גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 198ראשיהפצה

אסטרטגיה של אשליות - שולחן עורך

היה ברור שהדר לא תעצור את הטרור אחרי הנסיגה # השמאל מפזר אשליות כדי לקדם את הרס ההתיישבות
29/06/06, 13:36
עמנואל שילה

1. לא מדובר כאן בכשל נקודתי, אלא בהתמוטטות כל התפיסה האסטרטגית שעמדה ביסודה של "תכנית ההתנתקות". זוהי אותה אסטרטגיה המכונה 'הכלה' של הטרור, אשר עיצבה את מדיניות צה"ל מול המחבלים בעזה עוד לפני הגירוש והנסיגה. גם אז השיטה לא הוכיחה את עצמה, אבל זה לא הפריע לחסידי הנסיגות והגדרות להפוך אותה למצעם המדיני-ביטחוני, ולמכור אותה לעם כתרופת-אליל שתפתור את כל בעיותינו. אף מחבל לא יצא מהגדר של עזה, התמוגג האלוף עוזי דיין בימים שבהם טפטוף הקסאם על שדרות עוד לא הפך לגשם שוטף. השבוע הם כבר יצאו, וישראל נקלעה לתסבוכת שספק אם מישהו יודע איך לצאת ממנה.

2. כנגד הטרור הפלשתיני המשתולל ביהודה ושומרון הפעילה ישראל את מבצע חומת מגן. בעקבותיו הונחה תשתית מודיעינית נרחבת, שבשילוב אמצעים כמו נוכחות חיילים ואזרחים בעומק השטח, כניסות מבצעיות לתוככי הערים, הפתעת מבוקשים במקומות המסתור שלהם והפעלת מחסומי קבע ומחסומי פתע - הניבה תוצאה של ירידת מפלס הטרור לרמות שניתן לחיות איתן. חזרנו לשגרה סבירה שבה לא מתפוצץ אוטובוס פעמיים בשבוע, וכניסה לקניון היא הימור שאדם אחראי יכול לקחת על עצמו. כל זה קרה כשרק חלק קטן מגדר ההפרדה נבנה עד לרמה מבצעית. לגדר היה תפקיד משני בכל העניין הזה. היא תרמה משהו, אבל את העיקר עשתה הפעילות בעומק השטח. כמו שאומר אפי איתם בצדק, גדר מועילה רק כשצה"ל נמצא משני צידיה. בעזה שלאחר הנסיגה פועל צה"ל רק בצד אחד של הגדר, ואת התוצאות ראינו השבוע.

3. בעזה לא התקיימה פעולה דומה למבצע חומת מגן. צה"ל לא חדר אל מרכזי הערים, לא פורר את שרשרת הפיקוד של ארגוני הטרור, ולא הרס את תשתיות תעשיית הנשק הפלשתינית ומחרטות הקסאם. במקום להשמיד את הטרור ביקשה ממשלת שרון לסגור אותו בכלוב, 'להכיל' אותו בתוך גדרות. למחבלים ניתן חופש פעולה נרחב בתוך תחומי הערים עזה, חאן-יונס ורפיח ובשכונות המכונות 'מחנות פליטים'. ירי פצמ"רים וקסאמים נחשב לחלק מכללי המשחק. כל עוד לא פרצו המחבלים אל מחוץ לגדר, היחס אל הפגזת יישובינו היה כאל הטרדה נסבלת.

4. הנסיגה מעזה ועקירת ההתיישבות היתה המשך של אותה תפיסה. נתכנס מאחורי גבול וגדר והכול יהיה בסדר, הבטיחו מי שלימים היו לראשי 'קדימה'. אבל התרחישים לחציית הגדר היו צפויים ומוכרים. ירי קסאם מלמעלה ומנהרות מלמטה אינם המצאה חדשה. הכול היה צפוי, הכול כבר קרה לפני הנסיגה ועלה במחיר דמים. ושלא ניתפס לאשליות: כשנפתח מכשור לחשיפת מנהרות, הפלשתינים ימציאו משהו אחר. הם לא גאונים, אבל גם לא אידיוטים.

5. לא רק הרמטכ"ל בוגי יעלון אלא כל מי שעיניו בראשו צפה כי נטישת רצועת עזה תגביר את המוטיבציה הטרוריסטית. אפילו שאול מופז ידע שהפקרת המעברים תביא להתחמשות פלשתינית חסרת תקדים, מייצור עצמי ומייבוא. ידע, והעדיף להתעלם. וכאילו לא די במה שהשיגו הפלשתינים בעצמם, גם ממשלת ישראל שוב העבירה להם אך לאחרונה נשק ותחמושת לצורך חיזוק כוחם של 'המתונים'. אין ספק: ירי נ"ט מסיבי על כוחות צה"ל כפי שאירע בכרם שלום השבוע, הוא תוצאה ישירה של הצפת רצועת עזה בנשק ותחמושת.

לכן, השאלה איננה מדוע לא הצליח השב"כ לאתר את מקומה המדויק של המנהרה, או כיצד לא היו החיילים ערוכים לאפשרות שהאויב יבוא מאחור. השאלה האמיתית היא מי אחראי להפיכתה של עזה למדינת טרור בפאתי שדרות ואשקלון. והשאלה היותר קשה היא, אחרי שהשוטים הפילו את האבן לבור, כיצד ניתן, אם בכלל, להוציא אותה משם?
השמאלנים יודעים לעבוד וצריך לאמץ את שיטותיהם. הם למדו מזמן שהעם רוצה תקווה, ומוכן להסתפק אפילו באשליה. לכן בבואם להגשים את מטרותיהם האמיתיות, הרס ההתנחלויות למשל, הם יודעים להשתמש בפיזור אשליות והבטחות כדי לגייס תמיכה למזימותיהם.

אנשי שרון ושותפיהם מהשמאל ידעו בדיוק כמונו מה באמת צפוי אחרי הנסיגה. אבל הם רצו לסגת ולעקור את היישובים, וידעו לרתום לטובתם את הכמיהה הנואשת של העם לשקט ושלווה.
אז אולי כדאי שגם הימין יאמץ את השיטה. שקט כנראה לא יהיה כאן בקרוב, אבל את הכמיהה לשקט אפשר לנצל כדי לקדם מטרות אחרות - סיפוח ההתיישבות למשל.
בתגובה למתקפת הטרור האחרונה יש להציע הצבת איום מרתיע מול הטרור. למשל, סיפוח של התנחלות אחת על כל הרוג ישראלי. מעלה אדומים תחילה, אחר כך אלפי מנשה. אם נחזור על כך מספיק פעמים, כמו שהשמאל משנן שוב ושוב את מנטרת הגדר המושיעה, אפשר יהיה לשכנע שאין דבר שעשוי להרתיע את המחבלים יותר מסיפוח יישובים. במחשבה שנייה, זה אפילו נכון.

אנשי שיווק מוכשרים לא יתקשו למכור את הרעיון כי המענה הנכון לכמיהה הלאומית לשקט ורגיעה הוא הרתעת המחבלים באמצעות סיפוח יישובים.
אולי זה יצליח, וגם אם לא - לפחות נספח יישובים. זה עובד, תשאלו את השמאלנים.


ביחד מול הגאווה

בעוד כשישה שבועות אמורים רחובותיה המרכזיים של עיר הקודש ירושלים להתמלא בהמון אדם מכל העולם. הללו יבקשו לקיים דווקא כאן את מפגן הפריצות העולמי המכונה 'מצעד הגאווה'. החצנה פומבית כה בוטה של יצריות ומיניות אין לה שום מקום בעיר הנצח של העם היהודי, שהצניעות והקדושה הם מערכיו החשובים. זה נכון גם אילו היה מדובר בקשר זוגי נורמלי - קל וחומר לגבי מי שתורת הנצח של עם ישראל מגדירה את מעשיהם כתועבה.

עריכת המצעד דווקא בירושלים היא פרובוקציה מכוונת, שנועדה להפגין את עליונות ערכי ההפקרות הליברלית הנאורה על ערכי המורשת היהודית. אנשי הגאווה מבקשים לקיים מצעד ניצחון דווקא במרכז חיי הקודש של העם היהודי. רק מחאה ציבורית נרחבת יכולה אולי למנוע את השערורייה הזאת.

על הציבור היהודי המאמין, על כל גווניו, לפעול בשיתוף פעולה ולשים גבול לפריצות. יש כאן הזדמנות חשובה לשיתוף פעולה בין הציבור הדתי-לאומי לציבור החרדי, שעשוי להיות תקדים לעוד מאבקים ציבוריים משותפים. אולי בזכות שמירת קדושת הארץ נזכה גם לשבת בארץ ולרשת אותה.