בשבע 183: צדק לכל

בעיית מסורבות הגט דורשת טיפול ענייני מסור ומאוזן, נטול אג'נדה פמיניסטית ומנותק מארגונים שמטרתם למזער את מקומה של הדת בחיי המדינה

עמנואל שילה , ט' באדר תשס"ו

1. שלום, מדברת רעות מארגון 'מתיר אסורות', הציגה את עצמה הדוברת הצעירה מהצד השני של קו הטלפון. לא ברור לי איך השיגה את המספר הסלולארי שלי. גם שמה האמיתי לא היה רעות אלא שם נחמד אחר, לא חשוב. לצורך הרשימה הזאת, שיהיה רעות.

חשבתי במהירות: מתיר אסורות? האם קם ל'חננו' ארגון מתחרה שעוזר לאסירי ימין רק מהמין הנשי? טוב, אולי באמת אותן נערות בנות 14-13 שיושבות בכלא שבועות וחודשים זקוקות לטיפול ייחודי. או שאולי זה מה שאני חושב...

אז מה זה 'מתיר אסורות', התעניינתי.
הדוברת הצעירה מיהרה להסביר. 'מתיר אסורות' זה ארגון מחאה חדש המבקש להעלות לתודעה הציבורית את נושא מסורבות הגט. רעות מונתה על הקשר עם התקשורת, והיא מבקשת להזמין חשיפה לקראת כנס שיתקיים בשבוע שלאחר מכן. בכנס ישתתפו אלף צעירים ובני נוער. ינאמו שם פוליטיקאים, רבנים ואישי ציבור, ובסוף תהיה הופעה של קורין אלאל ועוד זמרת.

קורין אלאל, המממ... חשבתי לעצמי. לפי מה שמפורסם אודותיה, לא נראה שהיא תהיה אי פעם מסורבת גט.
אולי גם המארגנים חשבו על כך, כי בסופו של דבר שרו שם זמרות אחרות.

2. מסורבות גט, אמרתי, זה נושא חשוב וכאוב. אבל למה להקים ארגון חדש? חסרים ארגונים שעוסקים בזה?
רעות הסבירה: תראה, היום אף אחד לא רוצה להיות יצחק. כולם רוצים להיות אברהם, וגם אנחנו.
אברהם? יצחק?
כן, אמרה רעות. יצחק זה מי שממשיך במפעל שמישהו הקים לפניו. לפעול במסגרת ארגון קיים זה להיות יצחק. אבל היום כל אחד רוצה להיות אברהם, זה שמקים את הארגון. בכל אופן, אנחנו פועלים בחסותו של ארגון 'מבוי סתום'.
הבנתי שיש לי עסק עם תלמידה חכמה. בירור קצר העלה שרעות היא בתו של רב מהז'אנר המימדניקי, אשר לומדת בברוריה (מדרשת לינדנבאום) ובאוניברסיטה העברית.
ולמה חשוב לארגן כעת כנס בנושא? את לא יודעת שגם ככה זה נושא די מדובר ומתוקשר?
תראה, שכנעה רעות, אתה אולי חושב שמה שחשוב היום זה לעסוק בעמונה וכדומה, אבל אנחנו חושבים שצריך לעסוק גם בנושאים חברתיים. ראית את הסרט 'מקודשת'?
גם אני חושב, אגב, שצריך לעסוק בנושאים חברתיים. למשל, חשוב לעסוק במצבם של עקורי אלי סיני, שזרוקים כל החורף באוהלים בצומת יד מרדכי, בתוך טווח הקסאמים, והמדינה שזרקה אותם למצב הזה חושבת שיש לה כל הזמן שבעולם כדי לפתור את בעייתם. גם יונתן פולארד, אגב, הוא נושא חברתי. מתיר אסורים במלוא מובן המילה. בעצם גם אסורות, הרי יש לו אישה. עגונה. אולי הם יעזרו לה?

3. טוב, אמרתי. נניח שארצה לעסוק בנושא מסורבות הגט. אבל למה שאכתוב על הכנס שלכם? אתם ארגון שאך זה קם וכבר אתם רוצים חשיפה תקשורתית? למה שלא נכתוב, למשל, על 'יד לאישה' - ארגון שכבר פועל כמה שנים ושבו פעילות טוענות רבניות ולא סתם חבר'ה צעירים כמוכם, סליחה, שעוד לא יודעים מה זה חתונה ולא בטוח שזה עניינם לעסוק במסורבות גט.
מצוין, הפתיעה רעות. אדרבה, תכתוב על ארגון 'יד לאישה'.
ציינתי בלבי לשבחה של רעות שכנראה העיסוק בנושא חשוב לה לא פחות מהמוניטין של הארגון שלה. אמרתי שאנחנו מסקרים כנסים רק לעיתים רחוקות, אבל הבטחתי לשקול.
בינינו, ידעתי שבכל מקרה רעות תקבל את מבוקשה באחד העיתונים האחרים. ואכן, בסוף השבוע שלפני הכנס הוקדשה לו כפולת עמודים במוסף 'הצופה'. קראתי שבארגון הצעיר פעילים בנים ובנות, דתיים וחילונים. מהתמונה הקבוצתית שבה הצטלמו כולם בחיוך רחב למדתי שלמרות זריזותם ביחסים עם התקשורת יש להם עוד מה ללמוד. בפעם הבאה, חבר'ה, תצטלמו בהבעה קודרת, עגומה או זועמת, בהתאם לחומרת הבעייה שבה אתם מבקשים לטפל. בשבוע שלאחר הכנס הם קיבלו ידיעה ב- NRGיהדות וכתבה גדולה גם ב'מקור ראשון'.
על פי הפרסומים, החבר'ה של 'מתיר אסורות' דורשים מהמדינה ומבתי הדין לפתור אחת ולתמיד את בעיית מסורבות הגט. עד שזה ייפתר, הם מאיימים, אנחנו לא נתחתן. יש לי חבר ואני אוהבת אותו, אמרה ל'הצופה' אחת מפעילות הארגון, בת 21 כמדומני. אני מקווה שתוך שנתיים יימצא פתרון לבעייה, כי עד שזה יקרה אני לא מתחתנת.

4. כמה ימים לאחר שיחתנו הראשונה רעות שוב היתה על הקו. נו, מה עם הכתבה? חשבת?
הפעם התפתחה בינינו שיחה ארוכה. שאלתי את רעות למה הארגונים שעוסקים בסרבנות גט לא עוזרים גם לגברים. האם גברים מסורבי גט אינם זקוקים לעזרה? רעות השיבה שגברים הם מיעוט זניח בין המסורבים. אז מה, שאלתי, בגלל זה לא צריך לעזור גם להם? ואם רוב מוחלט בין מסורבות הגט באות מהעשירונים התחתונים, אז לא תעזרי למסורבת גט מהעשירון העליון?
רעות אמרה שאולי באמת צריך לעזור גם לגברים, אבל זה לא דומה. גברים מסורבי גט, אם הם חילונים, יכולים לחיות עם אישה אחרת ללא נישואין. נשים לא יכולות, כי ילדיהן יהיו ממזרים. תראי, אמרתי, אם לחיות יחד ללא נישואין זה פתרון בעינייך, אז גם נשים חילוניות יכולות לעשות את זה. בעיית הממזרות רלוונטית רק למי שרוצה להוליד ילדים מייד.
ומה יעשה גבר דתי מסורב גט שלא יכול לחיות עם אישה ללא נישואין, התעניינתי. רעות ענתה שגבר יכול לחכות, כי אצלו השעון הביולוגי לא מתקתק והוא יוכל להוליד גם אחר כך. אישה עלולה לעבור את גיל הפריון. הסברתי לרעות שגם לגבר דתי מסורב גט עשויה להיות חברה שהשעון הביולוגי שלה מתקתק. הוספתי שאם באים לעשות צדק בנושא הגירושין צריך לטפל גם בקיפוח שנגרם לגברים רבים בתחום גובה המזונות ובנושא משמורת הילדים, שנמסרים כמעט אוטומטית לאם.
אמרתי לרעות שהיא עדיין צעירה ולא מקובעת, ולכן אולי תחשוב שוב על הנושא. סיכמנו שכל אחד מאיתנו יבדוק מחדש את השקפתו.

5. אני לא יודע אם זו בדיוק החשיפה התקשורתית שרעות קיוותה לה. דיון נרחב יותר בהיבטים השונים של סרבנות הגט אשאיר להזדמנות אחרת. הפעם אתייחס רק למה שהפך לאחד ממעצבי התודעה המרכזיים בנושא - הסרט 'מקודשת'.
'מקודשת' (ראיתי. כמה פעמים) הוא טריגר מצוין כדי להיכנס לנושא ולהתעניין בו, וגם כדי לטעום משהו ממצוקתן הקשה של מסורבות הגט. אבל כסרט דוקומנטרי הוא חוטא במגמתיות בוטה, בניתוק מהרקע המלא, באי-דיוקים עובדתיים, ובהימנעות ממתן זכות תגובה לצד המותקף - הבעלים ובית הדין, שגרסתם הכרחית גם אם באמת מדובר בבעלים מרושעים לחלוטין ובדיינים אטומים ושוביניסטים, כפי שהסרט מבקש לטעון.
'מקודשת' נתמך בידי קרן הקולנוע של 'הקרן החדשה לישראל'. הקרן תומכת גם בארגונים רפורמיים וקונסרבטיביים, ובעוד גופים חילוניים שבין מטרותיהם הפקעת נושא הקידושין והגירושין מידי הרבנות ובתי הדין. ברשימת הקרדיטים שבסוף הסרט מופיעה הבעת תודה לעיתונאית במבי שלג. בדיון בכנסת בעקבות הסרט אמרה במבי שלג, הנחשבת לאורתודוקסית, כי "בשל הדברים שמתרחשים בארץ צריכות להיות חלופות, חתונות קונסרבטיביות ורפורמיות ואזרחיות". חבל שצעירים תמימים נותנים לסרט שנעשה מתוך הגישה הזאת לעצב את תפישת עולמם בנושא.

6. סרבנות גט היא בעייה חברתית ודתית כואבת. תלמידי חכמים ואנשים יראי שמיים חייבים להידרש לה במסירות ובהתמדה, גם כדי לעשות צדק ולמנוע סבל וגם כדי לא להשאיר את הטיפול בידי פופוליסטים בעלי פתרונות קסם או בידיהם של מי שמשתמשים במצוקת המסורבות כדי להזיק ולנגח או להשיג עמדות שליטה וכוח. כמובן, הצדק צריך להיעשות לשני הצדדים, למרות שלא פופולארי לדבר על עוולות שנעשות לגברים, ועוד בשבוע של 'יום האישה הבינלאומי'.
בכל מקרה, אין לפתור בעייה אחת על ידי יצירת בעיות חמורות עוד יותר, כמו הרס מערכת בתי הדין או הטפה נגד חתונה. וחוצמזה חבר'ה, האיום לא להתחתן לא נשמע אמין. תחפשו משהו אחר.