בשבע 204:רק אדם מאמין יעמוד באתגר

שאלת השבוע: האם מעורבותו הגוברת של הציבור הדתי בצבא ובלחימה מחזקת את השפעתו על דרכה ודמותה של המדינה?

עלית איתם, אמא של חיילים ומנחת הורים בחינוך ילדים , ט"ז באב תשס"ו

שאלת השבוע היא שאלה קשה מפני שלכאורה נראה שהתשובה עליה כל כך בנאלית וכל כך מתבקשת מאליה. אם כן, מהו הסאב-טקסט שבשאלה? מה המלכודת מתחת לפני השטח הפשוטים? אולי השואל רוצה לשים סימן שאלה על דרכה של המדינה? על דמותה? על הצורך והרצון להשפיע על המדינה? אולי סימן השאלה הוא על מעורבותנו בלחימה? בדרך כלל, אני מעדיפה את הדרך הפשוטה והישירה להתמודד עם שאלות מסובבות סביב עצמן.

מעורבות משמעה קבלת אחריות. קבלת אחריות משמעה נכונות להיות חלק מהמעשה ומתוצאותיו, ומכאן כמובן גם הרצון לתקן את המעשה וגם לשפר את תוצאותיו.

הציבור הדתי לוקח חלק מרכזי בצבא ובלחימה כשם שהוא נושא בחלק מרכזי מהמשימות הלאומיות העיקריות. ההתיישבות, החסד, לימוד התורה, מדע ורפואה, מערכות המשפט והמדע וכו', התהליכים המורכבים והמהירים שההיסטוריה שלנו עוברת בתקופה זאת, חושפים יותר ויותר את העובדה הפשוטה והבהירה: מי שמחזיק באמונת ובהבנת התורה הגואלת – נפשו, שכלו, כישוריו ויכולותיו מוכשרים יותר לעמוד בדרישות התקופה הסבוכות והטוטאליות. מי שדבק בכל מאודו בהבנת זרמי העומק המכוונים את מציאות חיינו מחזק הן את סביבתו הקרובה והן את הדרך והדמות של הכלל כולו.

מדינת ישראל זקוקה היום, יותר מכל, לאנשי מעש שרוחם ושיכולתם בנויות מיסודות קודש. וככל שיהיו מעורבים יותר ושותפים פעילים בניקיון רוחני ולשם שמים, כך תהיה מדינתנו עשויה בדמותם ותמלא את ייעודה הכולל, המעשי והאידיאלי.