בשבע 197: הם גונבים גם שלטים

מי שטורח לצאת המזגנים בגוש דן ולהדרים לנגב, נחשף לחוקי הדרום שבהם רכב בודד מפורק מיד, חברות סלולר משלמות פרוטקשן ונערים נוהגים ללא רישיון * אבל מי שיעז לקשור זאת לשבטי הבדווים יוקע מיד כגזען

רבקה-יפה , כ"ו בסיון תשס"ו

ביקרתי ביישוב מצפה-רמון. ראיתי גבר כורך סביב הארבע על ארבע שלו שרשראות פלדה, קושר פגושים, מראות, גלגלים, ומחבר את השרשראות לעמוד חשמל בשני מנעולי ענק. תמהתי למעשיו, אבל רק כשהבחנתי ברכבים נוספים שקשורים כך, לא התאפקתי ותמהתי בקול: "למה שרשראות פלדה? מה רע באמצעי הגנה מקובלים כמו אזעקה, מפתח הגה, קוד נעילה?"
צחקו לתמימותי. "את מגיעה מהמרכז, נכון?"

"נכון".
"אז זהו, שכאן זה לא תל אביב. כאן יש בדווים שגונבים הכול. פשוט מפרקים את הרכבים, גם בחניה ליד הבית".
איזו הכללה גזענית, חשבתי, וזכרתי את האסוציאציה המיידית שלי לבדווים: הכנסת אורחים, בן המדבר האציל, גששים בצה"ל, ניחוח קפה שחור ורומנטיקה של אוהלי קדר וחליל רועים.

למחרת, כשחברים חנו בחניון שמורת פורה בדרך לאילת, פרצו להם מתחת לאף את הרכב ולקחו את הרדיו-דיסק. מרגיז, אבל זה כבר קרה לי פעמיים בפתח-תקוה. "ותשמעי טוב, הם פירקו לנו גם את ההגה - מצאנו את האוטו בלי הגה!"
במשטרת קריית-גת התנהל הדיאלוג ההזוי הבא:
שוטר (מפהק): ברוכים הבאים לנגב.
אזרח: כלומר?
שוטר: בנגב לא משאירים אוטו לבד בחניון.
אזרח: אז למה אין שלטים?
שוטר: הם גונבים גם שלטים.
אזרח: למה אתם לא מזהירים מפניהם?
שוטר: אסור לנו, זו גזענות.

גם אני חושבת שהאשמה כוללת של קבוצה אתנית היא גזענות ועוול. ברור לי ולכולם, שלא כל הבדווים כאלה, ורבים ביניהם אזרחים ישראלים ישרים ומועילים שתורמים לחברה, ורק השבוע התפרסמה הבדווית הראשונה שקיבלה תואר דוקטור ברפואה. צריך להימנע מהכתמת ציבור שלם, אבל גם אי אפשר להתעלם מתרומת הפזורה הבדווית לממדי הפשיעה בנגב, לשכיחות ולתדירות שלה, הרבה מעבר ליחס שלה באוכלוסייה.
טענות על נישולם משטחי מרעה, הפקרתם וקיפוחם ראויות לטיפול, אבל בשום אופן אינן הצדקה למעשים פליליים. צריך לקרוא לילד בשמו, ולו רק כדי שנדע להיזהר וננסה למגר. התקשורת משתיקה את הנושא מחשש לגזענות; פוליטיקאים מפחדים להרים את הכפפה פן יבולע להם, ובינתיים החיים בדרום הופכים מעיקים, ולא רק בגלל החום והקסאמים.


אפילו 'מקורות' משלמת דמי חסות
באתר האינטרנט www.beduim.co.il שהקימו תושבים מודאגים מבאר-שבע, הם מדווחים על מה שקורה בחצר הדרומית שלנו, וזועקים לעזרה. הופתעתי לגלות שלא רק בעלי עסקים פרטיים נכנעים לאיומי סחיטה ודמי-חסות, אלא גם חברות הסלולאר משלמות לשומרי אנטנות יושבי אוהלים כדי שלא יושחתו. אפילו חברת 'מקורות' משלמת להם כדי להימנע מחבלות מסתוריות בצנרת המים לאורך ציר הנגב, משבט אבו-כף ועד אלעזזמה. באתר עדויות על תאונות קטלניות שנגרמות מזלזול מופגן בחוקי התנועה, נהיגה ברכבים שלא עברו טסט, נהגים בלי רשיון, דיווחים על הברחת כלי נשק, הפצת סמים וגניבת שלטי מע"צ וחלקי מתכת. מזעזעת במיוחד התזכורת אודות ילדות בנות שתים-עשרה מאוכלוסיות חלשות שנענות לגברים מנוסים תמורת ממתקים ומכנסי ג'ינס, והמהומה התקשורתית שקמה כשהתופעה התגלתה שככה זה מכבר, אולי כי הפכה לשגרה משעממת.

מי אמר 'בדווים'?

נכון, כל מה שמתרחש שם, קורה בכל מקום בארץ, אבל המינון אחר, ודו"ח משטרה שדן במימדי התופעה הצביע בבירור על ציבור אתני מסוג מסוים כגורם מרכזי. חשיפת הדו"ח המשטרתי שהעז להזכיר את השם המפורש "בדואים", גררה בזמנו נזיפה מהרחוב התל-אביבי הנאור שזעק 'גזענות!'. והמשטרה נאלצה לגנוז את המסמך המרשיע וגם להתנצל. אח, כמה יפים ומוסריים אנחנו, שיושבים מוגנים במרכז הארץ. מה אכפת לנו במדינת תל-אביב להיות נאורים ורגישים? לנו זה לא עולה כלום, החיים אצלנו נמשכים כרגיל, בעוד שבערד ובבאר-שבע, בקריית גת ובעומר איכות-החיים הולכת ומידרדרת.

בישראל הקטנה, שבה פעם כולם הכירו את כולם, פועלת כבר שנים רבות תוכנית התכנסות שמכנסת את אזרחי גוש דן במזגנים, מנתקת אותם בתהליך איטי ומתמשך מאחיהם בפריפריה - למי יש כוח לכל הבעיות הרחוקות האלה. קוראים עיתונים, מצקצקים בלשון, חומלים במילים, אבל לא באמת מרגישים מה שקורה אי שם בעזה או בנגב או בבקעה או בגולן. זה לא רק מגורשי קטיף שחווים את ההפקרה והאדישות, ולא רק תושבי שדרות שסופגים טילי קסאמים, אלא כל תושבי הנגב שכבר שנים שודדים אותם לאור היום, וחלילה להם מלצעוק גנב גנב, כי זו גזענות, כי טרם הוכחה אשמתו, כי הוא עני, ובכלל כי הרי זו אשמתנו שכבשנו והפרחנו וקיפחנו.
ואתם יודעים מה, זו באמת אשמתנו, כי אנחנו פראיירים שמנופפים בכלים של פוליטיקלי קורקט מול בני מידבר שפועלים לפי חוקי הג'ונגל.