גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 189ראשיהפצה

חכמים היזהרו בדבריכם - דעות

האחריות להשחתת רכבו של הקצין בקרני שומרון מוטלת גם על מורי הוראה שמדברים בכפל לשון
27/04/06, 00:00
הודי ליברמן

לפני שלושה שבועות חיבלו אלמונים ברכב צבאי של קצין בדרגת סגן אלוף מקרני שומרון. על שמשת הרכב רוסס "יהודי לא מגרש יהודי", וההשחתה נעשתה כמובן באופן אנונימי.

אינני מתכוון להיכנס לפרטים אם אותו קצין היה מעורב בגירוש יהודים באחד מהמעגלים, ומי בכלל קובע את המעגלים, (האם עובדי חברת החשמל שסיפקו חשמל לצה"ל בעת הגירוש, נמצאים באחד מהמעגלים הללו?)

השאלות המהותיות העולות מתוך המקרה הינן: מכוח מה, ומכוח מי נעשתה פעולת השחתה זו. האם הרצון לקיים את פעולת 'הוכח תוכיח את עמיתך'? האם פעלו מכוח הרצון להפחיד- 'ראה הוזהרת'? האם פעלו כדי להזהיר את הסובבים שלא יעלו על דל מחשבתם לפעול כפי שפעל אותו קצין, לטענתם?
מביצוע השחתה זו מתברר שחלק מאוהבי ארץ ישראל מתירים לעצמם לפגוע בזולת, וכל זאת מתוך רצון להגן על הארץ, שלכך כל האמצעים כשרים. ואני תוהה - באיזה בית מדרש למדו שהמטרה מקדשת את האמצעים? המסקנה ההלכתית והמוסרית היא חד משמעית - האמצעים הם חלק חשוב בדרך להשגת המטרה, וכשהאמצעים פסולים הם פוסלים את המטרה.

לצערי הרב, התעוזה של אותם משחיתים נובעת מדואליות במסרים שאותם הם שומעים ממורי ההוראה שלהם: מצד אחד 'בלי אלימות' ומצד שני מסרים חד משמעיים שיש להוקיע בכל דרך את המעשה הנורא של גירוש יהודים, וצריך לדאוג בכל דרך שמעשה זה לא יישנה.

כפל הלשון ואי הבהירות, במציאות של כעס ותסכול, יוצר אצל אותם צעירים את הלגיטימיות לפעול בדרך של השחתה ופגיעה בזולת, במיוחד כשלא נראית להם דרך אחרת שיכולה לבלום את התהליך הקשה. דווקא בשעה זו של טלטול וטשטוש חייבים להגדיר באופן הברור ביותר את כללי ההתנהגות, את המותר ואת האסור, כי האחריות למעשים מסוג זה אינם מוטלים אך ורק על המשחיתים עצמם.