גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 198ראשיהפצה

סרבנים בהכשר הבג"ץ - בגליון השבוע

ערן שטרנברג נעצר לחקירת כיוון שקרא לנוער הדתי לשקול את דרכו בצבא, אבל אנשי "אומץ לסרב" קיבלו חותמת כשרות מבית המשפט העליון # אפילו אחרי הקנס ה"מרתיע", משתלם מאוד לזהם שטחים ציבוריים
29/06/06, 13:36
יאיר שפירא

בשבוע שעבר נעצר מי שהיה דובר המועצה האזורית חוף עזה ואחד הקולות הבולטים נגד תכנית ההתנתקות, ערן שטרננברג. בהליך מפוקפק שהופעל בשנים האחרונות כנגד כמה פעילים פוליטיים בימין זומן שטרנברג, כיום מנהל הטלוויזיה של ערוץ 7, לשיחת ברור במשרדי המודיעין של המשטרה. אלו שהתייצבו לשיחות שכאלו גילו כי שיחת הבירור אינה אלה שיחת עם אנשי המחלקה היהודית בשב"כ, המבקשים להפכם לסוכנים בלב העשייה הפוליטית, או לחילופין להלך עליהם אימים כדי שימתנו את פעילותם.

את שטרנברג, למשל, זימנו לאחר שבחודשים האחרונים הולכת וגוברת הדאגה בקרב ראשי מערכת הביטחון מירידה תלולה במוטיבציה של צעירי הציבור הדתי-לאומי לשרת שירות איכותי בצה"ל. שטרנברג, שלא פעם קרא לצעירים דתיים לשקול את דרכם בארגון שמתעתד להמשיך ולעקור יישובים יהודיים, זומן לשיחה שכזו, סירב להגיע, נעצר והובל לשיחת הפחדה עם נציגי השב"כ במשטרת רחובות. בשיחה התבקש שטרנברג לחדול מפעילותו, בשל השפעתו המשחיתה על בני הנוער.

שיחה שכזו פסחה למשל על פרופסור עדי אופיר, מרצה לפילוסופיה של המדע באוניברסיטת תל אביב – למרות שגם לאופיר, יחד עם עוד 358 מרצים מהאוניברסיטאות בישראל, השפעה שלילית על שירות צעירים בצבא. "אנו חברי סגל מהאוניברסיטאות מביעים בזאת את תמיכתנו והערכתנו לסטודנטים ומרצים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים הכבושים", כתבו המרצים בעצומה המתפרסמת באתר האינטרנט של תנועת 'אומץ לסרב'. "ללא הצהרה ישראלית על סיום הכיבוש המלווה במעשים – ולו גם מעשים חד-צדדיים, אין המלחמה זאת מלחמה על הבית כי אם על המשך הדיכוי והמשך מפעל ההתנחלויות.

"אנו מביעים בזאת את נכונותנו לעזור ככל יכולתנו לסטודנטים שכתוצאה מסירובם לשרת בשטחים ייתקלו בקשיים לימודיים, כלכליים או מנהליים, ואנו קוראים לקהילת האוניברסיטה לתמוך בסרבנים".
התנועה מרכזת גם רשימה של 631 חיילי מילואים המסרבים לשרת ביו"ש. לא פעם נדרש משרד המשפטים לטפל בתופעה זו, שנראתה כעבירה על חוק ההמרדה. שוב ושוב הוא סירב, בטענה כי אין לו עניין לתת במה לסרבנים ותומכיהם במשפטים שיהפכו בוודאי למשפטי ראווה, וכי ממדי התופעה מצומצמים. עמותת האם של 'אומץ לסרב', 'רוח מצפון', רשומה כדין אצל רשם העמותות, ובחשבון הבנק שלה אפשר לתרום למען הסרבנים ולמען הקמפיין לקריאה לסירוב לשרת ביש"ע. 

בין הסתה לתמיכה
לפני שנים פנו ארבעה מבוגרי תנועת 'התעוררות', שנלחמה נגד הפטור הגורף לציבור החרדי משירות צבאי, לרשם העמותות דאז, עו"ד עמירם בוגט, והפנו את תשומת לבו כי העמותה פועלת בגלוי וקוראת לציבור לעבור על החוק. סעיף 49 לחוק העמותות מאפשר לרשם במקרה שכזה לפרק את העמותה. בוגט החל לפעול כנגד 'רוח מצפון', אך אז הודח על-ידי שר הפנים אברהם פורז ומחליפתו של בוגט, עו"ד רות שלגי, מסמסה את הטיפול בפרשה.

אנשי 'התעוררות' עתרו לבג"ץ כנגד רשמת העמותות וכנגד היועץ המשפטי ודרשו את פירוק העמותה. מחשב בית המשפט ניתב את העתירה לשופט סלים ג'ובראן, שציווה על המדינה ועל אנשי 'רוח מצפון' להשיב על העתירה תוך 45 יום. תוך ארבעה חודשים שבו המשיבות לבית המשפט, ולא פחות מ-5 פעמים התקבלה בקשתן לדחות את מתן התשובה. בסוף יוני פקעה סבלנותו של השופט ג'ובראן והוא ציווה על רשמת העמותות ועל היועץ המשפטי להשיב תוך שבעה ימים על העתירה. כעבור תריסר ימים הם קיבלו הארכה אחרונה בהחלט, וכעבור שבועיים נוספים קיבלה 'רוח מצפון' הארכה נוספת.
לפני כחודש ביקשו אנשי 'התעוררות' להקדים את הדיון בעתירה. "אין העתירה שבכותרת מגלה דחיפות במידה המצדיקה את העדפתה בתור התיקים הממתינים לשמיעה ביומנו העמוס של בית המשפט. לפיכך, אני דוחה את הבקשה להקדמת מועד הדיון", כתב להם רשם בית המשפט העליון, עודד שחם.

אנשי 'התעוררות' לא הרפו, ולפני חמישה חודשים התפנו סוף סוף שופטי בית המשפט העליון לדחות את העתירה. בפסק דין מיתמם במיוחד קיבלו השופטים את טענת העמותה כי "אין היא קוראת לסרב לשירות צבאי, שכן לשיטתה מדובר במעשה אישי הנתון לשיקול דעתו העצמאי של כל אדם. היא מספקת מידע ומעניקה ייעוץ משפטי למבקשים זאת. הבחנה זו יש בה ממש. תמיכה והסתה אינן היינו הך".

אנשי העמותה חגגו את ניצחונם, ועורך דינם, מיכאל ספרד, העלה על נס את הגושפנקה שקיבלה תמיכתם בסרבנות אל מול ההסתה הפרועה לסרבנות של רבני הימין.
בסערת ההפגנה מול ביתו של הרמטכ"ל דן חלוץ, בהשתתפות בתו של ראש הממשלה, נשתכחה מאנשי 'רוח מצפון' אותן דקות מופלאות שבשלהן נחלצו כמנצחים בבית המשפט העליון. על-פי הודעת דובר העמותה, "נציגי 'אומץ לסרב' קראו בהפגנה ובראיונות בתקשורת לחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים לסרב לפקודות בלתי חוקיות, הכוללות הפגזות של אוכלוסיה אזרחית".

ביום שישי האחרון פרסמה העמותה מודעה בעיתון 'הארץ', שקראה לחיילי צה"ל לסרב להשיב אש לעבר רצועת עזה. "זוהי הפעם הראשונה שבה קוראים אנשי 'אומץ לסרב' לחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים לסרב פקודה", הודיע דובר התנועה. עתה, מן הסתם, הוא יקבל הודעה דחופה מרשם העמותות וממשרד היועץ המשפטי לממשלה על פירוק העמותה. מי יודע, אולי הוא אפילו יזומן לשיחת אזהרה בשב"כ.

העונש המרבי
לפני שנתיים וחצי שטף חמזה מוגרבי את מערבל הבטון שלו משאריות בטון בשטח ציבורי. כתוצאה מהשטיפה הצטברו בשטח פתוח המוגדר כ'שטח ירוק' תשטיפים המכילים שאריות בטון. לפני חודש הורשע מוגרבי, על-פי הודאתו, בהשלכת פסולת בניין ברשות הרבים – עברה על חוק שמירת הניקיון.

בגזר הדין שניתן השבוע כתבה שופטת בית משפט השלום בירושלים, אנה שניידר, כי "העונש שקבע המחוקק על העברה שבגינה הורשע הנאשם הוא שנת מאסר או קנס מירבי בסך 202 אלף ₪". עוד הוסיפה השופטת כי "מדובר בעברה שהיא בבחינת מכת מדינה – מצד אחד ביצועה שכיח וקל, ומאידך גיסא לא בנקל ניתן לאתר את מבצעי העברה. עברות מסוג זה פוגעות באיכות הסביבה, ועקב כך באיכות חייהם של תושבי המדינה. מדובר בעברות כלכליות במהותן, ויש מקום להטלת עונשים מרתיעים".

לא נחה דעתה של השופטת עד אשר הצהירה כי "במקרה הנדון מדובר בנאשם שהוא שותף בחברה שבבעלותה כמה משאיות, ולכן נודעת חשיבות מיוחדת להטלת עונש מרתיע".

אשר על כן שינסה השופטת שניידר את מותניה לעשות את רצון הרשות המחוקקת. מי שאך לפני חודשים ספורים עוד שימשה כיועצת המשפטית של הכנסת, גזרה על מוגרבי קנס של 3500 שקל.