בשבע 200: בציפורני ה"יונים"

הכינוי המתון "מחנה השלום", מסתיר מאחוריו עבודת הסברה יסודית שהצליחה לקעקע את זכות הקיום הישראלית

רבקה-יפה , י"ז בתמוז תשס"ו

יצאנו מחבל עזה, הפלשתינים יורים על מדינת ישראל, ואחינו השמאלנים אינם נחים לרגע. הם ממשיכים בפעילותם העיקשת להחדיר בתודעה הישראלית שאנחנו אשמים, שהטילים ופיגועי הטרור הם תגובה לפשעי המלחמה של צה"ל, לנכּבה, למחסומים, לחומת ההפרדה, לסיקולים, לענישה הקולקטיבית.

שוטטתי בין עשרות אתרי אינטרנט של תנועות שמאל חוץ-פרלמנטריות, ונחרדתי לקרוא את השנאה, הזעם והטלת האשמה. החד-צדדיות מדהימה: סלידה מהמתנחלים, מצה"ל ומהציונות, ומנגד חמלה ואמפטיה גורפת כלפי העם הפלשתיני הכבוש. ברור מאליו שרובם המכריע של פעילי השמאל האנטי-ציוניים הם יהודים ורק מקצתם ערבים, שהרי אין כמו היהודים, רחמנים בני רחמנים – עד כדי התאבדות.

אני מתבוננת בתמונות, קוראת את המילים וקולטת שאנחנו במחנה הדתי, האמון על סיסמאות של אהבת ישראל וערבות הדדית, איננו מבינים כלל את עומק התהום שמפרידה בינינו לבינם. אנחנו מסרבים להאמין שפעילי השמאל הללו כבר מזמן חצו את הקווים, ושפעילותם המוסווית כמוסרית ומצפונית הנה בעצם פעילות בוגדנית, שמסכנת בפועל את קיומנו כאן. עלינו להבין שהמאבק שלנו בהם אינו מאבק אידיאולוגי גרידא, אלא מאבק לחיים.

נשות 'מחסום ווטש' מפריעות לחיילים למלא את תפקידם, ובכך מסכנות בפועל חיי אזרחים. לדבריהן, "כשרואים את ההתעללות במחסומים, מבינים את התרומה של זה לפיגועי ההתאבדות". ברור, הרי אנחנו אשמים בפיגועי ההתאבדות.
ה'אנרכיסטים נגד הגדר' מגדירים את האינתיפאדה כמאבק לזכויות אדם. באמצעות הפגנות ובג"צים הם מצליחים להזיז את תוואי הגדר ולהנציח מצב שבו שטחים ישראליים שיש ביניהם אדמות יהודיות פרטיות נמסרים לידי ערבים.

תנועת 'זוכרות' עורכת סיורים שבהם היא נוטלת אחריות ישראלית על הנכבה ומטיפה לזכות השיבה המלאה. לפני שבועיים ערכה התנועה סיור ברמת הגולן, ובמהלכו הציבה שלטים בשני כפרים הרוסים וחילקה חוברות שמתעדות את כיבוש הגולן הסורי. שלטים דומים לזכרם של כפרים ערבים נקבעו בפארק קנדה, וכן שלטים עם שמות הרחובות ביפו, רמלה, לוד וחיפה, כפי שהיו לפני מלחמת העצמאות.

אנשי אקדמיה ישראליים קוראים להטיל סנקציות על ישראל וגורמים לחרם אקדמי על אוניברסיטאות ישראליות. כך מתבטאת ד"ר נורית אלחנן-פלד מ'נשים בשחור': "אנשי הרוח והמדע במדינת ישראל, השקועה עד צוואר בשיח גזעני, בדם חפים מפשע, במעשי עוול שלא היו כמותם כבר שנים, אינם מוקיעים ואינם דורשים להעמיד לדין מנהיג מסית ומדיח... ראויים לכל גינוי ולכל חרם שהעולם הנאור מסוגל להשית עליהם"

בעיצומה של הלחימה נגד משגרי הקסאמים, פרסמה תנועת 'אומץ לסרב' מודעה היוצאת נגד ההפגזות והחיסולים ברצועת עזה, וקראה לחיילי צה"ל לסרב לשפוך דם חפים מפשע.

תנועת 'יש גבול' מחלקת חוברת הדרכה לחייל המתחיל, שבה מתוארת לחימת צה"ל כפשע מלחמה, לא פחות. לאחרונה עברה התנועה לעסוק בהסגרת אלופי צה"ל, כמו דורון אלמוג, אבי דיכטר (ראש השב"כ לשעבר) ורב אלוף (במיל') משה יעלון למשפט בינלאומי כפושעי מלחמה.

'שלום עכשיו' אינה נחה לרגע. היא פועלת בחו"ל ליצירת דעת קהל עוינת נגד מדינת ישראל, ומפעילה לחץ על גורמים בינלאומיים שיגנו את ישראל. המימון העיקרי של התנועה מגיע ממדינות אירופה, במטרה לבצע "מעקב אחרי התנחלויות". הריסת בתי עמונה היא תוצאה של בג"ץ שהגישה 'שלום עכשיו'.

באתר 'גוש שלום' מופצת ללא לאות עצומה שקוראת להחרמת מוצרי התנחלויות, וכדאי לשים לב לטרימינולוגיה: "זכרו! בהקפידכם על החרם הלאומי, אינכם 'פוגעים בפרנסתם של אחיכם היהודים', מפני שרוב המתנחלים אינם יצרניים, אלא מתקיימים על קופת הציבור, במשרות שונות ומשונות במועצות המקומיות של ההתנחלויות, במועצות הדתיות וכו'. זהו גם ההסבר לפנאי הרב שהיה לרשותם להשתתף בהפגנות ההסתה האלימות אשר קדמו לרצח רבין. בזמן שרוב אזרחי ישראל עבדו למחייתם, עסקו אלה בחסימת כבישים והבערת צמיגים".

בתשובה לשאלה אם אין הבדל בין מתנחלי יו"ש לבין מתיישבי רמת הגולן, ניתן ההסבר: עקרונית אין הבדל. אמנם מתנחלי הגולן הם בדרך-כלל פחות פאנאטיים ממתנחלי "יש"ע", והם באו לשם בהסכמת ממשלות של מפלגת העבודה, אך אלה גם אלה מונעים שלום ומביאים עלינו מלחמה. אלה גם אלה יושבים על אדמה גזולה.

שיהיה ברור, לא עולה בדעתי לשלול עקרונית את אידיאולוגיית השמאל, מתונה ויונית ככל שתהיה, ואין לי ספק שרבים מהאנשים שדוגלים בדעות אלו הנם אוהבי ישראל מסורים וישרים. עובדה, יש חרדים שמאלניים, שלעולם יעדיפו את טובת אחיהם היהודים, ויש ישראלים שמאלניים שמוכנים למסור את הנפש למען מדינת ישראל. המאבק המר חייב להתנהל מול אותן תנועות שמאל שהעדיפו את הנרטיב הפלשתיני על חשבון הזדהות עם ישראל, והצליחו בעבודת הסברה רצופה ועיקשת לערער את זכותנו הטבעית על הארץ. אותו שמאל שהיה פעם מיעוט קיצוני הצליח להתמרכז ולהתפשט על התודעה הישראלית, וכדי להחזירו לממדיו הטבעיים והמצומקים יש לחשוף את פניו הבוגדניים ולהשיב לישראלים את תחושת הזהות היהודית.

טיזר: אנחנו במחנה הדתי, האמון על סיסמאות של אהבת ישראל וערבות הדדית, איננו מבינים כלל את עומק התהום שמפרידה בינינו לבינם. אנחנו מסרבים להאמין שפעילי השמאל הללו כבר מזמן חצו את הקווים, ושפעילותם המוסווית כמוסרית ומצפונית הנה בעצם פעילות בוגדנית, שמסכנת בפועל את קיומנו כאן