גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 189ראשיהפצה

הרגאיי מליובאוויטש - תרבות ופנאי (דיסק)

מתיסיהו, זמר יהודי-אמריקני צעיר שחזר בתשובה, מקפיץ את העולם במקצבים של רגאיי והיפ-הופ ומסרים יהודיים. כדאי לנסות
27/04/06, 00:00
יוני קמפינסקי

"רגע, רגע! מה הוא אמר?" זו היתה התגובה הראשונה שלי כשהתחלתי להאזין לאלבום החדש של זמר הרגאיי החסידי מתיסיהו. אחרי הכל, הקצב והמבטא הג'מייקני קשה להבנה גם לדובר אנגלית ממוצע.

מתיסיהו, במקור מת'יו מילר, גדל בניו יורק כיהודי חילוני עד שחזר בתשובה בעזרת מוסדות חב"ד לפני כחמש שנים. לאחר שחזר בתשובה החליט להעביר לקהל הרחב את חוויית ההתקרבות ליהדות דרך מוזיקת הרגאיי וההיפ-הופ – סגנון מוזיקלי שהכיר וחיבב בצעירותו.

האלבום החדש Youth ("נעורים"), משלב מוזיקה משלל סגנונות והשפעות, כאשר רוח הרגאיי מורגשת כמעט בכל השירים. בנוגע להבנת המילים שעליה התלוננתי בהתחלה, בפעם השלישית-רביעית מתחילים להתחבר למילים ולכוונת המשורר. ואולי זה באמת הסוד בסגנון המוזיקה הייחודי הזה: קודם כל תתחבר לרוח, למוזיקה, ורק אחר-כך תגיע לטקסטים ולמסרים.

למרות שהוא מוגדר על-ידי רבים כאמן רגאיי יהודי-חסידי, מתיסיהו מבקש שלא נגדיר את סגנון המוזיקה שלו: "המוזיקה שלי לא ניתנת להגדרה. אני לא חושב שאפשר להכניס את המוזיקה שלי לקטגוריה מסוימת. אבל בעיקר יש כאן רגאיי, רוק וראפ".

מתיסיהו נחשב לזמר בינלאומי לכל דבר. ההופעות שלו ממלאות אולמות של עשרות אלפים וקהל היעד שלו, כפי שהגדיר זאת בעצמו, הוא "אינסופי". הוא מוקף ביחצ"נים, מפיקים מוזיקליים שעובדים עם זמרים מפורסמים ונגנים עם שמות בלתי יהודיים, בעליל כמו סליי ופרעה. בהודעות לעיתונות מוגדר האלבום שלו כנושא מסר של שלום ואחדות, כשהפן היהודי-דתי מוצג רק כהשראה של האומן.
אז מה הוא עושה שם כשהוא על הבמה? האם הוא מרגיש שיש לו איזושהי שליחות?
"אני אוהב להופיע ולשיר. זו תמיד היתה המטרה שלי, להיות מוזיקאי", אמר מתיסיהו בראיון שערכנו איתו לא מזמן.

אבל בכל זאת, מה עם המסר? יש מסר?
"אני מנסה לתת לאנשים לחשוב על אלוקים בצורה מעניינת. אני מנסה להכניס את זה למוזיקה".
אבל מה עם כל הפוזות והיחצ"נות? אין פה יותר מדי חיצוניות?
"אני לא רואה את הדברים האלה כמנותקים מאלוקים. אני לא רואה סתירה בשימוש בחיצוניות ככלי לעבוד את הבורא".
טוב, נחזור לאלבום.

ברצועה השנייה שנושאת את שם האלבום, 'נעורים', מנסה מתיסיהו לחזק ולעודד את בני הנוער שעוברים, בכל מסגרת שלא תהיה, משברים שונים ומשונים. "בחור צעיר, הכוח בידיך", הוא שר. "הכה באגרוף על השולחן, תבע את דרישתך... יש לך את החופש לבחור. כדאי שתעשה את הצעד הנכון". והנה הוא מביא אותה בציטוט של האדמו"ר מליובאוויטש: "הנעורים הם המנוע של העולם".
השיר השביעי, 'ירושלים', מחזיר אותנו לשירת הרגאיי המהירה והפחות מובנת, אך את הפזמון אי אפשר לפספס: Jerusalem if I forget you, הידוע לנו יותר כ"אם אשכחך ירושלים". אין מה לומר, נשמע טוב באנגלית...

בשיר התשיעי, 'שלום/סלאם', מדגים מתיסיהו את יכולותיו כ-Human Beat Box, כלומר מחולל קצב אנושי. בקטע מוזיקלי באורך של דקה הוא יוצר בשפתיו קצב תופים שנשמע כמעט כמו הדבר האמיתי. מומלץ להאזין ולנסות לחקות.
אני יושב ומנסה להאזין לשאר השירים, ושם לב שזה קורה שוב – כבר קשה להבין את המילים והמוזיקה קצת מעייפת.

מסקנה: מתיסיהו יצר כאן אלבום משובח המשלב מסרים יהודיים-תורניים עם שלל השפעות חיצוניות. עם זאת, כדי ליהנות בצורה מרבית מהמוזיקה צריך להיות במוזה הנכונה. אני ממליץ להאזין לדוגמיות של השירים שאותם ניתן לשמוע באתרים רבים באינטרנט. אם זה מתאים לכם – תיהנו מאוד. אם לא – בכל מקרה מדובר כאן בתופעה מוזיקלית מעניינת.

בנוגע לשם, אסיים בהסבר קצר. מתיסיהו זה מה שקורה כשלוקחים את השם מתיתיהו, מפקידים אותו בידי אמריקנים חסידיים שמבטאים ת' רפויה כמו ס', נותנים להם לכתוב את זה באנגלית ואז מאייתים את זה מחדש בעברית. ואם אתם רוצים, הוא אומר, אפשר לקרוא לו גם מתיס.