גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 189ראשיהפצה

חידוש מרענן או צעד לא מחושב? - בגליון השבוע

שאלת השבוע: מסירת תיק הביטחון לעמיר פרץ – חידוש מרענן או צעד לא מחושב?
27/04/06, 00:00
חגית ריטרמן

פרץ אינו חבר בברית הגנרלים הנכשלים
ד"ר אורי מילשטיין, פילוסוף צבאי

מאז הקמתה של מדינת ישראל, מתקיים בה מצעד איוולת ביטחוני. עד מלחמת יום הכיפורים האיוולת הזאת הורגשה מעט כי האיוולת הביטחונית הערבית היתה גדולה בהרבה. ממלחמת יום הכיפורים ב-1973, השתנתה המגמה. ב-33 השנים האחרונות לא היתה לישראל שום הצלחה צבאית מערכתית.
אחד הטעמים העיקריים למצב מתמשך זה הוא שכל שרי הביטחון לא התאימו לתפקידם. מינוים היה לגיטימי מבחינה משפטית-חוקית, אך חסר אחריות מבחינה לאומית, אלא שלא היו מועמדים טובים יותר. הטעמים לכך הם: תרבות הביטחון של ישראל היא מיתולוגית, הישראלים אינם מתעמקים בהוויית הצבא והמלחמה, הכשרת הקצינים בצה"ל לאורך כל שרשרת הפיקוד היא חסרת ערך. התוצאה: קצינים בכירים בצה"ל הם למעשה מפקדי כיתות שקיבלו דרגות של תת-אלוף, אלוף ורב אלוף, ויתרונם על פני המ"ם-כ"פים הוא בניסיונם. אבל כיוון שברוב המקרים מדובר בניסיון רע, הרי שלמעשה ניסיונם פועל לרעתם.

ההבדל בין שרי הביטחון של ישראל מאז הקמתה הוא לא בכישוריהם הביטחוניים אלא בשכלם הישר ובאינטליגנציה שלהם. זה הטעם שדוד בן-גוריון ומשה דיין היו שרי הביטחון הטובים ביותר באופן יחסי. מטעם זה עצמו עמיר פרץ מתאים יותר להיות שר ביטחון מרב אלוף (מיל') שאול מופז ומאלוף (מיל') עמי אילון – הוא הרבה יותר אינטליגנטי מהם, אין הוא סוחב על גבו כישלונות ומחדלים, והעיקר: עמיר פרץ אינו חבר בברית הנכשלים הצבאית.

אם פרץ יהיה שר ביטחון, יש סיכוי של ממש שהוא יחולל את הרפורמה החיונית שכה דרושה למערכת הביטחון: יבטל את המונופול של ה'מאפיה' הביטחונית על המידע הביטחוני, ויקים מערכי מחקר והכשרה בלתי תלויים במפקדי צה"ל, שיכשירו את הקצינים באופן מקצועי על-פי תובנות שהם יפתחו, בעזרת המידע שיעמוד לרשותם. או אז יהיה סיכוי שתיבלם הידרדרותו של צה"ל, ומדינת ישראל תוכל להגשים מטרות לאומית.@

לא דרוש ניסיון צבאי, אך דרושה הבנה
זלמן שובל, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב וח"כ בארבע כנסות

הוויכוח שהתעורר לאחרונה אם שר ביטחון צריך להיות איש צבא או אזרח נראה בעיניי לא ענייני. גדול שרי הביטחון של מדינת ישראל, בן-גוריון, היה אזרח. בארה"ב התפרסם לאחרונה ספר חשוב מאת הפרופ' אליוט כהן שקובע שבן-גוריון, קלמנסו הצרפתי, צ'רצ'יל ואברהם לינקולן היו האסטרטגים הגדולים ביותר בעידן המודרני, מבלי שלאיש מהם היה ניסיון אישי כאיש צבא. גם לישראל היו שר ביטחון אזרחים מצוינים, הפרופ' משה ארנס ושמעון פרס. לגבי חלק משרי הביטחון שהיו בעבר אנשי צבא (כגון דיין, רבין ושרון), הרי שהפעילות והמעורבות ארוכת השנים שלהם בעניינים אזרחיים ודאי איננה מאפשרת להגדירם אך ורק כחיילים.

כאמור, לא זה העניין. שר ביטחון במדינת ישראל זה התפקיד החשוב ביותר אחרי ראש הממשלה, ולפעמים אפילו לפני ראש הממשלה, פשוט מפני שבעיות הביטחון של ישראל הן בעיות קיומיות. במדינת ישראל, שנאבקת עדיין על זכות קיומה בסביבה עוינת מאוד, הביטחון הפיזי הוא התנאי היסודי לקיומנו. לכן, שר הביטחון איננו רק שר הצבא (ובארה"ב מפרידים במתכוון בין תפקיד שר ההגנה לבין זה של שר הצבא הכפוף לו), אלא הוא עומד למעשה (יחד עם ראש הממשלה) בראש הפירמידה של מקבלי ההחלטות החשובות ביותר לעתיד המדינה. לפיכך, הוא צריך להיות ניחן בהבנה אסטרטגית וגיאו-פוליטית, בהבנה מדינית מעמיקה ובגישה אישית למקבלי ההחלטות בתחומים אלה, ברחבי תבל – לפחות ובעיקר בארה"ב. רצוי מאוד שהוא יהיה פתוח להיבטים הטכנולוגיים החשובים שקשורים בביטחון, וזאת גם לטווח ארוך.

במצב הנוכחי קיימת סכנה שבגלל כל מיני אשליות לגבי סיכויי השלום עם שכנינו או בגלל נושאים פופוליסטיים שהמועמד הנוכחי למשרת שר הביטחון, עמיר פרץ, מדבר עליהם, לא תינתן לנושא הביטחון החשיבות הדרושה. כפי שאמרתי במקום אחר, אם חלילה ביטחונה הפיזי והקיומי של מדינת ישראל יועמד בסימן שאלה, לא שכר המינימום ולא סל הבריאות יושיעו אותה.@

כדאי שפרץ יסתייע ביועצים טובים
פרופ' אפרים ענבר, מנהל מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן

זה בהחלט חידוש לשים אדם חסר ניסיון במשרד הביטחון. זה לא הימור מסוכן כי המערכת מנוסה מאוד, מה גם שרוב ההחלטות האסטרטגיות אינן מתקבלות על-ידי השר לבדו. בנוסף, ככל הנראה, ליד עמיר פרץ יעמוד אפרים סנה, בעל ניסיון ביטחוני ומדיני עשיר. אני רק מקווה שפרץ יגלה מספיק אחריות להבין שהוא איננו יודע הכל ושצריך ללמוד את המערכת ולסמוך על העצות שבאות מתוכה.
הסיכון בהצבת אדם ללא ניסיון צבאי עשיר בתפקיד שר הביטחון אינו גדול כל כך, לכל היותר יהיה לנו, משך כמה שנים, שר ביטחון לא הכי מוצלח והמערכת תתקן בהמשך מה שצריך.

הניסיון הניהולי של פרץ מוגבל. הוא ניהל ארגון עובדים, הוא ניהל שביתות, לא בדיוק הכישורים הנדרשים לשר ביטחון. פרץ סיים בית-ספר תיכון וידיעת שפה האנגלית מוגבלת אצלו, אבל אני מקווה שיש לו אינסטינקטים טובים. בפוליטיקה הישראלית יש דוגמה טובה של אדם בעל השכלה מוגבלת כמו דוד לוי, שבצמתים פוליטיים גילה אינסטינקטים פוליטיים בריאים. לעומת זאת, יש כאלה שיש להם ברזלים על הכתפיים ולא הייתי שם אותם בתפקיד זה.

תיק הביטחון הוא החשוב ביותר, ואני לא שמח ממינויו של עמיר פרץ לשר הביטחון. כאמור, אני מקווה שהמערכת תדע לנווט אותו בתבונה ושהוא ישכיל לעטוף את עצמו באנשים מתאימים. חוכמתם של השרים איננה נמדדת רק במקצועיותם בתחום שהופקדו עליו, אלא גם בבחירת היועצים המתאימים.
לעמיר פרץ יש כישורים פוליטיים מסוימים. הרי הוא הצליח להשתלט על מפלגה והצליח לשים את שמעון פרס בצד, דבר לא קל. יש לו אינסטינקט של 'קילר', שזה לא רע לפוליטיקאים שצריכים לקבל החלטות.
אני לא נבהל, המדינה חזקה והיא תחזיק מעמד.@

יכול להיות ראש הממשלה? אז גם שר
יוסי פלד, לשעבר אלוף פיקוד הצפון

מינויו של עמיר פרץ לשר הביטחון איננו חידוש מרענן וגם לא הימור מסוכן.
זה לא הימור מסוכן כי האיש הרי התמודד על ראשות הממשלה ומאות אלפים הצביעו בשבילו, אז להיות ראש הממשלה הוא יכול ולהיות שר הביטחון הוא אינו יכול?
לא הצבעתי בשביל פרץ. ובכל זאת, אינני מבין על מה קמה המהומה. לדעתי הביקורת של פוליטיקאים על מינוי זה לא נובעת מחשש אמיתי למצב הביטחון, אלא מניצול ציני של אינטרסים שיש לפוליטיקאים שאינם שבעי רצון מאופן הרכבת הממשלה. מכאן נובעת זעקתם.

המינוי גם איננו חידוש מרענן. לוי אשכול ומישה ארנס לא היו אנשי צבא. מי שאומר שלארנס כן היה ניסיון צבאי, וקושר זאת להיכרותו עם התעשיות הביטחוניות, לא יודע אלו קשיים היו לו בתחילת הדרך למרות הניסיון הזה. אלא שארנס היה מספיק מוכשר, ולכן הצליח גם בהיעדר ניסיון צבאי עשיר. יש מדינות בעולם שבהן נשים הן שרות הביטחון, ואינני בטוח שדונאלד ראמפסלד היה גנרל גדול בצבא ארה"ב.

השאלה אינה אם שר הביטחון הוא איש צבא, אלא אם הוא מספיק מוכשר כדי לשמוע את הנתונים, לעבד אותם היטב ולקבל החלטות נכונות. כמו מנצח על תזמורת, שר הביטחון לא צריך להיות הפסנתרן הטוב ביותר אלא המנצח שיודע 'לנהל' את התזמורת. אינני מאמין שיש תחום כלשהו ברמה הלאומית שכל שר שמגיע אליו הוא גם המומחה מספר אחת בו. האם מי שממונה לשר התחבורה יש לו רקע בזה? לא בהכרח.

כאמור, אני לא הצבעתי לעמיר פרץ, אבל אזרחים רבים אחרים בחרו בו, ומכאן שיכל להיות אפילו ראש הממשלה. לכן, הוויכוח על שאלת התאמתו לתפקיד מיותר.@