בשבע 185: אחריות לאומית

להצביע כדי לעצור את החורבן הבא, ולהציל את ישראל מידי האופורטוניסטים של קדימה
● גוש יהדות מאוחד במו"מ הקואליציוני

עמנואל שילה , כ"ו באדר תשס"ו

1. לא, אנחנו לא בטוחים שמאמצינו להצליח בבחירות ישיגו את התוצאה הרצויה. אי אפשר להבטיח שאם נעשה כל מאמץ, שאם נדאג שאנחנו וכל מי שנוכל להשפיע עליו יגיע לקלפי ויצביע נכון, אז התוצאה הוודאית תהיה ממשלה שערכי היהדות ותחיית ישראל בארצו עומדים בראש מעייניה. אנחנו לא בטוחים שנצליח, אבל לא נסלח לעצמנו אם לא ננסה. אם לא נעשה את מה שבידינו לעשות.

2. נכון, אנחנו לא רוחשים לנבחרים שלנו הערצה עיוורת. אנחנו מודעים לכל החסרונות שיש בהם, ולעיתים גם מיחסים להם כמה שאין בהם. אבל גם אם שגו בחלק מהחלטותיהם, גם אם מי מהם הושפע מאינטרס כזה או אחר בהכרעותיו, אין ספק שרוב מעשיהם ועיקר כוונתם לטובה. ובעיקר - הם נציגינו ואין לנו טובים מהם. ולא רק לנו. בהרבה היבטים, ובעיקר מבחינה ערכית ומוסרית, אין בכל הכנסת טובים כמותם.
לחצנו עליהם להתאחד. דרשנו מהם להתגבר על כל המשקעים האישיים והפערים האידיאולוגיים, כדי שנוכל כולנו להתלכד סביבם. הם עשו זאת, וכולנו ראינו עד כמה זה היה קשה. עכשיו תורנו להוכיח להם שזה גם משתלם.

3. נאמר זאת שוב: במערכת הבחירות הזאת, לאחוזי ההצבעה עשוי להיות תפקיד מכריע. השאלה אינה מה אומרים הסקרים אלא מי יגיע לקלפיות. כאשר האווירה הכללית היא אדישות, מנצח מי שמגלה יותר אכפתיות ואחריות. כזכור, גם הניצחון המופלא במשאל מתפקדי הליכוד הושג בין השאר בזכות אחוז הצבעה נמוך. הציבור המאמין מוכיח יום יום נכונות להקרבה למען ערכיו. לא מתאים לו לברוח ממעורבות ואחריות. לא מתאים לו ללכת לעשות מנגל במקום להצביע.

4. נכון, שבענו אכזבות מהפוליטיקאים ומהבטחותיהם, אבל רחוקה מאוד הדרך מכאן ועד למסקנה שלא משנה מה יהיו התוצאות. הקדנציה האחרונה באמת היתה איומה ונוראה, אבל זה עלול להיות גרוע הרבה יותר, כמו שזה גם עשוי להיות הרבה יותר טוב.
בגוש קטיף ובצפון השומרון נהרסו עשרות יישובים, נחרבו עשרות בתי כנסת וישיבות, מתים נעקרו מקבריהם, ואלפי יהודים יקרים איבדו את ביתם, קהילתם ופרנסתם. אבל ביהודה ושומרון זה עלול להיות גרוע עוד הרבה יותר. שם מדובר לא באלפי פליטים, חלילה, אלא ברבבות. מגוש קטיף גורשנו "ברגישות ובנחישות", אך מיהודה ושומרון אנו עלולים להיות מושלכים בפרשים ובאלות. וכאשר על כף המאזניים מוטל פרי עמלם המפואר של דורות שנקנה במסירות נפש, בדם ובדמעות - האם אפשר לוותר על המאמץ הקטן, ללכת ולהצביע?
לא בטוח שזה יועיל?! לא צריך להיות בטוח, אבל - אולי?

5. קדימה, המפלגה המובילה בסקרים, מייצגת את ישראל השבעה, הנהנתנית, הקוסמופוליטית. ישראל שבורחת מכל מאפיין יהודי, ובה בעת מחריבה את ההתיישבות בתואנה של דאגה לעתידה של ישראל כמדינה יהודית. ישראל של אליטות מתנשאות, שהשלטון הוא כלי בידם כדי להשיג לעצמם ולחבריהם נכסים ויוקרה.
חברו זה לזה בקדימה פוליטיקאים ותיקים שכבר מזמן גמרו להתנצל על כך שטובתם העצמית חשובה להם מטובת המדינה. אהוד אולמרט, האיש שאף אחד לא ראה בו מועמד ראוי עד שהתקשורת משחה אותו ליורשו וממשיך דרכו של שרון. שמעון פרס, האיש שבגילו המתקדם לא התבייש לבגוד במפלגתו לאחר שבפעם האלף נוצח בבחירות דמוקרטיות. ציפי לבני, פוליטיקאית אלגנטית ואינטליגנטית אך לא בדיוק מופת להגינות, אשר הוכיחה שהיא נאמנה בעיקר לקידום האישי שלה. שאול מופז, האיש שבנושאים ביטחוניים קיומיים למדינה שינה את דעותיו מקצה לקצה בהתאם לאינטרס הפוליטי. צחי הנגבי, איש הקומבינות והתככים שמכר את מצפונו האידיאולוגי כדי להציל את עורו.
אלה ועוד הגשימו את חזון 'המפץ הגדול' של חיים רמון, פוליטיקאי שהתמחה בהרס מערכות, שידו בוחשת בכל תרגיל פוליטי מפוקפק, ושמלבד עסקנות פוליטית לא עשה דבר לטובת הציבור בישראל.
מובילים את קדימה יועציו-להרע של אריאל שרון, אנשי שיווק ותדמית שטיעוניהם ועמדותיהם עומדים למכירה. הללו מתיימרים להנהיג את הציבור ולהכתיב לו אסטרטגיה, בעוד הם לא חדלים לנצל את קרבתם להגה השלטון כדי להעניק טובות הנאה לעצמם ולמקורביהם, כאשר עסקיהם הכלכליים נפגשים שוב ושוב עם החלטות מדיניות גורליות בסבך פתלתל של עסקים ואינטרסים. הכת הזאת תשאף להשיג רוב גדול, להעביר חוקה בלתי ניתנת לשינוי, ולהנציח את שלטון האוליגרכיה שלהם לעוד שנות דור.

6. לא נאבד את תקוותנו ונמשיך להיאבק על דרכנו גם אם ינחלו ניצחון. אך כמה טוב יהיה אם יפסידו. איזה שחר יפה של יום חדש יאיר כאן למחרת יום הבחירות, אם כל המאמץ היחצ"ני-שיווקי הזה, שהתקשורת העניקה לו רוח צונאמי גבית, יקרוס תחתיו. היזכרו בהתרוממות הרוח שלאחר הניצחון הדמוקרטי הנפלא במשאל מתפקדי הליכוד. בואו נעשה את זה שוב, למען עמנו ולמען ערי אלוקינו.

7. והיה אם יושג בלוק חוסם של 61 ח"כים, על הציבור הדתי והחרדי כולו ללמוד משגיאות העבר, ולפקוח שבע עיניים על נבחריו. מעל דפי עיתון זה יצאנו מהיום הראשון נגד ההסכם הקואליציוני בין מפד"ל לשינוי, וכיום לא צפוי שנבחרי הציבור הדתי-לאומי יחזרו על שגיאות העבר. ואין להרפות גם מאותם עסקנים חרדים שהוכיחו בעבר נטייה לדאוג רק לחצרם הפרטית ולהשליך לכלבים את אחיהם לתורה ומצוות.
הפעם כולנו ביחד, למען כל הקדוש והיקר לנו.