חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 194ראשיהפצה

בחזרה למקורות - בגליון השבוע

ברשת תלמודי התורה בשיטת זילברמן אין תעודות ואין חופשות, והמלמדים מעודדים את הילדים להמשיך ללמוד גם בשבתות.
01/01/01, 00:00
יואל יעקובי

בשיטת השינון והחזרה, המבוססת על הנחיות מימי חז"ל, יודעים תלמידי כיתה ה' את כל התנ"ך עם טמעים, ובכיתה ח' הם שולטים בחמישה מסדרי המשנה. מה שהתחיל כפתרון לבניו של הרב זילברמן, הפך לרשת תלמודי תורה הפזורים מטורנטו ועד חברון.

חג השבועות בו משחזר עם ישראל את מעמד הר סיני, הוא זמן מתאים לעסוק בדרכי לימוד התורה. אחת המצוות המרכזיות שנוגעות ללימוד התורה היא חובת האב ללמד את בנו תורה.
לפני כחמישים שנה, כשהגיעו ילדיו של הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל לגיל חינוך, הוא שאל את עצמו כיצד עליו לקיים מצווה זו. בירורים רבים שערך, שמהם התברר לו כי גדולי הדורות: המהר"ל, השל"ה והגר"א יצאו נגד דרך הלימוד הקיימת של המקרא, המשנה ואפילו הגמרא, הביאו אותו להתייעץ עם גדול הדור, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מחבר הפירוש 'חזון יחזקאל' על התוספתא.

הרב אברמסקי אמר לו כי אם הוא רוצה ללמד את ילדיו תורה בהתאם להלכה, עליו ללמדם בביתו בעצמו, כיוון שאף אחת מהמסגרות הקיימות אינה עונה על הדרישות. הרב זילברמן אכן עשה כך, אך ניסה גם להקים מוסדות מסודרים שבהם יקנו לילדי ישראל ידיעות מוצקות במקרא, במשנה ובתלמוד. הוא השקיע מאמצים רבים, שבדרך כלל לא נשאו את הפירות המצופים – אך לא התייאש. כיום, במבט לאחור, כשמספר תלמודי התורה ההולכים בדרך זו מגיע לעשרות, וכפי הנראה עוד היד נטויה, נראים מאמציו של הרב זילברמן כדאיים.

הבנה על דרך הפשט
"השיטה שלנו היא פשוטה מאוד", אומר הרב יום טוב זילברמן, בנו בכורו של הרב יצחק שלמה ומנהל תלמוד התורה 'אדרת אליהו' ברובע היהודי בירושלים. "המטרה היא לקיים מה שכתוב במשנה, בפוסקים ובשו"ע. אדם חייב ללמד את בנו מקרא. אנו לומדים עם טעמים ומנגינה ומשננים היטב. כל זה יחד עם שימוש בכללי הדידקטיקה הנכונים לצורך ההבנה, כי אין טעם ללמוד בלי להבין".

הרב יום טוב מספר כי לאחר השינון והחזרה מגיע תור הסבר הפשט, על-פי המפרשים הידועים. כך התלמידים מבינים את החומר, גם בספרים שנחשבים לקשים ביותר. "מובן שהמלמד צריך לעבוד קשה ולהכין את החומר, אבל באופן כללי כל ספרי הנביאים מובנים".

המגמה היסודית בתלמודי התורה של שיטת זילברמן היא לפעול על-פי הדרכת המשנה במסכת אבות: "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש-עשרה לתלמוד". בהדרכה זו רואים מצדדי השיטה את הבנת חז"ל ליכולת הבנתו של הילד, כך שלכל גיל ישנם האתגרים והיכולות שלו.

עד סוף כיתה ה' מסיימים ב'אדרת אליהו' את כל התנ"ך. במקומות אחרים שבהם הנהיגו את השיטה ישנם הספקים שונים, לפי אילוצי המקום, אך גם שם המגמה זהה.
רק לאחר שסיימו את רוב התנ"ך, בכיתה ו', מתחילים ללמוד משניות. "עד סוף כיתה ח' מסיימים ללמוד חמישה סדרי משנה", אומר הרב יום טוב, "ובכיתה ט', בישיבה הקטנה, מתחילים בלימודי גמרא". בלימודי המשנה משתדלים לקחת פירוש פשוט, כאשר גם כאן יש לשינון מקום מרכזי. "אנחנו משתדלים לדעת בעל-פה, אבל צריך לזכור שבדורנו אין הכרח לדעת בעל-פה, שהרי יש ספרים – שלא כמו בזמן חז"ל, שאז התורה שבעל-פה לא היתה כתובה כלל. למרות זאת אנו משתדלים להגיע לרמה של ידיעה בעל-פה, כיוון שזהו האמצעי החזק ביותר להבטיח את ידיעת החומר. בפועל, רק הטובים יותר מגיעים ממש לרמה של שליטה בעל-פה במשניות".

השלב השלישי הוא לימוד התלמוד. לכאורה – כאן כבר הכל כרגיל, שהרי בכל הישיבות נושא הלימוד העיקרי הוא גמרא. אך הרצון להגיע לנאמנות מקסימלית לדברי חז"ל מוביל את ה'זילברמנים' לסלול דרך מיוחדת גם בשטח זה. "ישנם שני דברים שמנחים אותנו בלימוד הגמרא", אומר הרב יום טוב. "הראשון הוא העיקרון של 'למגמר והדר למסבר': קודם כל 'למגמר' – לומדים היטב כמות גדולה של דפי גמרא עם רש"י ואת דברי התוספות הנוגעים לפשט, כמובן בחזרות ובשינון. רק אחר-כך לומדים 'למסבר' – יותר לעומק. דבר שני שמנחה אותנו הוא הרצון שהלימוד יהיה בצורה של 'ללמוד על מנת לקיים', להגיע לפסק ההלכה. אך זה יותר בשלב ה'למסבר'".

השיטה הקדומה
כשאני שואל את הרב יום טוב מתי החל הלימוד בשיטה, הוא אומר מיד: "מזמן שניתנה התורה לישראל. אך בזמננו אבי החל עם זה, לפני כחמישים שנה, כשילדיו הגיעו לגיל חינוך". לאחר ניסיונות קודמים נוסדה לפני כשמונה-עשרה שנים המסגרת הנוכחית, 'אדרת אליהו' – על שם הגאון מוילנא, שרוחו חופפת מעל. המוסדות כוללים תלמוד תורה ללימודי מקרא ומשנה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה (בראשותו של הרב אליהו זילברמן, אחיו של הרב יום טוב) וכולל. כל המוסדות ממוקמים ברובע היהודי.
השיטה של 'אדרת אליהו' הועתקה למקומות רבים, וכיום ישנם כשלושים תלמודי תורה שפועלים במתכונת זו. גם בחו"ל ישנו ביקוש לכך, ובלייקווד שבארצות הברית ובטורונטו שבקנדה מתנוססים לתפארה תלמודי תורה בשיטת זילברמן. תלמודי התורה נמצאים בכל הציבורים: חרדי-ליטאי, חסידי, ספרדי ודתי-לאומי. הרב יום טוב אינו פועל באופן יזום להפיץ את השיטה, לכן גם לא הוקמה עדיין רשת מסודרת המאחדת את כל תלמודי התורה הפועלים במתכונת זו, למרות שהוצעה הצעה ברוח זו.
"התלמוד תורה שלנו הוא תלמוד תורה מקומי, שבו אנו מלמדים תורה לבנינו ולכל מי שמעוניין להצטרף. הגיעו אחרים שרצו להעתיק את המתכונת שלנו למקומם. אין לנו זכויות יוצרים, ועזרנו להם לעשות זאת". הרב יום טוב נוסע מדי פעם למקומות מרוחקים כדי לייעץ לתלמודי תורה חדשים, וגם לתלמוד התורה שעל-יד ישיבת 'תורת החיים' שהיתה בנווה דקלים הוא הגיע כמה וכמה פעמים.
הרב יום טוב מסביר את סוד ההצלחה בצורה פשוטה: "כשאדם שיש לו ילד רואה ילד אחר באותו גיל שלומד בשיטה הזו, והוא יודע את כל חמשת חומשי תורה עם הטעמים והפירוש, ואילו בנו רק באמצע פרשת 'ויצא', הוא שואל את עצמו: 'למה הילד שלי לא?' מעבר לכך, המציאות מוכיחה שילדים שלומדים בשיטה הזו הם שמחים, ורואים זאת על פניהם. כך שאנשים אומרים: 'לא אכפת לי באיזו שיטה הבן שלי ילמד, העיקר שיהיה שמח'. זוהי שמחת תורה אמיתית".

אחת הסיבות לשמחה של הילדים היא השינון. "שינון כל אחד אוהב", אומר הרב יום טוב, "כי זה מוציא את האנרגיה בצורה חיובית. זה בניגוד למצב שבו הילד צריך להקשיב להרצאה ולכתוב במחברת, דבר שאינו מאפשר לו להביע את עצמו. כך אנו רואים גם בישיבה גדולה, שבה מי שלומד בקול ובמרץ לומד בשמחה. כך גם ב'לכה דודי', שם כל הציבור שר ביחד – האם זה לא גורם לכל הציבור התרוממות רוח?! וזה רק עשר דקות".

מבני ברק עד בית אל
הרב יום טוב מספר כי אחד ממנהיגי הציבור הליטאי כיום, הרב אהרון לייב שטיינמן, הנו תומך מובהק של השיטה, ובבני ברק יש תלמוד תורה בשם 'שער התורה' הפועל בשיטה זו, ונמצא בנשיאותו ובפיקוחו האישי של הרב שטיינמן.

סיפור מרתק בפני עצמו הוא סיפור הקמת תלמודי התורה הרבים בציבור הדתי-לאומי, רובם ככולם בהתיישבות ביש"ע. ראשון תלמודי התורה במגזר זה הוא תלמוד התורה 'שער השמים' בבית אל. תלמוד תורה זה, שסבל חבלי לידה קשים, הוקם לפני כעשר שנים על-ידי פסח דיוויס, המנהל את המוסד עד היום.

לדיוויס, תושב בית אל באותה תקופה, היה בן שהגיע לכיתה א'. הוא לא היה מרוצה מבית הספר הממלכתי-דתי ביישובו וחיפש מסגרת תורנית יותר עבור בנו. לאחר בירורים הוכוון דיוויס ל'אדרת אליהו', והתלהב מהשמחה שניכרה על פניהם של הילדים. הוא החליט לייבא את השיטה לבית אל. מהרובע הביא איתו דיוויס את הרב רונן שטיבל, שהיה המלמד הראשון בתלמוד התורה שברובע .
פסח דיוויס היה שותף גם להקמת חלק גדול מבניית תלמודי התורה האחרים ביש"ע. הוא מספר: "בשנה השלישית של התלמוד תורה היו שישה תלמידים בכיתה ג' מטלמון. האינתיפאדה החלה, והכביש מטלמון-דולב לבית אל נסגר. חשבנו שזה זמני, ושלחנו מלמד אחד שילמד את אותם ילדים. כשעבר הזמן והכביש לא נפתח, החליטו להקים תלמוד תורה נפרד בטלמון". מי שעמד מאחורי הקמת תלמוד התורה בטלמון הוא מוטי סחוויסחורדר הי"ד, שנרצח עם בני משפחתו בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים. תלמודי תורה נוספים הוקמו בנווה דקלים (עבר ליד בנימין), יצהר, איתמר, נוף איילון, חברון ועוד.

פסח דיוויס מעיד כי 'שער השמים' הוא העתק כמעט מדויק של אביו החרדי מהרובע, להוציא לימודי חול, שב'שער השמים' נותנים להם יותר מקום.

הכל מובן
בחודש אלול האחרון הוקמה בבית אל הישיבה הקטנה של 'שער השמים', שנועדה במקור לבוגרי תלמוד התורה, על-מנת שתהיה להם מסגרת שבה יוכלו גם לחזור על המקרא והמשנה שלמדו בשנים הקודמות. אמרנו במקור, אך מסתבר שבפועל זה לא בהכרח כך. הרב שפירא, ראש הישיבה, מספר כי הביקוש לשיטת לימוד הגמרא הנוהגת בישיבה גדול, כך שמשתדלים שהמסגרת תותאם גם לכאלה שאין להם את הידיעות הקודמות מתלמוד התורה.

רוב זמן הלימוד בישיבה הקטנה מוקדש לגמרא. במשך היום לומדים היטב את החומר, ואחר-כך חוזרים פעמים רבות, במעגלי לימוד יומיים, שבועיים, חודשיים ושנתיים. סדר ערב מוקדש כולו לחזרה, כשחצי מהזמן מוקדש לחזרה יומית וחצי לחזרה על חומר ישן.

בשונה מישיבות קטנות אחרות, שבהן שמים דגש על לימוד העיון, אומר הרב שפירא כי בישיבתו הדגש הוא יותר על ידיעת התורה בהבנה. "אנחנו חושבים שבגיל צעיר צריך אמנם להשקיע בהבנה, אך לא באופן מוגזם. ילד יכול לקלוט את ההבנה של התלמוד".

מסגרת הישיבה אמורה לכלול ארבע שנים (עד גיל 17-18), שבמהלכן אמורים להילמד 600 דפי גמרא, בבקיאות אך לא בשטחיות. מתחילים עם מסכתות ברכות ושבת, שבהן משלבים עם לימוד הגמרא את המסקנה ההלכתית, וממשיכים עם מסכתות נוספות בסדרי מועד, נזיקין ונשים. כמו ב'אדרת אליהו', גם כאן הלימוד כולל נוסף לגמרא גם רש"י ודברי תוספות יסודיים. בישיבה הקטנה גם משלימים את לימוד המשניות של סדר טהרות, שהוא הסדר היחידי שלא לומדים אותו בתלמוד התורה.

האם צורת הלימוד הזו יוצאת דופן?

"אני לא חושב שזה יוצא דופן. מוסכם על כולם שחובה להשקיע גם בהספק ובחזרות. כך היה הנוהג בדורות הקודמים, וגם בדור האחרון התריעו כל ראשי הישיבות, ובראשם הרב שך, שללא הספק וחזרות לא יוכל האדם לגדול ולהיות תלמיד חכם. אדרבה, ההגזמה בלימוד העיון היא דבר מחודש. גם באם הישיבות, בוולוז'ין, למדו דף ליום, ובמשך קרוב לעשר שנים היו מסיימים את הש"ס. המסורת היא דווקא של לימוד שמוביל להספק ולידע.

"באמת כולם רוצים זאת, אלא שהפרופורציות בין זה ובין לימוד העיון שונות בין המקומות השונים. אנחנו לא נגד לימוד בעיון, ובעתיד אנו מצפים שגם תלמידינו יגיעו לכך, אלא שההבנה צריכה להיות לפי הכלים שיש לתלמיד. אם מלמדים תלמיד סברות מעבר לכוחותיו זו לא הבנה, זה רק דקלום. גם אצלנו, כשתלמיד שואל שאלה איננו בורחים ממנה, אלא מחפשים בראשונים ומראים לו שכבר הם שאלו את השאלה. לפי הדרישה עולה הרמה הלימודית, וזה לא חייב לסתור את ההספק".

כדי לחזק את דבריו, מביא הרב שפירא את המכתב שפרסם אחד מגדולי ראשי הישיבות הליטאיות, הרב משה שמואל שפירא (ראש ישיבת באר יעקב) בעיתון 'יתד נאמן'. במכתב מובאים דברי הרב מבריסק, ר' יצחק זאב סולובייצ'יק, מאבות הזרם הבריסקאי בלימוד העיון הליטאי, שמעיד שאביו, ר' חיים מבריסק, אמר לו שצורת הלימוד צריכה להיות 'מהר וקל'.

הרב שפירא למד עם הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל בשנותיו האחרונות, וקיבל ממנו גם את דרכו בלימוד האמונה, המושתתת על לימוד פנימיות מתורת הגר"א והרמח"ל. עם תלמידיו הוא אינו לומד בשלב זה פנימיות. בינתיים הם מסתפקים בלימוד מדרשי חז"ל, כגון אבות דרבי נתן ומסכת דרך ארץ. "כשיתבגרו", הוא אומר "נלמד איתם גם את 'דרך ה" ו'מסילת ישרים' של הרמח"ל".
כיום ישנם בישיבה 19 תלמידים, ולשנה הבאה נרשמו 25 תלמידים חדשים.

הרב שפירא משבח את בוגרי תלמוד התורה 'שער השמים', ואומר כי רואים שיש להם רמה לימודית גבוהה, וגם "רקע גדול, בגלל המשניות והתנ"ך שהם יודעים, כך שיש להם נקודת פתיחה טובה לכל נושא בגמרא".

הרב שפירא מקפיד לכנות את ישיבתו 'ישיבה קטנה עם לימודי חול', ולא 'ישיבה תיכונית'. "זו ישיבה קדושה שמקדישים בה שעה וחצי ביום ללימודי חול, מתוך כוונה להוציא תעודת בגרות. בצהריים, שהוא זמן שבמקומות אחרים נחים בו, אצלנו לומדים לימודי חול".

חזון הישיבה, לדברי הרב שפירא, הוא לייצר תלמיד חכם, איש הלכה שיסודות היהדות והאמונה על-פי ספרות רמח"ל בהירים לו.

בלי חופשות
הרב שמעון שוהם מלמד בתלמוד התורה של 'תורת החיים' מאז שהוקם בנווה דקלים, לפני כחמש שנים וחצי. הוא אומר כי כיוון שאין מסורת ברורה בשאלה כיצד בפועל מתנהל שיעור, על כל דבר להיבדק במבחן המציאות. "יש כמה דברים ברורים על-פי דברי חז"ל. ברור שהלימוד צריך להיות עם הרבה חזרות, ולא רק בשביל לזכור אלא גם בשביל להבין. ברור שיש לקרוא מתוך תיקון קוראים ללא ניקוד וטעמים, כי הניקוד והטעמים הם תורה שבעל-פה, שבעבר לא היתה כתובה. ברור גם שהלימוד צריך להיות בפה ובקול. ברור שהלימוד צריך להיות רציף ללא הפסק כל השנה, ויש על זה מימרות רבות של חז"ל, ביניהן: 'לא חרבה ירושלים אלא בגלל שביטלו בה תינוקות של בית רבן'".

נקודה זו היא מאפיין נוסף של תלמודי התורה של שיטת זילברמן – אין חופשות. כך נפסק בהלכה, שתינוקות של בית רבן לומדים בכל אחד מימי השנה, כולל חול המועד וללא 'בין הזמנים'. הרב שמעון מציין כי דבר זה מצריך הקרבה גם מצד נשות המלמדים, שבעליהן אינם יכולים לעזור להן בימים של ערב הפסח. הרב יום טוב מציין כי העדר החופשות אינו מפריע לילדים: "זו בעיה של מבוגרים, של מי שהתרגל לא ללמוד. למי שלא התרגל לכך זה לא מפריע.

"כיוון שאין מסורת, ניסו ברובע להמציא אותה", אומר הרב שמעון "ניסו כיוונים מסוימים, עד שראו שכיוונים מסוימים תופסים ואחרים לא. בעיקרון, חצי שיעור מוקדש לשינון וחצי להסבר. אני באופן אישי מעדיף ללמד בשיטה של רבע שיעור שינון, רבע הסבר, ושוב רבע שינון ורבע הסבר. אבל כאן כל מלמד עושה לפי השקפתו.

"בכיתה א' לומדים פחות יחסית. בכיתות הגבוהות יותר הילדים קולטים הרבה יותר מהר. קוראים כמה פעמים במשך עשר דקות עד רבע שעה. עוד לפני ההסבר של הרבי, הילד החכם מבין 80 אחוזים, ולרבי רק נשאר לסגור קצוות. גם הילד הבינוני מתחיל להבין לבד את התמונה, בניגוד לבית ספר יסודי רגיל, שם הילד לא מבין כלום עד שהמורה מסביר, וגם אחר-כך אין לו יכולת לבקר את המורה.
"לפעמים הילדים מתחילים להקשות תוך כדי הקריאה קושיות מהפשט, ופעמים רבות אם לא הייתי מכין את החומר עם רש"י, רשב"ם, אבן עזרא, רמב"ן ולפעמים עוד מפרשים, הילדים היו מפציצים אותי, ואפילו בכיתות א'-ב'. יש לי חבילות של קושיות שילדים בכיתה א' שאלו, קושיות שחלקן מופיעות ברמב"ן או באברבנאל.

"אחרי רבע שעה בערך, כשהאנרגיה שלהם נגמרת, הם רוצים לשמוע. אז מתחילים בהסבר הפשט. כאן זה כבר נהיה דומה לבית ספר רגיל, אך בשני הבדלים בולטים: הראשון הוא שההסבר שלי קצר יותר, כעשרים דקות בלבד. והשני הוא שאני משועבד באופן מוחלט לפשט. לא מעניינים אותי פלפולים בין רש"י לרמב"ן או שלושה הסברים אפשריים על-פי המפרשים, אלא להראות לו מה הפשט. זה תלוי הרבה במלמד וביכולת הקיבול של הילדים. לפעמים תוך כדי הלימוד הילדים מתחילים להקשות על הפירוש שלי, וכשזה מגיע מהם אני מוכן לפתח".

הרב הוא כמו אבא
הרב שמעון מספר כי ארבעה ימים בשבוע מיועדים ללימוד ולמעט חזרות, ושני הימים האחרונים לחזרות בלבד. "כך יוצא שעד סוף השבוע חוזרים כ-25 פעמים על החומר". תוך כדי הלימוד המלמד שואל שאלות כדי לוודא שהתלמיד 'בעניינים'. כעת לומדים הרב שמעון ותלמידיו בכיתה ד' את פרקי בניין הבית ביחזקאל. לדבריו, הם בקיאים בצורת הבית השלישי עד לרמת הפרטים הקטנים.

הרב שמעון מתמודד עם שתי טענות הפוכות שטוענים נגד השיטה. מצד אחד אומרים חלק מהמתנגדים כי השיטה 'מייבשת את המוח', ומן הצד השני יש הטוענים כי היא מתאימה רק למוכשרים: "אם חז"ל אמרו שכך יש ללמוד, נראה שזה הכי טוב. תלמוד תורה הוא מצווה כמו כל מצווה אחרת, ויש לפעול כמו שהורו חז"ל. הרי לא ייתכן שאדם יאמר: 'לי נראה שצריך לעשות את התפילין עגולות'".

לעצם הטענות עונה הרב שמעון כי השינון הוא שווה לכל נפש, ואדרבה – לפעמים דווקא הילד החלש יותר שכלית הוא חזק יותר מוזיקלית. כך השינון מעניק לו ביטחון עצמי ודוחף אותו כל הזמן. "העובדה שאני לא מסבך אותו עם מחלוקות פרשנים היא שגורמת לו גם להבין, ובפרט שחוזרים עוד ועוד על ההסבר גם בהמשך".

המוכשר לעומת זאת נהנה בחזרות, כי יש בהם שירה, שזוהי הנאה לכולם. "מלבד זאת, המוכשר יודע שמדי פעם הוא יכול למצוא שאלה בפשט, וזה מגרה אותו לחשוב".

הרב שמעון מציין כי בתלמוד התורה אין תעודות. "אני לא נותן ציון על כמה שכל הקב"ה נותן לך". לעומת זאת, כשמסיימים ספר כל הכיתה מקבלת תעודה. דגש רב ניתן על חלוקת צ'ופרים, הן בפרסים ממש והן בדברי עידוד ובמילים חמות. כך מגרים את הילדים ללמוד גם בשבתות, כדי שלא יהיה יום אחד בלי לימוד תורה של תינוקות של בית רבן. הילדים לומדים עם הוריהם מדף הקשר שהמלמד מוציא להורים כל שבוע, ואחר-כך צוברים נקודות ומשתתפים בהגרלות נושאות פרסים. גם ההורים לומדים מדף הקשר, והרב שמעון מקבל תגובות מההורים שאומרים לו שבזכות הדף הם מבינים סוף סוף את מבנה הבית השלישי.

הרב שמעון מציין גם את הקשר המיוחד בין הרב לתלמידיו, בגלל השעות הרבות שהם שוהים יחד. "גם העובדה שיש מטרה משותפת, וגם הילדים רוצים להתקדם, יוצרת מעין אחוות לוחמים בין הילד למלמד". הרב שמעון יודע לספר על מלמד שאחרי יומיים שיצא למילואים תלמידיו בכו מרוב געגועים אליו.

הרב שמעון אומר שאמנם ילד שכבר התחיל ללמוד במסגרת רגילה לא יוכל ללמוד באותה רמה את מה שכבר נלמד, אך הוא עדיין יכול להצטרף לחומר החדש שנלמד, וגם מהחזרות על החומר הישן הוא יקלוט דברים. לדבריו, ילדים חדשים קולטים במהירות את הטעמים.
Yoel_yakoby@shoresh.org.il

כך זה התחיל
הרב יצחק שלמה זילברמן נולד בערב שביעי של פסח תרפ"ח (1928) בברלין, למשפחה ששמרה על אדיקותה דתית גם באווירת ההשכלה והרפורמה של התקופה. כשהיה בן שלוש נפטרה אמו. בשנת תרצ"ד (1934), לאחר עליית הנאצים לשלטון, היגר האב עם בנו הקטן לאנגליה. שנתיים לאחר שעברו לאנגליה נפטר האב, ויצחק שלמה הצעיר עבר להתגורר אצל דודו ד"ר יעקב לוי, שמאוחר יותר ניהל את מחלקת הילדים בבית החולים 'ביקור חולים'.

כשהיה בן 12 עלה עם דודו ארצה, בספינה האחרונה שהביאה יהודים ארצה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בארץ הוא למד תחילה בבית הספר 'חורב', ואחר-כך בישיבת 'קול תורה' שפתח הרב שלזינגר עבור נערים עולים מגרמניה. בהמשך עבר ר' יצחק שלמה לישיבת מיר בראשות הרב אליעזר יהודה פינקל, ומאוחר יותר לישיבת 'בית זבול' של הרב חרל"פ. הוא נשא אישה מבנות היישוב הישן הפרושי (מצאצאי תלמידי הגר"א), התערה בציבור זה והתיישב בשכונה הירושלמית המופלאה שערי חסד.
הרב זילברמן חיפש את דרכו, והתעמק במשך שנים בלימוד הגישות השונות ביהדות. הוא גם בכה והתפלל לה' רבות על זה. בשלב מסוים אמר שאינו זז עד שה' יאמר לו מהי הדרך, ופתאום חלחלה לראשו ההבנה כי עליו לעשות בדיוק את מה שכתוב. כיוון שראה כי הגר"א נחשב לראש חכמי ישראל בדורו ומאז ועד היום, הוא החליט להכתיר אותו כרבו. העובדה כי הגר"א העריץ את בן דורו המבוגר ממנו, הרמח"ל, גרמה לרב זילברמן לאמץ גם אותו לרב, בעיקר ביסודות האמונה, בעבודת ה' ובפנימיות התורה. כך הלך הרב זילברמן עם דרכו, שפעמים רבות לא היתה מקובלת בחברה החרדית שבה היה חי.

אהדתו לגר"א, יחד עם מחויבותו המוחלטת להלכה כפי שהיא, הביאה אותו לפעול להקמת תלמודי תורה שילמדו בהם בצורה שבה הבין שנכון ללמוד. העובדה שהרמב"ם אסר על תלמיד חכם ליהנות מתורתו (אף-על-פי שרבים מחכמי ישראל חלקו עליו) גרמה לו לפרנס בכוחות עצמו את משפחתו בת שמונה-עשרה הילדים מעבודתו כסופר סת"ם.

הרב זילברמן אימץ את השקפתו של הגר"א גם בנושא הגאולה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בספר 'קול התור'. על-פי ספר זה תקופתנו היא תקופת אתחלתא דגאולה, ובזמן הזה יש לעשות פעולות מעשיות ורוחניות בבניין ארץ ישראל כהכנה לגאולה. מכאן גם נובעות הדעות המוצקות שאימץ בנושא השמירה על שטחי ארץ ישראל ואהדתו למתיישבים.

הרב זילברמן השתדל לנהל את חייו על-פי מה שהבין ולמד מחז"ל. כך נהג באופן מעורר השתאות כשפקד אותו אסון כבד: בתו רחל וייס נהרגה עם שלושת ילדיה, הי"ד, בפיגוע ליד יריחו באינתיפאדה הראשונה. הוא שיקם את חתנו והשיא לו בת אחרת שלו.

הרב זילברמן, בעל הידיעות הרחבות במדע ובשפות, שחקר כל דבר לעומק בלי משוא פנים, היה מראשוני המחזירים בתשובה, והוא שהחזיר את המפורסם מבין החוזרים בתשובה בדורנו, אורי זוהר.