בשבע 191: הבאנו שלום על לחם

העלאת מחירי הלחם העלה את חמתן של כל סיעות הקואליציה, ח"כים מורדים חדשים נולדים ו'יהדות התורה' מסרבת להיכנס לאופוזיציה בלי החזרתן של קצבאות הילדים. הפתרון של אולמרט לסדקים בממשלה: "התכנסות תוך חצי שנה"

אריאל כהנא , י"ג באייר תשס"ו

אז מה היה לנו? קריסה בחזית המדינית, מס' 2 בממשלה שמקציב לה רק שנתיים, מיני-מרד ראשון בקואליציה, 'תקל' ראש בראש עם מרינה סולודקין, משא ומתן כושל מול 'יהדות התורה' – והכל בתוך השבוע הראשון להשבעת הממשלה.

אפשר שכל זה דווקא לא מעיד על הבאות. "הדברים האלה הם בסך הכל חבלי לידה. זאת גם טעות של ירוקים, וגם איזשהו רצון טיפה להתבלט בתחילת הדרך", פטר אביגדור יצחקי, יו"ר סיעת 'קדימה', את כוונת אחדים מהח"כים להצביע נגד התקציב. ההסבר שלו אינו משולל יסוד. ועם זאת, סביר יותר שטלטלות השבוע הראשון דווקא מספרות על הצפוי בעתיד הלא רחוק.

החובה לבוחר
ביום שלישי בצהרים התכנסה ועדת הכספים לדיון בתקציב המדינה. תוכן הישיבה היה שגרתי, ההתרחשות סביבה היא ששיקפה את עוצמת הזרמים התת-קרקעיים המאיימים על ממשלת אולמרט. בניגוד לסדרי בראשית, ובגלל הלחץ להשלים את העברת התקציב בתוך 40 יום, נאלצה הוועדה לדון בו עוד לפני שאושר בקריאה ראשונה.

ניהול הדיון החשוב נפל על חה"כ הטרי, פרופ' מנחם בן ששון מ'קדימה'. האחרון, שבא לכנסת מהאקדמיה, התקשה להתמודד עם קריאות הביניים של הח"כים. "אנחנו מתקדמים. זה בסדר", ניסה להרגיע את ישראל כ"ץ ורובי רבלין, בלי הצלחה.

כשהסתיימה הצגת התקציב החל סבב התגובות השגרתי. את הדברים המעניינים ביותר השמיע פרופ' אחר, אבישי ברוורמן מהעבודה. ברוורמן דווקא לא היה בין המאיימים להצביע נגד התקציב. הוא שומר את האיומים לקריאות הבאות: "התקציב הזה אינו מקובל על מרבית אזרחי ישראל. ברמה העקרונית הוא לא מקובל עלי. את המשקל הציבורי שלי לא שמתי למען תקציב כזה. אני מבין שהשינויים יוכנסו בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית, אבל אם לא נצליח להשיג תקציב של צדק חברתי, אנחנו מועלים באמון הציבור".

"תיזהר, מצלמים אותך", עקץ אותו רובי ריבלין, אך ברוורמן לא ירד מהעץ. תוכן דבריו וסגנונם היה כשל חבר באופוזיציה, ולא כשל עמית ב"שותפה הבכירה בממשלה", כפי שמוגדרת העבודה. איומיו הסמויים של ברוורמן, לא פחות משהופנו לאולמרט, כוונו לעמיר פרץ. "לא בשביל זה לקח אותי עמיר פרץ", רמז.

ברוורמן כמובן איננו לבד. יורם מרציאנו, שלי יחימוביץ' ונדיה חילו הקדימו להודיע השבוע כי יתנגדו לתקציב. נוסף להם ישנם הגנרלים שעמיר פרץ עלב בהם. האג'נדות של שתי הקבוצות שונות, אך כוחן המשותף עוד יוציא לפרץ את החשק משימור הברית עם אולמרט. כשיחוש שהקרקע המפלגתית בוערת תחתיו ימצא מפלט בעזיבת הממשלה. מעל הכל מרחפת כמובן מטרת העל של פרץ, להיבחר לראשות הממשלה, שאף היא אינה תורמת ליציבות הקואליציונית.

האפשרות למרד פנימי בעבודה היא רק אחד ממרכיבי האיום על הממשלה. לסכנה האחרת קוראים סיעת 'גיל', או לייתר דיוק משה שרוני, המחזיק בתואר יו"ר הסיעה. בצהרי יום שני איים שרוני שכל הסיעה תצביע נגד התקציב בגלל העלאת מחירי הלחם. "יש סעיף בהסכם שמחייב את 'קדימה' להתייעץ אתנו בכל נושא שקשור לגמלאים. הם עשו את זה בטיימינג גרוע מאוד. אם נקבל תשובות חיוביות נחשוב לא טוב. "אנחנו לא יושבים עם דבק על הכיסא. אנחנו יכולים להחליף כיסא. יצחקי יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל הוא צריך ללמוד שאנחנו לא חברים בסיעת 'קדימה'".

ומה על העובדה שהממשלה הושבעה רק לפני ארבעה ימים? "אז מה", משיב שרוני. "שילמדו שאנחנו חברי כנסת מזן אחר". בערבו של יום התברר שסיעת 'גיל' דווקא אינה מתיישרת עם הקו התוקפני של שרוני. יממה אחר-כך גם הוא חזר בו, אבל האיש – אפשר להיות בטוחים – עוד יספק לנו סקנדלים.

החרדים עושים שרירים

כוחם של שרוני, יחימוביץ' והאחרים לא היה מאיים כל-כך אלמלא מנתה הקואליציה 67 ח"כים. אולמרט ביקש לכונן ממשלה רחבה ככל האפשר, כדי להימנע ממצב שבו מפלגה אחת יכולה להפיל את הממשלה. המשא ומתן הקשוח עם 'יהדות התורה' עומד בינו לבין המטרה הזו.

בצהרי יום שלישי נעצר יעקב ליצמן במסדרון הכנסת כדי לשוחח עם עיתונאים בפומבי על המשא ומתן – סיטואציה חריגה לכשעצמה. ליצמן, שעדיין נושא בתואר יו"ר ועדת הכספים, נמנע מלנהל את הדיון כדי להעביר לאולמרט את המסר שהוא רציני בנכונותו לשבת באופוזיציה: "להערכתי, המצב כרגע הוא 60:40 שלא ניכנס. הסיכוי ירד בעשרה אחוזים".

סלע המחלוקת הוא החזרת קצבאות הילדים, שבלעדיהן "לא שווה לנו להיכנס". בעמדה הקשוחה של ליצמן התנגשו העקרונות של אולמרט, שמסרב אידיאולוגית להחזרת הקצבאות, "לא בגלל שחסר כסף", כלשונו. עם זאת, טען ליצמן, נראה שאולמרט ריכך מעט את עמדתו בעניין זה.

ליצמן ביטל את ההישגים של ש"ס בנושא הקצבאות, משום שלדעתו משרדי המשפטים והאוצר ימנעו את שחרורם של שני מיליארד השקלים ש'קדימה' הבטיחה לש"ס בהסכם הקואליציוני.
נקודת מחלוקת נוספת היא דרישת המפלגה לחוק שיבטיח מימון בלתי תלוי לחינוך החרדי. בנושא זה הושגה הסכמה עקרונית, אך עדיין מתנהל משא ומתן על הפרטים. "נמצה את המשא ומתן עד סוף השבוע, אבל לא נמשוך את זה. הם לא מאמינים, אבל אני מוכן לשבת באופוזיציה", מאיים ליצמן.
ההערכה הרווחת היא שלמרות עמדתו הקשוחה, 'יהדות התורה' תעשה את דרכה לקואליציה. כרגע ממתינים שם לרעיונות של 'קדימה' בנושא הקצבאות. אם למרות הכל תישאר הסיעה בחוץ – וזו בעיה נוספת עבור אולמרט – סביר שהיא תקצר את ימי ש"ס בממשלה.

התכנסות למען הקואליציה
הדרך שתיוותר לאולמרט כדי למנוע את המפולת היא קידום הנסיגה. הוא מקווה שההתכנסות, כמו ההתנתקות בשעתה, תכניס את המערכת לדום-נסיגה. זה ההסבר לכותרות הימים האחרונים על "התכנסות תוך חצי שנה". את הכוונה המדינית והפוליטית הזו יכול לסכל רק הימין, שלפי שעה לא ממש משדר סימני קיום.