתחרות בו. זה מחייב אתכם, המופלאים שקיבלו לידם את זכות השידור, להיות של כולם ולשרת את כולם.

אני מצפה מעינב גלילי לעשות משהו שיתקן את הרושם הגרוע שעשו דבריה אז ולהוכיח את יכולתה להתייחס בהוגנות לכולם, או למשוך את ידיה מהגשת תוכניות אקטואליה.