בשבע 192: הצמיחה בזכות מדיניות ביבי?

שאלת השבוע: האם הצמיחה המואצת מוכיחה את צדקת מדיניותו הכלכלית של נתניהו?

, כ' באייר תשס"ו

השבוע פורסם כי המשק הישראלי רשם צמיחה של כשישה אחוזים ברבעון האחרון. הנתון מעורר דיון בקרב מומחים ופוליטיקאים: האם מדובר בתוצאה מקרית וחד פעמית, או אולי תכניתו הכלכלית של נתניהו, על הקיצוצים החדים והרפורמות שבה, היא זו שמביאה להתאוששות המשק, כפי שהבטיח נתניהו בשעתו?

אין רווחה ללא רווחים
ערן בר-טל, פרשן ומרצה לכלכלה ועסקים

יש טעם בהרחבת השאלה: האם 50 שנה של שלטון ריכוזי של מונופולים וקואופרטיבים ושל ניסיון פתטי לבנות כלכלה על חקלאות מוכיחים את כישלון המדיניות הזו? והאם מאידך ניסיון קצר של עידוד עבודה ויזמות מוכיחים שרווחה ניתן להשיג רק על-ידי צמיחה?
מובן שרק היגיון בריא נדרש כדי להבין שלא תיתכן רווחה ללא רווחים, ושלא נכון לבנות מדינה על נדבה וצדקה. התכנית הכלכלית שהנהיג נתניהו עם כניסתו לתפקיד שר האוצר ב-2003, לא הונהגה מטעמים אידיאולוגים בלבד – היא הונהגה מחוסר ברירה. קופת המדינה היתה ריקה – פשוטו כמשמעו; דוד קליין נגיד בנק ישראל דאז, יצא בהצהרה חמורה מאוד לפיה בנק מסדר גודל בינוני עומד לפני קריסה; קופות פנסיה לא היו מסוגלות לעמוד בתשלומים שוטפים... כל הסימנים הראו שמדינת ישראל ניצבת על סף מדרון חלקלק – בדיוק כפי שאירע לארגנטינה.

כל הפעילים בשוק ידעו על מה מדובר באותה תקופה. לכן, כשנתניהו הציג תכנית מהירה וצייר על הלוח קווים כלליים, מטרות ויעדים, אני זוכר כיצד כתבים כלכליים צחקקו כשהוא הגיע ליעדי צמיחה של 4 אחוז בשנה כבר מתום השנה הראשונה ליישום התכנית. היו שטענו שהוא הוזה. אך בנק ישראל הביע אמון ותמיכה וכך גם הבנקים העולמיים, חברות דירוג האשראי והמשקיעים.

והנה, כבר בשנה הראשונה החל להסתמן המפנה. שיעור ההשתתפות בעבודה החל לשנות כיוון ועשרות אלפי משרות נוספו למשק. מיד קמו המבקרים ה'חברתיים' וטענו שמדובר במשרות חלקיות, שכביכול הרעו את מצבן של השכבות החלשות שקודם נהנו מקצבה נדיבה וכעת מסתפקות במשרה חלקית. אך בסיכומו של דבר נוספו עד כה כ-200 אלף משרות חדשות במשק – רובן משרות מלאות. מובן שמשרות חלקיות מבשרות על התחלת הנעת מנועי הצמיחה – מעסיקים מגייסים עובדים למשרה חלקית וכשנפח העבודה מצדיק זאת הם מעלים את היקף המשרה.

המבקרים המשיכו לטעון שמדובר בצמיחה עולמית, אלא שבמובנים רבים הפרמטרים הכלכליים שנרשמו בעקבות אותה תכנית עולים על אלה שרשמה ארה"ב, אירופה ואפילו אסיה. הצמיחה שנרשמה ברבע האחרון של השנה גבוהה מהמקובל בעולם. הגירעון המסחרי של ישראל ירד לשיעור זניח ורמת החיים הממוצעת עלתה בשלוש השנים האחרונות ב-10 אחוז. למי תודה, למי ברכה? נכון, לעבודה, ליזמות ולמלאכה, אך גם למי שהסיר את החסמים מהנגישות לעבודה, ליזמות ולהשקעות.

צמיחה לבעלי מטוסים פרטיים, לא לנזקקים לתרופות
משה קריף, ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית ופעיל חברתי

אדוארד אבי, פעיל איכות סביבה אמריקני, כבר כתב: "הפילוסופיה של צמיחה מתוך צמיחה היא פילוסופיה של תא סרטני".
כל התפישה לפיה צמיחתם של העשירים תאפשר גם למעמד הבינוני והנמוך לראות איזה פירור היא שקר גדול שאסור לנו להאמין לו.

בלי להתווכח עם הנתונים שלפיהם נתוני הצמיחה שעליהם חגגו כאן מבוססים בעיקר על גידול מרכזי בכסף שמשולם ליועצי השקעות, כלומר בכסף הטמון בבנקים ובחברות הביטוח, זה ברור שהצמיחה מטיבה בעיקר עם שכבה אחת מבוססת, בעוד האחרים נאנקים ובקושי חיים.
הצמיחה הזו מטיבה עם בעלי מטוסים פרטיים שמספר הטיסות שלהם עלה השנה ב- 50% לעומת 15% מהחולים שמוותרים כאן על תרופות.

הצמיחה מטיבה עם העשירון העליון ששכרו עלה השנה פי ארבע לעומת שכר המינימום.
הצמיחה אפשרה כאן ל-18 משפחות לשלוט על 32% מההכנסות במשק – כמאתיים מיליארד שקלים בשנה – בעוד כמעט מיליון עובדים מרוויחים בישראל של 2006 פחות מחצי מהשכר הממוצע במשק, שזה אומר 3000 שקלים.

הצמיחה מטיבה עם מנהל רשת טלפונים סלולארית שהלך השנה הביתה עם עשרים מיליון שקלים ומנהל בנק גדול שקיבל לחשבון הבנק שלו תקציב שנתי של עיר פיתוח בינונית.
על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כל משפחה שלישית בישראל היא משפחה ענייה. זה יותר עניים מהולנד ומפינלנד, ובפערים ובעוני עברנו מזמן גם את אנגליה וגם את קנדה.
זה לא רעש הצמיחה שעולה באוזנינו, לא תרומות, לא תקשורת שמתארת לנו עולם דמיוני של צמיחה, נתונים סטטיסטיים שאנחנו לא מבינים וטלנובלות שמסממות אותנו. אלה לא הפוליטיקאים שצלילי הבטחותיהם נמוגים כבר למחרת בחירתם והם מותירים אותנו עם ההבטחות מאחור. זה רעש ההתפרקות שלנו מול ילדינו, מול אי הביטחון שבעתידם ובעתידנו, שמאיים עלינו יותר מכל פצצה איראנית.@

מדיניות טובה, אבל במהירות אכזרית
פרופ' אהרון צינר, דיקן בית הספר למינהל עסקים, המכללה האקדמית נתניה

אני סבור שהמדיניות הכלכלית של נתניהו היתה נכונה. עם זאת, הוא היה צריך להפעיל אותה בחמלה, במתינות. במילים אחרות, הקווים היו נכונים, אבל ההפעלה היתה ברוטאלית, אכזרית, נטולת רחמים ומהירה מדי. כתוצאה מכך, נוצר העוני.
הדרך לטפל בעוני אינה להחזיר את הקצבאות, אלא להכשיר אנשים להשתלב במעגלי העבודה ובאותה שעה לאפשר להם קיום הוגן.

צמצום הקצבאות טוב כי פירושן תלות בתקציב המדינה. זה לא טוב למדינה ולא למקבלי הקצבאות. נתניהו, אם כן, צדק כשקיצץ אותן וגם כשהפחית את המיסוי על הכנסה, דבר שנתן תמריץ להשקיע ליזום ולעבוד יותר; בנוסף הוא צמצם את הוצאות הממשלה. שני אלה נתנו את הצמיחה.
נתניהו לא רק קיצץ אלא גם צמצם מיסוי ועזר ליזמים בכך שנתן להם אשראי וכך הם יצרו עוד מקומות עבודה.

עמיר פרץ העלה דגל הבטחת שכר מינימום. אני מציע יותר: הבטחת שכר ממוצע במשק. לא באמצעות כסף, אלא באמצעות מתן שירותים לאנשים.

למשפחות שנאלצו לפתע להסתדר עם אלפי שקלים פחות בשל מדיניותו הכלכלית של נתניהו, הייתי נותן שוברים לחינוך לביגוד ולמזון. כך לגבי אנשים שמשתכרים אך שכרם נמוך מהממוצע במשק.
את אלה שאינם משתכרים, המדינה צריכה להכשיר לעבודה ולסייע להם במציאת מקומות עבודה.
אלה שלא שפר עליהם גורלם ואינם מסוגלים לעבוד – להם צריך לתת שירותים חינם ושכר מסוים.
נשים שנשארות בבית כדי לגדל ילדים, שזו משימה לאומית, צריכות להיכנס לחישוב מקבלי השכר.
צריך לצמצם בצורה דרסטית את 'העבודה הזרה', כדי שיהיו מקומות עבודה. וזה כולל את הפלשתינים, שלא אנחנו צריכים לדאוג לתעסוקתם.

אי אפשר להתעלם מכך שיש צמיחה עולמית ושזה שיחק לטובת נתניהו. אבל האשראי לפריחה אצלנו שייך לו. בכלכלה הפירות לא נראים מיד. זה קורה לנתניהו בפעם השנייה: הוא בונה דברים, ואת הפירות קוטפים אלה שבאים אחריו. בפעם הקודמת זה היה אהוד ברק.@

צמיחה שיוצרת צניחה – פסולה
אלי ישי, יו"ר ש"ס, סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת

ההתבטאות הראשונה שלי ביום כניסתי לתפקיד שר התעשייה המסחר והתעסוקה היתה כי מטרתי ליצור כלכלה חברתית וחברה כלכלית. צמיחה כלכלית שיוצרת צניחה חברתית היא פסולה בעיניי, ולכן את כל הנתונים הכלכליים המעודדים שהוצגו נכון לבחון בכפיפה אחת עם הנתונים החברתיים.
מדינת ישראל התברכה בתעודת אמון כלכלית לאור מכירת חברת 'ישקר', אבל כאשר בו ביום מועלה מחיר הלחם – החלטה שירשתי בטרם כניסתי, ונודע לי עליה מאמצעי התקשורת – דומה הדבר לקבלת תיבת מטמון ללא המפתח לתיבה.

אני מצדיק את כל הביקורת הציבורית בעניין ייקור הלחם, ולאור זאת הודעתי השבוע מעל דוכן הכנסת כי אביא הצעת החלטה לישיבת הממשלה הקרובה, בנוכחות ראש הממשלה אולמרט, המובילה להוזלת מחיר הלחם. כמובן, הודעתי לכל הגורמים הרלוונטיים במשרדי כי את התייקרות הלחם הצפויה בעוד מספר חודשים אין בכוונתי לאשר. אמשיך להילחם נגד שאננות כלכלית.

לצערי הרב, הנתונים הכלכליים המשופרים נוגעים לחלק מצומצם מאוד של החברה הישראלית. מאות, אולי אלפים בודדים. וזאת לעומת נתוני העוני הרלוונטיים למאות אלפים ואולי אפילו מיליונים. והראיה הטובה לכך היא שהצמיחה הכלכלית מוצגת בגרפים ובטבלאות, לעומת דו"ח העוני המוצג במספרים חד-משמעיים. הצגה מקבילה של אותם אנשים שנהנו מהשיפור הכלכלי לעומת נתוני המצוקה החברתית היתה משקפת נאמנה עד כמה בש"ס עמלים על תפנית חברתית ערכית אמיתית.
אציג ביטוי אחד המשקף בעיני את כל התמונה כולה, ומבליט עד כמה השתאות מנתונים כלכליים רחוקה מלהיות התמונה כולה. בעקבות עסקת 'ישקר', נכנס למדינת ישראל סכום כסף לא מבוטל. כל המערכת הכלכלית צהלה בעקבות העסקה, ואף אחד בתוכה לא טרח לקיים דיון ציבורי אודות התועלת החברתית שניתן לקיים כתוצאה מסכום הכסף. על כך כל מילה נוספת תהיה מיותרת.@

התחרותיות הביאה לצמיחה
פרופ' דוד לבהרי ראש תחום מימון, 'מכון לנדר' ירושלים

תכניתו הכלכלית של נתניהו הועילה לקצב הצמיחה. נתניהו ביצע צעדים ששיפרו את התחרותיות במשק הישראלי כמו הרפורמות בשוק ההון ובבנקאות באמצעות ועדת בכר. כתוצאה ממדיניות זו מספר גדול יותר של אנשים נכנסו למעגל העבודה. פיתוח השוק התחרותי הועיל לקצב הצמיחה גם בכך שכתוצאה מהתחרות לא היתה חריגה מהתקציבים, והיתה הקפדה משמעותית בעניין זה. הדבר עזר גם לסקטור הפרטי: הממשלה לא לקחה מהם, וכך נשאר יותר כסף לסקטור זה. תוצאה נוספת של מדיניות זו היא העובדה שהריבית לא היתה גבוהה.

בגרמניה וצרפת ישנה הגנה גדולה על האיגודים המקצועיים ולכן קשה לבצע שם שינויים בחברות. הם לא מקבלים עובדים מראש ולכן האבטלה שם גבוהה. בכלכלה תחרותית כמו הולנד ואנגליה האבטלה נמוכה, ואצלנו המדיניות הכלכלית צועדת בכיוון זה מה שגורם לשיפור המצב הכלכלי.

כשלונו של נתניהו בבחירות יביא כנראה להאטה בצמיחה, מאחר שמדיניותו לא תמשיך להתבצע.
החשש בעולם כרגע הוא שתהיה עליית ריביות בארה"ב ואירופה וגם בארצות מתפתחות כמו הודו. הדבר יפגע בקצב הצמיחה שלהן, ועלול לפגוע גם בצמיחה בישראל. בחודש האחרון ראינו מגמות של העלאת ריבית ואינפלציה והדבר יפעל נגד הצמיחה. עם זאת, לעניין המשקיעים הזרים, יש סימנים חיוביים בישראל, בעקבות עסקת מכירת ישקר, ונראה שתהיה המשכיות בכיוון זה.