בשבע 202: שנה להתנתקות

"כל דוברי הימין, מעוזי לנדאו ועד משה ארנס, צריכים לאכול איזה כובע, להיכנס קצת למקלטי תרחישיהם ולחכות שישכחו את כל התחזיות השחורות שלהם.

חגי סגל , ב' באב תשס"ו

"אני משוכנע בעמקי לבי ובמיטב הכרתי כי ההתנתקות הזאת תחזק את ישראל באחיזתה בשטח החיוני לקיומנו ותזכה בברכתם והוקרתם של קרובים ורחוקים, תפחית איבה, תפרוץ חרם ומצור ותקדם אותנו בדרך השלום עם הפלשתינאים ושאר שכנינו. .... אומרים לי כי ההתנתקות תתפרש כנסיגה מחפירה תחת לחץ, ותגביר את מתקפת הטרור, תציג את ישראל ברפיונה ואת עמנו כעם שאינו נכון להילחם ולעמוד על שלו. אני דוחה על הסף את האמירה הזאת. כוחנו עימנו להגן על הארץ הזאת ולפגוע אנושות באויב המבקש את נפשנו. ... יש בתוכנית ההתנתקות כדי לקרוע שער למציאות אחרת" (נאום אריאל שרון בכנסת בעת בהצגת תוכנית ההתנתקות, 25.10.04).

זאב, זאב

"כל דוברי הימין, מעוזי לנדאו ועד משה ארנס, צריכים לאכול איזה כובע, להיכנס קצת למקלטי תרחישיהם ולחכות שישכחו את כל התחזיות השחורות שלהם. אין כמו הימין בהפחדת הציבור, והציבור אמנם קיבל הפעם את מנת החרדה שלו" (יהונתן גפן, מעריב, מאי 2000, ימים אחדים אחרי הנסיגה מלבנון).

התפכחות דרומית 

המקומון של מצפה רמון והסביבה, 'כביש ארבעים' שמו, זכה פתאום לעדנה. גליון יולי שלו הוא תוצר של מפגש בין תושבי המקום לסטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית ומהמחלקה לצילום באקדמיה לאמנות בצלאל. 50 סטודנטים התארחו ביישוב כמה ימים, הסתובבו ברחובות ובמכתש, נכנסו לבתים וחצרות, רשמו, צילמו וציירו. יופי של גיליון הם הפיקו מהביקור הזה. הוא מזכיר יותר אלבום מאשר עיתון.

אבל בעמ' 9 יש כתבה עצובה – "הנגב נמחק מהמפה". מעוז דגני מספר שם כיצד עבדה   הממשלה על תושבי הנגב. ציטוט: "רק לפני קצת יותר משנה, הכריזה ממשלת שרון על תוכנית נגב 2015 – תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב. לפי התוכנית יושקעו בנגב 17 מיליארד שקל על פני עשר שנים, מתוכם למעלה ממיליארד שקלים בשנת 2006. אבל בתקציב המדינה השנתי, שאושר לאחרונה, אין זכר להבטחות ולתוכניות. מהפרויקטים ומההשקעות שהבטיחה הממשלה נותר רק אתר אינטרנט ראוותני".

בכתבה לא מוזכר שההבטחות הממשלתיות להפרחת לנגב היו חלק מעיסקת החבילה של תוכנית ההתנתקות, אבל כל ילד בנגב זוכר את זה. מאז ומתמיד היתה הפרחת הנגב טענת אליבי של הממשלות על מדיניות הייבוש שלהן מעבר לקו הירוק. רבין הבטיח לשנות את סדרי העדיפויות, ברק הבטיח, שרון הבטיח, אפילו ממשלת בגין הבטיחה כשפינתה את סיני, אבל הנגב נותר בשממונו. נראה שהכספים העצומים שהמדינה השקיעה כביכול בהתנחלויות לא היו כל-כך עצומים, ואי אפשר להפריח איתם אפילו רבע נגב. רק המיגזר הבדואי פורח שם.   

באיזשהו מקום, יש פה צדק היסטורי.  לא נאה ולא יאה שחבל ארץ אחד, חיוני ככל שיהיה, ייבנה מחורבנו של חבל ארץ אחר. ובכלל, לא יפה  להיבנות מאיזשהו חורבן. אם מישהו חשב כאן לפני שנה שחייו יהיו יפים יותר בזכות ההרס בגוש קטיף, הוא מגלה עכשיו שהמצב רק נהיה יותר גרוע. אזורים מסוימים בצפון הארץ מאוד מזכירים עכשיו את נווה דקלים, שעה קלה אחרי שהטרקטורים של שרון ומופז סיימו לעבוד שם.

מלחמה בשידור חי

ועכשיו נעבור לכתבנו הצבאי בצפון. שלום גוני.

"שלום דגנית".

משהו התחדש בדקות האחרונות?

"כן, אני יכול לבשר עכשיו שחטיבת שריון של צה"ל, חטיבה 3000 מי שמכיר, עם הטנקים הרגישים כל-כך למטעני גיחון, עומדת להיכנס בשעה הקרובה לגיזרה המערבית ולהתחיל לנסות לנקות את השטח".  

וזאת המתקפה שכולנו חיכינו לה?

"פחות או יותר. במסגרת הדברים שאפשר  לומר הערב, שני גדודי חי"ר של גולני נערכים כאן לתקוף לפנות בוקר את מערך המוצבים של החיזבאללה דרומית מזרחית לצור. לצידי נמצא מפקד אחד הגדודים, סא"ל צביקה משדרות טרומפלדור 32 באשדוד, ומיד נשמע ממנו פרטים על אופן התנועה אל היעד".

רק רגע גוני, אנחנו עוברים לקריית-שמונה, שם נמצא פרשננו הצבאי. משהו מתרחש בגיזרה שלך, גונן?

"אכן. טייסת מסוקי אפאצ'י עברה עכשיו ממש מעל לראשינו בדרכה להפציץ את הבונקר הסודי של נסראללה בביירות, אחרי שיחידה 878 של המודיעין הצליחה לאתר אותו הבוקר. מטבע הדברים אי אפשר להרחיב על כך את הדיבור, אבל הטייסים מצוידים בטיל אמריקני חדש שמסוגל לחדור בטון בעובי מטר וחצי. בתוך שעה קלה נדע אם הם הצליחו".

השאלה היא מתי תתחיל סוף המתקפה.

"זאת כבר לא שאלה, זאת עובדה, דגנית. שעת השי"ן נקבעה לשתים ושלושים לפנות בוקר, בדיוק כאשר נסראללה עולה על יצועו".

באמת? מהיכן המידע המרעיש הזה? 

"במגבלות הצנזורה אני יכול רק לומר שנציג המוסד בדמשק הוזעק אמש לארץ להתייעצות דחופה, והוא שהביא את האינפורמציה החשובה הזו. אגב, הוא אחיין של שר בכיר בקבינט ודומה לו כמו שתי טיפות מים".  

בהזדמנות זאת, גונן, נשאל אותך מה אומרות ההערכות של הדרג הבטחוני לגבי אורך הנשימה של העורף שלנו.

"הערכות לא אופטימיות, דגנית. מסמך מסווג מאוד שהונח לפני הצהרים על שולחן ראש-הממשלה, ואשר אני מחזיק עכשיו כאן ביד, אם הצלם יכול להראות, מעריך שישראל לא תוכל להמשיך בלחימה מעבר לשבוע שבועיים נוספים. התקווה היא רק שהחיזבאללה לא יצליחו לנחש את זה או להניח יד על המסמך". 

תודה, גונן. בחזרה אליך גוני.

"כן, לידי נמצא, כאמור, סגן-אלוף צביקה, ואני רק רוצה לספר שתוך כדי כך שלקחתם לנו את השידור נפל קרוב מאוד אלינו, סמוך לשער המזרחי של מטולה מי שמכיר, טיל קטיושה. ממש בנס לא נפגענו.  עוד 30 מטר ימינה, וכולנו היינו הולכים".

תשמור על עצמך גוני.

"סליחה? אני לא שומע אותך. אבל אמרתי שאם הטיל היה נופל עוד 30 מטר ימינה באזימוט של 45 מעלות, לא היה עכשיו מי שידבר איתך".

תשמור על עצמך.

(בום, סוף).