בשבע 200: שולחן עורך

עמנואל שילה , י"ז בתמוז תשס"ו

1. לנגד עינינו, בשתי חזיתות במקביל, מתרסקת לרסיסים הקונספציה המדינית-ביטחונית של השמאל הישראלי שוחר הנסיגות.
בקיץ הקודם ערכו כוחות הגירוש של צה"ל מיתקפה ברוטאלית על יישובי גוש קטיף, גירשו את תושביהם ולא השאירו אבן על אבן. השער הסגור של מחסום כיסופים נמרח על עמודי השער של כל העיתונים: זהו, יצאנו שלא על מנת לחזור. פחות משנה מאז, וצה"ל שוב עמוק בעזה. קודם בדוגית ובניסנית, כדי לגונן על שדרות ואשקלון. ועכשיו גם בציר כיסופים ובחרבות גוש קטיף, במאמץ סיזיפי לעלות על עקבות חוטפיו של החייל גלעד שליט.

2. כמה ביקשנו, כמה הזהרנו, כמה התחננו לשווא שהצעד המופקר הזה לא ייעשה. והתסכול כל כך עמוק שכבר אין כוח אפילו להגיד אמרנו לכם או לשמוח לאידם של נביאי השקר, עבדיו של מולך השלום. הרי את המחיר משלמים כולנו - וקודם כל הציבור הכתום, שבחילות הקרביים חלקו היחסי גדול פי כמה מבכלל האוכלוסיה. בין החיילים שנשלחו לחרף את נפשם בעזה נמצאים גם אלה שגורשו משם עם משפחותיהם בקיץ האחרון. אף אחד עוד לא ביקש מהם סליחה. להיפך: בעצם הימים הקשים האלה, בחוסר-בושה שגובל בעזות מצח, פיקוד המרכז ומשטרת יו"ש מחלקים במאחזים צווי מעצר וצווי הריסה. מכינים את המהלומה הבאה להנחתה על גוום הכואב של אחיהם לנשק.

3. ובעוד לבנו עם החייל החטוף ועם כוחות צה"ל בדרום, קורסת גם תפיסת הביטחון בגבול הצפון. בעצם הרי כל הקונספציה התחילה משם. קודם היו 'ארבע אמהות', כרמלה מנשה ושלי יחימוביץ'. אחר כך הצטרף יוסי ביילין, ולבסוף גם ראש הממשלה אהוד ברק. נמחל על כבודנו, הם אמרו, נפסיק את המאבק המאצ'ואיסטי. ניסוג מלבנון, ננתק מגע, נניח להם לנפשם. תראו, אחרי שנחזור לגבול הבינלאומי לא תהיה זכות קיום לחיזבאללה. הוא יתפרק מנשקו. ברחו, וזכו לתהילת גיבורים.
4. ועוד אמירה מופרכת הומצאה ומוחזרה מאז שוב ושוב: עכשיו, אחרי שיצאנו עד המילימטר האחרון, אם הם רק יעזו לפעול נגדנו, תהיה לנו הזכות המלאה להפעיל את מלוא עצמתנו. נכסח להם את הצורה. נפגע בהם באופן שלא ישכחו.
האיום הרהבתני הזה נשאר תלוי באוויר, גם בצפון וגם בדרום. "גם לנו יש מרגמות" אמר הרמטכ"ל חלוץ ערב הנסיגה, אבל בינתיים נזכר שיש לנו גם "אילוצים מוסריים". העמידה הפחדנית מול הביקורת הבינלאומית מביאה לכך שכל פגז טועה עלול להכשיל את כל המערכה.

5. ובינתיים חיזבאללה לא פורק אלא רק התעצם, התחמש בטילים שמאיימים על חיפה וחדרה, התיישב ממש על הגבול ופתח בפרובוקציות. כשהשקט המובטח בצפון התפוגג, החלו חסידי הנסיגה לספור את ההרוגים. הסבירו לנו שלפני הנסיגה מספרם היה רב יותר. גם רצח וחטיפת חיילינו בהר דוב ועסקאות החליפין המבישות שבאו בעקבות זאת, לא הוציאו מהשמאלנים אפילו בדל חרטה. הם דחו בבוז את טענות הימין כי הכניעה לחיזבאללה היא שהולידה את 'אינתיפאדת אל אקצה' עם למעלה מאלף הרוגיה.

השבוע נסגר המעגל. אפילו ארבע אימהות כבר תומכות בפלישה ללבנון.
6. צריך לנסח נכון את משמעות האירועים: אלה לא תקלות מקומיות, זו התמוטטות של קונספציה. מי שבורח מהטרור, הטרור רודף אחריו בצהלת ניצחון. גדר יכולה לעתים לעצור את המחבל הבודד עם חגורת הנפץ, אבל גדר לא היתה ולא תהיה תשובה ללוחמת גרילה של ארגוני טרור מאומנים, חמושים ומצוידים. ובכל מקום שממנו נצא יקומו ארגונים כאלה. בצפון הארץ יש גדר משוכללת על קו גבול בינלאומי מוכר. זה לא הפריע למחבלי החיזבאללה לעבור אותה בדרכם לחטוף את חיילינו מרכב ה'האמר' הפגוע.
7. כבר ניסינו הכול, אומרים לנו. נכון, ויש ניסיון שהצליח. במבצע 'חומת מגן' ובפעילות שלאחריו ראינו יוזמה, התקפיות, נוכחות בעומק השטח והפיכת הטרוריסטים לנרדפים יום יום. וחובה למנוע מהמחבלים כל הישג כתוצאה מטרור. לא שחרור מחבלים מהכלא, לא הישג מדיני ולא ניצחון מוראלי.
8. ערב מלחמת ששת הימים מונה הרמטכ"ל-לשעבר משה דיין לשר הביטחון, בגלל לחץ דעת הקהל על המנהיגות המגמגמת. במציאות הקשה שאליה נקלענו, אולי הגיע הזמן להחזיר לבוגי יעלון את שנת הרמטכ"לות שנגזלה ממנו בגלל התנגדותו, אמנם המאוחרת והרפה, לנסיגה הכושלת. אולמרט ופרץ הם חסרי ניסיון וחלוץ הוא טייס. אולי כדאי להזיז את פרץ לתיק מתאים יותר, ולהפקיד את תיק הביטחון בידיו המנוסות של יעלון.
9. עוד מישהו שממלא וואקום בתחום הביטחוני הוא אפי איתם, הח"כ והתא"ל. מישהו בסביבתו הבין כנראה שהדרך לחזרתו אל מרכז הזירה הפוליטית צריכה להתבסס על עברו הביטחוני. לאחרונה נחשף הציבור לחלקו במבצע אנטבה, שלא פורסם בהבלטה עד כה. בהופעותיו בתקשורת בימים אלו הוא מפגין ידע, התמצאות וסמכות שהופכים אותו לביטחוניסט הבולט באופוזיציה, במיוחד על רקע שתיקתו הלא-מובנת של נתניהו.

גיליון ה-200
זהו גיליון ה-200 של 'בשבע'. שבוע קשה זה אינו עת לחגיגות, אבל תמיד נכון לדבר על איך להעצים את חלקנו בשדה רב-ההשפעה של התקשורת.
כבר ארבע שנים יש לנו הזכות להביא לכם עיתון כל שבוע ובחינם. יכולנו לפטור לעצמנו לא מעט כאבי ראש כלכליים אילו גבינו תשלום סמלי על כל גיליון. אבל המחויבות שלנו היא קודם כל להפצת המסר, ולא במקרה 'בשבע' ייצב את עצמו כעיתון שיש לו הכי הרבה קוראים בציבור הדתי בישראל.

אז את העיתון תמשיכו לקבל בחינם, אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים לעזור לנו במאמץ הכלכלי. אם אתם מוכרים מוצר או שירות, אם דרוש לכם עובד, אם אתם מציעים למכירה דירה או אוטו - פרסמו אותם אצלנו. זה ישתלם לכם במכירות, וכבונוס יהיה לכם יותר חומר קריאה ככל שהיקף הפרסום יעלה.

כשאתם קונים, תנו עדיפות לחברות שמפרסמות ב'בשבע'. מגיע להם, בזכותם אתם מקבלים עיתון בחינם.
המשיכו להיות שותפינו גם בדרך אל גיליון ה-300.