בשבע 202: חידוש הערבות ההדדית

בימי המאבק על גוש קטיף, צפון השומרון, בקיץ שעבר, ניסו גם אנשים פשוטים כמוני לגעת במשהוא במעשיהם הגדולים של המתיישבים ותומכיהם.

הרב אלישע וישליצקי , ב' באב תשס"ו

התמונות החיות של מורכבות המאבק, שיאיו, עליותיו ומורדותיו, לא משות מן הלב, והדעת והתחושה. לא נשכח רגעים אין ספור של גדלות הנפש בתוככי המתיישבים ומי שהתרוממו על ידם.

מכח אלו נבעה יציאתם של ראשי מועצות לאהל השביתה מול הכנסת בתענית אסתר, ויציאה זו  חברה ליציאתם של אלפי נשים, אנשים ונוער לבתים, לככרות, לעצרות – עם,  וכל אלו נבעו מכוחה של מסירות נפש ביש"ע ובשדרות גם יחד, במשך שנים ארוכות.

כאשר הפיגועים והייסורים רק מגדילים את העוצמה הפנימית ואת החוסן הנפשי במקומות אלו. (שמות א' י"ב, רש"י).
הרבה מחיצות נפלו, רוח של אהבת הארץ התורה והעם, נשבה בצבעה הכתום, ויצרה יחד עם רוחם של גיבורות וגיבורי כל הדורות, את אחד מהמופתים הגדולים של נצח ישראל שאינו משקר ואינו מכזב. (שמואל א' ט"ו, כ"ט).

את השרשת הזאת אי אפשר לנתק. את המאבק הזה אי אפשר להפסיק. את הרוח הזאת אי אפשר לדכא. את המאמץ להיות שליחי ציבור נאמנים, אי אפשר לחסום. וכמו בעמונה כן בהמשך בניית אמונה גדולה בדור של גאולה, והיא נופחת  נשמת חיים בכולנו, להמשיך ולהסתער, ללא חת. ("קול התור" פרק ה')

והנה, בימים אלו, טרם חלפה שנה מחורבנם הכואב והנורא של הגוש וצפון השומרון, ניצבת העוצמה הפנימית הזאת, ומאחדת את כל ישראל – בדרום ובצפון ובמה שביניהם – לתיקון חטא המרגלים , חטא הפאסיביות (יומא ט) וחטא שנאת החינם – לחדש את הערבות ההדדית שכל כך אפיינה את הקיץ שעבר ולהרחיבה על כל מרחבי העם והארץ. ("דורש לציון", ס"ד )
ללבן ולהעמיק ולהעצים את האמון והאמונה כי  – "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". (במדבר י"ג, סוטה ל"ה, ר"י אברבנאל יחזקאל סוף כ"ט, "מי השלוח" מסעי, אורות עמ' קפ"ה – קפ"ו).

ובעזרת צור ישראל וגואלו, ומכוחה של עוצמת המאבק וטהרתו, יתעורר צה"לנו לגלות מי הוא באמת, תזהה מדינתנו מהי זהותה באמת, ויתעוררו כל הלבבות של ישראל מכוחם של הלבבות הגדולים של גוש קטיף וצפון השומרון ובשדרות ובאשקלון ובמרחבי הצפון והשפלה.

מתפללים אנו כי ה' אלוקי ישראל לא יסתיר פניו מאיתנו (תהילים ק"ב).

ויטע בכל ישראל כוחות ומשימות לעובדו באמת ומתוך כך לעבוד עבודת ישראל עמו.(דברי הימים ב' ל"ה).
ויטהר לבבם גם של פשוטים כמוני עם אחינו כל בית ישראל להמשיך ולבנות עד נגיע מתוך חבלי משיח  והעמידה בהם (שבת קי"ט), לשקם כל ההריסות, לחזור אל כל מרחבי נחלת אבותינו ולרשת אותם ולבנותם ולהצמיח ישועות ומן המיצר נקרא, ויעננו במרחב י-ה.(צפניה ב' זכריה ט').