בשבע 205:אבא ישלם

האב משלם 1,600 ₪ עבור בן אחד ומקבל 500 ₪ שלוש בנות ●עם סיום המלחמה בצפון, התיקים של אנשי "קדימה" ניעורו מקפאונם ● במתקני הכליאה של מדינת ישראל לא רק האסירים הם מפירי חוק

יאיר שפירא , כ"ג באב תשס"ו

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נילי מימון, היא אישה יודעת ספר. היא בתו של שר הדתות המנוח, איש המפד"ל זרח ורהפטיג ז"ל, ובת למשפחה של תלמידי חכמים ומלומדים. ידה רב לה בנבכי המשפט העברי ובצפונותיו.

א' הוא אב לארבעה, גרוש. לפני שנתיים עזבה אשתו את דירתם המשותפת עם ילדיהם והגישה נגדו תביעת מזונות, והשופטת מימון פסקה לה מזונות זמניים של 3200 שקלים לחודש. מיד לאחר מכן  מצא את עצמו א', שמשתכר 6500 ₪ לחודש, עם שלוש בנותיו הגדולות שעברו להתגורר עמו ועם משכנתא על הדירה המשותפת של 3500 ₪ לחודש. האם התגוררה עם בנה הקטן אצל הוריה, ונהנתה ממשכורת של 4500 ₪ ועוד דמי מזונות של 3200.

א' פנה אל השופטת מימון וביקש לבטל את חיוב המזונות הזמניים ולחייב את האם במזונות בנותיה. השופטת מימון קיבלה את בקשתו באופן חלקי ביותר: היא הפחיתה את תשלום המזונות ל-1600 ₪. הדיונים המשפטיים נמשכו, וכעבור שנה הגיש האב בקשה נוספת לתשלומי מזונות זמניים כנגד האם.

"בהחלטתי קבעתי כי איני מוצאת לנכון לחייב את האם בתשלום מזונות זמניים, משתי סיבות עיקריות", כתבה מימון בהחלטתה. "ראשית, משום שאת השאלה אם על האם לשאת במזונות הקטינות שבמשמורת האב יש לברר לעומקה, היות שעל-פי הדין העברי החל על הצדדים החובה לשאת בצרכים ההכרחיים של הקטינות חלה על האב. שנית, היות שהאב משתכר, לדבריו, 6,500 ₪, והמזונות הם 1,600 ₪, אין הסבר לדחיפות שבקביעת דמי מזונות זמניים".
 
לאב, ששילם 3500 ₪ משכנתא ועוד 1600 ₪ מזונות לאשתו, נותרו 1900 ₪ לפרנסתו ולפרנסת בנותיו. אם כי נראה שהשופטת מימון היתה גומרת את החודש בקלות עם סכום שכזה, האב התקשה לעמוד במשימה והפסיק לשלם מזונות. האם הטילה עיקול על משכורתו, ועתה גם את תשלומי המשכנתא לבנק לא ניתן היה להעביר, והבנק דורש בימים אלו מהאב ובנותיו להתפנות מן הדירה.

השבוע ניתן פסק דינה הסופי של מימון בנושא המזונות. א' טען כי צרכי הקטינות לא רק שאינם נופלים מצרכי אחיהן הקטן אלא אף עולים עליהם, וביקש לפיכך לחייב את גרושתו בתשלום מזונות בסך של מינימום 1,600 ₪ לחודש עבור כל אחת מהן. הוא טען כי על שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם, לפי הכנסותיהם הפנויות – טענה שיש בה מן הגינות ומן ההיגיון.

לעומתו טענה השופטת מימון באריכות מן הדין העברי, הביאה דעותיהם של ראשונים ואחרונים, ציטטה תקנות של הרבנות הראשית, התפלפלה בפסקים של בית המשפט המחוזי, השתמשה בפסקים של בית המשפט העליון, והגיעה למסקנה כי על-פי הדין העברי האישה אינה חייבת בכלכלתן הבסיסית של בנותיה, והחובה הזו מוטלת על האב בלבד. האישה תשתתף בכלכלת בנותיה רק במה שמעבר לצרכיהן הבסיסים. השופטת מימון פסקה כי האישה תשלם לאב עבור גידול שלוש בנותיה 500 ₪ לחודש.

המשפטים יצאו מהמקלט

לפני כשבועיים סקרנו כאן את כל תיקי 'קדימה'. כשליש מחברי הכנסת של מפלגת השלטון החדשה נמצאים בשלבים אלו ואחרים של בירור חשדות לפלילים בידי מוסדות האכיפה השונים. בצלם של התותחים זכו רבים מאנשי המפלגה לאתנחתא מענייניהם המביכים.

משרד המשפטים, כמו שאר משרדי הממשלה, היה עמוס בענייני המלחמה הדחופים. עובדיו היו בין הפליטים ובין המגויסים, וראשיו היו מחויבים לאיפוק ולאחריות כלפי ממשלה במלחמה. אך ביום שלישי בבוקר, עת נראה כי הפסקת האש בעינה עומדת, חזרה העבודה במשרד למסלולה. 24 שעות מעת ששככו הקרבות העזים בצפון הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי החליט על העמדתו לדין של יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צחי הנגבי, בעקבות פרשת המינויים הפוליטיים והעדפת המקורבים במשרד לאיכות הסביבה.

כתב האישום יהיה ככל הנראה חמור במיוחד, ויכלול האשמה בעברות של מרמה והפרת אמונים, שוחד בחירות, מסירת עדות שקר ושבועת שקר. בשבועות הקרובים תיפול במשרד החלטה בנוגע לגורל תיקיהם של חברים נוספים ב'קדימה' – כמובן, אם השקט בצפון יישמר.
 
מערכת אלימה

לפני כמה שבועות הגישה הסנגוריה הציבורית לראשי מערכת המשפט והאכיפה בישראל את הדו"ח השנתי העוסק בתנאי הכליאה של אסירים ועצירים בבתי הכלא ובבתי המעצר בישראל.  את המסורת המבורכת של העלאת התודעה הציבורית והשלטונית לאחת מפינותיה האפלות של החברה החלה לפני כמה שנים שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, כאשר הוציאה דו"ח ראשון מסוגו על ביקוריה במתקני הכליאה השונים בישראל. בדו"ח ההוא שפכה אור לראשונה על תנאי הכליאה הבלתי אנושיים בישראל.

את מה שהתחילה השופטת המשיכה הסנגוריה הציבורית, שנעזרת שפרקליטיה המסורים, הבאים במגע יום יומי עם לקוחותיהם במתקני הכליאה, ויחד איתם היא מוציאה מדי שנה דו"ח מפורט. בשנה זו התייחס הדו"ח ללא פחות מ-11 בתי סוהר, 12 התקני מעצר בבתי המשפט השונים ו-32 מתקני מעצר של משטרת ישראל. נתוני הדו"ח מדהימים, כבכל שנה. המדהים שבהם הוא שדווקא במוסדות שנוצרו כדי להעניש את העוברים על החוק, החוק אינו אלא בחזקת המלצה בלתי מחייבת. כבכל שנה דיווחה הסנגוריה על שלילת זכויות מאסירים, ענישה בלתי חוקית ותנאי מחיה ירודים ומשפילים.

השנה התרחב הפרק העוסק באלימות כלפי אסירים ובהתעללות בהם מצד אנשי החוק.  הדו"ח פורש בפני הקורא תיאורי זוועה של אלימות קשה והשפלה קשה לא פחות. מחבריו טוענים כי אם לא תשונה מדיניות היחידה הארצית לחקירות סוהרים, סביר כי קשה יהיה לבער את הנגע שפשה בבתי הכלא.

כמו המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, כך גם ביחידה לחקירת אסירים, מסרבים לחקור תלונות מבלי שהמתלונן חושף את פרטיו בתלונה מפורטת. ואם אזרחים חופשיים רבים נמנעים מלהתלונן נגד אלימות שוטרים פן יבולע להם, אסירים שחירותם וחייהם נתונים בידי הסוהרים על אחת כמה וכמה.

"כאשר ישנו חשש לקיומה של תופעת אלימות כלפי אסירים, שאינה תלונה נקודתית, ישנו צורך מידי ואף חובה להידרש לנושא ואף לחקור אותו לעומק", כותבים מחברי הדו"ח, ומקווים שמישהו ישמע את קולם.