בשבע 185: מצביעים ומשפיעים?

שאלת השבוע: מה תאמר לאלה שטוענים כי אין תוחלת מהכנסת ומהפוליטיקאים ואין טעם להצביע?

חגית ריטרמן , כ"ו באדר תשס"ו

זה קרב על ארץ ישראל
אל"מ (מיל´) יהואר גל, מועמד לכנסת מטעם רשימת האיחוד הלאומי המפד"ל

הנדבך העיקרי במימוש חזון תקומת העם היהודי בארצו הוא מפעל ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל. מי שלא יצביע עלול לתת יד להתערערות יסודותיו של הבית הלאומי היהודי.

הגיע רגע האמת. ביום שלישי תתקיימנה הבחירות לכנסת. באותו יום ייבחרו 120 נציגי אזרחי ישראל לכנסת. אלו ה-120 שירימו אצבעותיהם ביום גורלי, וישפיעו על גורלה של ארץ ישראל ההיסטורית, התנ"כית. שילה, בית-אל, חברון. ערש התהוותו של העם היהודי.

אני קורא בקריאה נרגשת אל אחיי חובשי הכיפות הסרוגות, המסורתיים, אנשי הציונות הדתית והחילונים הימנים: בואו נשלב ידיים ונתאחד, ולו ליום אחד. נשים בצד מחלוקות עבר, נשכח חשבונות אישיים, מלחמות אגו. על כף המאזניים מוטלים גורלה של ארץ ישראל וצדקת הדרך. בבחירות נכריע בין "זכות אבות" ל"די לכיבוש".

זו לא העת לייאוש, זו לא העת לאדישות. יש לנו האמונה והכוח לנצח (ראו דוגמת משאל המתפקדים בליכוד). נצבע את הארץ בכתום. אלה ימים של צו שמונה. התגייסות של כולנו למאמץ, להכרעה. לקביעת גורלה של ארץ ישראל. אל ירפו ידינו מסקרים ועיצוב דעת קהל באמצעות אמצעי התקשורת השונים. יש בארץ הרבה יותר דתיים, מסורתיים ואנשי ימין מכפי שמציגים אותנו באמצעי התקשורת הנשלטים על-ידי השמאל ובעלי ההון הקשורים לשלטון.

זה קרב המאסף על ארץ ישראל. על החינוך. על פניה של החברה היהודית-ישראלית, על הזהות היהודית, ונגד השחיתות השלטונית המערערת את יציבות הדמוקרטיה. זהו קרב מאסף נגד הפרדת דת ומדינה, לפני שיכפו עלינו חוקה שלא בהסכמה.

זה היום שלנו, בעלי זכות ההצבעה. בואו ניקח דוגמה מילדינו הכתומים שנאבקו בשנה וחצי האחרונות והוכיחו לנו שהם קיבלו חינוך ערכי למופת מאיתנו. אנחנו הדוגמה להם, והם הדוגמה לנו. נאמין בכוחנו וננצח. נצא כולנו אל הקלפיות ונצביע. אם נפסיד, לא יהיה לנו פתחון פה. בכוחנו לנצח.
יישר כויח, חזק וברוך.@

בכנסת דרושים קולות נגד גירוש
סוזי דים, דוברת ´מטות ערים´

אי-הצבעה היא טעות בלתי רציונאלית, א-סוציאלית, מזיקה וטיפשית.
מבחינה מתמטית, תוחלת יכולה להיות חיובית אך גם שלילית. הצבעה בבחירות אכן לא גורמת לתוחלת חיובית לעם ישראל (זו צומחת בזירות אחרות כמו חינוך, התיישבות, לחימה וחסד). אבל הצבעה בהחלט מצילה אותנו מתוחלת שלילית, שהרי חדר מלא פוליטיקאים, שאין בו די אצבעות ימניות, יכול לעשות בשעה אחת נזק שרבבות אנשי שלומנו אינם מסוגלים לתקן בעשר שנים. למשל, חוק הגירוש. למשל, אוסלו.

באשר לרושם שאיננו מפיקים די תועלת מהכנסת ומהפוליטיקאים, במידה רבה זו אשמתנו. שיחקנו "ראש קטן" במשך שנים: השארנו את הפוליטיקאים של הימין לבד בכנסת, ללא השגחה ציבורית ותקשורתית. לא הזמנו את תדפיסי ההצבעה שלהם מארכיון הכנסת – לא גילינו בזמן את הפאשלות שלהם וגם לא את חוסר המעש. לא בדקנו מי מניח חקיקה לאומית חכמה, מי מגיש שאילתות והצעות מועילות לסדר היום, ומי פשוט מתבטל. זאת עלינו לדעת: כפי שלא משאירים ילד קטן לבד ללא השגחה – אפילו לא לשעה, כי זה מסוכן – כך לא משאירים ח"כ בכנסת ללא השגחה, אפילו לא לשעה, כי גם זה מסוכן.

מסקנות: ברור מאליו שכולם מוכרחים ללכת להצביע. הסתכלו סביבכם וסחבו איתכם את העקשנים. חיוני להשתתף במבצע ´פנים אל פנים´ כדי להביא לקלפי גם את הימין הרך. מי שמבזבז את הימים מעתה עד לבחירות במקום להתנדב מדי ערב מבזבז קולות שיחסרו לנו כשנרצה למנוע בע"ה את הגירוש הבא.

ומיד אחרי הבחירות? פוקחים תמידית עין על הפעילות בכנסת. יש רשימות תפוצה בדוא"ל, כמו למשל רשימת התפוצה של ´מטות ערים´, ששולחת לכל מי שמעוניין עדכונים על הנעשה בכנסת ומידע כיצד ניתן להתערב ולהשפיע בזמן אמיתי. פנו אלינו: mattot.arim@gmail.com

לא לאבד את הראש
הרב דניאל שילה

הכעס הייאוש והמרירות, גם כשהם מוצדקים בסיבות משמעותיות, אינם יכולים להיות יועצים. הם עסוקים בעוול ומבולבלים מלעסוק בתיקונו או במניעת הישנותו.

הסיכוי היחיד הנראה עתה לעין, לעצירת האיוולת וההרס אשר הוחל בהם בחבל קטיף ובצפון השומרון, הוא הבחירות שבפתח. רק כנסת שונה תוכל למנוע זאת. השוני הזה הוא באחוזים בודדים, שדי בהם כדי להגיע לגוש ימני שיחסום את גוש השמאל, או שיאלץ אותו להתחשב בדעותיו.
יש לזכור: הסכמי אוסלו התאפשרו מפני שלשמאל היה גוש חוסם בכנסת. גם הגירוש האחרון התאפשר בגלל רוב בכנסת. ורק היא יכולה לתקן את נזקי הבג"ץ.
הקוראים להימנע מלהצביע משולים לחולה כעסן המנתק בכאבו את העירוי. איני אומר שהללו הם שכיריו של אולמרט וחבורתו, אך הוא ודאי שמח על כל ימני אשר לא יבוא להצביע. מביני דבר אומרים כי אחוז ההצבעה בכלל הציבור יהיה הפעם נמוך ביותר. שיעור הצבעה של תשעים אחוזים מקרב בוחרי הימין עשוי להטות את הכף. מי מוכן לאבד אפילו סיכוי קטן, כשמדובר בגורלה של מדינת ישראל או של יהדותה?!

ומי מוכן, לאור כל העבר, לתת קולו למפלגה אשר קיים ספק, ולו הקטן ביותר, שקולות המצביעים עבורה ירדו לטמיון? שמא תאמרו, "מחאה יש כאן!". האם אפשר כמחאה, למנוע תרופה מחולה מפני שהתרופה הטובה ממנה לא נכנסה לסל התרופות?
"בין כך ירמו אותנו" אתם אומרים. אם ירמו אתכם בקניית מקרר או מכונית, לא תנסו עוד?
אם לא נלך להצביע כולנו, נוכל לומר, כדברי המשורר: "אל מי מגואלי דם אזעק, וידיי שפכו דמי"!
גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית: משלי פרק יח
אנו נעשה, וה´ יהיה בעזרנו.@

לא להצביע זה להצביע לשמאל
הרב אהרן דב הלפרין, עורך השבועון של חסידי חב"ד ´כפר חב"ד´

קודם כל, צריך להכיר במציאות העובדתית: אין לנו שום אפשרות מעשית, טכנית, לא להשתתף בבחירות. גם מי שהחליט להימנע ולשבת בבית הצביע למעשה בעל כורחו. כי באי-הצבעתו השפיע בעצם על תוצאות הבחירות. כך, למשל, ייתכן שמרצ או קדימה או מפלגה ערבית מסוימת תכניס מנדט נוסף רק בגלל אותו ימני שהחליט לא להשתתף בבחירות או לשים פתק לבן או פתק של מחאה.
ולגופו של עניין: בסופו של דבר, בשורה התחתונה, הכנסת (והממשלה הנשענת על תמיכת רוב הכנסת) היא המקבלת את ההחלטות הגורליות. למרות הדיקטטורה השיפוטית של בג"ץ, שגזלה ורוקנה מהכנסת חלק גדול ועיקרי מסמכויותיה, עדיין ההחלטות הגורליות נופלות בכנסת ובממשלה.
בניגוד להרבה מדינות דמוקרטיות, שבהן מתקיים משאל עם בנושאים שונים, בישראל האפשרות היחידה של האזרח להשפיע על התנהלות המדינה ועל קבלת ההחלטות היא בבחירות, אחת לכמה שנים. אילו, למשל, היו 61 ח"כים מתנגדים ל´התנתקות´, ה´התנתקות´ לא היתה מתבצעת.
לכן, על-אף כל הספקות וההסתייגויות ואולי גם חוסר הרצון להזדהות עם מי מהמפלגות, אין ברירה: חייבים "לסתום את האף" ולהצביע.
הרבי מליובאוויטש, במענה לשאלה דומה בקשר לבחירות, כתב פעם:
"כבר ידוע פסק תורתנו הקדושה: לעולם יראה עצמו שקול וכו´ וכל העולם שקול, ובעניין הבחירות, הרי לפעמים על-ידי מתי מעט קולות בוחרים, יכולים להשפיע במשך הזמן שלא תתקבל איזו גזירה או גם לבטל מהגזירות הקיימות כבר, ומי הוא זה בימינו אלה היכול לומר אני את נפשי הצלתי".@

לא רוצים שר חינוך מ´שינוי´? תצביעו!
אלי גבאי, מועמד לכנסת מטעם רשימת האיחוד הלאומי המפד"ל (טב)

ראשית, דבר עוד לא הוכרע. הבה נזכור שגם בבחירות האחרונות לראשות עיריית ירושלים נראה כי ניר ברקת יהיה ראש העירייה, אבל התושבים הלכו להצביע, והתחולל מהפך: אורי לופוליאנסקי הצליח לגבור עליו. הציבור הבין שחובה להצביע, והטה את הכף. גם כעת, אם כל אחד יצביע, קולנו יישמע. יחד, יש לנו, הציבור הדתי, כוח. אבל חשוב שלא ניכנע בטרם הוכרע הקרב.

שנית, צריך להבין: הבחירות האלה הן גורליות. כמותן לא היו מאז קום המדינה. בבחירות האלה ייקבע הצביון היהודי של המדינה, גבולותיה, שיטות הממשל שלה ומערכת החינוך, הנושאים שהם בנשמת אפה של הציונות בכלל ושל הציונות הדתית בפרט. לא להצביע זה אומר, למשל, לתמוך בכך ששר החינוך יהיה פרופ´ אוריאל רייכמן, עד לאחרונה מתנועת ´שינוי´.

הציבור הדתי צריך לתת אמון במנהיגיו. אסור להתייאש, אסור ´לשבור את הכלים´. הביטו מה קרה כשהתייאשנו: ב-1992, זכה רפאל איתן (רפול), ראש מפלגת ´צומת´, למנדטים רבים בזכות קולות הדתיים. כך נכנסו לכנסת אלכס גולדפרב וגונן שגב, שבהמשך תמכו בהסכמי אוסלו ולמעשה אפשרו אותם. גם בבחירות האחרונות הליכוד קיבל, על-פי ההערכה, כעשרה(!) מנדטים מקולות מצביעים דתיים, מה שהכניס את חבריו של עומרי שרון אל הכנסת. מסקנה: הציבור הדתי לא צריך לרעות בשדות זרים.

לאלה שמיואשים בגלל הגירוש יש לומר שהפגנות לא יקבעו, כדי להכריע יש לפעול להכנסת מה שיותר נציגים של מחננו לכנסת.

ועוד דבר: לציבור הספרדי יש מגוון עמדות. הציונות הדתית היא מענה עבורו למנהיגות אותנטית, לשילוב בחברה ולהצלחה בכל תחומי החיים. אני דוגמה לכך. גדלתי במעברת פרדס-חנה, כילד למשפחה בת 11 נפשות. וכמוני יש אלפים: רבנים, רופאים, מדענים, לוחמים, קצינים.
לסיום, חז"ל אומרים שחייב אדם לראות את העולם חציו חייב חציו זכאי, ולכן יש בכוחו להכריע במצווה אחת. על כתפיו של כל יהודי עומדות הכרעות גורליות וביכולתו לשנות לטובה. לטב. מי שלא יצא מהבית להצביע יאבד את ביתו ואת זהותו.@