בשבע 199: אמרנו לכם

חגי סגל , י' בתמוז תשס"ו

הקלטת ארכיון
"כל היום אתה מאיים עלי בקטיושות לאשקלון. תגיד לי, מדוע אין קטיושות מעקבה לאילת? מדוע אין?" (שמעון פרס, פרוטוקול הכנסת, 9.9.93).
"חבר-הכנסת משה קצב: אל תגידו בקריית-גת ואל תבשרו בחוצות אשקלון שניצי הפאתח יגוננו עלינו מפני הקטיושות של החמאס. ראש הממשלה יצחק רבין: אולי תדבר פעם אמת" (פרוטוקול הכנסת, 11.5.94).


אמרנו לכם
כשנתיים אחרי פרוץ אינתיפאדת אל אקצה החלו לנחות בתיבת הדואר שלי ספרים דוקומנטריים עליה ועל גיבוריה. שישה מהם ראו אור ב'ידיעות אחרונות' ואחד ב'כתר'. מיטב העיתונאים והפרשנים שקדו על כתיבתם. הם תיארו באופן מקיף את השגיאות הקשות שעשתה ישראל בהתנהלותה עם ערפאת, את כל מצעד האיוולת מאז אוסלו ועד פיסגת קמפ-דייוויד, ובדרך כלל לא חסכו את שבט לשונם ממנהיגי ישראל באותה עת (למעט הנחה משמעותיות לקדוש המעונה יצחק רבין). פרוטוקולים סודיים מאלפים התפרסמו בהם לראשונה.

רק עניין פעוט אחד היה חסר בכל הספרים: ציון העובדה שהימין והמתנחלים הזהירו מראש שזה בדיוק מה שיקרה בסוף. מי שיקרא, למשל, את 'והרשות נתונה', מאת רונן ברגמן, לא יקבל שם תזכורת שההתפוצצות הגדולה בספטמבר 2000 נחזתה בדייקנות ובראש חוצות על ידי עשרות דוברי ימין. רק כבדרך אגב מצוין שבני בגין עשה פעם סקנדל מנאום הג'יהאד של הערפאת, ותו לא. זה כמעט כמו לכתוב ספר מקיף על מלחמת העולם השניה בלי להזכיר את הוויכוח בין צ'רצ'יל לצ'מברלין לפני המלחמה.

הימין, מצדו, גזר על עצמו ענווה פושעת. הוא חשב שעדיף לגלות אבירות של מנצחים (אוי לאותו ניצחון), ולתת למציאות החדשה לדבר בעד עצמה. קיננה אצלו אמונה נאיבית ששר ההיסטוריה כבר יטאטא אל פח הזבל שלה את כל נביאי השקר של השלום. לתומו האמין שנביאי השקר יסתגרו מרוב בושה במעצר בית. לכן אף גורם מוסמך או נחשב מעבר לקו הירוק לא הוציא מפיו את המלים הקטנוניות 'אמרנו לכם'. כשמישהו בכל זאת הוציא, הוא קיבל מיד בעיטה ברגלים מתחת לשולחן.

האבירות הזאת עלתה לימין ביוקר. אחרי חודשי הלם אחדים השמאלנים שוב הרימו ראש. במקום להצטנף בפינתם אבלים, נכלמים ומתנצלים, הם הושיטו אצבע מאשימה לכיוון יש"ע. יחצ"ניהם שיכתבו את ההיסטוריה בעזות מצח, ופיתחו תיאוריות משונות שהטילו את אשמת אינתיפאדת אל-אקצה על כתפי ישראל. רק השבוע כתב בן כספית, מבכירי שופרות אוסלו, ש"אני לא בטוח שאוסלו היה אסון אלמלא עזרנו להסכם לקרוס עם תנופת התנחלויות". לדבריו, "אף אחד לא נתן להם רובים".
עכשיו, כשעוד מיזם שמאלני עולה באש, מיזם ההתנתקות המטורף, שוב מסתמנת נטייה שמאלנית לחמוק מאחריות. בחודש האחרון יש מין טרנד שמאלני של התנערות רטרואקטיבית מתוכנית ההתנתקות. מיטב שוחרי השלום טוענים עכשיו שבעצם הם התנגדו בתוקף לנסיגה חד צדדית, והזהירו מראש שהיא רק תחזק את החמאס על חשבון הכוחות המתונים ברש"פ. הטרנד התחיל בראיון של גיורא איילנד ל'הארץ', לפני כחודש, ונמשך במדורי הפובליציסטיקה בעיתונים ובאינטרנט. כשקוראים אותם מתקבל רושם שלפחות שליש מהמפגינים בכפר מימון היו בעצם שמאלנים גמורים שבאו למחות בתוקף נגד עקירה ללא תמורה.
לנוכח הסכנה שהנרטיב החצוף הזה יצבור הקשבה, ובעיקר לנוכח הסיכון שלקחי ההתנתקות לא ימנעו את ההתכנסות, הכריז השבוע הרב אבי גיסר מעפרה על מבצע "אמרנו לכם". כידוע, הרב גיסר לא בדיוק משתייך לאגף המתלהם והווכחני בימין, אבל הוא הגיע למסקנה שאין ברירה. לדעתו אסור לימין לשגות שוב באשליה מתוקה שהשמאלנים יודו בטעותם וכפועל יוצא מכך יחדלו מביצוע זממם. השבוע הוא פירסם ב'הארץ', דווקא ב'הארץ', מודעת 'אמרנו לכם' גדולה: "אמרנו לכם – מי שבורח מעזה, עזה רודפת אחריו. מי שמתנתק ומתכנס, הטרור מוצא דרך להתחבר אליו".

ביום ראשון הקרוב צפויה מודעת המשך, ולא כל-כך ברור מדוע מדובר ביוזמת יחיד. במקום לצאת לרחובות או לכפר מימון בדקה ה-91 מוטב לממש עכשיו את הפירות הבאושים של ההתנתקות לצורך מתקפה אדירה על מזימת ההתכנסות. מצווה לזעוק עכשיו בראש חוצות ובעיתונים 'אמרנו לכם'. רק כך אולי אפשר לעורר דיון ציבורי מקיף בשאלה מי צדק בשנה שעברה – הימין או השמאל, הכתומים או הכחולים?
אף גורם כתום לא יקבל מדליה בתום הדיון הזה, אבל אולי השמאלנים יקבלו סוף סוף פיק ברכים.

בוקובזה בצרות
הוועדה הפרלמנטרית לחקר ארועי עמונה לא תגיש לעולם את ממצאיה הסופיים. היא התפזרה לאחר שהספיקה להתקין במהירות דו"ח ביניים, אך לפני שהצליחה לגבות עדות מגיבורי הפרשה: אלוף הפיקוד, מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, מפקד מחוז ש"י במשטרה וסגן מפקד המחוז. השרים הממונים עליהם הצליחו למלט אותם מהצורך המביך הזה, שהיה עלול לסבך אותם בפלילים.

אבל עכשיו, חמישה חודשים אחרי הקרב על הגבעה, נפתחה אולי דרך לחקור לפחות את סגן מפקד המחוז, תת-ניצב מאיר בוקובזה, האיש שמאחורי הסוסים. לאחד הצעירים שנעצרו בעמונה יש פרקליט עקשן, עו"ד אלי פוקסברומר מהסניגוריה הציבורית, וביום שני השבוע הוא העלה דרישה כזאת לרגל פתיחת המשפט.

הצעיר, דוד תורג'מן בן 19 מקריית אתא, מואשם ביידוי אבן על פרש משטרתי ובהשתתפות בהתפרעות. שופט השלום הירושלמי, אלכסנדר רון, העריך בפתח הדיון שזה לא יהיה משפט ארוך במיוחד, אבל ההגנה הפתיעה אותו. פוקסברומר ביקש לזכות על הסף את מרשו במסגרת הליך של "הגנה מן הצדק". לטענתו, המשטרה, ולא המפגינים, היתה הצד האלים והפלילי בארועי עמונה. מרשו, כך טען, יידה אבן כי נשקפה לו סכנת חיים כשסוס משטרתי עמד לרמוס אותו. הוא לא עבר על החוק בעצם נוכחותו בעמונה מפני שהצבא לא הכריז על עמונה כשטח צבאי סגור, והמשטרה לא הכריזה על כל הארוע כעל התקהלות אסורה. החיילים והשוטרים באו להרביץ, לא להשליט חוק.

פוקסברומר גם הבהיר שאם בכל זאת יתקיים משפט, הוא מתכוון לחקור ממושכות את בוקובזה וכן עשרות שוטרים נוספים. הוא גם ידרוש מהמשטרה להגיש לו את כל חומר החקירה, את כל התצלומים, את כל הפקודות ואת כל התמלילים. נציג התביעה עיקם את האף למשמע ההבהרה הזאת, ופוקסברומר תהה מה יש למשטרה להסתיר. כבוד השופט יצטרך להכריע בקרוב בין שני הצדדים.