גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 198ראשיהפצה

הילד הזה הוא אני - תרבות ופנאי (סרט)

הבדרן אושי גרוש במופע שמסביר, מניסיון אישי, מדוע אין כזה דבר ילד רע, וכולל כמובן את מיטב החיקויים 'אין דבר כזה ילד רע' / הצגת יחיד של אושי גרוס
29/06/06, 13:36
אמציה האיתן

לפני הכל אני מבקש לפרוע חוב ישן. במדור הקודם התייחסתי לסרט 'הבריחה מהבלתי נודע' ותהיתי מדוע כמעט כל השחקנים הם בעלי מבטא אמריקני. בינתיים התברר לי שהסרט מצולם בשתי גרסאות – עברית ואנגלית, האחת מיועדת לארץ והשנייה לחו"ל, וכדי להקל על ההפקה נבחרו שחקנים שיכולים לדבר היטב בשתי השפות. הנה לכם סיבה לגיטימית לחלוטין לסוגיית המבטא, כך שאם היה בדברי ביקורת כלשהי בנושא זה, פשוט תזרקו את העמוד שעליה נכתבה לפח הזבל של ההיסטוריה.

ומכאן לאורח המדור לשבוע זה – אושי גרוס. השם המלא שלו הוא אשר, אבל אם תשאלו מישהו מי זה אשר גרוס, אין סיכוי שידע. אושי, לעומת זאת, הוא שם מוכר וידוע לכל מי שנוהג להשתתף באירועי התרבות של הציבור הדתי. חקיין, זמר, סטנדאפיסט ועוד תארים שאפשר להדביק לאיש המצחיק הזה.

אם תעצמו עיניים ותשמעו אותו שר 'גבר הולך לאיבוד', גם אתם תלכו לאיבוד ותהיו בטוחים שזהו שלמה ארצי בכבודו ובעצמו. יהורם גאון, צביקה פיק ואפילו לואי ארמסטרונג – כולם מתנגנים בפיו של אושי, שהיה יכול בלי שום בעיה לפצוח בקריירה של זמר נשמה. אבל הוא החליט לנצל את הכישרון שלו למטרה אחרת לגמרי – חינוך.

המסר הוא ברור וחד-משמעי: אין דבר כזה ילד רע. יש ילד שלא מבינים אותו, יש ילד שלא מתאים למערכת הקיימת, ילד אחר בכלל מתמודד עם מגבלות בקריאה, ואחר פשוט לא רואה את הלוח מרחוק. תשאלו אותו איך הוא יודע, ולא תוכלו לעצור את שטף הסיפור.

בהצגה 'אין דבר כזה ילד רע' מספר אושי גרוס את סיפורו האישי, מלידה ועד בגרות, צבא וקריירה. הוא היה אחד מאלה שהמערכת הדביקה להם את התווית 'ילד רע'. סבלנות ללמוד אף פעם לא היתה לו, ודברים שהיו פשוטים לילדים סטנדרטיים, בשבילו היו אגוזים קשים לפיצוח.

מה עשו עם זה פעם? היו משאירים כיתה, מעיפים מבית הספר, מזמינים את ההורים ועוד כהנה וכהנה. אם תשאלו את אושי, עד היום המורים לא יודעים להתמודד עם ילד בלתי רגיל. וזו בדיוק הסיבה שהוא החליט לצאת עם ההצגה לקהל הרחב. מורים, הורים, תלמידים וכל מי שהחינוך חשוב בעיניו, מהווים כתובת לפנייה הישירה של אושי: אל תדביקו תוויות.
הצגת יחיד על חינוך, נשמע משעמם ויבש? כנראה עדיין לא הכרתם את האיש. אושי מנצל את כישרונות הבמה שלו ומעלה הצגה קלילה, מלאת חן והומור, אבל עדיין מחנכת ומלמדת. במהלך המופע הוא מגייס את כל הווירטואוזיות שלו, בחיקוי, בשירה ובסיפור, ויש לו הרבה מזה ומזה.

אם תבדקו את התסריט המלא, ודאי תמצאו הבדלים בינו לבין המופע שבו תצפו, ובזה בדיוק גדולתו של אושי גרוס. היכולת להתאים ולהגמיש את המופע לפי הקהל, בתוך מהלך ההצגה, היא זו שהופכת אותה לתוססת, קצבית, ומחוברת לקהל. החבר'ה קצת עייפים? אין בעיה, נוסיף עוד שיר אחד או שניים של שלמה ארצי, וכבר הידיים למעלה. בין לבין נגוון עם סיפור פיקנטי על הילד הרע, ולסיום, חיקוי אחד או יותר של כמה פוליטיקאים, והעיקר שהמסר ייקלט – אין דבר כזה ילד רע.