בשבע 197: נקלט בצ'יק

באלבום השישי של יהודה צ'יק תשמעו זמר אשכנזי מסלסל במקצועיות מדהימה, מוסיקת מערבונים ולהיט החתונות הבא.

קובי סלע , כ"ו בסיון תשס"ו

המדור רוחש חיבה עזה לאנשים מוכשרים, שהגיעו לאן שהגיעו בזכות עבודה קשה, ולא בהכרח באמצעות אב זמר, סב חזן או דוד שעובד ברדיו. אם על סתם זמר צעיר אנחנו כה מתפייטים, על אומן שכותב את המוסיקה וגם את העיבודים לא נשתפך בהתרגשות?

כזהו האומן 'יהודה', שמעדיף להציג את עצמו כך מסיבות של נוחות ומיתוג גרידה. יש לבחור שם משפחה אמיתי, שלא בא לידי ביטוי. רק כדי שלא תבלבלו אותו עם יהודה אחר, נציין את שם המשפחה האטרקטיבי 'צ'יק'.

שישה אלבומים השיק כבר הנער (אז הוא עוד נחשב לנער). האחרון שבהם נקרא 'פרק שירה', והבירוקרטיה גרמה לכך שהוא טרם הגיע לארץ. אולם מוטב תשמעו עליו כעת, מי יודע כמה זמן יידרש עד שחברת הפצה כלשהי תיחלץ להביא לכאן את קולו החביב, וכבר היו דברים מעולם.

עוד מילת רקע, לקוראים שמצטרפים כעת: יהודה נוהג לכתוב את לחניו בעצמו. הוא גם מקפיד לכתוב את העיבודים (למרות שאחרים מבצעים את תוויו, ככתבם וכנגינתם). עד כאן לא מדובר בחדשה מסעירה שתשמוט לסתות, אולם מותר לגלות שהבחור צעיר, צעיר מאוד. את אלבומו השני והשלישי כתב כשבני גילו למדו בכיתה ה' וח'.

האלבום הנוכחי, השישי כאמור, נפתח בלהיט קיץ תחת השם הבלתי מוצלח 'כוס ישועות'. המילים מהמקורות כמובן. "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא, ליהודים היתה אורה ושמחה, וששון ויקר, כן תהיה לנו". עיקר הקטע המוסיקלי מתנגן על המילים "ליהודים היתה אורה", אבל לקרוא את השיר על שם המילים האלה יהפוך אותו לשיר פורים, ואת זה הוא ביקש, כמובן, למנוע. מלבד הטרחנות בסוגיית מתן השם לשיר, מדובר בשיר קצבי שמעובד בהמון שמחה וקצב. הבחור אוהד את הקצב הברזילאי, והוא נוסך בשיר אווירה של קרנבל באמצעות כלי הקשה בכמות שתקפיץ אתכם.

מצד שני, ברצועה השמינית ('רחם') הקצב אטי עד מלנכולי, אבל את ההבדל ברציפות עושה הקול של הנער המתבגר. לצ'יק יש קול צעיר, עם מבטא קנדי (הוא בכלל אמריקאנער). נעים מאוד לשמוע אותו משתלב עם כינור ועם חלילית בוכייה. ככלל, למדתי שהאומנים האמריקניים מתייחסים לשירים שקטים (גם אם הנימה השקטה נובעת מטקסט עצוב) כאל הזדמנות לנגן באופן רומנטי משהו, ולך תספר להם שאין קשר.

כמעט כל שיר בדיסק הזה נשמע שונה לחלוטין מאחיו. גם בעיבודים המגוונים, גם בשימוש בכלי נגינה שונים (ברצועה 9, 'הניגון', הכינורות בפתיח הושאלו בעיירה כפרית בדרום ארה"ב, מערבוני קאנטרי. עוברות כמה שניות והנה אנחנו מפזזים במרכז קובה, רק פידל היה חסר).

הרצועה החמישית, 'אנא', היא רצועה כורדית אוטנטית. בהתחשב בעובדה שהבחור ממוצא אידישאי ברור, וגם את שירות המילואים שלו לא עשה בגבול עם עיראק, מפעים לשמוע כיצד הוא בונה את העיבוד, הסלסולים, הניואנסים ומשחקי הפיוט לכל אורך הרצועה. שוב מגיע אשכנזי, נוטל את החליל הכורדי ועושה לכולם בית ספר. מדהים. הרצועה השביעית, 'פתח', היא מסוג השירים שתשמעו בקרוב בחתונות: הוא קליט, חוזר על עצמו, ואין בו ניסוחים מבלבלים.
לסיכום: שווה לנג'ס למוכר הדיסקים הסמוך לביתכם בעניין. תשעה שלבים בסולם יעקב.

פינת משבית השמחה:
הפעם זה לא קשור לאומן הנוכחי. במדור הקודם שלחתי את עדי רן להלחין את מדריך הטלפון של חסידי ברסלב בכרמיאל. קיבלתי המון תגובות, שנחלקות כמעט באופן שווה בין אלה שמתקנים אותי ומציינים שהברסלבים מתגוררים רק ביבנאל (טעות) ואלה ששואלים בנימה נעלבת למה אני לועג לקהילה הכרמיאלית (חס ושלום, אמן), "ומה הבעיה עם ספר הטלפונים שלהם?" התשובה אי שם באמצע: ברור שלא לעגתי למדריך הטלפון שלהם, חלילה. וברור שיש קהילה משמעותית של ברסלבים גם בכרמיאל. לסיכום, כשרן ילחין את המדריך הכרמיאלי, אני מתנדב לעבד את המדריך היבנאלי.
הערות, שאלות, ובקשת לינק לאתר של ברסלב כרמיאל ניתן להשאיר ב: kobi@a7.org