בשבע 192: רפול שלא הכרתם

הביוגרפיה הזו של רפול מזמינה את הנוער לחוות מחדש את קיום המדינה מראשיתה ומלמדת אותו פרק חשוב באהבת ארץ ישראל. ואף מילה על חמשירים

אסתי רמתי , כ' באייר תשס"ו

'הנער מתל עדשים' מאת משה גרנות בהוצאת דני ספרים. 123 עמ'. מחיר: 49 ש'

אמרו "רפול" לאדם בוגר, ומה תקבלו? שמן זית, ג'וקים מסוממים בבקבוק, נערי רפול, צומת. רובנו זוכרים את רפאל איתן (הראשון) כרמטכ"ל חובב כומתות וכפוליטיקאי שתקן עם יציאות, אך עבור הדור הצעיר מדובר באלמוני. הסופר משה גרנות בחר להציג בפניהם את דמותו, ולשם כך כתב את הספר 'הנער מתל עדשים' – אפיזודות מחייו של רפול, מנערותו ועד היותו רמטכ"ל.

פרקיו הראשונים של הספר עוסקים בחוויות מילדותו של רפול בתל עדשים, כאשר הדמות הדומיננטית בעיצוב אישיותו היא ללא ספק אביו, אליהו איתן. איתן האב עלה לארץ מרוסיה, היה ממקימי תל עדשים ופעיל באגודת 'השומר'. כאיש שדה מובהק הוא לימד את רפאל הקטן פרק בזיהוי גללים ועקבות של מסתננים, אך לא רק. את שיעורו הראשון בשימוש בנשק מקבל רפול בהיותו בן שבע(!) בלבד, למורת רוחה של האם הדואגת. "אין דבר", אומר לה האב. "יתחיל מוקדם – יספיק הרבה". תמצית החינוך בבית איתן הוא רף ציפיות גבוה במיוחד וביטחון מלא ביכולת הילד לעמוד בו – מה שמסביר יפה את הישגיו העתידיים של רמטכ"ל צה"ל ובעל עיטור העוז.

עיקר הספר נסוב סביב עלילות הגבורה של רפול בשדות הקרב, ונחישותו יוצאת הדופן בעמידה מול האויב. סיפורי פלמ"ח וסיפורי מלחמת השחרור, מרדפים אחרי מחבלים ופעולות צבאיות נועזות כגון הצניחה במתלה – כל אלה ועוד מתוארים בצבעים חיים ומציירים תמונה של אדם שמוכן להקריב את עצמו למען המולדת. נציין אולי את תאור הקרב במנזר סן סימון במלחמת השחרור: רפול הפצוע יושב מול החלון, ובשורת צליפות מדויקות מצליח להבריח את המוני הערבים שעומדים להשתלט על חבורת הלוחמים הנצורים והמותשים. מהקרב הזה יצא רפול עם עיטור העוז ועם רסיסים שנשארו בראשו למשך תשע-עשרה שנה.

האפיזודות שבחר משה גרנות לשלב בספר הן מגוונות, ולוקחות את הסיפור לכיוונים בלתי צפויים. כך תוכלו לקרוא על ביקור אצל קרוב רחוק ברוסיה ומפגש עם קבוצת לוחמים כורדיים בהרי כורדיסטן, לצד תפיסת מחבלים בתכסיסי הטעייה מתוחכמים, ועל מערכת היחסים עם אשתו הראשונה מרים לצד הגילוי שאלוף המשנה רפול לוחם בלי גרביים לרגליו. שילוב הסיפורים יוצר מארג שמציג את רפול כאדם חם וחסר פוזות לחלוטין, והם אכן מסופרות ביד אומן, כמו שנאמר על גבי עטיפת הספר.
חייו של רפול משקפים במידה זו או אחרת את התהפוכות שעברו על היישוב היהודי בארץ ישראל במהלך שבעים השנים האחרונות, המעניקות לספר ממד של מסמך היסטורי. תיאורי תל עדשים בשנות השלושים מלבבים במיוחד: שאיבת מים מהבאר, רכישת סיבוב על זוג האופניים היחיד בכפר תמורת חופן גרעיני דלעת ותרבות הפנאי המפוארת – הקרנת סרט על סדין במרכז המושבה אחת לשבועיים. עולם שהיה ואיננו. קשה לתאר כיום ספר שיסכים לספר את לקוחותיו תמורת ביצה, למשל. גם תיאורי הקרבות מלווים בהסבר היסטורי קצר, מה שיקל על ילדים שעבורם מלחמות ישראל הן סלט של מושגים ותאריכים.

אך מעבר לידע, אפשר לשאוב מהספר ערכים חשובים שקצת יצאו מן האופנה – אהבת הארץ ומסירות נפש עליה, הסתפקות במועט וצניעות. אנו, האמונים על 'איזהו חכם? הלומד מכל אדם', נוכל בהחלט למצוא מה ללמוד מרפול הרמטכ"ל, המתכופף עם החיילים הפשוטים ומרים תרמילים משומשים מן הארץ.

לסיום, הערה קטנה למו"ל: בספר ביוגרפי שכזה פשוט מתבקש לשים תמונות, וכמה שיותר. איך ייתכן שילד מסיים את הקריאה ואפילו העטיפה אינה מגלה לו כיצד נראה הגיבור?