בשבע 191: מי נתן להם רשות?

אולמרט שוקל ליישם את המלצות ועדת דינור לסגור את הערוץ הראשון ולפתיחת ערוץ טלוויזיה אחר, שינוהל לפי נורמות אחרות ●

חגית ריטרמן , י"ג באייר תשס"ו

ברשות השידור יש עובדים המקבלים משכורת בלי להתייצב לעבודה, אבל לא ברור אם הפתרונות שמציע דינור יבריאו אותה או רק יהפכו אותה פוליטית ומסואבת יותר.

הסופר והעיתונאי מאיר עוזיאל אמר פעם שבשעה שהימין יישב את ארץ ישראל, השמאל יישב את התקשורת, התרבות ובתי-המשפט. זו לא היתה בעיה אילו הסיקור התקשורתי היה מאוזן והוגן. אבל משנה לשנה, מרגע לרגע, מתחזקת בקרב קבוצות מסוימות (דתיים, חרדים, עיירות הפיתוח, הימין ועוד) תחושה שהתקשורת לא רק שאיננה אובייקטיבית, היא עוינת אותם. מכאן הרי נולד המונח 'תשקורת'. והרי הבשורה: ככל הנראה, בהנהגת ראש הממשלה הנכנס, אהוד אולמרט, זה הולך להיות גרוע יותר.

לפני הכל, צריך להבחין בין שני סוגים: כלי תקשורת בבעלות פרטית (ידיעות אחרונות בידי משפחת מוזס, מעריב בידי נמרודי, הארץ בידי שוקן) לעומת כלי תקשורת ציבוריים, השייכים למדינת ישראל. לי ולך. האחרונים מחויבים, כך לפחות זה היה עד היום, לשרת את כל הציבור בישראל ולהתנהל בשקיפות. הציבור, באמצעות אגרות הטלוויזיה והרדיו, הוא בעצם הבעלים שלהם. שנעשה את זה פשוט יותר? המשכורת המנופחת בסך מיליון שקלים בשנה שקיבל חיים יבין, שצומצמו ל-800,000 ש"ח, יצאה מהכיסים שלנו.

ידיעה פשוטה שפורסמה ממש לאחרונה טמנה בתוכה מידע שעלול לשנות לרעה את פני התקשורת הישראלית. בכל זאת, היא לא עוררה דאגה רבה. אולמרט הודיע כי הוא שוקל לערוך רפורמה ברשות השידור (הערוץ הראשון בטלוויזיה, הרדיו של קול ישראל). בין השינויים הצפויים: סגירת הערוץ הראשון של הטלוויזיה והקמת ערוץ ציבורי אחר במקומו, שלא יפיק תוכניות אלא ירכוש אותן מיוצרים עצמאיים; הכפפת גל"צ לרשות השידור; פיטורי מאות עובדים והקמת ערוץ נפרד בערבית. בכך יאמץ אולמרט את המלצות ועדת דינור להבראת רשות השידור.

הוועדה, בראשות רענן דינור, הגישה את המלצותיה באוקטובר אשתקד. כשאולמרט שימש כשר התמ"ת וכשר הממונה על רשות השידור, היה דינור מנכ"ל המשרד הראשון; בכל זאת, הוא התבקש להכין דו"ח שיציע פתרונות בתחום השני עליו הופקד השר הממונה עליו: רשות השידור.

נותנים לחולה תרופה לא טובה

בשנים האחרונות פרסמה 'האגודה לזכות הציבור לדעת' שורה של מחדלים חמורים בהתנהלות רשות השידור. ביניהם: העסקת עובדים רבים מהדרוש שמשמעותה אבטלה סמויה; תשלום משכורות לעובדים שלא מגיעים בכלל אל מקום עבודתם; גידול בשכר העובדים ובתשלום עבור שעות נוספות למרות שלא היה גידול בהיקפי השידורים וההפקות; העסקת עורכי-דין חיצוניים בתעריפים גבוהים במיוחד (250 דולר לשעה, 6000 דולר לחודש), במקום היוועצות בעורכי-הדין המועסקים ברשות ומקבלים משכורות עבור הייעוץ; תשלום למוניות ולחברות הובלה בשעה שלרשות יש כלי רכב ונהגים שלא משתבצים לעבודה. ולקינוח: עובד 'העביר כרטיס' עבור שעות נוספות כך שעבד לכאורה יותר ממספר השעות הקיימות ביממה. הללויה, אדם הצליח לשנות את הטבע.

רשות השידור אומנם חולה, אבל נראה שהיא עומדת לקבל את התרופה הלא נכונה. יו"ר האגודה, פרופ' אלי פולק, אומר שהפתרונות של ועדת דינור הם בבחינת לשפוך את התינוק עם המים. פולק מבהיר כי הפרסומים אודות הקמת רשות שידור חדשה, כביכול מנותקת מהשפעות של פוליטיקאים הממנים את אנשי שלומם, הם אחיזת עיניים: "לא רק שרשות השידור תהיה נתונה ללחצים פוליטיים, דבר שהוא לגיטימי, היא תהיה נתונה ללחצים כלכליים כבדים. הפקת התוכניות על-ידי גורמים חיצוניים תיתן כוח כלכלי בידי אלה שיקבעו אלו הפקות לאשר".

פרופ' פולק מסביר עוד כי הפיכת הערוץ הראשון לכזה שאינו מפיק תוכניות אלא רוכש אותן מיוצרים עצמאיים תפגע בשידור המייצג נאמנה את כל גוני החברה: "היוצר העצמאי לא יהיה מחויב לכללי אתיקה ולכללים הנהוגים בשידור הציבורי. לדוגמה, כשיבין הכין את 'ארץ המתנחלים' שלו, לא אפשרו לו לשדר את זה בערוץ הראשון כי ראו שהסדרה מוטה פוליטית ופוגעת בציבור גדול; אבל ערוץ שתיים שידר את זה. כך, אם תיושם ההמלצה וערוץ חדש יעסיק יוצרים עצמאיים, כל יוצר יוכל להפיק סדרה פוגענית שמסלפת עובדות, והיא תשודר בערוץ השייך לאותו ציבור הנפגע ממנה". על חשבוננו.

דתיים ואנשי עיירות הפיתוח – בחוץ

הכתבת ענת באלינט, שסיקרה בעקביות את רשות השידור, הסבירה ב'הארץ': "באופן אירוני, אולמרט הוא זה שאחראי במידה רבה למצב השפל שבו נמצאת כיום רשות השידור. המאבק הארוך שניהל להדחת בראל הותיר את רשות השידור ללא מנכ"ל קבוע, ללא יו"ר קבוע, ללא ועד מנהל חודשים ארוכים ועל סף קריסה כלכלית. בנוסף, אולמרט אחראי על מינוי מליאת רשות שידור חדשה, עתירה במינויים פוליטיים".

האם יש סיכוי שרשות השידור תנוהל סוף-סוף על-ידי מומחים מקצועיים נטולי אינטרסים פוליטיים? בין המלצות ועדת דינור כלולה המלצה למנות מועצה שתפקח על השידורים. אלא ש-15 החברים בה ימונו על-ידי ועדה בראשות שופט בדימוס, וזו תיבחר על-ידי שר. פרופ' פולק: "על-פי ההמלצות, הוועדה הממנה את המועצה המפקחת על השידור תהיה מורכבת מאליטות: מאקדמאים ומנציגי היוצרים. בשונה מהמצב הנוכחי, רבנים לא יהיו שם, וגם בוזגלו מירוחם לא יוכל לשבת בה. התוצאות ברורות: ועדת האליטות תיתן ייצוג רק לשכבות מסוימות, ותהיה רשות שידור בעלת אג'נדה".

אגב, מי שאמור לפרק את רשות השידור הוא עו"ד אלי זוהר, שעל-פי פרסומים שונים הוא חבר קרוב של אולמרט, המקורב גם לאמנון דנקנר וליוסף טומי לפיד (גם הם נחשבים לחבריו של אולמרט), עמם הקים חברת הפקה. עו"ד זוהר שימש גם כפרקליט של שרון, אולמרט, דנקנר ולפיד.

הפוליטיזציה של הרשות, מוסיף פרופ' פולק, תהיה חריפה יותר. "כיום השר הממונה מתחלף כל שנתיים בערך והמינויים שלו שקופים. אבל בשיטה החדשה לא נדע באלו מסננות עברו המינויים. הרי איש אינו משלה את עצמו שלעמדות המפתח ימונו עיתונאים מערוץ 7. ימונו אנשים שיש להם חובות פוליטיים כלפיהם, 'שמור לי ואשמור לך'. זה בלוף לציבור שרשות השידור תופרט באופן זה, בעצם היא תשמש לצרכים פוליטיים. אילו רצו לנתק את רשות השידור מהפוליטיקאים, היו צריכים להפוך אותה לכזו שבעלי המניות שלה – הצופים המשלמים את האגרה – הם שיבחרו את ההנהלה".

האם איתן ינתק את הכבל?

בממשלת אולמרט, ח"כ איתן כבל ('עבודה'), האיש שידו היתה בסגירת ערוץ 7, הוא השר הממונה על רשות השידור. כיצד ינהג בשידור הציבורי? האם איתן כבל ינתק את הכבל? הדוברת שלו, יפעת זוהר, מסרה ל'בשבע': "אנו לומדים את החומר, לא נצא כעת בהצהרות. השר כבל מודע לבעייתיות במידה שיהיה צורך לסגור את רשות השידור או להחשיך מסך וכן לחסרונות וליתרונות בתוכניות הבראה שונות".

התוכנית לערוך שינויים ברוח המלצות ועדת דינור כרוכה גם בפיצוי מאות עובדים. לכן, משרד האוצר יצטרך לתת את הדעת על כך. אבל אם יהיו קשיים להקצות כספים למען יישום הרפורמה, תהיה אפשרות אחרת, בעלת השלכות הרסניות לא פחות: לצמצם את תקציב רשות השידור ולפטר עובדים בשלבים – מה שעלול לשים קץ לשידור הציבורי ולהשאיר את הזירה פנויה לכלי תקשורת אלקטרונית בבעלות פרטית. הללו יוכלו להיות לא מאוזנים גם אם יציגו את עצמם אחרת. ואת השפעתם על דעת הקהל, אולי גם על דעת מקבלי ההחלטות, הציבור כבר מכיר. במדינה שמגרשת יהודים והתקשורת בה מסכימה לקרוא לזה "התנתקות", במדינה שבה תחקירים המצביעים על התנהלות מושחתת לכאורה של מועמד לראשות הממשלה מושתקים, במדינה כזו – התקשורת היא השלטון.@