בשבע 204:לא לציית לפקודת גירוש

שאלת השבוע: האם מעורבותו הגוברת של הציבור הדתי בצבא ובלחימה מחזקת את השפעתו על דרכה ודמותה של המדינה?



אל"מ (מיל') משה לשם, יו"ר 'שנית גמלא לא תיפול' , ט"ז באב תשס"ו

הנוער הדתי, החיילים הדתיים-לאומיים ובכלל, החיילים שמגיעים מההתיישבות ביהודה ובשומרון ומכל רחבי הארץ הם מיטב הלוחמים היום ועמוד השדרה של צה"ל. זה נוער נפלא, עם תמימות אמיתית, שמוכן למשימות, שמחבק את כל מי שנמצא סביבו ושממלא פקודות ללא היסוס. לנוער הזה יש השפעה גדולה מאוד על החיילים שמשרתים בסביבתו, והם מראים דוגמה אישית נפלאה במלחמה וברגיעה.

הנוער הזה חייב – וצריך להדגיש: חייב – להתגייס להצלת ארץ ישראל באמירה נחרצת וחד-משמעית, שאומרת: 'אני אשרת, אני אתן כל מה שיש לי למען המדינה, אפילו את חיי. אבל דעו לכם – כבר היום דעו לכם – שלא אציית, חד-משמעית לא אציית, לעקירת אחים מבתיהם ולהגלייתם בתוך ארצם. לא רק שלא אציית, אלא אצעד ואצטרף אליהם בעת צרה, אם חס וחלילה מישהו יבוא לעקור אותם'. זה המסר שהנוער והמשרתים בצה"ל היום צריכים להעביר לכל מי שנמצא בהנהגת המדינה, ולא חשוב צבעו הפוליטי. את המסר הזה העברתי באופן אישי לבני שעומד להתגייס, ואני מבקש שיושמע על-ידי כל חייל שנמצא בשירות או שמתעתד להתגייס.

השפעה לוקחים. השפעה לא נוצרת מאליה בטווח קצר. לכן, מסר ברור וחד-משמעי – יש לו ערך והשפעה על הנעשה במדינה הזאת.