בשבע 196:האם יש לקצר את החופש הגדול?

חגית ריטרמן , כ' בסיון תשס"ו

הקיצור יזיק לכולם
מוריס אוראל, יו"ר מועצת התלמידים לשעבר, ישיבת כפר הרואה

לסוגיית קיצור החופשה הגדולה יש כמה רבדים, משום שיש כמה סוגי אוכלוסיות שהעניין נוגע להם:

צוות המורים, המהווים חלק ניכר מהאוכלוסייה שהסוגיה נוגעת אליה, נראה שלא כדאי לקצר את החופשה. כבן לאמא מורה-אני יכול להעיד שהוספת פרק זמן נוסף לשנת הלימודים יגרום לקריסתם של המורים.

הקבוצה השנייה היא קבוצת הילדים הצעירים, הלומדים בגנים ובבתי הספר היסודיים. ככל שזה נוגע להם, מלוא כובד האחריות למציאת תעסוקה לקבוצה זו נופל על ההורים. העסקת ילד בגיל כזה למשך חודשיים היא דבר שמצריך הרבה יצירתיות וסבלנות.
במקרה הזה, חלוקת החופשה הגדולה לשתי מחציות היה יכול להיות רעיון טוב. מצד שני, חודש שלם של חופשה באמצע החורף הוא לא פתרון אידיאלי בגלל מזג האוויר. אי אפשר להוציא את הילדים החוצה וכל התעסוקה צריכה להתבצע בתוך הבית או במקומות סגורים אחרים.

הקבוצה השלישית שאליה מתייחסת השאלה היא תלמידי התיכון. בגיל כזה, התלמידים עצמם הם האחראים למצוא לעצמם תעסוקה.
קבוצת תלמידי התיכון מתחלקת לשני סוגים, אלה שיעשו עם עצמם משהו בחופשה כלומר, ידריכו בקייטנות ובמחנות של תנועות הנוער, יעבדו, יתנדבו, או יטיילו. והסוג השני הוא של אלה שיבזבזו חודשיים מול הטלוויזיה והמחשב, בלי לעשות שום דבר משמעותי. לחברה' מהסוג השני זה לא ממש משנה אם החופשה תהיה באורך של חודש או חודשיים.

לאור כל הדברים האלה, נראה לי שלא כדאי לקצר את החופשה הגדולה.

החופשה כאתגר
ד"ר אביעזר ויס, ראש המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון


אין לבטל את "החופש הגדול", אין לצמצם אותו ואין לשנות את אופיו העקרוני: התנתקות משגרת בית הספר.
ברוב מדינות המערב מספר ימי הלימודים בשנה קטן ממספר ימי הלימודים בישראל וחופשת הקיץ ארוכה יותר.
החופשה הגדולה, חופשת הקיץ, דווקא בשל אורכה מאפשרת התרעננות והתחדשות וכל תלמיד עובר את התהליך הזה על פי דרכו.
הדרישות לצמצם את החופש הגדול באות מרשויות מקומיות חסרות יכולת ומהורים חסרי אונים. הן ניזונות מתפיסת עולם מוטעית שהשתרשה בחברה הישראלית לפיה תפקידו העיקרי של בית הספר הוא להיות שמרטף. בהתאם לתפיסה זו ניתן לראות בימי ששי, שהם ימי לימודים לכל דבר, ואף בימי השבוע האחרים מאות ילדים מבלים עם הוריהם בטיולים, בקניונים ובבתי קפה. לאמור: כשההורה פנוי – אין צורך בבית הספר. בלאו הכי הוא אינו תורם מעבר להיותו שמרטף.
יש להפוך את החופש הגדול לאתגר לרשויות המקומיות – להציע פעילויות מתאימות לתלמידים, ולאתגר להורים – לחדש את סמכותם, להיות יצירתיים בחינוך ילדיהם – תכונה שחלק גדול מהם איבדו מזמן -, ולהשקיע זמן, אהבה ומסירות בטיפוח הקשר איתם.
אשר לציבור הדתי – אין לוותר, כמובן, על קביעת עתים לתורה, אבל גם עניין זה צריך להיות באחריות ההורים ומוסדות הקהילה. זו גם ההזדמנות לפתח פעילויות של חסד ותרומה לקהילה.
ככל שנשחרר את התלמיד ממצב של קבלת מרות ונחנך אותו לקחת אחריות על החופש והחרות שלו, נתמודד נכון יותר עם שאלות הדמוקרטיה והאחריות האישית.
ברור: בית הספר וההורים גם יחד צריכים לחנך לקראת החופשה.

גם המורים צריכים חופש
גד דיעי, מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים

כמדי שנה, שוב מעלים גורמים שונים את הרעיון לקצר את חופשת הקיץ ושוב המורים נאלצים להסביר מדוע הרעיון הוא לא חיובי, לא רק למורים, אלא גם ובעיקר לתלמידים.

כל מי שמצוי בנעשה במערכת החינוך יודע שרבים ממוסדות החינוך נעשים בלתי נסבלים בחודשי הקיץ. המיזוג או שאינו קיים, או שאינו פועל וכשהוא פועל – הוא אינו מקרר די הצורך את הכיתות הגדושות. החלונות סגורים, האוויר דחוס והילדים מתקשים להתרכז. בהפסקות, זה כמעט מסוכן להוציא את הילדים לחצר מפני שהשמש קופחת על ראשיהם ובהרבה חצרות אין מקומות מוצלים שניתן לשחק בהם ללא חשש. ההגעה למוסדות החינוך גם היא הופכת למשימה קשה יותר בקיץ. המיזוג באוטובוסים לעתים קרובות אינו תקין והילדים מתחילים את היום עצבנים ולפעמים אף מותשים למרות זאת בתי"ס לחינוך מיוחד לומדים חודש נוסף השנה גם תלמידים ממפוני גוש קטיף ילמדו חודש נוסף.

מנגד, מערכת החינוך הבלתי פורמלי, המתנ"סים, תנועות הנוער ובתי התלמיד, מציעה לילדים בחודשי הקיץ מיגוון של פעולות נופש מרעננות ומעשירות במחירים נוחים. הפעולות מתקיימות במקומות מתאימים, באוויר הפתוח ובהשגחת מבוגרים והן בוודאי תורמות לעולמם של הילדים יותר ממה שמערכת החינוך הפורמלי יכולה להציע בחודשי הקיץ.

מבחינת המורים, חופשת הקיץ היא מרכיב מרכזי בשיפור איכות עבודתם. רוב ההשתלמויות למורים מרוכזות בחודש יולי במחצית שניה של חודש אוגוסט מתקיימות השתלמויות מוסדיות, כמו-כן, כל מוסדות חינוך מקיימים ימי היערכות לשנה"ל החדשה. צוותי מורים נפגשים כדי לתכנן את שנת הלימודים הבאה, מחליפים רעיונות, ניסיון ומידע כיצד לשפר את עבודתם בשנת הלימודים הבאה. השלב הראשון של קליטת מורים חדשים במערכת נעשה בהזדמנות זו והוא חיוני להמשך הדרך.
הנתונים מורים כי מורי ישראל עובדים יותר כחודש אחד יותר מעמיתיהם בארצות העולם הנאור. מספר שעות העבודה הפרונטליות, שהם נותנים בכיתות הוא השני בהקפו בעולם ולכן, קיצור חופשת הקיץ עלול לפגוע במורים, להגביר את שחיקתם ולגרום לטובים שבהם לעזוב את המערכת.
יש לזכור בישיבות ובאולפנות מתחילים את הלימודים בר'ח אלול.
לסיכום אני מאד ממליץ לא להאריך את שנה"ל אלא להרחיב את מסגרת הקייטנות במימון המדינה ובכך לאפשר לילדים להנות ולהתרענן באוירה ובעשייה במסגרת הקייטנות שיוכלו לחזור ללימודים רעננים ושלווים.

חודש חופש מספיק
ברוריה בן שחר, מרצה ומחנכת, אם לעשרה

כדאי מאד לקצר את החופש הגדול ולהסתפק בחודש אחד, וגם אותו יש לתכנן כראוי כדי שישיג את מטרתו. חופשה ארוכה טומנת בחובה בעיות, ונפרט אחדות מהן:
- בראש וראשונה יש להעלות את עצם הבעיה ההלכתית והחינוכית של ביטול תורה ("אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש", שבת קי'ט). יש ערך לחופשה מרעננת, אבל חופשה ארוכה מדי מיותרת ומזיקה, וממילא אין לה מקום.
- הבטלה, היא 'אם כל חטאת'. לצערנו, מעטים הם היודעים לתכנן ולנצל היטב את זמנם, ולכן יש חשש להשפעה שלילית של כלי התקשורת השונים ושל יציאה למרכזי קניות ובילוי העלולים לגרום לנזקים רוחניים וחינוכיים. לגבי הצעירים יותר, ישנן גם סכנות גופניות כאשר הילדים נמצאים זמן רב ללא השגחה.
- ההוצאות הכספיות בחופש רבות, ולא כולם יכולים לעמוד בנטל הכלכלי.
גורמים אלה ואחרים יוצרים פעמים רבות מתיחות בין הורים לילדיהם, ומעכירים את האווירה בבית.
בסופו של דבר, על המחנכים להשקיע מאמצים רבים בתחילת כל שנה כדי למזער את הנזקים, ולהחזיר את הילדים למסלול.

כל זאת לשם מה? האם אכן הילדים זקוקים לחופש ארוך זה?
כל עוד אין תיקון ממלכתי, אפשר לתכנן חודש לימודים נוסף, כנהוג ברוב תלמודי התורה, חודש שאיננו קייטנה, אך משולבים בו גם לימודים בסגנון חווייתי יותר בתחומים שונים, והפעלות אחדות לילדים, תוך תגמול ראוי למורים המלמדים בחופשה, ושילוב של סטודנטים ובחורי ישיבה.
הילדים מטבעם אוהבים ללמוד, הם אוהבים להתקדם, ושמחים כשהסביבה מעודדת אותם בהצלחתם. הם גם שמחים כשהם עסוקים, ומצליחים להעסיק את עצמם, כאשר ישנה הכוונה מתאימה.
גם לתלמידי הכיתות הגבוהות אפשר לתכנן לימודים מרוכזים של תגבור בתחומים שונים בבחירתם, בשילוב מדרשה לבנות או לימודי 'בין הזמנים' לבנים, והתנדבות קהילתית וחברתית מאתגרת.
קיצור כזה של החופשה ימנע ביטול תורה,יחנך לרענון יעיל, אחראי, מרוסן וחסכוני, ויתרום ליצירת אווירה נעימה ורגועה יותר בבית. בזאת נמלא תפקיד של חלוץ לפני המחנה.

חופשות לפי הלוח העברי
יוסי בן גל, מנהל בית הספר התיכון צייטלין. ת"א
נראה שחופשה בת חודשיים רצופים לתלמידי היסודיים וכמעט חודשיים וחצי לתלמידי התיכוניים הינה מוגזמת ביותר.
יש צורך בתקופות אלו ואין להוריד ימי חופשה אלא לחלקם אחרת. הילדים צריכים ללמוד לתפקד גם במסגרות חיים אחרות, מחוץ לבית הספר. חשוב שהם יבנו סדר יום, שונה מזה הנהוג בבית הספר, בקרב המשפחה, עם חבריהם, בתנועת הנוער, בהתנסות בעבודה ובפעילות תרבות וחברה מגוונות.

הצוות החינוכי כולו זקוק אף הוא לזמן משלו בין תקופות ההוראה. יש לזכור שלמורה מהווה החופשה עצמה אך חלק מתוך תקופת הקיץ. על המורים לקבל זמן המאפשר להם ללמוד על מנת שיוכלו ללמד. אין זה סביר לדרוש ממורה לחדש שיטות הוראה, לפתח דרכי הערכה, להפנים תכנים לימודיים מעודכנים ולהכיר דרכי שימוש בטכנולוגיות חדשות בלא לתת לו לשם כך זמן סביר מדי שנה בשנה. עוד יש לשים לב לשותפינו, ההורים. הורים רבים מוצאים שקשה מאד למצוא דרך ומסגרת מתאימה לילדיהם משך תקופה כה ארוכה.
אני סבור שפרק זמן של ששה שבועות הינו די והותר בתקופת הקיץ ושיש להוסיף את השאר בתקופת החורף ובמהלך השנה כולה.

לשינוי זה יש להוסיף את הצורך החיוני להתאים את לוח השנה החינוכי של מדינת ישראל ללוח השנה העברי. נראה לי שהקרקע בשלה לשינוי חשוב זה גם במערכת החינוך הממלכתית. אני מתרשם שאט אט מתפשטת גם בה ההכרה שיש לחזק את הקשר למורשת ישראל ומועדיה.

לאור כל זאת אני סבור שיש לקדם (יחד עם ארגוני המורים ! ) יוזמה ללוח חופשות אשר בו חופשת הקיץ תתקיים בין כ' בתמוז ל- ה' באלול. כך גם נוכל ללמוד את נושא החורבן מתוך זיקה ללוח השנה וגם להכין עצמנו כיאות לחודש אלול ולחגי תשרי. בתקופת החורף יש לקיים חופשה בין כ"ד בכסלו לח' בטבת. את הימים ה'נותרים' ניתן לנצל על מנת לפתור בעיה נוספת והיא הצורך בימי 'גשר' לשם התאמה בין ימי השבוע לחגי ישראל. כך נוכל למנוע מראש מצבים בהם לפני החג או לאחריו נותר יום מיותם ולעיתים חסר כל ערך חינוכי.

אני סבור שבהצעה זו ניתן לתת מענה לכל שלושת הסוגיות ויתרונותיה עולים על הבעייתיות שבאי קיומו של תאריך לועזי קבוע.