בשבע 204:בארץ הלאמה

עדי גרסיאל , ט"ז באב תשס"ו

התגובה הראשונה היתה חוסר אמון. אחר כך הבטתי בלוח השנה כדי לוודא שלא מדובר בפורים או ב-1 באפריל. אבל לא, התמונה הגדולה בעמוד הראשון ב'ידיעות אחרונות' בשבוע שעבר אמיתית לחלוטין: "הלאמות של סיירת צנחנים", התגאתה הכותרת. מסתבר שצה"ל, צבא ההיי-טק של מפקד חיל האוויר לשעבר, משתמש בלחימה בלבנון בלאמות, בת דודתו הקומפקטית של הגמל, לצורך הובלת ציוד. קצין לוגיסטיקה ראשי הסביר ל'ידיעות' כי הלאמה היא חיה ממושמעת, שקטה וזריזה, שאוכלת רק פעם ביומיים ומסוגלת לשאת 60 ק"ג של ציוד.

הפתגם הצבאי אומר שאם קושרים חמור לעץ, תוך חמש שנים הוא מקבל דרגת רס"ר. אם הלאמות מוצלחות כל כך, ייתכן שנראה אותן תוך זמן קצר בתפקידים בכירים יותר, אולי אפילו ביחידת דובר צה"ל.

אלא שהמגמה של חזרה לעבר לא נעצרה בספינות המדבר המיניאטוריות האלה. טילי הנ"ט בהם משתמש החיזבאללה, אמרו השבוע הפרשנים, הפתיעו את צה"ל. נשמע לי מוכר מאיפה שהוא. כבר היתה מלחמה שבה היו הטילים נגד טנקים מרכיב חדש בזירה. זה קרה לפני 33 שנה – במלחמת יום כיפור. זהו גם גילם הממוצע של החגורים, הקסדות וכלי הנשק שקיבלו אנשי המילואים שגויסו בימים האחרונים.

בקצב הזה, בתדריך הבא של מפקדי צה"ל,  שייערך לאורם של לפידים ובליווי תופי מלחמה, יציגו המפקדים ציורי קיר של חיילי צה"ל המשמידים בתים באמצעות פילים, מיידים בליסטראות באזור שיגור הקטיושות, מפעילים יוני ריגול ומי יודע, אולי אף נזכה להופעת אורח של מפקד יחידת הקשתים המטכ"לית.

ואולי פשוט, בתור רס"ל במיל', לא הבנתי את האסטרטגיה הצבאית המתוחכמת. ככל שהנשק יותר פרימיטיבי, כך קשה יותר להתמודד איתו, הסביר בלי להתבלבל אלוף פיקוד הצפון לשעבר, יוסי פלד, בראיון לערוץ 7. אם כך, הכנסת הלאמות היא כנראה צעד בכיוון הנכון. חבל רק שרוב חיילי גדוד נהגי הפרדות, שלחם במלחמת העולם הראשונה תחת פיקודו של טרומפלדור, כבר לא בכושר קרבי.

אבל מה שבטוח, אחרי שישקע עשן הקרבות, הצבא החזק ביותר במזרח התיכון יישאר לא רק עם הרבה לאמות עמוסות בציוד, אלא גם עם המון למות שבסופן לא מעט סימני שאלה.