בשבע 199: איזו מתנה שווה יותר?

אסתי רמתי , י' בתמוז תשס"ו

סוף סוף אבא פתח את המזוודה הגדולה, וכל ילדי משפחת עמר עמדו סביבה מתוחים. לפני כמה שעות הוא חזר מאמריקה, והילדים, שציפו מאוד לבואו, ציפו גם לראות אלו מתנות הוא קנה להם... ובאמת, המתנות היו מקסימות: מכונית עם שלט לאלחנן, בובה מדברת לאלישבע, טטריס משוכלל להלל, קופסת צבעים ענקית לרבקה, מצלמה לדוד... אבא היה בטוח שכולם יהיו מרוצים עד הגג, אבל הוא טעה.

"זה לא שווה", מלמל הלל. "המצלמה של דוד הרבה יותר יפה מהטטריס שלי..."
"ולי כבר יש צבעים", התלוננה רבקה, "אבל הבובה של אלישבע ממש מיוחדת".
כך קיטרו כולם, עד שלאבא נמאס.

"אם אתם רוצים, אני מוכן לקחת את המתנות ולתת אותם לילדי השכנים", הוא כעס. "ביליתי הרבה שעות בלבחור לכל אחד משהו מיוחד – ואתכם מעניין רק מה אח שלכם קיבל! זאת לא נראית לכם כפיות טובה?"
הילדים התביישו. "סליחה, אבא", התנצלה אלישבע בשם כולם. "המתנות באמת יפות מאוד ותודה שקנית לנו אותם. אבל אולי באמת היה עדיף להביא לכולם את אותו הדבר? שוויון זה הכי טוב! ככה לא היינו רבים".
אבא ראה שהילדים התחרטו, וחייך. "אתם יודעים מה? יש לי סיפור על זה. בואו תשמעו.
"פעם היה גנן זקן שגידל עציצים למכירה. בחממה שלו היו עציצים מכל הסוגים והמינים: עציצים מטפסים, עצים ננסיים, פרחים ססגוניים לאדניות, קקטוסים... בכולם הוא טיפל במסירות, השקה בכמות המים הנכונה, שמר אותם בצל או בשמש – הכול לפי סוג הצמח.

"יום אחד הגיע לחממה קונה. 'שלום! קוראים לי מר ג'וני שוויוני', הוא אמר, ולחץ את ידו של הגנן. 'אני מהאגודה לשוויון לכל. לבני האדם, לחיות ואפילו לצמחים! באתי לקנות עציצים לדירה החדשה שלי. אפשר לראות מה יש?'
"הגנן לקח את ג'וני שוויוני לסיור בחממה. ג'וני הביט סביבו והיה ממש מזועזע. 'מה זה?' הוא חשב לעצמו, 'למה הגנן עושה אפליות בין העציצים שלו?! חלק בצל הנעים, וחלק בשמש הלוהטת... חלק בכלים גדולים וחלק בקטנים... ושמה יש אפילו צמחים שהוא כמעט הטביע באגם! ממש בושה. אני אתייחס לעציצים שאקנה הרבה יותר יפה!'
"ג'וני בחר לעצמו עציצים מכל הסוגים, ולקח אותם לביתו. שם הוא סידר את כולם במקום מוצל, השקה אותם בדיוק באותה כמות המים והביט בצמחייה הירוקה באושר.

"אך עברו רק מספר ימים, וחלק מהצמחים החלו לנבול. 'אוי ואבוי', הצטער ג'וני, 'אולי יהיה להם טוב יותר בשמש?' והוא הוציא את כולם למרפסת. כעת מצבם של חלק השתפר, אך חלק אחר נבל... הוא ניסה להשקות את כולם ביותר מים, וגם אז התוצאה לא היתה מזהירה, אז הוא ניסה לא להשקות אותם בכלל שבועיים, וזה בהחלט לא שיפר את המצב. בסוף החודש הוא מצא את עצמו מביט בעצב בערמת עציצים מיובשים. 'הגנן הזה מכר לי סחורה גרועה!' התרעם ג'וני. 'אלך מיד לבקש את כספי חזרה!'
"הגנן הזקן הביט בעציצים וגירד את קרחתו. 'העציצים שמכרתי לך היו מצוינים', הוא אמר. 'תגיד לי, מה עשית להם?'
"ג'וני שוויוני סיפר לו על שיטת הטיפול השוויונית שלו, והגנן פרץ בצחוק. 'שמע, בחור צעיר', הוא אמר אחרי שנרגע. 'יש צמחים שצריכים צל ויש שצריכים שמש, כל יצור בבריאה הוא שונה ומיוחד! שוויון אמיתי זה לא לתת לכולם את אותו הדבר – אלא לתת לכל אחד את מה שהוא צריך... הבנת?'"
אבא סיים את סיפורו, והילדים הביטו במתנות בשתיקה.
"גם אנחנו הבנו, אבא", אמר הלל, "ובאמת, אני חושב שאם היית מביא לכולם בובה כמו לאלישבע, לא היינו לגמרי מרוצים..."