בשבע 197: אין תמורה לאגרה

האזרח בישראל מחויב לשלם אגרת פרוטוקולים לבית המשפט העליון, על אף שפרוטקל כזה לא נכתב מעולם *השוטר המכה נענש אבל מה עם השוטרים ששיקרו עבורו בבית המשפט?

יאיר שפירא , כ"ו בסיון תשס"ו

"נכחתי בבית המשפט העליון בעת שהתקיים בו הדיון על עתיד בתי הכנסת בגוש קטיף" מספר מרדכי אייזנברג "הרב שאר ישוב הכהן ורבנים אחרים נשאו שם נאומים הסטורים ממש , נאומים חשובים שלא נותר מהם זכר. לו היה מנוהל פרוטוקול בבית המשפט העליון הדברים הללו היו נשמרים לדורות" אין לטעות באייזנברג ובארגונו, התנועה להגינות שלטונית, על אף שזהו ארגון שצמח מתוך העולם החרדי, על אף שהרטוריקה התקשורתית שלהם, מתנגנת כהשתדלותו של משגיח ישיבתי, הרי שמהלכיהם מול הרשויות, בעיקר בהליכים מנהליים בבתי המשפט המחוזיים, ובעתירות לבג"ץ בבית המשפט העליון, מצטיינים בעבודה משפטית קרה ויסודית שלא פעם מכריעה את הרשויות שמולם, ומאלצת אותם ליישר עקמומיות של שנים רבות.

בעתירה שהגישו השבוע אייזנברג ועו"ד עפר לרינמן, מצוטטים תוכחות של שופטי בג"ץ לגופים ציבוריים אחרים. באחדים מפסקי הדין קובעים השופטים כי ניהול פרוטוקול באופן תקין נגזר מהצורך להבטיח התנהלות תקינה של כל גוף ציבורי. באחרים מטעימים השופטים כי בהתאם לעקרונות יסוד של חברה דמוקרטית נגזרת חובת ניהול פרוטוקול גם מזכות הציבור לדעת, מן הצורך בחשיפת האמת והצורך בשקיפות פעילותו של כל גוף ציבורי בכדי לאפשר ביקורת ציבורית ומשפטית. ובכן למה אם כן בבית המשפט העליון לא מנוהל פרוטוקול? מעניין יהיה לראות איך יצליחו השופטים להתמודד עם השאלה הזו בעתירה שמכוונת כנגדם. מעניין יהיה גם לשמוע את תשובת מדוע גובה בית המשפט העליון אגרת פרוטוקול אם אינו מספק שירות שכזה. בבית המשפט העליון יש אומנם סוג של תרשומת סכמתית מרושלת וקצרצרה של מהלך הדיון המוכתרת כפרוטוקול, אך גם כאן עושים אייזנברג ושותפיו את העבודה ומוכחים מדברי השופטים עצמם כי אין מדובר בפרוטוקול של ממש. "לעניין פרוטוקול הדיון" מצטטת העתירה בין השאר את השופטת איילה פרוקצ'יה בהחלטה שנתנה "מן המפורסמות הוא כי הפרוטוקול אינו מהווה רישום רשמי של הליך הדיון בערעור"


במכתב תשובה ששלח רשם בית המשפט העליון, יגאל מרזל לפניה של התנועה בעניין הוא מנסה לתרץ את הסוגיה. "שאלת מעמדו של הפרוטוקול בערכאת ערעור בכלל, ובבית המשפט העליון בפרט, היא שאלה סבוכה" כתב הרשם "מדובר בערכאה העליונה שאינה שומעת על דרך הכלל עדים, ממלא הפרוטוקול תפקיד אחר מאשר בערכאה הדיונית. לא בכדי במדינות רבות אין אפוא כלל פרוטוקול בבית המשפט העליון. עם זאת, המדובר בהחלט בנושא המצוי על סדר היום הניהולי של בית המשפט העליון ונדונות בעת הזו הצעות שונות בנושא מורכב זה, לאחר שקילת ההצעות השונות יוחלט באשר להיערכות בענין זה." אלא שמעת הפניה לרשם מרזל חלפה כבר שנה, וכבר שנים שהנושא נימצא על סדר יומו הניהולי של בית המשפט העליון. גם שרי המשפטים לדורותיהם הבטיחו להרהר בנושא עד שנתחלפו בשרים אחרים. ובועדת החוקה של הכנסת עולה הנושא שוב ושוב, בפעם האחרונה ממש לפני תום כהונת הכנסת הקודמת, בה הביע היו"ר המחליף של הועדה, חה"כ לשעבר, רשף חן, כי שאולי בעתיד משהו ירים את הכפפה ופשוט יגיש בעניין בג"ץ כנגד בג"ץ.


מכל מקום בתנועה לא הסתפקו בעתירה והשבוע פתחו חזית נוספת בנושא כנגד בית המשפט העליון. בתביעה ייצוגית שהגישו בבית המשפט המחוזי דורשת התנועה כי הנהלת בתי המשפט תפצה את הציבור במיליוני שקלים, גביית השווא של אגרת הפרוטוקול בבית המשפט העליון. על פי התיקון לחוק העוסק בתביעות הייצוגיות, שעבר זה לא מכבר בכנסת. יכול גוף שלטוני לחמוק מתביעה שכזו רק אם יתקן את המחדל בתוך זמן קצר.


אין מזל לשוטרים
אין מזל לשוטר חיים שלמה. בראשית השבוע אשרר בית המחוזי בירושלים את פסק דינו של בית משפט השלום בעיר שהרשיע את שלמה בתקיפה הגורמת לחבלה של ממש ושלח אותו לארבעה חודשי עבודות שירות והטיל עליו לשלם חמשת אלפים שקל פיצויים.

הכול התחיל לפני שנתיים כאשר חדאר עמראן עוכב בידי אחד משוטרי תחנת שפט שבשכונת נווה יעקב בירושלים, עם עוד ארבעה מחבריו. הצעיר, ללא עבר פלילי, שוחח עם חבריו, דבר שלא נשא חן בעיני השוטר שלמה שניגש אליו משך בחולצתו הוביל אותו לחדר הסיירים בתחנה והורה לו לעמוד כשידיו ופניו אל הקיר. הצעיר שאל מדוע ונענה בסטירה חזקה על אוזנו, שעל פי תיעוד חדר המיון באחד מבתי החולים בבירה גרם לשלושה שטפי דם. עמראן ביקש מהשוטר לנהוג בו בזהירות מאחר וזה לא מכבר עבר ניתוח בבטנו. הוא אף הרים את חולצתו והצביע בפני השוטר על התפרים הטריים אך נענה באגרוף במקום הניתוח. הצעיר נפל על הרצפה זועק מכאב.

אין מזל לשוטר שלמה בית משפט השלום דחה את גרסתו כי כשליווה את הצעיר לכיוון חדר הסיירים שם את ידו על מותנו של המתלונן "לא בצורה שתכאיב אלא שתלווה אותו" ובית המשפט המחוזי לא קיבל את טענותיו של סנגורו כי "מדובר בעונש חמור יתר על המידה, בהתחשב בתנאי העבודה הקשים של השוטרים". הוא גם סירב להתחשב התחשב "בהשלכות הקשות של הענישה על עיסוקו של המערער ופרנסתו".

אין מזל לשוטר חיים שלמה. שלושה שוטרים שהיו בעת האירוע בתחנה הגיעו להעיד בבית המשפט. אחת העידה כי השוטר שלמה כלל לא שוחח עם עמראן. השני הסכים להודות שהשוטר הוביל גם הוביל את הצעיר לחדר הסיירים ואף התפתח עימות מילולי בין השניים, אלא שאגרוף לא היה והצעיר לא ניראה מתפתל על הרצפה. השוטר השלישי דווקא ראה את הצעיר על אוחז בבטנו וזועק אך, על פי עדותו של אותו שוטר, היה זה משום שעמראן היה צריך להגיע בדחיפות אל בית הכסא.
בעוד חודש בשמונה בבוקר יתייצב השוטר שלמה במפקדת גוש מרכז של שירות בתי-הסוהר ברמלה כדי להתחיל ולרצות את עונשו. אך שלושת חבריו, עדי שקר ומשבשי הליכי משפט, ימשיכו את עבודתם כרגיל בתחנת המשטרה בירושלים. וזה כבר עניין של המזל שלנו.

חשבון פתוח
ועדת החוקה של הכנסת ה17 צלחה השבוע את טבילת האש הראשונה שלה כטריבונל משמעותי בשמירה על חירותם של אזרחי ישראל. מעודד מהצלחתו להעביר בקדנציה הקודמת בוועדה החלטה על הקמתו של מאגר גנטי לפיקוח פלילי על תושבי ישראל, ניסה משרד המשפטים לשכנע את חברי הועדה לפתוח את המאגר המידע הרגיש של הרשות להלבנת הון בפני כמעט כל רשויות האכיפה. ובכך לחשוף בפני מאות פקדי מדינה את התנועות הפיננסיות של אזרחי ישראל כולם. חוק הלבנת הון שנחקק לפני מספר שנים בלחץ הממשל האמריקאי, חייב דיווח בנקאי חסר תקדים של פעולות פיננסיות של יחידים וחברות בישראל. כדי לרסן את כוחה של הממשלה הגבילה הכנסת את הנגישות במאגר הרגיש רק לחוקרי הרשות ורק לצורכי חקירה בנושא הלבנת ההון. ועדת חוקה שלחה השבוע את גרומי האכיפה למצוא פתרונות דרקוניים פחות למיגור הפשע.