גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 189ראשיהפצה

שלח אורך ואמיתך - שולחן עורך

אלי ישי מחויב למצביעיו מהימין ● דרושה רפורמה שתמנע מחברי כנסת לכהן כשרים ● ביטחון ישראל מופקד בידי שרשרת פיקוד בלתי מנוסה
27/04/06, 00:00
עמנואל שילה

מפיהם של פעילי מטה 'זזים ימינה', שעברו מבית לבית כדי להטות מצביעים אל מפלגות הימין, התגלגל לאוזניי הסיפור הבא. באחת הדירות שאליהן נכנסו אמרו להם המארחים: אנחנו מצביעים רק ש"ס. למה? כי כל מה שאומר הרב עובדיה מתקיים. הרב עובדיה אמר שאריאל שרון יקבל בומבה בראש - קיבל בומבה בראש. אחר כך אמר שאריאל שרון יאריך ימים, והנה - הוא מאריך ימים.

במקרה הזה התמיכה בש"ס היתה מובטחת מראש, אך ידוע גם על מקרים לא מעטים שבהם מאוכזבי ליכוד ששקלו להצביע לעבודה שוכנעו על ידי פעילי הימין להצביע ש"ס. כידוע גם הרב צבי טאו, המנהיג הרוחני של ישיבת 'הר המור' ובנותיה, הודיע שהוא אישית יצביע ש"ס. מן הסתם חלק לא מבוטל מתלמידיו הצביעו בעקבותיו. ש"ס היתה הבחירה המועדפת גם בקהילת 'תורת החיים' של הרב שמואל טל.

הבחירות האחרונות הוציאו את ש"ס מחוזקת אלקטוראלית ופסיכולוגית. אלי ישי הצליח לבסס את מנהיגותו לאחר שזכה בהישג בבחירות, וקיבל אפילו את ברכתו של אריה דרעי. אך בתום ספירת הקולות מסתבר שרק מנדט אחד הפריד בין תחושת ההצלחה הסוחפת לבין דריכה במקום ואווירת כישלון. את המנדט הנוסף הזה העניקו לש"ס אנשים שהם בשר מבשרה של הציונות הדתית, תומכים מובהקים של מפעל ההתיישבות ביש"ע. בין השאר הם תמכו בש"ס גם בזכות התנגדותה לעקירת היישובים, ולאחר שמסיבות כאלה ואחרות החליטו למנוע את קולם מהרשימה הדתית-לאומית המשותפת.
יש לצפות שאלי ישי וחבריו יידעו להחזיר טובה למי שהכירו להם טובה, ולא יסתפקו במס שפתיים בלבד במקום להתנגד אפקטיווית למזימות הגירוש הבאות.
ש"ס רצה לבחירות עם תעודת זהות משולשת: דתית, חברתית, וימנית. בגלל כל שלושת המרכיבים הללו ש"ס חייבת להתנגד להפקרת ביטחון המדינה ועידוד הטרור, להתייצב נגד הריסתן של עוד עשרות קהילות קודש ומאות בתי כנסיות, ישיבות ותלמודי תורה, ולהילחם בתוקף נגד החרבת ביתם ואובדן מקור פרנסתם של רבבות יהודים ביהודה ושומרון.
אלי ישי יכול ללמוד משהו מהליכוד על גורלו של מי שמאמץ רטוריקה ימנית לצורכי בחירות בלבד. אם יתברר שגם הימניות שלו היתה רק פוזה, ההישג שלו צפוי גם הוא להימחק.

הפרדת רשויות

המוסכמה לפיה שרי ממשלת ישראל מתמנים מקרב חברי הכנסת היא אחת הבעיות השורשיות ופתח להרבה צרות בפוליטיקה הישראלית.
במקום שהכנסת תתנגד או תתמוך בממשלה ובהחלטותיה באופן ענייני, מתומרנים הח"כים להצביע מתוך שיקולים אישיים של תן וקח, ומתפתח סחר-מכר פורה של אצבעות תמורת כיסאות. בכנסת הקודמת בני משפחת שרון פעלו כך באופן שיטתי. תמיכתם בתוכנית הגירוש של רוחמה אברהם, גילה גמליאל, זאב בוים, יעקב אדרי, רוני בר-און ועוד הושגה תוך הסתייעות בתפקידים ממשלתיים שהובטחו להם בתמורה לבגידתם האידיאולוגית בעקרונות תנועתם. ניסיונם הנואש של מי שכונו 'המורדים' לעצור את השחיתות הזאת שימש תירוץ סופי לפילוג הליכוד והקמת 'קדימה', וסימן את קץ עידן שתי המפלגות הגדולות בישראל.
תלותו הפוליטית של ראש הממשלה במי שרואים עצמם מועמדים לתפקידים מיניסטריאליים מאלצת אותו לרצות אותם באמצעות ניפוח הממשלה על חשבון כספי הציבור. גם היום מתורצת הממשלה המנופחת בכך שכדי להשיג תמיכה רחבה בתוכנית ההתחאמסות אין ברירה אלא לחלק אתנן ביד נדיבה.

מינויים של כשלושים חברי כנסת לתפקידי שרים וסגני שרים פוגע בעבודת החקיקה, מרוקן את ועדות הכנסת, ומאפשר לאופוזיציה לנצל את עיסוקיהם הרבים של השרים כדי להציב מארב פרלמנטרי ולהשיג רוב מקרי בהצבעות מזדמנות. הענקת תיק הביטחון לאסטרטג עמיר פרץ כפיצוי במקום תיק האוצר, כמו גם דרישתו של הכלכלן הידוע שאול מופז לקבל את תיק האוצר כפיצוי על אובדן תיק הביטחון, היא סוג נוסף של עיוות שהשיטה הזאת יוצרת.

אני מציע להתייחס אל החברות בכנסת בכבוד הראוי. נבחרת לכנסת? תישאר בכנסת עד סוף הקדנציה. זכית בתפקיד שר? תתפטר מהכנסת, תאפשר למישהו אחר למלא את מקומך במליאה ובוועדות, ואל תעמיד את עצמך במצב של הצבעה לא עניינית בכנסת רק כדי לשמור על כיסאך בממשלה. ואם תפוטר או תאולץ להתפטר מהממשלה - לא נורא. אדם מוכשר כמוך בוודאי ימצא לעצמו משרה הולמת.

התבטאות בלתי נסלחת

עד לאחרונה עמדו בראש הצמרת הביטחונית של ישראל שרון מופז ויעלון - שלושה גנרלים מנוסים מחילות השדה. כעת יש לנו בראש את אהוד אולמרט חסר הניסיון הביטחוני-מדיני, ואת עמיר פרץ שטרם הוכיח את יכולתו בקבלת החלטות בדרג שמעל לראשות איגוד מקצועי.
למרבה הצער, גם על הרמטכ"ל קשה לסמוך. דן חלוץ התאים אולי לכהן מתחת לרמטכ"ל-לשעבר שאול מופז. במצב הנוכחי, חוסר-ניסיונו של חלוץ בתחומים צבאיים שמחוץ לטיס ולעקירת יישובים מעורר חשש ודאגה, במיוחד לנוכח כישלונו בפתרון בעיית הקסאמים, בניגוד לדברי-הרהב שלו בימים שלפני הנסיגה.
הרושם שמדובר ברמטכ"ל מעופף מתחזק במיוחד בכל עת שדן חלוץ משוטט, כפיל בחנות חרסינה, במרחב העדין והרגיש של יחסי צה"ל והציבור הדתי. השבוע, בכנס של קצינים לרגל יום השואה, חלוץ סיפר שבכל סוכה בשומרון היתה תלויה כרזה ובה הסיסמה "לא נשכח ולא נסלח" על רקע תמונתם של חיילי צה"ל. הסיסמה הזו לקוחה מהשואה ומדובר בזילות השואה, קבע חלוץ.
יש לי אחריות מסוימת להפצת הכרזה המדוברת, שקישטה סוכות רבות בכל רחבי הארץ אחרי הקיץ האחרון. בניגוד לדברי חלוץ לא נראו בה חיילי צה"ל, אלא תמונות נווה דקלים לפני ואחרי החורבן. הסיסמה "לא נשכח ולא נסלח" אכן אינה מקורית, אבל היא לא הועתקה משום הקשר של השואה, אלא ממחאת השמאל אחרי רצח רבין. חבל שחלוץ לא בקיא קצת יותר במה שקורה בציבוריות הישראלית בעשור האחרון.
על ראשי מדינה שכאלה, שתבונתם מוטלת בספק, באמת אין ברירה אלא להתפלל בכוונה עמוקה: שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה.