בשבע 187:מסכת עירובין

טיול של שבת ברחוב עלול להיות כרוך באיסור הלכתי בעקבות הדרדרות מצב העירובין בארץ ● הקיצוץ בתקציב משרד הדתות לא מאפשר הקמת עירוב לישובים חדשים

יואל יעקובי , ח' בניסן תשס"ו

טיול של שבת ברחוב עלול להיות כרוך באיסור הלכתי בעקבות הדרדרות מצב העירובין בארץ * הקיצוץ בתקציב משרד הדתות לא מאפשר הקמת עירוב לישובים חדשים, או הזזת עירוב ישן שכבר לא מקיף את התחום הדרוש* ועד רבנים חדש שהוקם מבקש כי הטיפול בסוגיית העירוב יהווה גורם בהסכמים הקואליציוניים

ימי הקיץ מתקרבים, ואנו יכולים כבר לראות בעיני רוחנו משפחות שלמות יוצאות לטיול שבת של בין הערביים. התינוק הקטן מתרפק על זרועותיה של אמו, ואחיו הגדול יותר מתרצה לשבת בעגלה. כל זה אפשרי מבחינה הלכתית בגלל סיבה אחת: עירוב. אותם חוטים המקיפים את העיר והופכים אותה לרשות יחיד אחת, הם שמצילים את תושבי הערים והיישובים מאיסור הוצאה מרשות לרשות.

אך מסתבר שהמציאות הקשה שנוצרה בכנסת הקודמת, שבה פורק משרד הדתות, נותנת את אותותיה גם בתחום חיוני זה. המנהיגים הרוחניים של כל חלקי היהדות הדתית עודדו את הקמת את 'המרכז לענייני עירובין בארץ הקודש'.

העלות עלתה, התקציב ירד
"משנת 99' עד 2002", אומר אלי זר, הממונה על העירובין ביחידה הארצית לשירותי דת (משרד הדתות לשעבר), "היינו מגיעים לתקציב כולל של קרוב ל-5 מיליון ¤. התקציב היה מחולק לשניים: תקציב לאחזקה שוטפת של העירוב הקיים, ותקציב נוסף להקמת עירוב במקומות שבהם הוא אינו קיים עדיין, הרחבות ושיפוצים בסדרי גודל רחבים. המציאות בשטח היא שהעלויות של העירוב עולות, אך התקציב יורד. הקיצוצים החלו אמנם עוד לפני פירוק משרד הדתות, אך עתה הם משמעותיים יותר. התקציב שלנו לשנה האחרונה היה פחות מ-1.3 מיליון ¤, וכשתמחרתי את הפניות אלינו הגעתי לסכום של 10 מיליון ¤. לא ידעתי מה לעשות".

זר מספר כי עלות של בניית קילומטר אחד של עירוב היא 10,000 ¤, כשבמקרה של אדמה סלעית ותנאים טופוגרפיים קשים המחיר אף גבוה יותר. הוא מביא את המועצה האזורית מטה יהודה באזור בית שמש כדוגמה. במועצה הגדולה, שבה חברים 57 יישובים, ביקשו שמונה יישובים חדשים עירוב בדחיפות. זר נהג כאן לפי הקריטריון שנקבע לכל אזורי הארץ: רק היישוב הגדול מבין דורשי העירוב בכל מועצה האזורית נענה. "וגם שם", אומר זר, "היה לי מימון רק ל-75 אחוזים מהוצאות העירוב, ואת השאר היו צריכים לממן בעצמם".

כיוון שהתקציב מאפשר רק ליישובים שבהם לא היה עירוב כלל לקבל מימון להקמת עירוב, לא נשאר תקציב להרחבת עירובים קיימים. הניזוקים העיקריים מכך הם הערים הגדולות, שבהם קיים עירוב, אך קצב ההתפתחות המהיר שלהם מותיר אזורים רבים מחוצה לו. לירושלים בעלת העירוב הענק הגיעו אחרי שבע שנים 35 אלף ¤ בלבד, "דבר שהוא ממש בדיחה", אומר זר, "שהרי סכום זה שווה מבחינתנו לעלות של 3.5 ק"מ בלבד". בהר חומה, שם העירוב הוא בן 11 ק"מ, נאלצה המועצה הדתית לגייס תקציב בכוחות עצמה.

צורכי עמך מרובים
הרב משה קצנלבוגן, הרב האחראי על העירובין בירושלים, אומר כי בארץ ישנה הזנחה בנושא העירוב. "יש מקומות שבהם נעשים דברים לא מדויקים, התשתית לא נכונה, הפיקוח אינו מספיק והתיקונים נעשים ברמה של 'דיעבד', וזה בלשון עדינה. זה לא מצב שמתאים למאה ה-21. גם אם אני לא יכול לומר בצורה מלאה שהעירוב פסול, בכל זאת המצב רעוע ומחייב טיפול דחוף.

"העירוב הוא דבר חי ונושם, שמשתנה משבוע לשבוע. העירוב העירוני והמושבי, להבדיל מעירוב מקומי של שכונות, נמצא בשטחים פרוצים ובאזורי בנייה, וטרקטורים למיניהם הם המזיקים הגדולים של העירוב".

הרב קצנלבוגן יודע לספר כי בירושלים, שהעירוב בן מאת הקילומטרים שלה הוא הגדול בעולם, מקומות שבהם לפני שנתיים ניצבו עמודי העירוב הם כיום באמצע העיר.
בירושלים ישנם כמה עירובים. מלבד העירוב העירוני שמקיף את כל העיר, ישנם עירובים מקומיים לשכונות מסוימות, כמו רמות ונווה יעקב. עובדה זו יוצרת מצב שבו גם אם העירוב הכללי נפגע העירוב השכונתי עדיין מועיל, ולהיפך. תנאי העירוב בירושלים הם קשים, ודורשים ידע הלכתי נרחב כדי לפתור כל מיני מצבים סבוכים.

הרב קצנלבוגן משבח את הנהלת המועצה הדתית בירושלים על מאמציה לשמור על העירוב גם בתנאים התקציביים הקשים. מלבד הרב קצנלבוגן עוסקים בנושא העירוב באופן קבוע שני עובדים נוספים של המועצה הדתית, שמתפקידם לתקן את הטעון תיקון. גם הרב קצנלבוגן מצר על המציאות התקציבית הקשה: "התקציב מאפשר לנו לשמר את הקיים, אך לא לפתח. אמנם בכל העיר ישנו עירוב כשר, אך יש מקומות בעיר שבהם העירוב הוא ברמה נמוכה". לדבריו, המצב ביישובים ובמושבים גרוע אף יותר, בגלל השאלות ההלכתיות הסבוכות יותר שקיימות שם.

הרב קצנלבוגן מסביר כי מטרתו של המרכז לענייני עירובין הוא לעורר את דעת הקהל לנושא, ולגרום לכך שיופנו תקציבים לפיתוח העירוב בארץ. "הנושא הזה היה רדום בשנים האחרונות. אסור שתהיה תחושה שאם הקמנו עירוב לפני עשר שנים זה בסדר, ואין צורך לפעול יותר בעניין".

מסדרים את העירוב
הרב חיים קלמנוביץ' הנו רב מחלקת העירובין באשדוד ומגדולי המומחים בארץ לתחום, שרק בודדים בקיאים בו. הוא ארגן ימי עיון לרבני העירובין ברחבי הארץ, ומייעץ לאחראים על העירוב בערים ובמושבים. אלי זר מציין את מסירות הנפש שלו ושל חבריו לנושא, ללא קבלת תמורה כספית. הרב קלמנוביץ' הוא גם חבר ועדת העירובין הארצית החדשה מטעם הרבנות הראשית. הוא מספר על הצורך בהקמתה: "היום אין נהלים רשמיים ואין מפות מסודרות של העירוב, ומטרת הוועדה היא לעשות סדר בתחום בצורה רשמית בכל הארץ". הרב קלמנוביץ' אומר שבמצב הנוכחי, אם אדם יפנה לרבנות הראשית לשאול על עירוב בעיר שבה הוא מתארח – הוא לא יוכל לקבל תשובה.

יחד עם זאת, הרב קלמנוביץ' משבח את הנכונות הקיימת ברבנות הראשית לפתור את הבעיות. הוא תולה זאת ברגישות שנוצרה בציבור לנושא. "ישנה התעוררות רבה מאוד במושבים שאינם דתיים, בגלל ניצנים של חזרה בתשובה, בגלל קרובים שבאים להתארח, או בגלל קיומם של בתי הארחה ביישובים".

הרב קלמנוביץ' מכתת את רגליו עד לגבול הצפון, מבלי לקבל אפילו החזר עבור הנסיעות. הוא מקווה שכתוצאה מהקמת הוועדה הייעוץ שלו יחייב יותר את הנוגעים בדבר, ופרצות רבות יתוקנו.
הרב קלמנוביץ' אומר כי מלבד סוגיית הטלטול בתוך הערים, ישנה משמעות לעירוב גם לעניין איסור תחומין, שלפיו אין לצאת מחוץ לעיר – אפילו ללא משא כלשהו – יותר מאלפיים אמה (כקילומטר). אדם שמכין מערב שבת עירוב תחומין כדין יכול להרחיב את טווח הליכתו לאלפיים אמה נוספים. הוא מביא כדוגמה מקרה שבו תושב הוד השרון רוצה לבקר חולה בבית החולים מאיר, או מוהל שמוזמן לערוך ברית מילה באחד המושבים הסמוכים לעירו. גם בסוגיה זו ישנן בעיות הלכתיות סבוכות, כמו המקרה – שהוא המציאות בדרך כלל – שבו העיר אינה מרובעת: מאיפה מחשבים את אלפיים האמה המותרות. הצורך במפות מסודרות כאן הוא חיוני.

כל ישראל ערבים
כשמבקשים מר' בנימין רוטשטיין, מזכירו הנמרץ של המרכז לענייני עירובין, למסור שמות של מקומות שבהם קיימות בעיות כדי ליידע את הציבור, הוא מתנגד. "זה תפקידו של הרב המקומי, ואיננו רוצים לפגוע בו. אסור להרוס את ההיררכיה". רוטשטיין עמל כעת על מסע תקשורתי נרחב, כדי שבהסכמים הקואליציוניים המתקרבים ידרשו המפלגות הדתיות לתקצב את מערכת העירובין כראוי.
אלי זר עובד כיום על הכנסת נתוני העירובים ברחבי הארץ לאתר האינטרנט של משרד הדתות. בעתיד יהיה אפשר גם להשאיר באתר מידע על בעיות בעירוב שנצפו על-ידי אזרחים. זר אומר כי הציבור אינו מודע מספיק לכך שיש בארץ בעיה של עירוב: "אנשים חושבים שאם בירושלים ובבני ברק יש עירוב טוב – ככה זה בכל הארץ".
Yoel_yakoby@shoresh.org.il